רקע:
התחלתי אפיק מעבר בפתוחה (מדעי המחשב) במחשבה שגם אם לא אצליח,אני אמשיך בפתוחה עם הקורסים שכבר עשיתי,וככה לא בזבזתי זמן.
בינתיים הספקתי (אחרי חרישה של הרבה זמן) לקבל ציונים סופיים 87+ בשני קורסים של האפיק (לא הקורסים המתמטיים).
לאחרונה הבנתי שיש קורלציה חזקה בין בוגרי אוניברסיטאות שונות לבין עבודה עם שכר גבוה+כמה זמן ייקח לך למצוא עבודה כזו (אני יודע שיש עוד גורמים משפיעים).
לכן הבנתי שאני רוצה ללמוד באחת האוניברסיטאות המובילות (טכניון,ת"א,עברית,בן גוריון),והאופצייה של להשאר בפתוחה כבר לא רלוונטית עבורי.
לכן,התחלתי לחשוש מכיוון שיש הגבלות לגבי האפיק (ת"א\עברית:לסיים תוך 4-5 שנים,טכניון:אסור לחזור על קורס יותר מפעמיים),ולכן דרך הכניסה הזו לאוניברסטאות היא מסוכנת=אם לא אעמוד במגבלות,כל מה שעשיתי יילך לפח ואצטרך להתחיל דרך אחרת בנסיון להתקבל. (לפחות כנראה יהיו לי פטורים על הקורסים שעשיתי).
התחלתי להתעניין באלטרנטיבה היחידה לקבלה=פסיכומטרי+בגרויות\מכינה.אלטרנטיבה זו נראתה לי טובה מכיוון שאין עליה מגבלות=אני יכול לגשת ללא הגבלה לפסיכומטרי\בגרויות,עד שאני מצליח להתקבל,ואין לי מגבלת זמן (לא אמשוך את הזמן אבל זה כן מוריד מהלחץ).
הבנתי שכדאי שאבחר קודם אוניברסיטה מבין הארבע.
הבנתי שכרגע המצב בשוק פותח את הדלת לחברות הגדולות והמתגמלות, לכל בוגר של טכניון\ת"א\עברית\בן גוריון עם ממוצע 85+.
אבל חשבתי על המקרה הכי גרוע בו המצב ישתנה לכך שבעוד כמה שנים,תינתן ההזדמנות רק לבוגרי האוניברסיטה הנחשבת ביותר (מצב היפותטי).
ולכן שווה לי לשאוף לאוניברסיטה הכי נחשבת-טכניון.מצד שני תנאי הקבלה שם הכי קשים ויכול להיות שבסוף לא אקבל תגמול על הזמן\עבודה יתר שהקדשתי בשביל להתקבל.
השאלות שלי אליכם:
1.האם הפחד שלי לגבי המגבלות של האפיק מעבר הוא מוצדק ומחושב ולכן אני צריך לבחור בדרך של הפסיכומטרי+בגרויות\מכינה או שאני סתם פחדן וכדאי לי להתגבר על זה ולהמשיך באפיק מעבר.
2.האם הגישה שלי של לשאוף להגיע לאוניברסיטה הכי נחשבת (טכניון),הוא מוצדק מבחינת הכנסה עתידית,או שדווקא אני עושה בדיוק ההפך בכך שאני מבזבז זמן יתר על דרך הקבלה הקשה לשם.
תודה מראש לכל העונים
התחלתי אפיק מעבר בפתוחה (מדעי המחשב) במחשבה שגם אם לא אצליח,אני אמשיך בפתוחה עם הקורסים שכבר עשיתי,וככה לא בזבזתי זמן.
בינתיים הספקתי (אחרי חרישה של הרבה זמן) לקבל ציונים סופיים 87+ בשני קורסים של האפיק (לא הקורסים המתמטיים).
לאחרונה הבנתי שיש קורלציה חזקה בין בוגרי אוניברסיטאות שונות לבין עבודה עם שכר גבוה+כמה זמן ייקח לך למצוא עבודה כזו (אני יודע שיש עוד גורמים משפיעים).
לכן הבנתי שאני רוצה ללמוד באחת האוניברסיטאות המובילות (טכניון,ת"א,עברית,בן גוריון),והאופצייה של להשאר בפתוחה כבר לא רלוונטית עבורי.
לכן,התחלתי לחשוש מכיוון שיש הגבלות לגבי האפיק (ת"א\עברית:לסיים תוך 4-5 שנים,טכניון:אסור לחזור על קורס יותר מפעמיים),ולכן דרך הכניסה הזו לאוניברסטאות היא מסוכנת=אם לא אעמוד במגבלות,כל מה שעשיתי יילך לפח ואצטרך להתחיל דרך אחרת בנסיון להתקבל. (לפחות כנראה יהיו לי פטורים על הקורסים שעשיתי).
התחלתי להתעניין באלטרנטיבה היחידה לקבלה=פסיכומטרי+בגרויות\מכינה.אלטרנטיבה זו נראתה לי טובה מכיוון שאין עליה מגבלות=אני יכול לגשת ללא הגבלה לפסיכומטרי\בגרויות,עד שאני מצליח להתקבל,ואין לי מגבלת זמן (לא אמשוך את הזמן אבל זה כן מוריד מהלחץ).
הבנתי שכדאי שאבחר קודם אוניברסיטה מבין הארבע.
הבנתי שכרגע המצב בשוק פותח את הדלת לחברות הגדולות והמתגמלות, לכל בוגר של טכניון\ת"א\עברית\בן גוריון עם ממוצע 85+.
אבל חשבתי על המקרה הכי גרוע בו המצב ישתנה לכך שבעוד כמה שנים,תינתן ההזדמנות רק לבוגרי האוניברסיטה הנחשבת ביותר (מצב היפותטי).
ולכן שווה לי לשאוף לאוניברסיטה הכי נחשבת-טכניון.מצד שני תנאי הקבלה שם הכי קשים ויכול להיות שבסוף לא אקבל תגמול על הזמן\עבודה יתר שהקדשתי בשביל להתקבל.
השאלות שלי אליכם:
1.האם הפחד שלי לגבי המגבלות של האפיק מעבר הוא מוצדק ומחושב ולכן אני צריך לבחור בדרך של הפסיכומטרי+בגרויות\מכינה או שאני סתם פחדן וכדאי לי להתגבר על זה ולהמשיך באפיק מעבר.
2.האם הגישה שלי של לשאוף להגיע לאוניברסיטה הכי נחשבת (טכניון),הוא מוצדק מבחינת הכנסה עתידית,או שדווקא אני עושה בדיוק ההפך בכך שאני מבזבז זמן יתר על דרך הקבלה הקשה לשם.
תודה מראש לכל העונים
נערך לאחרונה ב: