בגדים של "גדולים"

[דאניל]

מתי הבנתם שאתם צריכים בגדים של "גדולים", ואיך עשיתם את המעבר?

 

[דאניל]

הגעתי למסקנה שבגילי (ובגזרתי) זאת כבר ממש בושה להמשיך להסתובב עם הסמרטוטים מהתיכון, למרות שכנראה הם נחשבים כבר לרטרו.

אנחנו זוג עצלנים לא אופנתיים, ומתלבשים בהתאם.
מה עכשיו? להתחיל להסתובב בחנויות יד שניה? להפיץ בין הדודות שאפשר לתת לנו בגדים? ללכת לקניון ולגמור עם זה? לחפש באינטרנט ולקוות שיתאים?
קניית בגדים שנואה עלינו, וכך גם בזבוז זמן.
מבחינתנו לקנות חולצה יחידה זה סבל. איך נחליף מלתחה שלמה?

 

[Shlomi Z]

מתי הבנתם שאתם צריכים בגדים של "גדולים"

בבר מצווה.

ואיך עשיתם את המעבר?

לא עשיתי, יש לי אח גדול+גיס.
זה מכבר הם משמינים עקב חיי המטריקס ואני המרוויח.

ג.נ
שונא חנויות בגדים.

 

[GunnerWSM]

לדעתי המחירים בחנויות בגדים בארץ היום אחלה לגמרי, בגלל שהמון אנשים עברו לקניות ברשת באתרים בחו"ל לא נותר לחנויות ברירה אלא להוריד מחירים.
תקפוץ לפוקס, רנואר, תמנון וכ'ו... סביר שבכל חנות תמצא כמה מבצעים טובים.

 

[Fitch]

מתי הבנתם שאתם צריכים בגדים של "גדולים", ואיך עשיתם את המעבר?

אחרי הצבא הבנתי שצריך בגדים. מדים כבר אין.

קפוץ לחנות האאוטלט הקרובה לביתך והשלם חוסרים. היה פה פעם שרשור עם המלצות לאיך לקנות מעט שירגיש כאילו המלתחה גדולה.

 

[אורי ג.]

מתי הבנתם שאתם צריכים בגדים של "גדולים", ואיך עשיתם את המעבר?

אני בן 40, עדיין לא הבנתי.

 

[משתמש לא פעיל]

זה כנראה תלוי במקום העבודה שלך.
בהרבה חברות הייטק הלבוש הוא לא רשמי בעליל (ג'ינס, טי שירט שחוק מאיזה כנס וכפכפים)
במשרד עורכי דין אני מניח שתהיה דרישה לביגוד יותר יצוגי ..

 

[בת העמק]

איך נחליף מלתחה שלמה?

אתם עושים רילוקישן לאן שהוא? למה אתם צריכים להחליף את כל המלתחה? ומה זה בגדים של גדולים? לקוסט? חליפה עם עניבה? נעלי עקב לגברת?
אני עם @אורי ג. בנושא.
יש לי 3 חולצות יצוגיות לפגישות עסקיות ולחתונות, 2 ז'קטים לאותו עניין רק בחורף, 2 מכנסיים שחורים, 1 זוג נעליים לאותו עניין. מחליפה ביד2 מעצבים או חנות רגילה כשמתבלה.

 

[Benjamin W]

לך ל h&o תמצא דגם ומידה של מכנסי דוקרס שמתאימים לך. תזמין באיביי בכמה צבעים.

נעליים, כנ"ל. אקו (או דומה) תמדוד בארץ תזמין בשליש מחיר מחול.

תמצא דגם של ליווייס (או חברה דומה) שיתאים לך, ותזמין 2.

כנס לסליו כשיש מבצע, 5 מכופתרות קצרות, 5 ארוכות.

הייתי מוסיף קצת חולצות פולו.

בושם.

הערנק סקוצ' לפח וקנה ארנק עור.

שעונים. שניים. אחד ברזל כשאתה עם ג'ינס, שני רצועת עור כשיותר מחוייט.

קנה גם מעיל עור או ז'קט.

 

[Benjamin W]

גרביים. דיר באלק גרבי ספורט לבנות.
קנה גרביים שחורות דקות. אם אתה גבר קנה משהו עם ציורים.

חגורה. חגורת עור חומה לג'ינס. עבה. אבזם גס. שתי חגורות עור עדינות למחוייט עם אבזם חמוד. חום לנעליים חומות. שחורה לשחורות.

אם אתה לובש עור (מעיל, חגורה, נעליים) הכל באותו גוון (שחור, חום, בז')

 

[Benjamin W]

שים לב שאין פה כמעט אופנה. אם תיסע 20 שנה אחורה בזמן לעשות את הקניות האלה, אף אחד לא יבחין בהבדל. אולי טיפה בגיזרה של המכנס.

 

[זאב]

הגעתי למסקנה שבגילי (ובגזרתי) זאת כבר ממש בושה להמשיך להסתובב עם הסמרטוטים מהתיכון

למה?
אם הלוק לא משפיע על יכולת ההשתכרות (ברוב המקרים, אלא אם אתם אנשי מכירות), אז מה זה משנה מה אתם לובשים?
אף פעם לא הבנתי יותר מידי את הקונספט של "להתלבש כמו גדול", להפך חלק גדול מהאנשים האמידים משתדלים שלא לבלוט וללבוש בגדים סטנדרטיים.

מה עכשיו? להתחיל להסתובב בחנויות יד שניה? להפיץ בין הדודות שאפשר לתת לנו בגדים? ללכת לקניון ולגמור עם זה? לחפש באינטרנט ולקוות שיתאים?

הצעה שלי: חנות לבגדי עבודה.
ספציפית אני קונה בעיקר בחנות דה-וורקר (יש להם סניפים ברוב האזורים הגדולים בארץ), בגדים זולים ועמידים לאורך זמן, נעליים מעולות שמתאימות לשטח או לאזורים אורבניים.
החנות מיועדת בעיקר לעובדי מפעלים, תעשיות בניין, קיבוצניקים, מושבניקים, ויש להם חטיבה קטנה של בגדים ייצוגיים.

 

[ביולוג ירושלמי]

מתי הבנתם שאתם צריכים בגדים של "גדולים", ואיך עשיתם את המעבר?

אני בן 40, עדיין לא הבנתי.

+100.
הייתה תקופה קצרה בימי העוניברסיטה כשהסתובבתי באיזה כנס או שניים של האגודה הישראלית לביוכימיה ועוד שלל ארגונים חשובים בעיני עצמם ואפילו כמעט נשלחתי לחו"ל, ומיהרתי לרכוש 3 זוגות של מכנסי אלגנט וכמה חולצות פולו, ועד היום לא לבשתי אותם/ן...
אני מסתובב ביום יום עם ג'ינס וחולצת טריקו עם כיתובים מפגרים. כי כזה אני.
מתעב חולצות מכופתרות, גם בגלל שהן לא נוחות לי וגם בגלל שהמוח שלי מבין שהן מסמנות כל כך הרבה (בעיני)...
אני היחיד שהולך ככה ביום יום, עם חולצות הטריקו המשעשעות/מטומטמות הללו ולא עם הגנריות של רנואר/קסטרו/תמנון/פוקס, נראה ומרגיש קצת ילדותי, לא ממהר להתבגר (בין כה זה קורה אם ארצה או שלא), משעשע את כולם וגם מעביר מסרים שחשובים לי.
יש לי כמה חולצות מטומטמות אבל חתרניות, עם משפטים שאני דאגתי להדפיס לעצמי (זהירות! ®!) כמו: "לא מבטיח כלום ברגע של חולשה"®, ""לקנות או לא לקנות"®, "אני רוכש משמע אני קיים"®, "טיפה עקצוצים"®, והמשפט האלמותי של דן בן אמוץ®).
לא מתכוון להיות בוס או מנהל של אף אחד, לא מנכ"ל של אף חברה, לא איש חשוב, לא איש גדול ולא שום דבר גדול וחשוב בעולם המודרני ולכן אין לי שום מוטיבציה להתלבש בהתאם.
חוסר השאפתנות הזה בעולם המבוגרים משחרר אותי לחלוטין מהצורך להתגנדר לכבודו או לדבר בשפה שלו (של עולם המבוגרים).
למדתי להשלים עם זה כבר, ובעצם זה משהו שאני חותר אליו ואין לי ברירה כי אני לא מוכן לשלם את המחיר שעולם המבוגרים דורש ממני.

מה עכשיו? להתחיל להסתובב בחנויות יד שניה?

