הצעד הראשון: בגיל 18 נזכרתי שאני רוצה מלא כסף

[YoniLevy]

אז היי לכולם, אני יוני בן 18 מהמרכז. לפני כמה שבועות פרסמתי כאן פוסט על זה שאני חייל צעיר שמשרת שבוע-שבוע, ואני רואה כמעט כל יום לנגד עיניי את אי-השוויון המטורף בעולם שלנו. איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל זוגות צעירים חוסכים, עובדים ונלחמים בשיניים בשביל לחסוך לדירה כשהם בקושי מסוגלים לגמור את החודש, בזמן שהייטקיסטים בוגרי 8200 מרוויחים סכומים אסטרונומיים???
כמה אנשים פה המליצו לי בתגובות לכתוב על התהליך שאני עובר ומה אני עושה, על ההצלחות והכישלונות שבדרך. וכמו שאתם רואים, הנה אני.

המלצתם לי להגדיל את ההכנסות שלי, וכמה ימים אחר כך נזכרתי שבדיוק מעלים את שכר החיילים ב400 שקל. אם כל הכבוד, גם המשכורת החודשית שלי היא בדיחה כשמסתכלים על הוצאות שהן מעבר לבילויים ותחביבים (אני המאסטר בבילויים זולים, דרך אגב).
אני חושב על לעבוד במלצרות ולעשות שיעורים פרטיים בזום (מי ידע שערבית 5 יח"ל או החרשנות שלי במתמטיקה 4 יחל תשתלם יום אחד?). כמובן שכל הצעה נוספת בתגובות תתקבל בברכה.
ולצד זה, אני מתכוון להיות יותר פעיל בענייני השקעות.

הפיל שבחדר: השקעות ואני
אני מחזיק ב15-16K במניות ומדדים אמריקאיים בפפר אינבסט (שונא את האפליקציה הזאת אבל היא נראה לי היחידה שאפשר להחזיק בה שברי מניות ובצורה הזו לגוון את התיק בקלות). חוץ מזה יש גם את 'חיסכון לכל ילד' מהמדינה עם 9-10K והשקעות קריפטו על סך כ-1.5K נכון להיום.
מרבית המנות שלי מוחזקות בחברות הגדולות ביותר ואני בעיקר מתבסס על כתבות כמו תיק ההשקעות של ננסי פלוסי וניסיונות לקנות בתחילת הנהירות. בינתיים לא הגעתי להישגים משמעותיים במיוחד, אמנם הייתי רוצה להשקיע יותר זמן בללמוד את התחום ואולי גם להתעסק בו בעתיד בצורה יותר מקצועית.

וכמובן שבגיל הזה אני מנסה "לתפוס כמה שיותר דגים עם החכה הקטנה שלי" (עזבו, בדיחות של השכנים שלי).
חזרתי לעשות ספורט ולנגן כמו שהייתי עושה לפני הגיוס. אני גם עושה מדיטציות בשביל להיות יותר רגוע.
אני גם לומד טיפה לפסיכומטרי. מספיק לי לבינתיים ציון נורמלי (קיבלתי 617 בסימולציות אם מישהו/י מבינים בזה).
ועל זה אני גם מתנדב בהדרכת קבוצה של כמה בני נוער, כמה שעות בכל חודש. אני מרוויח שם המון כלים ניהוליים לעתיד.
וכן, כל זה בזמן שירות של שבוע-שבוע. אני לא אוהב זמן פנוי במיוחד...

אני יודע שמדובר בהמון, אני מנסה להשיג כמובן כמה שיותר. הייתי רוצה לסיים את הפוסט הזה עם שאלה- איזה טיפ הייתם נותנים לעצמכםן בגיל 18?
ולצעירים יחסית שבינינו פה- מה הייתם עושים אחרת בשביל לבנות יותר טוב את העתיד שלכם?

ממש תודה לכל מי שקרא עד כאן,
אני כנראה אפרסם פעם בחודש או כמה שבועות לפחות איך הולך אצלי

 

[דאניל]

אני גם לומד טיפה לפסיכומטרי

מה אתה מתכנן ללמוד? אולי תוכל לקחת קורס בסיס כלשהו באוניברסיטה הפתוחה, כדי לקבל פטור ממנו כשתתחיל ללמוד?

