חלק מהדברים שתוארו בכתבה הספציפית אולי באמת מתאימים יותר לעובדים צעירים - אבל יש הטבות נפוצות אחרות שמתאימות גם לעובדים מבוגרים ובעלי משפחה. למשל - חופשות לידה ארוכות יותר בתשלום לשני בני הזוג, גמישות מבחינת שעות העבודה כולל אפשרות לעבוד חלק מהזמן מהבית - מה שמקל מאוד על תכנון הלו"ז המשפחתי, לעשות סידורים כאלו ואחרים במהלך השבוע, ואפשרות לחזור בשעות סבירות לבית ולהשלים את ענייני העבודה רק אחרי שהילדים הלכו לישון.
לא ברור לי למה החלטת שהתגובה שלי היא טענת איש קש, אבל בוודאות התגובה שלך היא ״בשכונה״
אולי היית ביסודי לפני 17 שנה ולא קראת את אותם כתבות ואותם סופרלטבים ואותו כסף גדול שנשפך מקרנות לֹ VC ,
ואני יודע ש ״הפעם זה אחרת״, אבל ברגעים כאלה מאוד כדאי להגדיל את החסכון למי שעובד בהייטק וגם להשקיע בצורה מבוזרת ורחבה
(רמז לא רק במניות טכנולוגיה)
בהצלחה בהדלקת בובות קש בל״ג בעומר
לא ברור לי למה החלטת שהתגובה שלי היא טענת איש קש, אבל בוודאות התגובה שלך היא ״בשכונה״
אולי היית ביסודי לפני 17 שנה ולא קראת את אותם כתבות ואותם סופרלטבים ואותו כסף גדול שנשפך מקרנות לֹ VC ,
ואני יודע ש ״הפעם זה אחרת״, אבל ברגעים כאלה מאוד כדאי להגדיל את החסכון למי שעובד בהייטק וגם להשקיע בצורה מבוזרת ורחבה
(רמז לא רק במניות טכנולוגיה)
בהצלחה בהדלקת בובות קש בל״ג בעומר
אנסה לעשות את זה קל, מקווה שתבין את לשון השכונה שלי.
עיקר הטענה שלי, השורה ה1 מה2, הוא שמצב (רוב) חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולצורך העניין חברות הפעילות בנסדק על מגוון האינדיקטורים שלהם (מכפילי מכירות רווח וכו) הוא שונה מהותית לעומת היום.
אנסה לעשות את זה קל, מקווה שתבין את לשון השכונה שלי.
עיקר הטענה שלי, השורה ה1 מה2, הוא שמצב (רוב) חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולצורך העניין חברות הפעילות בנסדק על מגוון האינדיקטורים שלהם (מכפילי מכירות רווח וכו) הוא שונה מהותית לעומת היום.
חלק מהדברים שתוארו בכתבה הספציפית אולי באמת מתאימים יותר לעובדים צעירים - אבל יש הטבות נפוצות אחרות שמתאימות גם לעובדים מבוגרים ובעלי משפחה. למשל - חופשות לידה ארוכות יותר בתשלום לשני בני הזוג, גמישות מבחינת שעות העבודה כולל אפשרות לעבוד חלק מהזמן מהבית - מה שמקל מאוד על תכנון הלו"ז המשפחתי, לעשות סידורים כאלו ואחרים במהלך השבוע, ואפשרות לחזור בשעות סבירות לבית ולהשלים את ענייני העבודה רק אחרי שהילדים הלכו לישון.
אני לא עבדתי בהייטק בתקופת בועת הדוט קום. אבל לפי מה שהבנתי נומינלית השכר היה יותר גבוה מהיום. משמע ריאלית הרבה הרבה יותר גבוה מהיום.
והשכר הממוצע במשק היה הרבה יותר נמוך.
כן יכול להיות משבר כמו בכל זמן, אבל המצב לא כזה קיצוני לטעמי.
אני לא עבדתי בהייטק בתקופת בועת הדוט קום. אבל לפי מה שהבנתי נומינלית השכר היה יותר גבוה מהיום. משמע ריאלית הרבה הרבה יותר גבוה מהיום.
והשכר הממוצע במשק היה הרבה יותר נמוך.
כן יכול להיות משבר כמו בכל זמן, אבל המצב לא כזה קיצוני לטעמי.
אני אדייק,
1-שנתיים קודם היו אין ספור כתבות מהסוג הנ״ל על הדולצ׳ה ויטה בהייטק.
2-שנה קודם במהלך רבע שעה נסיעה במכונית מציעים לך על סמך קורות חיים לחתום על חוזה שהוא פי שתיים ממה שהרווחת בלי ראיון פנים-אל-פנים
אלגוריתם
ארוע 1 -> שנתיים מפיצוץ
ארוע -2> שנה מפיצוץ
בלי לקחת אחריות אבל מנסיון.
@״פאבלוב״ לא חייב להגיב
אני לא עבדתי בהייטק בתקופת בועת הדוט קום. אבל לפי מה שהבנתי נומינלית השכר היה יותר גבוה מהיום. משמע ריאלית הרבה הרבה יותר גבוה מהיום.
והשכר הממוצע במשק היה הרבה יותר נמוך.
כן יכול להיות משבר כמו בכל זמן, אבל המצב לא כזה קיצוני לטעמי.
לא בטוח שאלו האינדיקטורים הרלוונטיים, אבל אם משווים שכר דולרי, אני לא בטוח שההבדלים גדולים כפי שכתבת (אם בכלל), ונדמה לי שזו ההשוואה הנכונה בתעשייה. מהבחינה הזו השקל החזק הוא גורם סיכון משמעותי לחברות בישראל במקרה של משבר עולמי.
תשמע, אני לא חולק עליך עקרונית, סה"כ אינטרפטציה שונה של המציאות.
איפה שאתה רואה יחסים שאתה מתאר די כסחיטה ומקסום, אני רואה מערכת יחסית טיפה אחרת. אולי זה בגלל מקום העבודה שלי שכן מראה שאפשר לנהל יחסי עבודה שונים.
ואגב, אני לא יודע אם אתה מעסיק אנשים, אבל תהיה בטוח - לא כל מעסיק בגישה של *להוציא כמה שיותר תמורת כמה שפחות*. מנסיוני ומנסיונם של רבים אחרים.