אני לא בטוח בערך של שאלות כאלה עבור הציבור החרדי מלבד זה שהן ייתפשו כמתריסות.
הערך הוא בראש ובראשונה לצופים. אם מראיינים פלסטיני שאומר "זאת פלסטין ואל קודס תהיה חופשית", וודאי שאומרים לו שזו ארץ יהודית 3000 שנה, אלה העובדות.
ראשית, אין הוכחה אמפירית לשום דבר מסט האמונות שלהם ולא נראה לי שזה מפריע להם בחיים.
שנית, ה"יופי" באמונה זה שהיות והדברים לא צריכים להיות מתוקפים מדעית ניתן בעצם להתאים את הטיעונים לכל סיטואציה, כך למשל אחד המרואיינים בכתבה טוען שהסיבה שהשבעה באוקטובר קרה למרות לימוד התורה אינה עדות שלימוד התורה לא הגן והכל בעצם נובע מהחטאים של המגזר החילוני שצריך להצטרף אליהם ללימוד תורה על מנת להגן על המדינה.
מה שמטריד אותי כתוצאה מהכתבה הזו זו העובדה שחלק הולך וגדל מהמדינה לא ממש מחובר למציאות האמפירית (אני לא יודע איך להגיד את זה בצורה עדינה יותר, סליחה) ואיך (אם בכלל) אפשר לשנות את זה.
אז תן לי לחדש לך, הבחור שצועק "בגלל שלמדנו לא הגיעו מחבלים לתל אביב", סביר שהוא חושב שזה
באמת נכון. או שהכל נובע מחטאי המגזר החילוני -
אמיתה בעיניו.
לא מדובר על אמפיריות כי הם לא יודעים מה זה, אבל הם כן חושבים שיש קשר חד חד ערכי בין הדברים, וזאת אמת.
אבל כולם, כולל כולם יודעים מהם דברים שניתנים להוכחה. הם יודעים שאין הוכחה לזה, ולכן חשוב לומר: "מי אמר לך? זאת רק דעתך".
ברגע שתשאל את זה, פתאום תראה התרככות. "ככה אני מאמין, רואים את זה בחוש, ככה כתוב", אתה תתחיל לשמוע הצטדקויות. אבל לא שאלת בכלל, אז איך תתקדם בשיח?
ברגע שהפוסט מודרניסט מגיע מנקודה של "זאת אמונה ואי אפשר להתווכח איתה", הוא אוטומטית מפסיד, כי הוא אפילו לא מגיע לשלב ההצטדקויות.
כשפוסט מודרניסט מתנהג ככה, הוא הלכה למעשה מקבל את אמיתות האמונה החרדית, כי הוא ויתר מראש, אי אפשר להתווכח, ולכן הם ימשיכו לעשות מה שבא להם.
פוסט מודרניזם כזה הוא אמונה דתית ביכולתו של האחר לעשות כל שעולה על רוחו עד הכחדת הפוסט מודרניסט, כי "ככה השני מאמין, ואי אפשר להתווכח עם אמונות".
מותר וראוי לומר לחרדים, "ככה אתם מאמינים, אבל אין לכך הוכחה. יש למדינה חוקים ואנחנו נעשה מה שצריך כדי לעזור לכם לעמוד בחוקים האלה".