כן.
גם אני שונא קניונים בצורה אקוטית וכרונית כי הם מסמנים לי את מי שהייתי פעם.
לא מוכן מתוך עקרון ומתוך פרנציפ להיכנס לשום קניון בשום פנים ואופן (זה דופק אותי עם כל העניין של ללכת לראות סרט הרבה פעמים).
אני גם לא מוכן להיכנס, להסתובב ולרכוש ברשתות הבגדים הגדולות, המגעילות והחזיריות מתוך עקרון.
יש את המציאון בירושלים ודומיו שהן חנויות מעולות לבגדים על הכיפאק מיד שניה, ולא נוראיות כמו כל חנויות הרשת הגנריות או כמו כל הקניונים.
אין מוכרנים כמעט, אף אחד לא מטריף לך את השכל ולא מנסה למכור לך כדי לקבל בונוס, או למכור לך רק כדי להגיע ליעד של החנות, ואף אחד לא מתערב לך.
תענוג להסתובב בחנויות יד שניה, זו חוויה מתקנת לחנויות הפוזה הקניוניות (מיותר לציין שרוב הבגדים שם הם של רנואר/קסטרו/תמנון/פוקס כי זה מה שהולך אצל האנשים).
ואם לא,
אז תעשה לעצמך טובה, ועד שהפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל ב- 75$ ומעלה יחלוף מן העולם, שב על המחשב קצת ולמד את עצמך לרכוש באתרי בגדים נפלאים כמו ASOS או NEXT או SHEIN.
זה ממש קלי קלות וזה משהו שלימדתי את עצמי בחצי שנה האחרונה תוך כדי הזמנות שונות ונסיונות, תוך כדי מדידות ותוך כדי בדיקה של שירות המשלוחים וההחזרות.
זה באמת שלא מסובך וסופר קלי קלות והם יעשו את מיטבם כדי שתרכוש אצלם Online.
הבגדים באתרים הללו מעולים, מקוריים וממותגים מאיכות מצויינת, וזולים מאוד יחסית לארץ (שליש עד חצי מחיר לפחות ויותר).
למה לרכוש מותגים?... כי מותג טוב צריך לשמור על המוניטין שלו, והקונספט השיווקי היום תומך בכך שאתה משלם יותר ומקבל יותר איכות וזה ברוב המקרים די נכון (כמובן שיש מותגים שהם רק רעש וצלצולים). מותג טוב מבטיח בדר"כ בגד איכותי שיחזיק לשנים רבות כי חובה עליו לשמור על רמה מסויימת ועל סטנדרט שלא יאכזב את המעריצים המושבעים (בדר"כ רשמתי, ובכל אופן כל מותג וכל סדרת ייצור ובגד לגופו!).
אפילו מותג הבית של ASOS הוא בלפחות פי 2 יותר איכותי (מדד איכותני לא כמותי) מהסמרטוטים העלובים והמעליבים שמוכרים בקסטרו/רנואר/תמנון/פוקס שמהם אני כבר מזמן לא רוכש...
רכשתי כבר ג'ינסים של כל המותגים השווים (כלל העד 200 ש"ח+-), נעלי אימון מעולות (כלל העד 200 ש"ח+-), נעלי ספורט ויום יום לעבודה (כלל העד 200 ש"ח+-), חולצות מצויינות לקיץ מכותנה אורגנית (=לא מרוססת, לא שזה אי פעם שינה לי) ועוד ועוד, והיד עוד נטויה...
צא ולמד איך מזמינים מהם (כבר המלצתי פה כמה פעמים על ה"כוורת" שזה כמו פורום צרכנות עם אנשים שעונים ועוזרים מאוד בכל מה שקשור לצרכנות), איך מבינים מה המידה שלך, איך מזמינים בזול ואיך במבצעים.
מהר מאוד לומדים את המידה שלך, ככה שכל קניה היא בול עליך, תמיד אפשר להחזיר (ואפילו לקבל 6 פעמים בשנה את עלות דמי המשלוח חזרה בחזרה!), וזה מאוד מאוד מאוד קל.
בחצי שנה האחרונה השלמתי את מלתחת הג'ינסים שלי כי עליתי מידה (מג'ינסים של גיל 20 במידות 29-30 שעדיין עלו עליי גם אחרי 15 שנים, לג'ינסים במידה נורמלית של בחור בגילי 32-33).

שעונים. שניים. אחד ברזל כשאתה עם ג'ינס, שני רצועת עור כשיותר מחוייט.

יושב עם חבר קרוב בפסטיבל מוזיקה אלקטרונית בדרום.
פתאום "אחי, לאף אחד פה אין שעון".
הוא עורך דין והוא היחיד שהסתובב במהלך הפסטיבל עם שעון על היד.
לאחר שעה ומשהו של התבוננות בעוברים ושבים, ב"רחוב הראשי" של החאן שהיינו בו, מסתבר שהוא באמת היחיד עם שעון
הקונספט של שעון מוזר וזר לי. לא מבין למה אנשים עושים את זה לעצמם.

