תופעה שתמיד סיקרנה אותי לדעת כמה היא נפוצה אם בכלל:
קודם כל - אני לא מדבר על כשלונות כמו אלה שמוצגים במיטאפים של FuckUp night - הסיפור שם הוא בד"כ יזם מצליח שמספר על איזה מיזם כושל בעברו.
אני מדבר על שרשור הרבה יותר "קודר" - כשלונות "אמיתיים", כואבים, "הורסי עתיד", אנשים שלא מראים את האף אח"כ בשום מיטאפ, מקרים של (הנחת עבודה מהנדס בוגר אונ' יוקרתית/8200 קרי תמיד הייתה עלות אלטרנטיבית של שכר FAANG):
1. בחור צעיר שסיים את הטכניון/יצא מ-8200 ואחרי כמה שנים של מיזם כושל נקלע לחובות רציניים שילוו אותו עד גיל 50
2. הרס שם ומוניטין שלא איפשרו לו אח"כ להשתלב חזרה כשכיר בהייטק כדי להרוויח ולהחזיר את החובות
3. מישהו שבמשך עשור מהלימודים/שחרור מ- 8200 ניסה מיזם ועוד מיזם, לא השתכר באמת, ועכשיו רק בגיל 38 לראשונה מתחיל עבודה מסודרת וצבירת הון אמיתית באיחור אופנתי של עשור.
יש כאלה?
כי אם לא, יש פה ארביטראז' של אין מה להפסיד בלהקים מיזם (הנחת עבודה-"רוח יזמית", קרי ההתמודדות עם לחץ, עומס, שעות עבודה וכו' זה משהו שמקבלים אותו בהבנה).
קודם כל - אני לא מדבר על כשלונות כמו אלה שמוצגים במיטאפים של FuckUp night - הסיפור שם הוא בד"כ יזם מצליח שמספר על איזה מיזם כושל בעברו.
אני מדבר על שרשור הרבה יותר "קודר" - כשלונות "אמיתיים", כואבים, "הורסי עתיד", אנשים שלא מראים את האף אח"כ בשום מיטאפ, מקרים של (הנחת עבודה מהנדס בוגר אונ' יוקרתית/8200 קרי תמיד הייתה עלות אלטרנטיבית של שכר FAANG):
1. בחור צעיר שסיים את הטכניון/יצא מ-8200 ואחרי כמה שנים של מיזם כושל נקלע לחובות רציניים שילוו אותו עד גיל 50
2. הרס שם ומוניטין שלא איפשרו לו אח"כ להשתלב חזרה כשכיר בהייטק כדי להרוויח ולהחזיר את החובות
3. מישהו שבמשך עשור מהלימודים/שחרור מ- 8200 ניסה מיזם ועוד מיזם, לא השתכר באמת, ועכשיו רק בגיל 38 לראשונה מתחיל עבודה מסודרת וצבירת הון אמיתית באיחור אופנתי של עשור.
יש כאלה?
כי אם לא, יש פה ארביטראז' של אין מה להפסיד בלהקים מיזם (הנחת עבודה-"רוח יזמית", קרי ההתמודדות עם לחץ, עומס, שעות עבודה וכו' זה משהו שמקבלים אותו בהבנה).
נערך לאחרונה ב: