• התוכן שלפניכם איננו ייעוץ פיננסי. הוא אולי נחזה ככזה, ואף נשמע ככזה, אבל למרבה הפלא, הוא איננו כזה, וממילא לא יכול להיחשב תחליף לייעוץ מטעם בעל הרישיון המתאים, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. מכאן שאין לראות בתכני הפורום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך או בנכסים אחרים, וכל הסתמכות עליהם תהיה באחריות הקורא בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה, ובכלל זה החובה לעמוד בהוראות כל דין, היא על מחברה בלבד ואין לייחס את האמור בה לבעלת האתר.

עם רגל אחת בחוץ - חושש לעשות את הצעד האחרון

קפיטליסט מרושע

משתמש רגיל
הצטרף ב
3/2/20
הודעות
519
דירוג
921
מאז שהשתחררתי מהצבא רציתי לפרוש ולא להצטרך לעבוד.
היום, לקראת גיל 40, נשוי באושר + 3 ילדים, אני כבר לא צריך לעבוד.
בהתחלה דחיתי את הקביעה שאני לא יכול:
- "כלל 4% הוא לא מספיק, צריך לפחות 3.25%"
- משם זה הפך ל- "3% גם הוא לא מספיק, זה צריך להיות אחרי מס רווחי הון"
אבל גם לזה הגענו.

עזבתי את העבודה הקודמת שלי, שבמשך הרבה שנים נהנתי מאוד ממנה, כי כבר לא היה לי בה כיף. אמרתי לעצמי שאני אנסה, במקום לפרוש, לעבוד במקום שבו אני אעשה יותר ממה שאני נהנה, ופחות ממה שלא (סטארט-אפ קטן במקום חברה גדולה). זה עבד לי גם, לבערך חצי שנה, שבה אמרתי לעצמי שאני יכול להמשיך ככה כל החיים.
אבל כל פעם שיש לי רגעים שאני לא נהנה מהם אני אומר לעצמי - "בשביל מה?" - אני לא חייב להיות פה. בהתחלה זה היה חלק קטן מהזמן, ואמרתי לעצמי שאני יכול להחליק את זה. אבל זה הולך ומתעצם, ואני חושב לעצמי כל הזמן - כבר 20 שנה אתה מתכונן לרגע הזה, למה אתה מחכה?
אז הפעם התירוץ שלי הוא שאני אשרוד עד עוד כמה חודשים, שאז יהיה לי vesting, ואז אני אפרוש. אבל אני חושש. בחיים לא דמיינתי שאני אחשוש מזה!

גם אשתי נהדרת, מפרגנת (למרות שחוששת שזה יסכן אותנו כלכלית), אבל לגמרי תומכת. היא בעצמה לא תפסיק לעבוד, ככה שזה אפילו מוריד את הסיכון.
מהיכרות רבת שנים עם עצמי, אני אצליח להעסיק את עצמי, וסוף סוף אוכל לעשות את כל הדברים שלא יכלתי בגלל חוסר זמן (הרשימה ארוכה, אני יכול לפרט אם איכשהו זה מעניין מישהו). אבל אז אני חושב על ירידה באינטרקציה אנושית, האם אהיה בודד, האם זה יגרום לרמת האושר שלי לרדת במקום לעלות בטווח הרחוק?

אציין שאני עובד הייטק (מתכנת). נכון לעכשיו מבוקש, אבל עוד חשש הוא שאם אתחרט על היציאה משוק העבודה, עוד כמה שנים יהיה לי הרבה יותר קשה למצוא עבודה. גם כי הפער בקורות החיים יהיה מחשיד, ואני אהיה פחות מעודכן, וגם כי בכלל אולי תהיה ירידה בביקוש למתכנתים.

מצטער אם זה לא רלוונטי לפורום. תרגישו חופשי למחוק אם כן. סתם חשבתי שאוכל לשתף במקום שבו אנשים אולי חווים \ חוו מחשבות דומות, ואם למישהו יש משהו מעניין להגיב.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית שקטה ובטוחה
 
בהצלחה
 
אבל אז אני חושב על ירידה באינטרקציה אנושית, האם אהיה בודד, האם זה יגרום לרמת האושר שלי לרדת במקום לעלות בטווח הרחוק?
נראה שיש לך שתי, נקרא לזה, בעיות.

1. פחד להיות בודד
2. פחד מהשינוי עצמו.

לגבי 2, אין מה לעשות. תמיד יהיה ותמיד היה.
לגבי 1, זה כבר תלוי בך. אבל כאדם צעיר נשוי + 3 ילדים, בודד לא תהיה. אולי משועמם אבל בודד לא.
 
מאוד רלוונטי לפורום.

הדרך שאני מסתכל על החיים: תמקסם את התועלת שלך, תחת אילוצים (בין היתר, כלכליים).

האילוץ הכלכלי והתועלת שלך לא תלויים זה בזה, וגם אם נפטרת מהאילוץ הכלכלי עדיין לא ברור מהי התועלת שלך וכיצד למקסם אותה. יש אנשים שזה קל עבורם, פשוט להיות בבית ולעסוק בעיסוקים שונים. אנשים הישגים נמצאים כאן בבעיה. יקח לך לא מעט זמן להבין מה תרצה לעשות כשתשתחרר מהאילוצים הללו, ומושגים כמו "חופש כלכלי" רק מבלבלים.

ובכל מקרה, יש גם אילוצים אחרים, למשל מחוייבות לבני משפחה. זה גם יכול להיות מקור לתסכול וצריך להבין כיצד להתמודד עם זה.
 
נשמע שחסר לך איקיגאי בחיים. צא למסע ותחפש אותו :)

הערת שוליים - אל תשכח שבישראל התחוללו כל המשתנים הדרושים על-מנת להביא אותך לעצמאות כלכלית מוקדמת. אין הכרח שזה היה קורה גם במקום אחר. הייתי מוקיר על כך תודה.
 
אציין שאני עובד הייטק (מתכנת). נכון לעכשיו מבוקש, אבל עוד חשש הוא שאם אתחרט על היציאה משוק העבודה, עוד כמה שנים יהיה לי הרבה יותר קשה למצוא עבודה. גם כי הפער בקורות החיים יהיה מחשיד, ואני אהיה פחות מעודכן, וגם כי בכלל אולי תהיה ירידה בביקוש למתכנתים.
- אתה עובד מספיק זמן בתחום כדי לדעת שאתה יכול לחזור להיות מעודכן עם חודשיים מקסימום של למידה עצמית. התוכן והטכנולוגיות באמת לא משתנה כל כך מהר..

- כמות האנשים שעבדו איתי בשנים האחרונות שלקחו שנה+ שנה של חופש היא מאוד גדולה. זה לא מפריע לרוב החברות אם אתה מציג את זה בצורה נכונה. (כלומר לא אומר "כן רציתי לפרוש אבל אז נגמר לי הכסף אז אני עכשיו חייב לחזור לעבוד ואני אצלכם בראיון כי זה מי שקרא לי", אלא "לקחתי זמן להיות עם המשפחה" או משהו כזה, ולא צריך להרחיב עוד)
 
בוא נקים לנו מועדון עם אינטרקציה!
באופן כללי - אני מאוד אשמח! לפי זה שכתבת שאתה גר בתל-אביב, זה יצטרך להיות מפגש פעם ב-, כי ייקח לי בערך שעה לכל כיוון.
אבל אם להכליל את מה שכתבת כאן - האם אין פורשים צעירים שמבלים זמן ביחד? נשמע שזה משהו שיכול להיות לו ביקוש?

בהצלחה
תודה על הקישור! צפיתי בו (בעקבות ההודעה שלך), וזה אכן מעניין. תרגיל מחשבתי שאני בהחלט אנסה, בקרוב!

לגבי 2, אין מה לעשות. תמיד יהיה ותמיד היה.
לגבי 1, זה כבר תלוי בך. אבל כאדם צעיר נשוי + 3 ילדים, בודד לא תהיה. אולי משועמם אבל בודד לא.
אני מקבל את זה שבודד כנראה לא אהיה, אבל אולי באיזשהו מקום אתגעגע לשיחות מסוג שונה. האנשים שמקיפים אותי בעבודה יכולים לנהל שיחות מסוג מסויים, ובטח שעם ילדים לא אוכל לנהל אותן, אבל גם לאשתי יש תחומי עניין שונים.

הערת שוליים - אל תשכח שבישראל התחוללו כל המשתנים הדרושים על-מנת להביא אותך לעצמאות כלכלית מוקדמת. אין הכרח שזה היה קורה גם במקום אחר. הייתי מוקיר על כך תודה.
דבר ראשון אכתוב שאני באמת מוקיר תודה על המון דברים בחיי. אשתי ואני מנהלים הרבה שיחות על איזה מזל יש לנו, בטח בתקופה הנוראית שמאז ה- 7.10.
אם רמזתי איכשהו שאיני מוקיר תודה - כמובן שזה לא היה באופן מכוון.
מה שכן - מסקרנות (זה דיון צד) - לאיזה משתנים אתה מתכוון? דווקא בחלק מהתקופה גרנו ועבדנו בארה"ב, ואני לא בטוח למה אתה מתכוון.

- אתה עובד מספיק זמן בתחום כדי לדעת שאתה יכול לחזור להיות מעודכן עם חודשיים מקסימום של למידה עצמית. התוכן והטכנולוגיות באמת לא משתנה כל כך מהר..
אני לא יודע לגבי חודשיים, ואני לא יודע לאן עולם ה- AI ייקח את התחום שלי. אני מתכנת מגיל מאוד צעיר, ועד השנים האחרונות לא חששתי שלא יצטרכו עוד מתכנתים. אבל זה כבר לא המצב :)
 
דבר ראשון אכתוב שאני באמת מוקיר תודה על המון דברים בחיי. אשתי ואני מנהלים הרבה שיחות על איזה מזל יש לנו, בטח בתקופה הנוראית שמאז ה- 7.10.
אם רמזתי איכשהו שאיני מוקיר תודה - כמובן שזה לא היה באופן מכוון.
מה שכן - מסקרנות (זה דיון צד) - לאיזה משתנים אתה מתכוון? דווקא בחלק מהתקופה גרנו ועבדנו בארה"ב, ואני לא בטוח למה אתה מתכוון.
אם כבר פתחת את זה, מקרה של אנשים שהתגוררו תקופה בארה"ב ואז חזרו ארצה, הוא באמת קייס מעניין ואין לי עדיין דעה לגביו.
אבל כשאני נוהג להשתמש בצמד המילים "מזל" + "ישראל", אכן בדר"כ הכוונה לקונטקסט דיי שלילי של עיוותים היסטוריים ותוצרי לוואי שליליים של כל זה.

בכל אופן, לא נתן לנושא הזה להכתים את הפוסט, האם לדעתך לעניין האיקיגאי יש מידה כלשהי של רלוונטיות לסיפור שלך?
 
נערך לאחרונה ב:
מהיכרות רבת שנים עם עצמי, אני אצליח להעסיק את עצמי, וסוף סוף אוכל לעשות את כל הדברים שלא יכלתי בגלל חוסר זמן (הרשימה ארוכה, אני יכול לפרט אם איכשהו זה מעניין מישהו). אבל אז אני חושב על ירידה באינטרקציה אנושית, האם אהיה בודד, האם זה יגרום לרמת האושר שלי לרדת במקום לעלות בטווח הרחוק?
שאלת השאלות כשמגיעים לראש ההר.
רצוי שהעיסוקים עליהם אתה מדבר יכללו מגע עם אנשים וגם רצוי, וזה נושא שפחות מדובר כאן, שיכללו אתגר אינטלקטואלי או לפחות הפעלה של המוח. מעבר להעדפה האישית, יש לכך חשיבות בריאותית בטווח הארוך.
 
בהתחלה דחיתי את הקביעה שאני לא יכול:
- "כלל 4% הוא לא מספיק, צריך לפחות 3.25%"
- משם זה הפך ל- "3% גם הוא לא מספיק, זה צריך להיות אחרי מס רווחי הון"
אבל גם לזה הגענו.
מאוד מתחברת לזה.
אצלי מצאתי שהסיבה הייתה בגלל שלא באמת רצינו לפרוש. כשנפל האסימון והבנתי שאף אחד לא מכריח אותנו לפרוש, שאולי זה חלום של מישהו אחר שנשמע טוב, אבל זה לא באמת החלום שלנו, התחלתי ליהנות פשוט מעצם הידיעה שאפשר. מהעצמאות הכלכלית עצמה.

ברגע שעשיתי את הסוויץ׳ בראש הרגשתי הקלה ועברתי למוד אחר שמזכיר את מה שמדברים עליו בסרטון ש- @KickR קישר
בהצלחה
ניסיתי לראות האם כבר עכשיו אנחנו עושים וחיים את מה שחשוב לנו. והאם העבודה מפריעה או תורמת לזה.
אני יכולה להגיד שכן יותר "שיחררתי" מבחינת הזמן/הכסף/פניות רגשית בכל מה שקשור למשפחה/חברים/חוויות/זמן לעצמי ולזוגיות, ושמתי את זה במקום גבוה מאוד בסדרי העדיפויות שלי.
 
בכל אופן, לא נתן לנושא הזה להכתים את הפוסט, האם לדעתך לעניין האיקיגאי יש מידה כלשהי של רלוונטיות לסיפור שלך?
על פניו זה נראה מאוד קשור, אבל מעבר ללקרוא את הערך בויקיפדיה אני לא כ"כ יודע איך "לצאת למסע" ולמצוא אותו :)
[...] וגם רצוי, וזה נושא שפחות מדובר כאן, שיכללו אתגר אינטלקטואלי או לפחות הפעלה של המוח. מעבר להעדפה האישית, יש לכך חשיבות בריאותית בטווח הארוך.
לגמרי מסכים, אבל לשמחתי רוב העיסוקים שלי (גם מעבר לעבודה) דורשים אתגר אינטלקטואלי וגם הפעלה של המוח :)
ההערה מאוד טובה. ניוון של המוח זה דבר רע מאוד.
 
מאז שהשתחררתי מהצבא רציתי לפרוש ולא להצטרך לעבוד.
היום, לקראת גיל 40, נשוי באושר + 3 ילדים, אני כבר לא צריך לעבוד.
בהתחלה דחיתי את הקביעה שאני לא יכול:
- "כלל 4% הוא לא מספיק, צריך לפחות 3.25%"
- משם זה הפך ל- "3% גם הוא לא מספיק, זה צריך להיות אחרי מס רווחי הון"
אבל גם לזה הגענו.

עזבתי את העבודה הקודמת שלי, שבמשך הרבה שנים נהנתי מאוד ממנה, כי כבר לא היה לי בה כיף. אמרתי לעצמי שאני אנסה, במקום לפרוש, לעבוד במקום שבו אני אעשה יותר ממה שאני נהנה, ופחות ממה שלא (סטארט-אפ קטן במקום חברה גדולה). זה עבד לי גם, לבערך חצי שנה, שבה אמרתי לעצמי שאני יכול להמשיך ככה כל החיים.
אבל כל פעם שיש לי רגעים שאני לא נהנה מהם אני אומר לעצמי - "בשביל מה?" - אני לא חייב להיות פה. בהתחלה זה היה חלק קטן מהזמן, ואמרתי לעצמי שאני יכול להחליק את זה. אבל זה הולך ומתעצם, ואני חושב לעצמי כל הזמן - כבר 20 שנה אתה מתכונן לרגע הזה, למה אתה מחכה?
אז הפעם התירוץ שלי הוא שאני אשרוד עד עוד כמה חודשים, שאז יהיה לי vesting, ואז אני אפרוש. אבל אני חושש. בחיים לא דמיינתי שאני אחשוש מזה!

גם אשתי נהדרת, מפרגנת (למרות שחוששת שזה יסכן אותנו כלכלית), אבל לגמרי תומכת. היא בעצמה לא תפסיק לעבוד, ככה שזה אפילו מוריד את הסיכון.
מהיכרות רבת שנים עם עצמי, אני אצליח להעסיק את עצמי, וסוף סוף אוכל לעשות את כל הדברים שלא יכלתי בגלל חוסר זמן (הרשימה ארוכה, אני יכול לפרט אם איכשהו זה מעניין מישהו). אבל אז אני חושב על ירידה באינטרקציה אנושית, האם אהיה בודד, האם זה יגרום לרמת האושר שלי לרדת במקום לעלות בטווח הרחוק?

אציין שאני עובד הייטק (מתכנת). נכון לעכשיו מבוקש, אבל עוד חשש הוא שאם אתחרט על היציאה משוק העבודה, עוד כמה שנים יהיה לי הרבה יותר קשה למצוא עבודה. גם כי הפער בקורות החיים יהיה מחשיד, ואני אהיה פחות מעודכן, וגם כי בכלל אולי תהיה ירידה בביקוש למתכנתים.

מצטער אם זה לא רלוונטי לפורום. תרגישו חופשי למחוק אם כן. סתם חשבתי שאוכל לשתף במקום שבו אנשים אולי חווים \ חוו מחשבות דומות, ואם למישהו יש משהו מעניין להגיב.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית שקטה ובטוחה
רלוונטי מאוד לפורום .
אני מבוגר בכמה שנים ופרשתי לאחרונה מארגון גדול ע, עם פנסיה תקציבית , אישה שעדיין עובדת במשרה מלאה . לא מתחרט לרגע . אם הייתי רוצה להמשיך הייתי ממשיך עד לגיל הפרישה המקסימלי בארגון שזה עוד עשר שנים . כלכלית נדרשת עוד השלמת הכנסה מסויימת אבל כזו שתגיע בעבודה פחות תובענית ובקצב שלי .
לא מרגיש בודד למרות שרוב חיי הבוגרים הייתי בארגון עם אנשים רבים כעובד זוטר וכמנהל דרג ביניים על כל המשתמע מכך והיום האינטרקציה החברתית אכן ירדה באחוזים רבים אבל נעים לי וטוב לי וזה מה שחשוב . בהצלחה לך !
 
פרשתי לאחרונה [...] לא מתחרט לרגע [...] נעים לי וטוב לי וזה מה שחשוב . בהצלחה לך !
דבר ראשון, אני מאוד שמח לשמוע שטוב לך!
החשש שלי הוא לא לגבי הטווח הקצר (כותב את זה כיוון שאמרת שפרשת לאחרונה). אני בטוח שבטווח הקצר, אפילו עד שנה, אני אהיה מבסוט עד הגג, ואשלים את המנוחה והדברים שחסכתי מעצמי מפאת חוסר בזמן.
אבל אני מתאר לעצמי שדבר כ"כ משמעותי צריך להימדד לאחר הרבה מאוד שנים. זה בעיקר החשש שלי, שכמו שכתבו כאן בצדק רב, "תמיד יהיה ותמיד היה". בעצם לא יודע אם תמיד היה, קל לא לפחד ממשהו כל עוד הוא רחוק :)
 
אציין שאני עובד הייטק (מתכנת). נכון לעכשיו מבוקש, אבל עוד חשש הוא שאם אתחרט על היציאה משוק העבודה, עוד כמה שנים יהיה לי הרבה יותר קשה למצוא עבודה. גם כי הפער בקורות החיים יהיה מחשיד, ואני אהיה פחות מעודכן, וגם כי בכלל אולי תהיה ירידה בביקוש למתכנתים.
אני חושב שהקשיים שציינת כאן מתגמדים לעומת הקושי לחזור לחיי עבדות אחרי שטעמת מן החופש.

