האם אתם מכירים סיפורי יזמי הייטק שנכשלו?

[AlexNOSAM]

עובד ממוצע בהייטק מרויח 40 אלף שקל בחודש?

סדר גודל. אז אם הוא מפריש "רק" 70-80 אלף זה עדיין רע? עדיין משהו לוותר עליו כשאתה ממילא בן 20 בלי נכסים?

מה גם שהקמת סטארטאפ נותנת לך המון ניסיון הרבה יותר מכל משרת שכיר התחלתית.
אתה נפגש עם המון אנשים, יוצר המון קשרים, צובר המון ניסיון בהמון תחומים.
גם אם תהפוך לשכיר כנראה שיהיה לך יתרון על שכיר אחר גם עם הוא עם ניסיון.

לא. זה ניסיון שלא שווה כלום, חד וחלק. (כלומר, לא למשרה של מפתח)
מה שאתה אומר מאוד מזכיר לי את הנרטיב שיש ביחידות טכנולוגיות של צה"ל, מהימים ששירתתי. היחידות היו צריכות להעמיד -פראיירים- מועמדים שיצאו למחזורים של בה"ד 1. אז הסתובבו כל מיני מעשיות על הניסים והנפלאות שמחכים בחוץ לאנשים שישתחררו קצינים. כל זה כמובן היה BS ענק ומי שבלע אכל אותה.

 

[אחד שלא יודע]

סדר גודל. אז אם הוא מפריש "רק" 70-80 אלף זה עדיין רע? עדיין משהו לוותר עליו כשאתה ממילא בן 20 בלי נכסים?

מה סדר גודל? אתה ממציא פה נתונים, ממתי בן 20 הוא בעל תואר במדמח? צבא עושים עד גיל 21.
נראה לי אתה מבסס נתונים על כמה חברים שלך אבל הבעיה היא שהם לא במרכז ה"עקומה" אלא בחלק העליון שלה.
שכר של מתכנת מתחיל לא מתחיל ב40K וגם לא קרוב ל40K וגם לא קרוב ל30K.
אשמח אם אנשי הגיוס כאן יתקנו אותי אם אני טועה.

לא. זה ניסיון שלא שווה כלום, חד וחלק. (כלומר, לא למשרה של מפתח)

אתה טועה ומטעה.

 

[ת.אוקהם]

הייתי בחברות גדולות (ישראליות וחו"ל) ואין לי מושג על איזה נתח RSU גדול מדברים - אצלי הגודל היה משהו שווה ערך למשכורת 13...

זה לא חייב להיות נתח גדול, אם ניקח את מה שהיה לך ונוסיף בונוס שנתי בגודל של 1.5 משכורות + עוד קצת מespp נקבל שהtc גבוה ב20% מהשכר החודשי.
אם יש הרבה rsu/בונוסים של 3 משכורות וכו אז בכלל...

 

[AlexNOSAM]

מה סדר גודל? אתה ממציא פה נתונים, ממתי בן 20 הוא בעל תואר במדמח? צבא עושים עד גיל 21.
נראה לי אתה מבסס נתונים על כמה חברים שלך אבל הבעיה היא שהם לא במרכז ה"עקומה" אלא בחלק העליון שלה.
שכר של מתכנת מתחיל לא מתחיל ב40K וגם לא קרוב ל40K וגם לא קרוב ל30K.
אשמח אם אנשי הגיוס כאן יתקנו אותי אם אני טועה.

אוקיי, אולי אני משוחד קצת בנוגע למשכורות התחלתיות. אבל זה עדיין לא מפחית ממה שאני אומר. שים לב אבל שכן מדובר גם על בנאדם בוגר 8200, שיכול להיות בן 21 לחלוטין.
אז נגיד בוגר בלי ניסיון שיושב על 15,000 ש"ח. אם הוא לא יתחיל מאיפשהו, הוא לעולם לא יתחיל לטפס במעלה "העקומה". הוא ילך להקים חברה ש-99% תיכשל. ובגיל 38, הוא בהחלט לא יהיה שווה שקל כמפתח. אולי כדברים אחרים כמו שיווק, אבל הוא לא יוכל להתיימר כטכנולוג גדול.
בדרך כלל, אנשים קודם כל עובדים "עם הידיים" לפני שעושים את המעבר להנהלה, לא הפוך...

אתה טועה ומטעה.

כמו שאמרו לך פה, זה יותר ניסיון ניהולי. מה הקשר פה ליכולות שלך כמפתח? ואולי לא פיתחת כבר עשור, בזמן שעשית role-playing כמנכ"ל?

 

[mikethe]

זה לא חייב להיות נתח גדול, אם ניקח את מה שהיה לך ונוסיף בונוס שנתי בגודל של 1.5 משכורות + עוד קצת מespp נקבל שהtc גבוה ב20% מהשכר החודשי.
אם יש הרבה rsu/בונוסים של 3 משכורות וכו אז בכלל...

לא היה גם וגם וגם, יש 3 דברים:
1. RSU
2. ESPP
מטרת שניהם זה להשאיר אותך 3 שנים בחברה. מקבלים אחד מהם - לפחות איפה שאני הייתי.
3. בונוס שנתי - על ביצועים בשנה החולפת. קל מאוד שבכל שנה לא יהיה בונוס או ציון נמוך וכו'.
לרוב מהניסיון שלי ה- TC הוא 13.5-14 משכורות.

 

[Klaus]

תופעה שתמיד סיקרנה אותי לדעת כמה היא נפוצה אם בכלל:
קודם כל - אני לא מדבר על כשלונות כמו אלה שמוצגים במיטאפים של FuckUp night - הסיפור שם הוא בד"כ יזם מצליח שמספר על איזה מיזם כושל בעברו.
אני מדבר על שרשור הרבה יותר "קודר" - כשלונות "אמיתיים", כואבים, "הורסי עתיד", אנשים שלא מראים את האף אח"כ בשום מיטאפ, מקרים של (הנחת עבודה מהנדס בוגר אונ' יוקרתית/8200 קרי תמיד הייתה עלות אלטרנטיבית של שכר FAANG):
1. בחור צעיר שסיים את הטכניון/יצא מ-8200 ואחרי כמה שנים של מיזם כושל נקלע לחובות רציניים שילוו אותו עד גיל 50
2. הרס שם ומוניטין שלא איפשרו לו אח"כ להשתלב חזרה כשכיר בהייטק כדי להרוויח ולהחזיר את החובות
3. מישהו שבמשך עשור מהלימודים/שחרור מ- 8200 ניסה מיזם ועוד מיזם, לא השתכר באמת, ועכשיו רק בגיל 38 לראשונה מתחיל עבודה מסודרת וצבירת הון אמיתית באיחור אופנתי של עשור.
יש כאלה?
כי אם לא, יש פה ארביטראז' של אין מה להפסיד בלהקים מיזם (הנחת עבודה-"רוח יזמית", קרי ההתמודדות עם לחץ, עומס, שעות עבודה וכו' זה משהו שמקבלים אותו בהבנה).

לא חושב שזה באמת קורה, כי אין קרנות שישימו עליך כסף אם אתה ככ כושל.
מה שכן, אני חושב שזה יותר נפוץ בקרב בני עשירים (יוצאי הבינתחומי ודומיהם) שעובדים על כל מיני מיזמים ונכשלים בהם, אבל בסוף יש את הכיס של אבא שיטפל בהכול ומקסימום לעבוד בחברה שלו. אם אתה ממש רוצה לחפש בכוח אתה יכול לעבור אחורה על כל סיקורי ה"עשר וחצי הסטרטאפים המצליחים" של כלכליסט משנת 2010, רובם המוחלט לא שרד. בטוקבקים שם אתה מקבל את אחורי הקלעים של הכישלון (זהירות תוכן ארסי).

לאיתן לויט ממיקסטיילז יש סיפור דומה. הוא נכשל כמה וכמה פעמים, ובמיזם האחרון שלו כבר ממש היה בחובות של מאות אלפי, אחרי שהתגרש וכו' וממש נראה כמו סיפור טרגי. הוא אמר לעצמו שמקסימום הוא יעבוד כמה שנים כמתכנת כדי להחזיר את החובות. למזלו מיקסטיילס הצליחה והשאר היסטוריה.
(אתה יכול לחפש "פופקורן - איתן לויט" לראיון אתו. הייתי שם פה את הלינק אבל אז ייקח יומיים לאשר את התגובה)

 

[ת.אוקהם]

2. ESPP

Espp אפשר לפדות כל חצי שנה, להבנתי זה פחות כלי לשימור, בכל מקרה זה לרוב "כסף קטן" (אלא אם המניה מאוד עלתה בחצי שנה).

קל מאוד שבכל שנה לא יהיה בונוס או ציון נמוך וכו'.
.

יש לי נסיון שונה אבל בטח שאין לי יומרה להכליל מהכמה חברות שעבדתי בהן על כלל ההייטק.

בכל מקרה, גם 1.5-2 משכורות נוספות זה כסף שאין בסטארטאפ.

 

[KickR]

יש פה בשרשור כמה טיעונים שונים אז אני אנסה להגיב להם בפסקאות נפרדות (על אף שחלק מהטיעונים בכלל לא קשורים לשאלה של פות"ש).

שכר עובד בסטארטאפ מול שכר עובד בחברה גדולה:
בסטארטאפים לתפיסתי יש יותר שונות בשכר (לאו דווקא בתוך סטארטאפ, אבל בין סטארטאפים תהיה שונות בשכר שיציעו שהיא סה"כ גדולה מהשונות בשכר שיציעו בחברות גדולות שונות).
שכר בחברה גדולה מקבל תוספת נאה (בדר"כ) בדמות בונוסים, מגוון הטבות, ומניות של החברה (במקרה שלי המניות מהוות כמעט הכפלה של הנטו)
שכר בסטארטאפ יכול (אבל הרבה פעמים לא מצליח) לקבל בוסט מרכישה של הסטארטאפ, רלוונטי בעיקר לעובדים הראשונים (וליזמים).
סה"כ יש יותר יציבות תעסוקתית בחברה גדולה (שלא סביר, יחסית, שפתאום יגמר לה הכסף ויסגרו את הבאסטה, שתהליכי הפיטורין בה יותר מורכבים, וכו').
נוסף על כך לרוב יש גם יותר "משקל" לעבר תעסוקתי בחברה גדולה ("עבדתי בפייסבוק, אמאזון, וגוגל" נשמע יותר מרשים למראיין מ"עבדתי בשבפילעו, ליליסייבר, ואקסומגניבוס" גם אם זה לא בצדק).
לפחות במובן של השכר (בלי להתייחס לשאר המרכיבים של העבודה שיכולים להיות יותר חשובים בהרבה) לדעתי חברה גדולה כמעט תמיד תנצח סטארטאפ.

"יזם" שכשל:
אני מכיר המון אנשים שניסו להקים סטארטאפים והפסיקו בשלבים שונים (לפני גיוס ראשוני, אחרי גיוס ראשוני, וכו' וכו').
הכישלון, מבחינת כלכלית, הוא אובדן תשואה אלטרנטיבית (יזמים הרבה פעמים עוברים שלב שבו הם עובדים בחינם, כדי לחשוב על רעיון, לבנות תכנית עסקית, לפתח אב-מוצר, וכו'. דברים שעושים לפני שניגשים למשקיעים פוטנציאליים. אחרי זה לא תמיד המשכורת שלהם תואמת את היכולות שלהם עד ה-exit, אם הוא מגיע).
להגיד שהם לא מרוויחים כלים / מוניטין / ניסיון שיכולים לעזור להם "להשלים את הפער" בהמשך? אני לא יודע להגיד כזה דבר בנחרצות.
אבל זה בטח לא משהו שהוא נכון עבור כולם.
אני מניח שבחלקם הכישלון גם פוגע בביטחון העצמי מה שעלול לפגוע בשכר העתידי שלהם גם כשכירים.
חלק מחבריי שניסו ליזום סטארטאפ ונכשלו עברו לתחום אחר, חלקם מנסים ליזום סטארטאפים אחרים ובינתיים ללא הצלחה, וחלקם הצליחו.

יש לי כמובן גם חברים מוצלחים שהצליחו לעשות exit כמה פעמים כבר.

 

[אחד שלא יודע]

כמו שאמרו לך פה, זה יותר ניסיון ניהולי. מה הקשר פה ליכולות שלך כמפתח? ואולי לא פיתחת כבר עשור, בזמן שעשית role-playing כמנכ"ל?

אתה מקים סטארטאפ מכלום...אני מניח שאתה צריך רעיון? אני גם מניח שאתה תפתח אותו עוד לפני שבכלל תביא כוח אם ותנהל את כל תהליך פיתוח המוצר.
משהו שמתכנת מתחיל לא עושה ולא יעשה.
נראה ששנינו חשבנו על 2 מקרים שונים של צורות עבודה.

 

[Delver]

ניסיון אישי שלי בשני מיזמים - האחד טכנולוגי והשני פיננסי: בשני המקרים דאגתי להציב גבולות גזרה בזמן ובכסף, כך שאם עובר זמן מסוים או מושקע סכום מסוים ולא הושגו היעדים הרלוונטיים - סוגרים את הבסטה.
בשני המקרים הגעתי לגבולות הגזרה וסגרתי את הבסטה.
השלכות:
ההפסד הכספי - זניח.
עלות אלטרנטיבית כספית - אפס, שני המיזמים הוקמו במקביל לעיסוק העיקרי באותה התקופה.
הפסד זמן - קיים, אבל אני לא מסתכל על זה כהפסד אלא כשכר לימוד (ולמדתי די הרבה).
אחד הרווחים המשמעותיים בעיני הוא התובנות לגבי עצמי - בהקשר סוגי היזמות שמתאימים לי ואלו שלא.

 

[השפוי]

עשו על זה פעם כתבה בערוץ 2. תחפש בגוגל.

 

[minimizer]

אוקיי, אולי אני משוחד קצת בנוגע למשכורות התחלתיות. אבל זה עדיין לא מפחית ממה שאני אומר. שים לב אבל שכן מדובר גם על בנאדם בוגר 8200, שיכול להיות בן 21 לחלוטין.
אז נגיד בוגר בלי ניסיון שיושב על 15,000 ש"ח. אם הוא לא יתחיל מאיפשהו, הוא לעולם לא יתחיל לטפס במעלה "העקומה". הוא ילך להקים חברה ש-99% תיכשל. ובגיל 38, הוא בהחלט לא יהיה שווה שקל כמפתח. אולי כדברים אחרים כמו שיווק, אבל הוא לא יוכל להתיימר כטכנולוג גדול.
בדרך כלל, אנשים קודם כל עובדים "עם הידיים" לפני שעושים את המעבר להנהלה, לא הפוך...

כמו שאמרו לך פה, זה יותר ניסיון ניהולי. מה הקשר פה ליכולות שלך כמפתח? ואולי לא פיתחת כבר עשור, בזמן שעשית role-playing כמנכ"ל?

אתה טועה.
א) 99% מהאנשים - גם בהייטק - הם לא בוגרי 8200.
ב) סטארטאפ הוא לא one man show - בדרך כלל יש מישהו שמוביל את הצד העסקי ומישהו שמוביל את הצד הטכני. הראשון צובר יכולות ונסיון בתחום מסוים, השני צובר יכולות ונסיון בתחום אחר. לשניהם יש לזה ערך, כל אחד במסלול שהוא יבחר בו אחרי הסטארטאפ.
ג) אם בוגר מקים חברה שנכשלת רק כשהוא מגיע לגיל 38, הוא כנראה במקום טוב.