 

[אחד שלא יודע]

איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל זוגות צעירים חוסכים, עובדים ונלחמים בשיניים בשביל לחסוך לדירה כשהם בקושי מסוגלים לגמור את החודש, בזמן שהייטקיסטים בוגרי 8200 מרוויחים סכומים אסטרונומיים???

איך? כי הם לעומת זוג ממוצע, הם ישבו על התחת ולמדו תכנות לפני הצבא כשאותו זוג ממוצע קרא להם "חנונים".
תפסיק לקרוא עיתונות פופליסטית.(בכוונה הבאתי לך תשובה פופוליסטית)
הייטקטסטים עובדים לא פחות קשה...מתי פעם אחרונה הזוג הצעיר הממוצע היה מחובר כל הסופש לסביבת לקוח כי הפרודקשן הלך לעולמו?

לגבי מה אתה רוצה לעשות זו החלטה שלך, תחליט איזה כלים יאפשרו לך להגיע למטרה שאלייה אתה שואף.
אגלה לך סוד, יש כאן כמות נכבדת של "לא הייטקיסטים" שהגיעו ויגיעו לעצמאות כלכלית כי הם אנשים מוכשרים.
יש אנשים שפחחו ערוץ יוטיוב שקשור לתחביב שלהם וזה הפך למקצוע.

מה רמת האנגלית שלך?

 

[YoniLevy]

מה אתה מתכנן ללמוד? אולי תוכל לקחת קורס בסיס כלשהו באוניברסיטה הפתוחה, כדי לקבל פטור ממנו כשתתחיל ללמוד?

אני מתעניין מאוד בכלכלה ובפסיכולוגיה, אני מתלבט אם תואר שמשלב את שני התחומים האלה, או תואר שקוראים לו פכ"מ בת"א (כלכלה, פילוסופיה, מדעי המדינה עם טיפה משפטים).
אם אני אבחר בראשון אני לגמרי יכול לגמור את השנה הראשונה בזמן הצבא.

 

[YoniLevy]

איך? כי הם לעומת זוג ממוצע, הם ישבו על התחת ולמדו תכנות לפני הצבא כשאותו זוג ממוצע קרא להם "חנונים".
תפסיק לקרוא עיתונות פופליסטית.(בכוונה הבאתי לך תשובה פופוליסטית)
הייטקטסטים עובדים לא פחות קשה...מתי פעם אחרונה הזוג הצעיר הממוצע היה מחובר כל הסופש לסביבת לקוח כי הפרודקשן הלך לעולמו?

לגבי מה אתה רוצה לעשות זו החלטה שלך, תחליט איזה כלים יאפשרו לך להגיע למטרה שאלייה אתה שואף.
אגלה לך סוד, יש כאן כמות נכבדת של "לא הייטקיסטים" שהגיעו ויגיעו לעצמאות כלכלית כי הם אנשים מוכשרים.
יש אנשים שפחחו ערוץ יוטיוב שקשור לתחביב שלהם וזה הפך למקצוע.

מה רמת האנגלית שלך?

ברור לי שגם הייטקיסטים משקיעים בטירוף בשביל העבודה שלהם, המון חברים אצלי הלכו ל8200 או לפחות התמיינו. כמה מהם התקבלו למסלולים הכי יוקרתיים שם.
הקטע זה שאני רואה יותר מדי מטרות לנגד עיניי והייתי רוצה לשמוע מקוראים פה בפורום שמתחברים לזה איך הם התמודדו/מתמודדים עם חוסר הוודאות של להיות בן 18. מצד אחד 'כל העולם פתוח מולי', המון הזדמנויות שאני יכול לנצל, ומצד שני כל החופש הזה מוזר לי ואם להיות אמיתי גם מלחיץ.

 

[חתול לילה]

כלכלה, פילוסופיה, מדעי המדינה עם טיפה משפטים

נשמע כמו התאבדות מקצועית. עדיף כבר ללמוד קולנוע.

 

[amit]

איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל זוגות צעירים חוסכים, עובדים ונלחמים בשיניים בשביל לחסוך לדירה כשהם בקושי מסוגלים לגמור את החודש, בזמן שהייטקיסטים בוגרי 8200 מרוויחים סכומים אסטרונומיים???

איך זה שלוחמים בני 18 מסכנים את עצמם והורסים את גופם בזמן שאחרים עושים שבוע שבוע ומתכננים את עתידם המקצועי?