את החור בקו"ח תמלא עם איזשהו עסק שתקים. תספר שהיית עצמאי, ואף אחד לא ירים גבה.
תיצור פרוייקט בגיטהאב, ככה תישאר מעודכן. תעבוד על זה לכיף, אבל תספר לכולם שזה פרנסה.
 
אבל אז אני חושב על ירידה באינטרקציה אנושית, האם אהיה בודד, האם זה יגרום לרמת האושר שלי לרדת במקום לעלות בטווח הרחוק?
אתה עובד בהייטק, איזו אינטרקציה אנושית יש לך שם?
אני עזבתי את הענף כי לא היתה שום אינטרקציה עם בני אדם שם.

כשאתה בעבודה אתה תלוי במעסיק שלך שיסדר לך מפגשים חברתיים, כי אתה נמצא בעבודה רוב שעות היממה ומתרועע עם האנשים שהמעסיק שלך בחר להעסיק לצידך. אולי יש מקרים נדירים בהם המעסיקים עושים זאת כהלכה, אבל את רובם לא מעניין הצרכים החברתיים שלך. לפרוש זה אומר לקחת את המושכות ליידים ולבנות את המעגל החברתי שלך בכוחות עצמך, ואין סיבה לחשוב שאתה תעשה עבודה פחות טובה מהארגון שעבדת עבורו. אני חושב ההיפך, אני חושב שאחרי הפרישה האינטרקציה האנושית שלך תהיה הרבה יותר איכותית ועשירה .
 
2. פחד מהשינוי עצמו.

לגבי 2, אין מה לעשות. תמיד יהיה ותמיד היה.
את הפחד אפשר לפרק לגורמים ולהתמודד איתו בביסים קטנים אם זה מה שצריך. האפשרויות קיימות. פחד הוא מצב נתון אבל אפשר לשנות אותו.

לפות''ש, תעשה רשימה של כל הדברים שאתה רוצה לעשות אחרי הפרישה, כמה זמן הם יקחו לך מהיום וכך תקבל תמונה טובה יותר.
אתה יכול לשלב כל מיני פעילויות בין לבין שיתנו לך את מנת האינטראקציה החברתית שאתה צריך, למשל להתנדב במקום כלשהוא.
 
בחיים לא דמיינתי שאני אחשוש מזה!

הי
החשש שלך לדעתי נובע מזה שאתה לא סובל מהעבודה בהווה, מהגיל הצעיר יחסית ומשינוי בסדר היום ובאינטרקציה עם אנשים,
אולי תבחר באופציית ביניים, תפתח תחום עיסוק מהנה בעצימות נמוכה יותר שלא יתן לך תחושה של עבודה אלא יותר תחושה של סיפוק,
אני רושם זאת מניסיון אישי.
 
על פניו זה נראה מאוד קשור, אבל מעבר ללקרוא את הערך בויקיפדיה אני לא כ"כ יודע איך "לצאת למסע" ולמצוא אותו :)
איקיגאי לדעתי יכול להיות ממש כל דבר, לקשישים השואפים לגיל 100 ביפן איקיגאי יכול לנוע מלגזום עשבים שוטים בגינה בחצר הבית, הכנת כלי מוסיקה מסורתיים ועד ללעשות דברים משמעותיים לשינוי העולם. כל אחד צריך למצוא לעצמו מהו האיקיגאי שלו.

