האם אתם נהנים בעבודה?

[בת העמק]

כן, אבל קשה יותר לאסוף מידע מקיף, וזה גם יקטין את כמות העונים.

צודק, אבל פשוט התשובות לא מעניינות ולא אמיתיות בעיניי גם אם יש יותר עונים

 

[optimum]

די קל למצוא תחום שאוהבים.

אנשים מחליפים עבודות כמו גרביים, והסבות מקצוע בימינו הפכו לדבר פופולרי הרבה יותר ביחס לדורות הקודמים.
אז אל תדבר שטויות.

עם זאת, קל למצוא תחום שלא שונאים ושניתן להתמיד בו עד לפרישה, זה כן.

האתגר האמיתי במקום עבודה הוא האנשים - מנהלים, קולגות, לקוחות וכו'.

דווקא אנשים חמודים אצלי בעבודה.

שווה בעיני לבדוק חברה אחרת ו/או תתי תחומים אחרים בהייטק לפני שמכריעים.
עבורי לדוגמא הפער בהנאה בין העבודה הראשונה שלי בהייטק לאלו שבאו אחריה הוא אדיר (היו לי תחושות ממש דומות לאלו שאתה מתאר אז החלפתי גם מקום וגם תחום).

אנסה את זה כשאהיה קצת פחות ממורמר.
מסכים איתך שאין פה מה להפסיד מלנסות לעבור למקום עבודה חדש.

בסופו של יום, אני לא מצפה להנות מהעבודה, זו לא המטרה שלה מבחינתי. אני עובד כדי לחסוך כסף ולהשקיע אותו, לא כדי להנות.
once אחסוך מספיק כסף אני לא רואה סיבה להישאר בהייטק אפילו דקה נוספת (כעובד שכיר הכוונה. כמשקיע/יזם - סיפור אחר).
ז"א שאנחנו ממילא מדברים על תקופה בחיי שהיא מאוד תחומה בזמן (עוד 6 שנים +- ע"פ המחשבון של הסולידית).
אבל כמובן שאם אפשר לעבור לחברה אחרת שתשפר קצת את איכות חיי בשנים שנותרו עד הפרישה, אז זה שווה ניסיון.

 

[ת.אוקהם]

עוד 6 שנים +- ע"פ המחשבון של הסולידית).

בעיני שש שנים הן פרק זמן מספיק ארוך בשביל לנסות לשפר עמדות ואולי להנות מהתהליך אבל אני מניח שזה מאוד אינדיבידואלי.

 

[גרהם]

אנשים מחליפים עבודות כמו גרביים, והסבות מקצוע בימינו הפכו לדבר פופולרי הרבה יותר ביחס לדורות הקודמים

אתה מדקלם ססמאות לא רלוונטיות מהתקשורת.
גם היום וגם בעבר אנשים מצאו תחום שהם אוהבים. כלום לא השתנה. בדיוק כמו שמתגרשים יותר וזה לא אומר שיותר מאושרים בנישואים.
בכל מקרה, הכוונה היתה שקל יותר למצוא עניין מאשר להנות מכל האינטראקציות האנושיות.

דווקא אנשים חמודים אצלי בעבודה

אז אם האנשים טובים ואתה מעולה, מה הבעיה ולמה אתה מאמין שבכל מקום אחר תהיה לך אותה בעיה?

 

[optimum]

אתה מדקלם ססמאות לא רלוונטיות מהתקשורת.

אוקי. אז בלי סיסמאות:
אנשים אולי מצאו תחום שהם אוהבים, ואז... האהבות שלהם השתנו. כי ככה זה בני אדם, האישיות שלנו היא דינמית ומשתנה כל הזמן, ואתה לא יכול לצפות שבעוד 20 שנה אתה תאהב את אותם דברים שאתה אוהב היום.
החוכמה היא, כניראה, לדאוג שהחיים שלך יהיו מספיק גמישים כך שתוכל לדלג מעבודה לעבודה וממקצוע למקצוע ברגע שהוא נמאס עליך.

אז אם האנשים טובים ואתה מעולה, מה הבעיה ולמה אתה מאמין שבכל מקום אחר תהיה לך אותה בעיה?

תחומי העניין שלי השתנו במהלך שנותי בעבודה וכרגע יש מעט מאוד חיתוך בימים אלו בין מה שאני רוצה לעשות ביומיום שלי ומה שנותן לי הרגשה של סיפוק בחיים, ובין מה שאני נדרש לעשות כדי לשמור על מקום העבודה שלי.

 

[השמח בחלקו]

נהנה מאוד. עוסק במחקר בהייטק: אנשים מעולים, חופש יצירתי. רק חבל שעובדים מהבית

 

[Captain Sparo]

כן. מאוד.
כי:
1. הטבות ומשכורת של הייטק.
2. אני בין המהנדסים הראשונים בסטאראפ בנלאומי, שצמח בזמן קורונה, בזכות קורונה.
3. אני עובד עם הנהלה איכותית ויש לי את הזכות לגייס עובדים לפי קריטריונים שנראים לי הגיונים.
4. בגלל שהחברה קטנה, לכל מהנדס יש חלק גדול מהמוצר הסופי.
5. רוב העובדים בגילי.
6. המוצר משמעותי, לפחות בעיניי.

קיבלתי חוזה למשרה עם תנאים טובים יותר, בחברה בינלאומית מאוד גדולה ו... סירבתי.
בנוסף יצא לי לעבוד בחגים, סופ"שים ולילות - מרצון, כי באמת חשוב לי שהמוצר יצליח.

 

[Shaz]

לא בעננים. אבל סך הכל נחמד לי חלק נכבד מזמן
יש זמנים פחות ויש יותר אבל סך הכל נחמד אני חושב באופן אבסולוטי

אבל אם לקחת ביחס לחלופות הקיימות בשוק אני חושב שזה מקצוע מהנה עבורי by far מכל מקצוע אחר בלי שום ספק

 

[המהנדל]

נהנה למדי.

האנשים בצוות שלי מדהימים מצד אחד ומאוד מקצועיים מהצד השני.
מנהל הצוות נותן לנו אוטונומיה בניהול המשימות שלנו, מה שמפנה לנו (ובעיקר לו) את היכולת להתמקצע עוד יותר בתחום.

מבחינת אופי העבודה, אני בתפקיד שהוא חצי ניהולי חצי מקצועי (הטוב והרע משני העולמות). יש הרבה דברים שמושכים אותי בפאן הניהולי - הדינאמיקה והעבודה עם יותר אנשים, ההסתכלות הרחבה על המוצר אותו אנו מפתחים והגישה לידע מקצועי רחב יותר מעצם העובדה שהעיסוק רוחב.

מנגד, ישנן תקופות תכופות מדי בהן אני עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה בלו"ז שבנס אנו עומדים בו ועם מספר פרויקטים במקביל.
כרגע לא אכפת לי, ואני מתוגמל בהתאם אבל לטווח הארוך זה לא בר קיימא וגם לא משהו שאני רוצה.

 

[paskar]

ב-2021 הופתעתי מסקר שבו יצא ש-86% נהנים "מאוד" ו"למדי" בעבודה (כאן בפורום כרגע 60%).
מסתבר שלפי נתוני הלמ"ס לאותה תקופה יוצא אפילו יותר מ-90% (בהנחה ש"נהנה" מקביל ל"מרוצה"):


נלקח מאנליזה של מרכז טאוב (מהעמוד הזה).

מתחבר לדיון וסקר בפורום על אם להשקיע ב-"סיפוק מעבודה" או "פרישה מוקדמת".