אכן, אי שיוויון מטורף בעולם שלנו.

 

[Wonko]

בגיל שלך שווה להתמקד בעצמך. זה מה שהייתי אומר לעצמי. וזה תכלס גם מה שעשיתי.
שווה לך ללמוד מי אתה, ממה אתה נהנה? מה המוטיבציה שלך? מה אתה רוצה לעשות בחיים האלה ואיך?
להתמקד בכסף זה קל. זאת מטריקה פשוטה. אבל מה באמת יעשה אותך מאושר?
בגיל הזה כסף לא עניין אותי וגם לא חשבתי שאני יכול להרוויח כסף ולא הייתי מודע להשקעות. בדיעבד, הכסף שיכולתי לעשות בגיל 18 הוא זניח לכסף שאני יכול לעשות עכשיו בגיל 30 אז זה לא הבדל כזה רציני גם אם מתחשבים בריבית דריבית.

עד שהתשובות לשאלות הנל יבשילו, יכולות לעבור שנים.
אני חושב שזה הגיל להתחיל לשאול את השאלות האלו ולגשש כיוונים אפשריים שיעזרו לך להכיר את עצמך. אם תצליח לשלב את זה עם פיתוח כישורים שיעזרו לך בחיים אז בכלל טוב.

 

[optimum]

אני מתעניין מאוד בכלכלה ובפסיכולוגיה, אני מתלבט אם תואר שמשלב את שני התחומים האלה, או תואר שקוראים לו פכ"מ בת"א (כלכלה, פילוסופיה, מדעי המדינה עם טיפה משפטים).
אם אני אבחר בראשון אני לגמרי יכול לגמור את השנה הראשונה בזמן הצבא.

אני גם מאוד מתעניין בכלכלה ופילוסופיה. אני קורא הרבה בנושאים האלו.
עם זאת, ההשכלה הפורמלית שלי היא תואר ראשון במדעי המחשב.
"הסכומים האסטרונומיים" שאני עושה בהייטק בזכות התואר שעשיתי מקנים לי את החופש ללמוד את הנושאים השציינת, שכמוך אני מרגיש שהם תורמים לי הרבה יותר מאשר תכנות.

העובדה שאתה מתעניין בתחום מסויים היא לא סיבה מספיק טובה כדי לעשות בו תואר. אתה יכול ללמוד לבד את כל מה שמעניין אותך.
אוטודידקטיות (יכולת למידה עצמאית ללא מסגרת מסודרת) היא בעיניי יכולת שהולכת ונעשית יותר ויותר קריטית עם השנים למי שרוצה להתפרנס בכבוד בעולמנו, ולכן שווה להשקיע ולפתח אותה.
ובחירה נכונה של תואר יכולה להיות אפיק ההשקעה הכי טוב שתשקיע בו בחייך. עם כל הכבוד לקריפטו ופפר אינווטס, נראה אותם מתחרים בתשואה שתואר במדמ"ח נותן למי שבוחר להשקיע בו.

איזה טיפ הייתם נותנים לעצמכםן בגיל 18?

תבחר את הדרך שלך ללכת בה, אופטימום הצעיר, אל תנסה בכלל להשתלב עם העדר כי לעדר אין שום מושג לאן הוא הולך.
אתה תהיה בשוק לגלות לאיזו תהום העדר הולך להפיל את עצמו בתחילת 2020.

 

[המהנדל]

ובחירה נכונה של תואר יכולה להיות אפיק ההשקעה הכי טוב שתשקיע בו בחייך.

+1, או כמו ששמעתי מישהו פעם אומר, "האם תוכל לקנות במכולת של מימון?"

איזה טיפ הייתם נותנים לעצמכםן בגיל 18?

תבנה אקסל מושקע ותתעד בו כל חודש את השווי, ההכנסות וההוצאות, בשביל המעקב והסטטיסטיקה.

לך אמליץ לבחור קודם כל תואר מניב, ובעדיפות שניה כזה שמעניין אותך.
"מותג הבירה האהוב עלי הוא בחינם. אחרי זה באה ההעדפה שגם תהיה קרה".

 

[הורדוס]

לדעתי אתה יורה לכל הכיוונים, ואני ממליץ לך בחום לבחור כמה מטרות שיותר חשובות עבורך כרגע ולהתמקד בהן.