מוזמן לצפות בסדרה "לחיות עד 100" בנטפליקס. יצא ספר פופלארי על איקיגאי בתרגום לעברית (לא התרשמתי ממנו מאוד אבל הוא מבאר את הנקודות העיקריות של הנושא וזה חשוב). מניח שיש עוד נושאים עקיפים שעשויים להתקשר לעניין הזה, כמו "היגה/הוגה/Hygge" האירופאי.

בכל אופן, מהו התחום או מה הן הפעולות או מה הם העיסוקים, שתוכל לעשות מידי יום, ובכל יום לנסות לעשות אותם ממש טיפונת טוב יותר, חד יותר, נקי יותר, יעיל יותר וכן הלאה? ושהניסיון להשתפר לא ייגמר לעולם, לא משנה עד איזו דרגה גבוהה תגיע. הרבה תיארו עיסוקים כאלו כאיקיגאי.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
N קיזוז הפסד מול רווח - במניה שפשטה רגל שוק ההון 1
R רגל פה רגל שם צרכנות פיננסית 29
N אזרח ישראלי תיק של schwab/ib ופשיטת רגל בישראל אוף טופיק 16
B משקיע מתחיל, מה קורה למניות שלי שהונפקו על ידי iShares במידה ופושטת רגל?? שוק ההון 2
yossik מכתב מ Bittrex על פשיטת רגל צרכנות פיננסית 8
T ETF של ishares במקרה של פשיטת רגל שוק ההון 3
ש קרן 1159235 יכולה לפשוט רגל? שוק ההון 5
I קופת גמל בסכום קטן לאחר פשיטת רגל של מעסיק לשעבר צרכנות פיננסית 1
T פשיטת רגל של בנק שבו אני משקיע פוסטים מאיכות נמוכה 30
N ארה"ב בפשיטת רגל - ניסוי מחשבתי שוק ההון 10
T צו מניעה בטאבו עקב פשיטת רגל נדל"ן 6
ר כניסת רגל לעולם ההשקעות - כאזרח אמריקאי שוק ההון 2
V רכש ציוד מחברות בפשיטת רגל/סגירה מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 27
מ טביעת רגל ראשונה בעולם הפיננסי - אשמח לדעתכם. שוק ההון 26
ל בריביות הנוכחיות ביטוח לאומי "פושט רגל" אוף טופיק 58
R אג"ח ש"פשט" רגל ולא נסחר שוק ההון 33
ה פשיטת רגל - חלק 1 צרכנות פיננסית 25
ה עסק שני: ניהול כספים (או: איך יוצאים מפשיטת רגל ומתחילים מאפס) יומני מסע אישיים 15
M למה שמניה של חברה שהודיעה על פשיטת רגל תעלה? שוק ההון 13
E מהלכי הגנה מפני פשיטות רגל של בנקים/חברות השקעה בסביבת משבר כלכלי גדול שוק ההון 11
ג רכישת דירה מפושט רגל - יש סיכונים חריגים?? נדל"ן 28
flower פשיטת רגל - נכסים שוק ההון 8
RaeNye תיק ממונף אצל ברוקר שפשט רגל (דיון תיאורטי) שוק ההון 4
א פשיטת רגל של מנפיקי etf שוק ההון 8
סול אוכל כל יום בחוץ מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 83
Level חושש על כך שאין 2 authentication במיטב, האם יש דרך לשפר בטחון בחשבון? שוק ההון 42
tomer111 האם עוד מישהו כאן חושש ממצב שחשבון ההשקעות נעלם? שוק ההון 12
U רוצה לפתוח חשבון אצל ברוקר אמריקאי, קצת חושש מהמעבר ברוקרים ופלטפורמות מסחר 2
ק רוצה להתחיל להשקיע אך חושש שהשוק לקראת נפילה שוק ההון 26

נושאים דומים

Back
למעלה