אז לא הבנתי עם מה אתה לא מסכים.. נראה שכתבנו אותו הדבר.
אם המטרה היא לחיות חיים מספקים יותר - אז זוהי היא המטרה.
אם החיים יהיו מספקים יותר בשביל מישהו ע"י פרישה מוקדמת, אז החיסכון הוא אמצעי להגיע לפרישה מוקדמת.
אם החיים יהיו מספקים יותר בזכות קיום פשוט יותר, "האטה" של החיים, אם יורשה לי להשאיל מבלוג אחר, אז החיסכון הוא פועל יוצא.
אם החיים יהיו מספקים יותר בזכות טיול מסביב לעולם, אז החיסכון הוא אמצעי כדי לצבור את ההון לצורך הגשמת הטיול.
כך או כך - מה שאני אומרת הוא שלחסוך לשם חיסכון לא באמת נחוץ, כמו שלהוציא כספים לשם הוצאת כספים לא נחוץ..
@נולי, התכוונתי שלא צריך מטרה קשיחה וקצרת טווח ("אני חוסך לקנות אוטו חדש" לדוגמא).
להבנתי, "לחיות חיים מספקים יותר" זה קצת גדול מדי בשביל להיות מטרה. (אני מגיע מעולם הההנדסה והתוכנה, וכשאומרים לי מילים כמו יעד/מטרה אני ישר חושב איך להבריג מספרים לתוך זה). אבל זה באמת עניין של טרמינולוגיה.
פה נעוצה אי ההסכמה בינינו, מאחר ולדידי ישנם אינספור סיטואציות שאדם אינו יכול לצפות בנקודה נתונה וזקוק לממון על מנת לתת להם מענה. לחסוך לשם חיסכון, כלשונך , הוא להכיר בקוצר הרואי הנוכחי אודות האפשרות שהסיטואציות הללו אכן יתגשמו. לעולם לא תוכלי לדעת מבעוד מועד אם החיסכון היה אכן לשם חיסכון בלבד או שמא לדבר מה אחר.
לא מסכים איתך. אני מאמין שתמיד צריך לחסוך, אפילו כשזה מרגיש ונראה שאין מטרה לחיסכון.
אני חושב שיש כאן עניין בהגדרה של פעולת החיסכון.
מבחינת רוב האנשים "לחסוך" = לא להוציא כסף = הורדת רמת חיים.
מבחינתי, לחסוך זה סה"כ יעול בהוצאות כספיות, לקבל בדיוק אותה תמורה בפחות כסף.
לדוגמא : להשתמש בתחבורה ציבורית ולא ברכב - באוטובוס אני מגיע מנקודה א' לב' בדיוק כמו שאני מגיע ברכב אבל משלם פחות בצורה דיי לא פרופורציונלית.
או להשתמש בכרטיסי הנחות ולקנות במבצעים - אני קונה בדיוק את אותם המוצרים כמו שקונה מי שלא חוסך, אבל משלם פחות.
להשתמש בתחבורה ציבורית ולא ברכב - באוטובוס אני מגיע מנקודה א' לב' בדיוק כמו שאני מגיע ברכב אבל משלם פחות בצורה דיי לא פרופורציונלית.
או להשתמש בכרטיסי הנחות ולקנות במבצעים - אני קונה בדיוק את אותם המוצרים כמו שקונה מי שלא חוסך, אבל משלם פחות.
בשני המקרים שציינת זה כמעט אף פעם לא יעול בלי שום מחיר, אלא החלפת כסף בזמן ובנוחות: תחבורה ציבורית בדרך כלל פחות נוחה ויותר איטית, ואפילו קנייה במבצע או שימוש בכרטיסי הנחות - דורש בדרך כלל השקעה של זמן למצוא את המבצעים, המתנה לזמן שיש מבצע, הגעה למקום שבו יש את המבצע שאולי רחוק מביתך וכולי.
לדעתי נדירים המקרים שבהם אין שום עלות במשאב אחר לחסכון. ובמקרים האלו אני חושבת שמעט אנשים יתלבטו אם להתייעל או לא. אם אורז של חברה אחת עולה 9 שקלים ואורז של חברה אחרת עולה 5 שקלים, ואני עומדת מול שניהם בסופר, אז בהנחה שאורז זה אורז זה אורז, אני אקח את הזול יותר. אבל בין פיצה בבית לפיצה שמזמינים או נסיעה בתחבורה ציבורית לעומת רכב, יש הבדל גדול בנוחות ובזמן. שם כבר יותר קשה להחליט להתייעל, במיוחד למי שהזמן או הנוחות שלו מאד יקרים לו. המקרים המוצלחים הם מקרים שבהם להתייעלות יש רק עלות זמנית, למשל מי ששותה מים מינרליים צריך להשקיע את הזמן ולעשות שינוי בתודעה כדי להבין שהם לא יותר בריאים ממים מהברז, ומאותו רגע באמת יש התייעלות ללא מחיר בצידה. מקרים שבהם המחיר ממשיך להיות משולם כל הזמן (כמו זמן שצריך להשקיע בבישול במקום לקנות מוכן) הם קשים יותר, ובמיוחד צפוי שבמקרים האלו לא תמיד יהיה קל להמשיך באותה דרך חסכונית בלי נפילות.
במקרה כזה - אתה חוסך כתעודת ביטוח נגד אסונות או חשקים עתידיים, או כדי להוריש לצאצאייך.
תרצה או לא תרצה - יש מטרה. היא אולי פחות מדוייקת מקניית יאכטה ומסע מסביב לעולם, אבל יש מטרה.