 

[optimum]

ב-2021 הופתעתי מסקר שבו יצא ש-86% נהנים "מאוד" ו"למדי" בעבודה (כאן בפורום כרגע 60%).
מסתבר שלפי נתוני הלמ"ס לאותה תקופה יוצא אפילו יותר מ-90% (בהנחה ש"נהנה" מקביל ל"מרוצה"):


נלקח מאנליזה של מרכז טאוב (מהעמוד הזה).

מתחבר לדיון וסקר בפורום על אם להשקיע ב-"סיפוק מעבודה" או "פרישה מוקדמת".

כמובן שיש לקחת בחשבון את ההטייה הנוצרת מתוך החשש של עובדים לסמן בסקר שהם אינם מרוצים מעבודתם שמא יאבדו אותה.

במקצועות בעשירונים העליונים, הבעת אי שביעות רצון מהעבודה יכולה להוביל לפיטורים. חברות הייטק (ולא רק) משקיעות כמות פסיכית של כסף כדי לראות כלפי חוץ שהעבודה אצלן זה לונהפרק ושהעובדים שלהם נמצאים באקסטזה מתמשכת. זה הפרסום שלהן כדי למשוך טאלנטים. ומן העובדים מצופה לשחק לפי הנרטיב הזה, ומי שלא יעשה כן יזכה למכתב פיטורים.

אבל גם אם הסקר הוא אנונימי לחלוטין, זה עדיין לא מסיר את ההטיה הזו לגמרי. כי ככל שהעובדה נהיית תובענית יותר (יותר "וורק" ופחות "לייף" בבאלאנס) אז העובדים מאמצים אותה להיות חלק מהזהות של שלהם (כי ככה מתמודדים ברמה הנפשית עם אורח-חיים שאין בו כלום חוץ מעבודה ושינה), ואז ההודאה באי-סיפוק מהעבודה נהפכת להיות משבר קיומי של ממש. זאת אותה בעיה שחוזרת גם בדיונים על פרישה מקודמת: בלי העבודה שלי, מי אני ומה אני שווה, והאם לא כדאי להישאר בעבודה ולו רק כי אני לא יודע איך אמלא את הזמן הפנוי שלי בלעדיה? אם העבודה שלי היא חלק מהזהות שלי, ואם אני שונא את העבודה שלי, אז יוצא שאני שונא את עצמי. לכן אנשים יפחדו להודות בחוסר שביעות הרצון מהעבודה שלהם.

אי-אפשר לדעתי לשאול אדם יליד המאה ה-20 (ואני צופה שזה לא יהיה רלוונטי לילידי המאה ה-21, אבל זה עוד מוקדם מידי להגיד) האם הוא אוהב את העבודה שלו, בלי לצפות שהתשובה שלו תלוּוה במטען רגשי כבד. זה כמו לשאול גבר האם הוא מרוצה מהסקס עם אישתו. מה הוא יגיד שלא? ואם הוא יענה "לא" אז למה הוא לא פירק את החבילה עד עכשיו? תמיד ישנו הסיכוי שהוא משקר קודם כל לעצמו ואחר כך לזה ששאל את השאלה, כי להגיד את האמת זה אומר מבחינתו לפתוח תיבת פנדורה שהוא מעדיף שתישאר סגורה.

 

[מי אני מה אני]

90% נהנים בעבודה אבל חולמים על אקזיט.
מחרטטים בשקל.

 

[chen15]

או סתם על עוד יום חופש. אחד. יותר.

 

[דורון]

במקצועות בעשירונים העליונים, הבעת אי שביעות רצון מהעבודה יכולה להוביל לפיטורים. חברות הייטק (ולא רק) משקיעות כמות פסיכית של כסף כדי לראות כלפי חוץ שהעבודה אצלן זה לונהפרק ושהעובדים שלהם נמצאים באקסטזה מתמשכת. זה הפרסום שלהן כדי למשוך טאלנטים. ומן העובדים מצופה לשחק לפי הנרטיב הזה, ומי שלא יעשה כן יזכה למכתב פיטורים.