לתשואה על ההשקעות שלך כרגע יש משמעות זניחה מאוד, גם אם התיק שלך יניב 20% בשנה, שזאת תשואה יפה מאוד, היא תתורגם לרווח של 3000 ברוטו שהם 2250 אחרי מס רווח הון. אם תמצא עבודה בהיקף מלא עבור הזמן בו אתה נמצא בבית, זה סכום שתוכל להרוויח בשבוע לא בשנה.

לגבי הפסיכומטרי, התפיסה הרווחת היא שזה לא משהו שכדאי ללמוד על הדרך, אלא להירשם למבחן וכמה חודשים לקראתו ללמוד אליו בכל הכוח, זה לא ידע לחיים שיש לצבור לאט לאט.
אין דבר כזה "ציון פסיכומטרי נורמלי", יש דבר כזה ציון פסיכומטרי שמספיק כדי להתקבל אל התואר אותו אתה רוצה ללמוד, בשילוב עם ציוני הבגרות שלך. אני אישית חושב שעדיף לחכות עם זה עד שנסגרים על מה רוצים ללמוד, אבל הרבה לא מסכימים איתי לגבי האמירה הזאת.

אני חושב על לעבוד במלצרות ולעשות שיעורים פרטיים בזום (מי ידע שערבית 5 יח"ל או החרשנות שלי במתמטיקה 4 יחל תשתלם יום אחד?). כמובן שכל הצעה נוספת בתגובות תתקבל בברכה.

מציע לך לחכות עם רעיון השיעורים הפרטיים, זה עלול לגרור אותך להתעסקות רבה בעבודה שבהתחלה תכניס מעט מאוד כי קשה מאוד למלא ימי עבודה שלמים של שיעורים פרטיים.
לדעתי עדיף שקודם כל תמצא עבודה בהיקף של שבועיים בחודש, כלומר שבשבועות שאתה בבית תעבוד ימים מלאים, להיות שליח של וולט יכול לענות על זה כי זה גמיש לחלוטין, אבל יש גם מגוון עבודות אחרות שאתה יכול לנסות.
לאחר שתהיה לך עבודה, אז תבדוק את נושא השיעורים הפרטיים, ותצמצם קצת שעות בעבודה כדי לאפשר את זה אם יהיה צורך, ותראה אם זה מצדיק את עצמו בשיקולי עלות תועלת.

 

[SolidusMaximus]

איך? כי הם לעומת זוג ממוצע, הם ישבו על התחת ולמדו תכנות לפני הצבא כשאותו זוג ממוצע קרא להם "חנונים".
תפסיק לקרוא עיתונות פופליסטית.(בכוונה הבאתי לך תשובה פופוליסטית)
הייטקטסטים עובדים לא פחות קשה...מתי פעם אחרונה הזוג הצעיר הממוצע היה מחובר כל הסופש לסביבת לקוח כי הפרודקשן הלך לעולמו?

אתה צודק מאוד ורציתי גם להגיב על זה.
אתה לא צודק בגישה הלעומתית "לעומת זוג ממוצע", כי קורעי תחת יש גם במלצרות מגיל 16 עד 26,
אבל אין ספק שהעיתונות בארץ פופליסטית להפליא, לראיה - לכולם ברור שהייטקיסטים עובדים קשה (גם לעיתונאים המפמפמים).
הפער בקושי בין העבודות לא שווה חד חד ערכית פי 3 משכורת, אמנם, אבל אלה כוחות השוק כרגע, ומצחיק שמציירים הייטק(ס) בדה מארקר כאיזה גיג החלומות שבו כולם עושים יוגה בחדר ישיבות פעמיים ביום ומקבלים 45.

אני חושב על לעבוד במלצרות ולעשות שיעורים פרטיים בזום (מי ידע שערבית 5 יח"ל או החרשנות שלי במתמטיקה 4 יחל תשתלם יום אחד?). כמובן שכל הצעה נוספת בתגובות תתקבל בברכה.
ולצד זה, אני מתכוון להיות יותר פעיל בענייני השקעות.

מותר? יש אישור עבודה אוטומטי למי שעושה שבוע שבוע?

נשמע כמו התאבדות מקצועית. עדיף כבר ללמוד קולנוע.

נופ. זה לא מה שאתה חושב. אני גם חשבתי. זה מסלול שמבריג אותך לכיוונים מסויימים (יעוץ למשל).
אני לא הייתי הולך, אבל זה לא מה שזה נשמע על פני השטח.

