תסבירי בבקשה איך נלחמים מול הדמוגרפיה. אני שואל ברצינות.
1. זוכרים ש"הדמוגרפיה" עצמה תלויה בתמריצים כלכליים,
וכל עוד יש רוב שאינו שייך לאותה דמוגרפיה - ניתן לשנות את התמריצים.
2. ממקסמים כוח פוליטי. למשל דרך:
- הגדלת אחוזי הצבעה (מכ70% בלבד עד קרוב ל100%),
- מאבק על סט מצומצם יותר של ערכים שעליהם מוכנים ללכת בכל הכוח (היה יכול למנוע למשל את הפיצול של מר"צ והעבודה בבחירות האחרונות, שיצר בכלל את הרוב של ה64 [ביחד עם הפרישה של בנט]),
- מאמץ לנקוט בצעדים שישפיעו לטווח ארוך במקום התמקדות בפעולות מיידיות לטווח קצר.
אגב, בשיטות דומות - החרדים (מיעוט די קטן, בטח לפני עשרות שנים) צברו הון פוליטי שמאפשר הטבות שלדעתי לא קיימות אצל שום קבוצה גדולה אחרת בעולם המערבי.
3. זוכרים שלפעמים ל"דמוגרפיה" אין השפעה דטרמיניסטית.
למשל גם אם נניח שיש דמוגרפיה של מצביעי ליכוד, עדיין זה מאוד משנה מי עומד בראש הליכוד.
למשל לא נראה לי שבגין ו
שמיר היו מתנהגים כמו נתניהו...
ואחרון חביב:
כדאי לזכור שהיאוש שאוחז חלקים גדולים בציבור, והתחושה שבוודאי אבדנו - אינם מוצדקים היסטורית.
למשל מדינת ישראל עצמה קמה כנגד כל הסיכויים, ובהתחלה גם כל כמה שנים היה נראה שיש משבר קיומי.
ובכל זאת עברנו את זה...
גם אלו שמדברים על זה שקנאים דתיים בוודאות ישלטו בגלל דמוגרפיה,
שוכחים שעד לפני כמה מאות בודדות של שנים -
כמעט כל מדינה בעולם הייתה קנאית דתית ברמה כזו שהיה מקובל לשרוף אנשים בציבור / לטבוח במאמיני דתות אחרות (או אפילו זרמים אחרים באותה דת).
והיום העולם המערבי ברובו רחוק משם שנות אור...
לדעתי חלק גדול מאוד מהייאוש מגיע מתקשורת שמביאה כמעט אך ורק נתונים רעים קצרי מועד.
הפתרון לזה אינו לצרוך תקשורת שמסתירה את אותם נתונים,
אלא במקביל לצרוך גם ספרי היסטוריה שמראים טווח ארוך מספיק, כך שהרעש הזמני עושה פחות רושם.
די דומה לפילוסופיית ההשקעה בבלוג עצמו -
מי שצורך רק נתונים מיידיים על נפילות בשוק ההון גורם לעצמו לפאניקה, ועושה פעולות שעלולות לגרום לו הפסד.
מי שמסתכל על הגרף של שוק ההון ברזולוציה של 100 שנה, קצת פחות לחוץ.
