אוקיי. ומה עכשיו?

[שניפ]

קראתי את הבלוג, עברתי על הפורום ועדיין לא הבנתי מהם החשבונות הממוסים ואלו חשבונות לא ממוסים. ואיך מרכיבים תיק השקעות מהחשבונות האלו? באילו מהם להשקיע במניות ובאלו מהם להשקיע באג"ח?

 

[adamshalev]

תרשום איזה חשבונות אתה מעלה על דעתך, מה אתה יודע על כל אחד מהם ובמה אתה לא בטוח.

בכל מקרה, אלו שאלות משניות בחשיבותן.
השאלה החשובה ביותר היא מה הנכסים שאתה רוצה להחזיק ולא באיזה חשבון.

 

[שניפ]

לא ממוסים:
קרן פנסיה
קופת גמל
קרן השתלמות
ממוסים:
עו"ש
אני בן 24. אין לי אפילו מושג איך לפתוח תיק השקעות. ומה להגיד לפקיד כשאני פותח אותו. אני אשמח גם לקישורים שמסבירים על הנושא

 

[breezblock]

אם אתה מחליט לפתוח חשבון השקעות דרך הבנק, פשוט תיגש לפקיד ותסביר שאתה רוצה להשקיע בשוק ההון.
תיק ניירות הערך יהיה מקושר לחשבון שלך, ותוכל לבצע את כל פעולות הקנייה והמכירה דרך האפליקציה.

כמובן שניתן גם לפתוח תיק דרך בית השקעות אחר, אבל לדעתי למתחילים, בסכומים קטנים, יש משהו מאוד נוח בלנהל את תיק ההשקעות בבנק שבו נמצא העו"ש.

 

[אנא-אל]

ממוסים:
עו"ש

עובר ושב וחשבון השקעות אלה שני דברים שונים.
אתה שואל על תכנון מס? איך סוחרים בחשבון מבחינה טכנית? איך להקצות את היחס בין מניות ואגח מבחינה אסטרטגית?

 

[OnTheVerge]

אני תומך בגישה אחרת - הקרנות הישראליות סתם מכניסות סיבוך לחיים, אתה צריך לוודא שלא מסדרים אותך, שהעקיבה טובה ושלא מקפיצים לך את דמי הניהול. למי יש פנאי להתעסק בזה?

עבור צעיר כמוני (איני ממליץ), קרנות הליבה של וונגארד הן No Brainer. בטוח, פשוט, זול ויש על מי לסמוך. VTI + VXUS וחסל.
בדרך כלל צעירים לא קרובים לצבירה של 60,000 דולר ואין חשש ממס ירושה ולהם זו הבחירה האידאלית.

אפשר לדוגמה לפתוח באינטראקטיב ישראל (לא ממליץ). זאת האפשרות הזולה והפשוטה ביותר למתחילים.

 

[adamshalev]

חשבון השקעות בבנק - כמו שנאמר מעל דבר עם הבנק.
פנסיה גמל והשתלמות - אתה יכול לבחור מסלול ובמידת מה לבחור במה להשקיע בעצמך (IRA), בשביל לעשות זאת דבר עם החברות שבהן הקופות הללו נמצאות.

אבל אתה מתחיל מהסוף. מה אתה בגלל רוצה להשיג? מה היעדים שלך? מה הקצאת הנכסים הרצויה עליך?

 

[adamshalev]

זאת האפשרות הזולה והפשוטה ביותר למתחילים.

זולה כן. פשוטה לא. בייחוד עם הסיבוך של דיווח למס הכנסה.

 

[FIYaacov]

בייחוד עם הסיבוך של דיווח למס הכנסה.

ככל שנמשיך לפחד מדיווח למס הכנסה, נמשיך לפחד להשתמש במוצרים שהכי טובים לנו.
זה מסובך, אולי בשנה הראשונה.
אחר כך זה פשוט הופך להיות סיכום הכנסות שנתי - דבר שבכל מקרה מומלץ לעשות (סדר פיננסי)

 

[adamshalev]

ככל שנמשיך לפחד מדיווח למס הכנסה, נמשיך לפחד להשתמש במוצרים שהכי טובים לנו.
זה מסובך, אולי בשנה הראשונה.
אחר כך זה פשוט הופך להיות סיכום הכנסות שנתי - דבר שבכל מקרה מומלץ לעשות (סדר פיננסי)

יש זמן ומקום לכל דבר. משקיע מתחיל שעוד לא סגור על עצמו בכלום אין לו מה להתעסק בנושאים הללו לדעתי.
יהיה לו יותר זול לבצע העברת ני״ע מהבנק לIB מאשר להתעסק בנושא היום.

 

[123W]

אין בעיה להשקיע בוולסטריט דרך ברוקר ישראלי, וללא התעסקות עם מס ההכנסה. למרות שהיא יכולה להשתלם.