תבחר את הדרך שלך ללכת בה, אופטימום הצעיר, אל תנסה בכלל להשתלב עם העדר כי לעדר אין שום מושג לאן הוא הולך.
אתה תהיה בשוק לגלות לאיזו תהום העדר הולך להפיל את עצמו בתחילת 2020.

מצחיק שכתבת את זה אחרי שכתבת שלמדת מדמ"ח ולא מה שעניין אותך.
המטרה היא באמת לעשות מה שנכון לך, רוב הזמן אתה לא בהכרח יודע איפה בכלל תהיה עוד 5 שנים,
אבל ללמוד מה שאתה אוהב זאת בחירה. ללמוד משהו רווחי ובזמן "הפנוי" לעשות מה שאתה אוהב זאת גם בחירה.
רק צריך להיות אמיתי לעצמך לראות אם זה בגלל העדר או בגלל מה שאתה באמת "רוצה".

בגיל שלך שווה להתמקד בעצמך. זה מה שהייתי אומר לעצמי. וזה תכלס גם מה שעשיתי.
שווה לך ללמוד מי אתה, ממה אתה נהנה? מה המוטיבציה שלך? מה אתה רוצה לעשות בחיים האלה ואיך?
להתמקד בכסף זה קל. זאת מטריקה פשוטה. אבל מה באמת יעשה אותך מאושר?
בגיל הזה כסף לא עניין אותי וגם לא חשבתי שאני יכול להרוויח כסף ולא הייתי מודע להשקעות. בדיעבד, הכסף שיכולתי לעשות בגיל 18 הוא זניח לכסף שאני יכול לעשות עכשיו בגיל 30 אז זה לא הבדל כזה רציני גם אם מתחשבים בריבית דריבית.

עד שהתשובות לשאלות הנל יבשילו, יכולות לעבור שנים.
אני חושב שזה הגיל להתחיל לשאול את השאלות האלו ולגשש כיוונים אפשריים שיעזרו לך להכיר את עצמך. אם תצליח לשלב את זה עם פיתוח כישורים שיעזרו לך בחיים אז בכלל טוב.

אני לא בטוח שיש על זה תשובות בכלל, אבל זה הכיוון הראוי.

הפיל שבחדר: השקעות ואני
אני מחזיק ב15-16K במניות ומדדים אמריקאיים בפפר אינבסט (שונא את האפליקציה הזאת אבל היא נראה לי היחידה שאפשר להחזיק בה שברי מניות ובצורה הזו לגוון את התיק בקלות). חוץ מזה יש גם את 'חיסכון לכל ילד' מהמדינה עם 9-10K והשקעות קריפטו על סך כ-1.5K נכון להיום.
מרבית המנות שלי מוחזקות בחברות הגדולות ביותר ואני בעיקר מתבסס על כתבות כמו תיק ההשקעות של ננסי פלוסי וניסיונות לקנות בתחילת הנהירות. בינתיים לא הגעתי להישגים משמעותיים במיוחד, אמנם הייתי רוצה להשקיע יותר זמן בללמוד את התחום ואולי גם להתעסק בו בעתיד בצורה יותר מקצועית.

כמובן, אני מבין אותך, זה זומרי להפליא, ואם הייתי קורא הסולידית אדוק בגיל 18 אולי גם הייתי חולם על זה,
אבל לא הייתי משקיע בזה מאמץ רב. אולי שגר ושכח. לא יצא לך הרבה מעוד שנתיים לעשות תשואה על 15 אלף. גם אם תכפיל, אוקיי... 30.
אם כן הייתי בגילך אולי הייתי שם בקריפטו ומוכן להפסיד הכל, לפחות האפסייד יכול להיות שווה את זה. יחד עם זאת, אם זה כל הכסף שהיה לי בעולם, כנראה הייתי מתבאס להפסיד אותו.
בשורה התחתונה, זה די חסר משמעות. רק הקניית הרגלים של לחסוך, להבין לאן כסף הולך, ולהתחיל לחשוב איך לעשות אותו.
כן יכול להיות אחלה, אם אתה עובד, לחסוך את כל הכסף ולשים במדדים, וכך תשתחרר עם כמה עשרות אלפים, אולי.
בכל מקרה, הם לא אלה שיעשו לך שינוי גדול בחיים. פסיכומטרי למשל, יותר. הסתכלות עצמית, יותר.