 

[KickR]

ברמה האישית כל הבגדים ה״יפים״ שלי הם או מהבר מצווה או שירשתי מדודים שרצו לחדש את המלתחה.
אני בן 29 והייטקיסט, הולך רוב השנה לעבודה במכנסי שלושת רבע, חולצת טישרט (או בצבע אחיד, או כזו של גיבור על / סתם כיתוב מצחיק), וקרוקס.

חלק מהחולצות שלי הן גם כן ״ירושה״ אבל אני משתדל להיפטר מחולצות דהויות (כנ״ל לגבי מכנסיים).

לימים יותר קרים יש לי כמה ג׳ינסים מהתקופה שהייתי בתיכון ושתי עליוניות מטיילים (שהיו יקרות אבל שימושיות כשטיילתי במקומות ממש קרים. גם קניתי אחת מהן בנקודות מהקבע אז זה פחות כאב בכיס).

יש לי גם נעליים ״רשמיות״ מהתקופה שהייתי בקבע, אבל גם אותן קניתי בנקודות מהקבע.

 

[דאניל]

אתם עושים רילוקישן לאן שהוא? למה אתם צריכים להחליף את כל המלתחה? ומה זה בגדים של גדולים? לקוסט? חליפה עם עניבה? נעלי עקב לגברת?

לא רילוקיישן, אבל מחפשים עבודה ומתחילים להסתובב בחוגים לא סטודנטיאלים.
אולי הגזמתי קצת לגבי "כל המלתחה". הכוונה בעיקר לבגדים בלי כתמים וחורים, חולצות שהן לא רק טי שירט.

יש לי 3 חולצות יצוגיות לפגישות עסקיות ולחתונות, 2 ז'קטים לאותו עניין רק בחורף, 2 מכנסיים שחורים, 1 זוג נעליים לאותו עניין.

זה נשמע כמו מלתחה.

 

[דאניל]

הקונספט של שעון מוזר וזר לי. לא מבין למה אנשים עושים את זה לעצמם.

באמת נראה לי מיותר, כשאפשר לראות את השעה בטלפון.

 

[דאניל]

הבעיה בללבוש בגדים מהוהים חמורה יותר אצל נשים, לדעתי. גבר שלובש בגדים כאלה יחשב ילדותי, או רוחני. אשה תחשב מוזנחת ומוזרה. זה ממש אדיוטי, אבל כדי להחשב "נורמלית" כבר מהרגע הראשון, אשה נאלצת להתלבש בצורה ייצוגית.
יש חשיבות לרושם הראשוני, בעיקר בראיונות עבודה וכדומה. אנחנו רוצים להיראות מספיק טוב, ככה שיתייחסו למה שאנחנו אומרים ולא לאיך שאנחנו נראים.

 

[דאניל]

חגורת עור

ארנק עור

רצועת עור

מעיל עור

בושם

איכס..

 

[Shlomi Z]

והמשפט האלמותי של דן בן אמוץ

?

יושב עם חבר קרוב בפסטיבל מוזיקה אלקטרונית בדרום.

הולך לאינדינגב? [מקס רומאו מגיע]

 

[Benjamin W]

הקונספט של שעון מוזר וזר לי. לא מבין למה אנשים עושים את זה לעצמם.

באמת נראה לי מיותר, כשאפשר לראות את השעה בטלפון.

שעון, זה לא כלי לראות את השעה. אלא תכשיט.

פוקס, רנואר, תמנון

זבל סיני במחירים של ארמני.

קרוקס

איכס.
חצי מהזמן גם אני מסתובב עם מכנס שלושת רבעי וטי-שרט. קרוקס זה לא לגיטימי.

אם הלוק לא משפיע על יכולת ההשתכרות (ברוב המקרים, אלא אם אתם אנשי מכירות), אז מה זה משנה מה אתם לובשים?

כי הבגדים עושים את הבנאדם, והבנאדם עושה את הבגדים.
כי בגדים הם כלי שמשדר משהו למי שפוגש אותך. בעיקר כשהוא לא מכיר אותך, אבל גם למי שכן. זה כמו suit of armor שאתה לובש עליך, וזה משדר לסביבה איך אתה תופס ומתייחס לעצמך, ומה אתה רוצה להיות ומה אתה. זה לא האלמנט היחיד כמובן, אבל זה פני השטח.
בין אם זה תחפושת, ובין אם זה אותנטי...

מצד שני, אם יש משהו יותר גרוע מתרבות השלוכיות הישראלית, זה חברות שמחייבות את כל העובדים שלהם בתקנון ללבוש חליפות. ואז כולם מסתובבים בחליפות זולות מגושמות ומצ'וקמקות.