 

[Klaus]

ניסיון אישי שלי בשני מיזמים - האחד טכנולוגי והשני פיננסי: בשני המקרים דאגתי להציב גבולות גזרה בזמן ובכסף, כך שאם עובר זמן מסוים או מושקע סכום מסוים ולא הושגו היעדים הרלוונטיים - סוגרים את הבסטה.
בשני המקרים הגעתי לגבולות הגזרה וסגרתי את הבסטה.
השלכות:
ההפסד הכספי - זניח.
עלות אלטרנטיבית כספית - אפס, שני המיזמים הוקמו במקביל לעיסוק העיקרי באותה התקופה.
הפסד זמן - קיים, אבל אני לא מסתכל על זה כהפסד אלא כשכר לימוד (ולמדתי די הרבה).
אחד הרווחים המשמעותיים בעיני הוא התובנות לגבי עצמי - בהקשר סוגי היזמות שמתאימים לי ואלו שלא.

נדמה לי שרוב היזמים שהצליחו הלכו על כל הקופה -- עבדו כמה חודשים/שנים ללא תמורה וקיוו לטוב, עשו כמה פיבוטים עד שהגיעו לכיוון הנכון. וכו'

אבל הידע שלי בתחום הוא נטו מהאזנה לשדא"פ, פופקורן וגיקונומי. אולי יש יזמים שהתחילו כסייד גיג ואיכשהו עלו על הגל

 

[דורון]

בקיצור, להקים פלאפליה וליפול זה יותר גרוע. שם זה כסף אמיתי.

 

[roneng]

א) 99% מהאנשים - גם בהייטק - הם לא בוגרי 8200.

גם 99% מהאנשים - גם בהייטק - הם לא יזמים.
מצד שני יש אחוז יותר גבוהה של יזמים מבין בוגרי 8200, ובאופן כללי מי שיש לו יכולת להקים סטרטאפ הוא בד"כ בחלק הגבוהה של השכר.

 

[mikethe]

ניסיון אישי שלי בשני מיזמים - האחד טכנולוגי והשני פיננסי: בשני המקרים דאגתי להציב גבולות גזרה בזמן ובכסף, כך שאם עובר זמן מסוים או מושקע סכום מסוים ולא הושגו היעדים הרלוונטיים - סוגרים את הבסטה.
בשני המקרים הגעתי לגבולות הגזרה וסגרתי את הבסטה.
השלכות:
ההפסד הכספי - זניח.
עלות אלטרנטיבית כספית - אפס, שני המיזמים הוקמו במקביל לעיסוק העיקרי באותה התקופה.
הפסד זמן - קיים, אבל אני לא מסתכל על זה כהפסד אלא כשכר לימוד (ולמדתי די הרבה).
אחד הרווחים המשמעותיים בעיני הוא התובנות לגבי עצמי - בהקשר סוגי היזמות שמתאימים לי ואלו שלא.

אם הבנתי נכון, המקרה שלך יוצא דופן, שכן הסטרטאפים רצו במקביל ל- daily 9-5 routine, לא? במצב הזה ברור שאין עלות אלטרנטיבית-שהיא ה-נקודה בדיון הנ"ל. אגב על הנייר, בחוזה הייטק סטנדרטי יש את הפסקה שאסור להקים מיזם צד (ומלווה במשפט כמו "עליך להקדיש את מירב המאמצים לעבודה").

 

[Delver]

נדמה לי שרוב היזמים שהצליחו הלכו על כל הקופה -- עבדו כמה חודשים/שנים ללא תמורה וקיוו לטוב, עשו כמה פיבוטים עד שהגיעו לכיוון הנכון. וכו'

זה אחד הדברים שלמדתי על עצמי - אני לא מוכן לקחת סיכונים כאלו בחיי, סביר בהחלט שתכונה זו מנעה ותמשיך למנוע ממני להצליח "בגדול", אני שלם עם זה.