 

[klayhamn]

הפער בקושי בין העבודות לא שווה חד חד ערכית פי 3 משכורת

איך קושי בעבודה רלוונטי בכלל לדיון?
משכורת לא נקבעת לפי "הקושי" של העבודה - משכורת נקבעת על פי השווי של עבודה למעסיק, והקושי בלמצוא אנשים שמוכשרים מספיק לבצע אותה.
במילים אחרות, ביקוש והיצע.

 

[SolidusMaximus]

איך קושי בעבודה רלוונטי בכלל לדיון?
משכורת לא נקבעת לפי "הקושי" של העבודה - משכורת נקבעת על פי השווי של עבודה למעסיק, והקושי בלמצוא אנשים שמוכשרים מספיק לבצע אותה.
במילים אחרות, ביקוש והיצע.

אתה ממש מתעקש לא לקרוא את המשך המשפט?

הפער בקושי בין העבודות לא שווה חד חד ערכית פי 3 משכורת, אמנם, אבל אלה כוחות השוק כרגע

אתה יודע מה זה כוחות שוק, אני מקווה

 

[klayhamn]

אתה ממש מתעקש לא לקרוא את המשך המשפט?

ואתה מתעקש להתחמק מהשאלה.
המשך המשפט הוא אחלה.
למה הזכרת בכלל "קושי" אם כך, אם אין לו שום רלוונטיות?

 

[SolidusMaximus]

ואתה מתעקש להתחמק מהשאלה.
המשך המשפט הוא אחלה.
למה הזכרת בכלל "קושי" אם כך, אם אין לו שום רלוונטיות?

הרלוונטיות היא בדיוק לפסקה הראשונה של פות"ש, שנופל למלכודת המרקסיסטים בעיתונות,
על כך שעבודה מדורגת על בסיס "הגיון", "הוגנות" ו"קושי" ("עובדים ונלחמים בשיניים").
מומלץ לדבר לאנשים בשפה שמשיקה השקה מסויימת לשפה שלהם - אנשים רבים רואים בעבודה כמה אני משקיע מול כמה אני מקבל, ואת זה מבינים מההודעה של פות"ש.
אחרי שדיברת בשפה שלו (אמנם הפער בקושי לא שווה פי 3), אפשר להגיע ללב העניין (אלה כוחות השוק כרגע).

גם ההגדרה שלך לא מדוייקת, שכר העבודה נקבע גם לפי כמות האנשים שמוכשרים לביצועה, אבל גם אלה שמוכנים בכלל לבצעה.
כנראה שאם היו מרוויחים בהייטק 10, לא היו רבים שקופצים על המציאה. למרות הכישורים.
כנראה שאם גם היום היו פנסיות תקציביות, רבים היו נשארים לקריירה ארוכה בקבע. לא בגלל כישוריהם המיוחדים של נגדים, אלא מה הם נותנים מול מה מקבלים.

 

[klayhamn]

על כך שעבודה מדורגת על בסיס "הגיון", "הוגנות" ו"קושי" ("עובדים ונלחמים בשיניים").

דווקא חוסר השוויון הוא נושא ראוי לדיון - אפשר לדון למשל בשאלה האם יש שוויון הזדמנויות או לאו וכו' -
אין שום דבר בפסקה שלו שקושר בין תגמול לבין קושי של העבודה עצמה -
אלא הקלות או הקושי שבהשגת המשרה המתגמלת יותר (או הכישורים המתאימים כדי לעבוד בה).

אם שתי העבודות "קשות" באותה מידה אבל אחת מהן מתגמלת פי 100 מהשניה, הוא עדיין יאמר שהראשונה היא "קריעת תחת" ו-"מלחמה בשיניים".

כך שהפות"ש דווקא התנסח נכון ולא הייתה שום סיבה להכניס את המונח "קושי בביצוע העבודה" לדיון.

גם ההגדרה שלך לא מדוייקת, שכר העבודה נקבע גם לפי כמות האנשים שמוכשרים לביצועה, אבל גם אלה שמוכנים בכלל לבצעה.