לא מכיר תופעה כזו בחברות האמריקאיות הגדולות. גם לא במקצועות באחוזון העליון. לגבי סטארטאפים, זה כנראה נכון. או לפחות היה נכון בבועה של שנת 2000.

 

[Spanz]

כמובן שיש לקחת בחשבון את ההטייה הנוצרת מתוך החשש של עובדים לסמן בסקר שהם אינם מרוצים מעבודתם שמא יאבדו אותה.

במקצועות בעשירונים העליונים, הבעת אי שביעות רצון מהעבודה יכולה להוביל לפיטורים. חברות הייטק (ולא רק) משקיעות כמות פסיכית של כסף כדי לראות כלפי חוץ שהעבודה אצלן זה לונהפרק ושהעובדים שלהם נמצאים באקסטזה מתמשכת. זה הפרסום שלהן כדי למשוך טאלנטים. ומן העובדים מצופה לשחק לפי הנרטיב הזה, ומי שלא יעשה כן יזכה למכתב פיטורים.

אבל גם אם הסקר הוא אנונימי לחלוטין, זה עדיין לא מסיר את ההטיה הזו לגמרי. כי ככל שהעובדה נהיית תובענית יותר (יותר "וורק" ופחות "לייף" בבאלאנס) אז העובדים מאמצים אותה להיות חלק מהזהות של שלהם (כי ככה מתמודדים ברמה הנפשית עם אורח-חיים שאין בו כלום חוץ מעבודה ושינה), ואז ההודאה באי-סיפוק מהעבודה נהפכת להיות משבר קיומי של ממש. זאת אותה בעיה שחוזרת גם בדיונים על פרישה מקודמת: בלי העבודה שלי, מי אני ומה אני שווה, והאם לא כדאי להישאר בעבודה ולו רק כי אני לא יודע איך אמלא את הזמן הפנוי שלי בלעדיה? אם העבודה שלי היא חלק מהזהות שלי, ואם אני שונא את העבודה שלי, אז יוצא שאני שונא את עצמי. לכן אנשים יפחדו להודות בחוסר שביעות הרצון מהעבודה שלהם.

אי-אפשר לדעתי לשאול אדם יליד המאה ה-20 (ואני צופה שזה לא יהיה רלוונטי לילידי המאה ה-21, אבל זה עוד מוקדם מידי להגיד) האם הוא אוהב את העבודה שלו, בלי לצפות שהתשובה שלו תלוּוה במטען רגשי כבד. זה כמו לשאול גבר האם הוא מרוצה מהסקס עם אישתו. מה הוא יגיד שלא? ואם הוא יענה "לא" אז למה הוא לא פירק את החבילה עד עכשיו? תמיד ישנו הסיכוי שהוא משקר קודם כל לעצמו ואחר כך לזה ששאל את השאלה, כי להגיד את האמת זה אומר מבחינתו לפתוח תיבת פנדורה שהוא מעדיף שתישאר סגורה.

לא צריך לסבך כל דבר...

אני לא עובד במשרת זהב,
חברה לא מפנקת במיוחד,
הכל רגיל,
ימי עבודה רבים אני מסיים עם הרבה שחור על הידיים ולא בקטע מטאפורי...

אבל בסך הכולל אני מרוצה.
כי לא רע לי בעבודה והאלטרנטיבה אחרת לא נשמעת לי מפתה יותר.
סך הכל אני משתדל להשקיע יותר מזמני ומחשבתי בפנאי ותחביבים. בהינתן והעבודה משאירה לי המון זמן לזה + משאבים, אין לי כלכך מה להתלונן.

 

[paskar]

החשש של עובדים לסמן בסקר שהם אינם מרוצים ...

במקצועות בעשירונים העליונים, הבעת אי שביעות רצון מהעבודה יכולה להוביל לפיטורים. ...

כמובן שהסקר אנונימי, להבנתי אלה נתונים מסקרי למ"ס, והוא לא נעשה בתוך חברה אז אין אפשרות למידע להגיע למעסיק.
לגבי ההנחה שבעשירונים העליונים צריך להסתיר (לי זו נשמעת הנחה לא מובנת מאליה), רוב האנשים לא בהם.
אבל יש לך מקור לביסוס פרשנויות כאלה?

העובדים מאמצים אותה להיות חלק מהזהות של שלהם (כי ככה מתמודדים ברמה הנפשית עם אורח-חיים שאין בו כלום חוץ מעבודה ושינה), ואז ההודאה באי-סיפוק מהעבודה נהפכת להיות משבר קיומי של ממש.

אני מניח שסקרים בסגנון הם סטנדרט לפחות ב-OECD. מה עם סקרי שביעות רצון כללית, ללא קשר לעבודה?
ואם זה הופך חלק מהזהות, איך יודעים שהדעה "המלאכותית" לא הופכת להרגשה אמיתית?
נראה ש"לחשוב חיובי" הוא רעיון קיים, אם כי יש לגביו גם ביקורת.

 

[roneng]

בהנחה ש"נהנה" מקביל ל"מרוצה"

הנחה בעייתית מאוד.
הייתי אומר שיש הבדל ענק בין נהנה לבין מרוצה.

 

[paskar]

הרחב?
נראה לי שיש קורלציה הדדית גבוהה.

 

[optimum]

כי לא רע לי בעבודה והאלטרנטיבה אחרת לא נשמעת לי מפתה יותר.

מה הכוונה באלטרנטיבה האחרת? חופש כלכלי?
יש פה משתמש בפורום שלא נרשם כי הוא מאמין שחופש כלכלי מפתה יותר מעבודה?

מה שאתה אומר כאן זה שהעבודה הנוכחית שלך היא הרע במיעוטו. זה סבבה, אז בסקר אחר שבו השאלה היא "האם אתה חושב שהעבודה שלך היא פ'סדר כזה?" תסמן "כן". אבל ממישהו שאומר שהוא מרוצה אני מצפה ליותר התלהבות.

כמובן שהסקר אנונימי, להבנתי אלה נתונים מסקרי למ"ס, והוא לא נעשה בתוך חברה אז אין אפשרות למידע להגיע למעסיק.
לגבי ההנחה שבעשירונים העליונים צריך להסתיר (לי זו נשמעת הנחה לא מובנת מאליה), רוב האנשים לא בהם.
אבל יש לך מקור לביסוס פרשנויות כאלה?

ביסוס כמובן אין לי. זה פורום הסולידית לא עבודת פוסט דוקטורט. (די כבר לשאול אותי את זה)
לא הנחתי שבעשירונים העליונים צריך להסתיר את אי שביעות הרצון מהעבודה, אלא סיפקתי לכך הסבר בהמשך הפסקה, כי ברור לי שזה לא מובן מאליו.

ואם זה הופך חלק מהזהות, איך יודעים שהדעה "המלאכותית" לא הופכת להרגשה אמיתית?

לא יודעים. מנסחים שאלה מוצלחת יותר. כזאת שלא תרגיש לנשאלים כאילו נוגעים להם מקומות אינטימיים.
לדוגמה, הסיבה העיקרית לעזיבת מקום עבודה היא בוס גרוע. אז אפשר היה לשאול "האם אתה מרוצה מההנהלה במקום העבודה שלך?"
האם לדעתך גם בסקר כזה אנחנו נראה 90% מרוצים או מרוצים מאוד?

 

[kongi]

הנאה קשורה לדרך.. את הדרך כל אחד בוחר בעצמו.
אם מישהו לא נהנה מהדרך אז הוא נמצא בחוסר הסכמה עם עצמו... לא עם מקום העבודה שלו.