אגב על הנייר, בחוזה הייטק סטנדרטי יש את הפסקה שאסור להקים מיזם צד (ומלווה במשפט כמו "עליך להקדיש את מירב המאמצים לעבודה").

א. שני המיזמים היו לפני שהתחלתי לעבוד בהייטק, אבל כן עבדתי במקום שביקש ממני להקדיש לו את מרב המאמצים ואסר על עבודה אחרת במקביל.
ב. מילת המפתח כאן היא "על הנייר", כל עוד מרוצים ממך בעבודה, לאף אחד לא אכפת אם אתה עוסק בפרוייקט צד שאינו קשור לתחום שבו אתה עובד.

 

[mikethe]

מילת המפתח כאן היא "על הנייר", כל עוד מרוצים ממך בעבודה, לאף אחד לא אכפת אם אתה עוסק בפרוייקט צד שאינו קשור לתחום שבו אתה עובד.

לא מדויק: אם אתה מתכנת בעבודה, ומקים מהצד מיזם תוכנה גם אם לכולם ברור שלא קשור בכלל לתחום עבודה שלך ואין חשש להעתקת IP, לרוב יש עם זה בעיה ואתה חשוף לתביעה.

 

[AAA]

אף אחד לא ישים את הכסף שלו אצל מישהו שלא מוכן לקחת סיכון אישי \ השקעה של זמן וכ"ו, אז תפסיקו לחלום.
לפתוח סטרטאפ זה חשיבה שונה מלהשקיע בסטרטאפ, ולכן אנשים שפותחים יקחו סיכון "של כל הקופה" כי הם מאמינים במוצר \ שרות.
כסטודנט או חייל או בכלל בשנות ה20 אין הרבה הוצאות כך שאפשר להסתפק במשכורת קטנה ולהשקיע את ה"זמן".
מכיר מישהו שבתור צעיר הקים משחק מחשב כלשהו וקיבל חלק מהמניות מאז הוא התקדם ועובד בהייטק באותו תחום, המניות שלו אולי שוות משהו ואולי יהיו בעתיד, אבל אקזיט זה לא, מה שכן זה בטח מוסיף לנסיון, ויותר כיף לעבוד על משהו שאתה אוהב.

 

[השמח בחלקו]

כשלונות "אמיתיים", כואבים.

אני מכיר היטב באופן אישי סטארטפים שנכשלו באופן מוחץ ומיזמים שעלו בעשן. היתי בעצמי שותף בשני סטארטפים כושלים. הנה שניים מהסיפורים היותר טובים:

(1) חברת סטארטאפ בתחום הסקיוריטי. התקדמו יפה עד שהסתבר שהמוצר שלהם פוגע בעסק פשעי סייבר של מאפיה רוסית. קיבלו איומים כאלו שתוך 24 שעות החליטו לסגור את החברה. שנתיים מהחיים התאדו לאיזה שלושים איש.
(2) חברת הייטק בעמק הסיליקון. כבר שש עשרה שנה "אוטוטו פורצים". היחיד שנשאר מהמייסדים הוא המנכ"ל. כל פעם מוצאים איזה אנג'לים אחרים שמממנים את ההבטחה הגדולה הבאה. שרפו כבר איזה חמישים מיליון דולר.

זה בסטארטפים, שהסיכוי שלהם להצליח הוא מראש קלוש. חוץ מזה, כמות המוצרים שהפכו לפלופ למרות גב של חברות ענק היא אדירה. החל מ- google+ (שמעתם פעם על ויק גונדוטרה?) ועד למפות של אפל. בקיצור, כשאומרים לכם שרוב הסטארטפים נכשלים זה מאוד מאוד נכון.