אין שום חוסר דיוק, כתבתי - הקושי למצוא אנשים שמוכשרים לבצע אותה. קושי למצוא אנשים כאלה יכול להיות כי אין מספיק כאלה, ויכול להיות כי הם לא רוצים לעבוד בעבודה. אין טעם ללכת ולעבור כל כל סיבה אפשרית שבגללה היצע העובדים המוכשרים לעבודה יכול להצטמצם (אולי הם מוכשרים ומוכנים לעבוד בה - נניח - כשליחי וולט, אבל רגולציה ממשלתית גורמת לכך שהם לא יוכלו חוקית לעבוד בתנאים שהיו רוצים משום שנכפה עליהם לעבוד כשכירים? או אולי הם מוכשרים ומוכנים לעבוד בה - אבל העבודה דורשת סיווג בטחוני שאנשים לא יכולים לעבור מסיבות א' או ב' או ג'?)

הניסוח שלי ( "הקושי למצוא עובדים") לוכד את כל הדברים שיכולים לתרום לאותו קושי.

 

[IAmSam]

הקטע זה שאני רואה יותר מדי מטרות לנגד עיניי והייתי רוצה לשמוע מקוראים פה בפורום שמתחברים לזה איך הם התמודדו/מתמודדים עם חוסר הוודאות של להיות בן 18.

זה לא קשור לגיל שלך.
או שיש לך הרבה דברים שאתה יודע שאתה רוצה לעשות, או שיש לך הרבה דברים שאתה רוצה לנסות ולבדוק.
בשני המקרים, אתה צריך תוכנית וסדר עבודה. נדמה לי שזה מה שכתבתי בפוסט הקודם שלך.
יש לך לו"ז מאוד נוח בגיל צעיר להתקדם בכמה דברים במקביל.

A jack of all trades is a master of none, but oftentimes better than a master of one

בין אם אתה בתקופת למידה עצמית של מה מעניין אותך, או בין אם אתה רוצה להתקדם בכמה תחומים במקביל,
תפסיק כבר להתלבט ולהשתתק, תגדיר לך שמחר אתה עושה X, מחרתיים Y, ביום שלישי Z.
כשתתחיל לעשות את זה, אתה תרגיש מה אתה רוצה יותר ומה פחות, והדרך תתבהר.

הרבה כסף זה אחלה, אבל אם עולם ההייטק לא מעניין אותך,
המחשבה שזה משתלם כלכלית לא תעזור לך כשתחווה אתגרים בעבודה.
איך תדע אם זה מעניין אותך? תתחיל להתנסות.

אולי אתה תראה שלהתחייב למסלול אחד זה כבד עלייך,
אז להשקיע חצי מהשבוע שלך במסלול אחד, וחצי במסלול שני (למשל ללמוד תכנות ולמלצר בשביל עוד כסף להשקעות) יהיה האיזון האידיאלי.

אבל פאקינג תתחיל כבר ותפסיק להשתתק בגלל דילמות. כל צעד (חוקי) שתעשה עכשיו יהיה הצעד הכי נכון, אז שהתמונה תתבהר יותר, ותמשיך משם.

 

[SolidusMaximus]

אם שתי העבודות "קשות" באותה מידה אבל אחת מהן מתגמלת פי 100 מהשניה, הוא עדיין יאמר שהראשונה היא "קריעת תחת" ו-"מלחמה בשיניים".

כך שהפות"ש דווקא התנסח נכון ולא הייתה שום סיבה להכניס את המונח "קושי בביצוע העבודה" לדיון.

אני לא קורא את זה ככה.

עובדים ונלחמים בשיניים בשביל לחסוך לדירה כשהם בקושי מסוגלים לגמור את החודש, בזמן שהייטקיסטים בוגרי 8200 מרוויחים סכומים אסטרונומיים???

מהמשפט משתמע שרק הזוג "עובד ונלחם בשיניים", בעוד ה8200-ניק מרוויח בכיף שלו סכום אסטרונומי.
אני גם לא היחיד שהבין ככה -

הייטקטסטים עובדים לא פחות קשה...מתי פעם אחרונה הזוג הצעיר הממוצע היה מחובר כל הסופש לסביבת לקוח כי הפרודקשן הלך לעולמו?

אין שום חוסר דיוק, כתבתי - הקושי למצוא אנשים שמוכשרים לבצע אותה. קושי למצוא אנשים כאלה יכול להיות כי אין מספיק כאלה, ויכול להיות כי הם לא רוצים לעבוד בעבודה. אין טעם ללכת ולעבור כל כל סיבה אפשרית שבגללה היצע העובדים המוכשרים לעבודה יכול להצטמצם (אולי הם מוכשרים ומוכנים לעבוד בה - נניח - כשליחי וולט, אבל רגולציה ממשלתית גורמת לכך שהם לא יוכלו חוקית לעבוד בתנאים שהיו רוצים משום שנכפה עליהם לעבוד כשכירים? או אולי הם מוכשרים ומוכנים לעבוד בה - אבל העבודה דורשת סיווג בטחוני שאנשים לא יכולים לעבור מסיבות א' או ב' או ג'?)

הניסוח שלי ( "הקושי למצוא עובדים") לוכד את כל הדברים שיכולים לתרום לאותו קושי.

הניסוח שלך היה - "הקושי למצוא עובדים שמוכשרים מספיק לבצע אותה". והוא לא לוכד את כל הדברים שיכולים לתרום לאותו קושי, כמו שאתה בעצמך אומר.

כתבתי - הקושי למצוא אנשים שמוכשרים לבצע אותה. קושי למצוא אנשים כאלה יכול להיות כי אין מספיק כאלה, ויכול להיות כי הם לא רוצים לעבוד בעבודה.

נכון, קושי למצוא אנשים כאלה יכול להיות כי אין כאלה, או כי הם לא רוצים. אבל זה לא מגולם במשפט "מוכשרים לבצע אותה".
דווקא המשפט "אלה כוחות השוק" מגלם את כל התנאים.
וזה חשוב לדייק, כי לעיתונות יש נרטיבים משלה, אבל גם להייטק יש נרטיבים משלו.
הרבה פעמים דוחפים נרטיב כאילו אין מספיק מוכשרים. לפעמים זה נכון. לפעמים יש גם שוק מנופח לחלוטין שמציע לבן 25 בוגר תואר משכורות מנופחות כי החברה שוחה כרגע בכסף, ואם אותו בוגר היה מתחיל לעבוד שנתיים אחורה, הוא היה מקבל חצי מהכסף - כי יש כוחות שוק, ויש נהירה לחטוף כשרונות, ויש שגשוג מבחינת כמה אפשר (לא) להדק את החגורה.
אבל להגיד רק "אין מספיק מוכשרים", אז לכן החברות דוחפות לבן 25 X אלף - זה נרטיב לא מדויק כמו הנרטיב המרקסיסטי שהזכיר פות"ש.

 

[SolidusMaximus]

זה לא קשור לגיל שלך.
או שיש לך הרבה דברים שאתה יודע שאתה רוצה לעשות, או שיש לך הרבה דברים שאתה רוצה לנסות ולבדוק.
בשני המקרים, אתה צריך תוכנית וסדר עבודה. נדמה לי שזה מה שכתבתי בפוסט הקודם שלך.
יש לך לו"ז מאוד נוח בגיל צעיר להתקדם בכמה דברים במקביל.

A jack of all trades is a master of none, but oftentimes better than a master of one

בין אם אתה בתקופת למידה עצמית של מה מעניין אותך, או בין אם אתה רוצה להתקדם בכמה תחומים במקביל,
תפסיק כבר להתלבט ולהשתתק, תגדיר לך שמחר אתה עושה X, מחרתיים Y, ביום שלישי Z.
כשתתחיל לעשות את זה, אתה תרגיש מה אתה רוצה יותר ומה פחות, והדרך תתבהר.

הרבה כסף זה אחלה, אבל אם עולם ההייטק לא מעניין אותך,
המחשבה שזה משתלם כלכלית לא תעזור לך כשתחווה אתגרים בעבודה.
איך תדע אם זה מעניין אותך? תתחיל להתנסות.

אולי אתה תראה שלהתחייב למסלול אחד זה כבד עלייך,
אז להשקיע חצי מהשבוע שלך במסלול אחד, וחצי במסלול שני (למשל ללמוד תכנות ולמלצר בשביל עוד כסף להשקעות) יהיה האיזון האידיאלי.

אבל פאקינג תתחיל כבר ותפסיק להשתתק בגלל דילמות. כל צעד (חוקי) שתעשה עכשיו יהיה הצעד הכי נכון, אז שהתמונה תתבהר יותר, ותמשיך משם.

אתה צודק שצריך להתחיל ומשם זה מתבהר.
רק אוסיף שגם אחרי שתתחיל, אף פעם לא יעלמו הדילמות. זה חלק בריא מהמשחק.