 

[שניפ]

היעד- פרישה לפני גיל 40. משהו כמו 8,000₪ לחודש שזה 3,900,000 כדי לפרוש.
הקצאות- 25% אגח 75% מניות

 

[FIYaacov]

היעד- פרישה לפני גיל 40

כלומר 16 שנים. תצטרך לחסוך כל חודש סכום השווה להוצאות שלך (וכך יהיה לך אחוז חיסכון של 50%) על מנת להגיע למטרה הזו.

הקצאות- 25% אגח 75% מניות

על בסיס מה בחרת את זה? לא אומר שלא טוב, רק רוצה לוודא שמתאים לך

יהיה לו יותר זול לבצע העברת ני״ע מהבנק לIB מאשר להתעסק בנושא היום.

כולל כל עמלות ההמרה ועמלות קנייה ומכירה שיש דרך הבנק? ואבדן תשואה אלטרנטיבית בזמן שאתה מחכה לסכום שלך להגיע לעמלה המינימלית? ואבדן מגני/החזרי מס בגלל שהבנק "סוגר לך את הפינה" מול מס הכנסה

 

[adamshalev]

פנסיה וגמל לא נגישים עד גיל פרישה לפנסיה (אלא אם כן אתה רוצה לשבור אותם ולשלם קנס). לכן אתה צריך לתכנן את ההקצאה שלהם ליעד נפרד של גיל פרישה.
קה״ש הוא שקול לנזיל וצריך להתייחס אליו כחלק מהתיק שמשרת את היעד פרישה בגיל 40.
כיוון שבקה״ש יש פטור עד תקרה מסויימת ממס רווחי הון לרוב משתלם להקצות את הפלח המנייתי שם. את השאר אתה יכול להקצות בחשבון הממוסה שלך ולאזן עם האג״ח. אתה יכול לבצע מעקב חוצה חשבונות של כל הנכסים שלך וההקצאה ביניהם בקלות עם גליון נתונים כמו Google Spreadsheet.

כעת שאתה יודע מה הקצאת הנכסים שלך אתה צריך לבחור דרך להחשף אליהם (קרן נאמנות/סל ישראלית, אמריקאית, אירית וכד - זה נידון בשלל שרשורים בפורום) ולקנות אותם בחשבונות שלך (או אם החשבונות הם סמי-מנוהלים כמו קה״ש וקופת גמל אז לבחור את המסלול המתאים).
פעם בכמה זמן מאזנים להקצאת היעד. לא מתייחסים או מתרגשים מפורנו-כלכלי וממשיכים להפקיד כרגיל מהחסכונות כמו שעון.

 

[שניפ]

אגח לפי גיל. אני בגיל 24. אני יודע שזה סיכון. אבל אני צעיר ומתכוון לעשות שגר ושכח חוץ מאיזונים פעם ברבעון/חצי שנה.

 

[שניפ]

את הפנסיה והגמל שהן פטורות ממס כדאי לשים במסלול מנייתי?
ומה החשבון הממוסה שכדאי לי בשביל החלק האגחי?

 

[adamshalev]

חשבונות ממוסים הם די שקולים אחד לשני וההבדלים הם בד״כ בעלויות המסחר (בנק, בית השקעות, ברוקר זר). עיקר השיקול שלך בחשבון ממוסה צריך להיות למזער עלויות באופן שמיישם את הקצאת הנכסים הרצויה.
את הפנסיה והגמל כדאי לשים במה שתואם ליעדים שלך לגיל הפנסיה.
עבור רוב האנשים זה אומר חשיפה מוגברת למניות כי יש להם הרבה מאד זמן להתמודד עם ירידות עד הפרישה (ובעיקר כי זה רחוק מהעין ומהלב) אבל אתה צריך להחליט לבד מה מתאים לך. זאת גם ברירת המחדל החדשה במסלולים מותאמי גיל פרישה בקרנות הפנסיה.

 

[גולן]

אגח לפי גיל. אני בגיל 24. אני יודע שזה סיכון.

1. אני סבור כך:
כמו שנדל"ן הוא פתרון טוב למי שלא יודע להשקיע בשוק ההון ופתרון לא טוב למי שכן יודע להשקיע.
כך גם המודל הצ'יליאני נועד להגן על ההדיוט הכלכלי מפני עצמו.
קודם כל קרא את זה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000493829
הנה השנקל שלי (קטע ממה שנכתב כפניה פרטית לגורם שלישי ואני מקווה שיהיה מובן). כך אני משקיע!!

2. ההון העצמי שיש לכל אדם ואדם, משמש לו רשת ביטחון פיסית ומנטלית. ככל שאדם צובר הון רב יותר אזי רשת הביטחון שלו מהותית יותר ומשמשת אותו לימי סגריר או קטסטרופות (פיטורים מעבודה, מחלה פתאומית וכו') ו/או בשימוש שוטף אם כבר פרש. לדעתי, סטטיסטית, ברוב המכריע של המקרים, רוב ההון עובר בירושה.

א. סבא וסבתא יורישו לילדיהם, אלה בתורם (עם חינוך פיננסי הולם) יגדילו את העיזבון כל אחד בתא המשפחתי שלו ובסופו של דבר גם יורישו לילדיהם וכו' וכו' עד קץ כל הימים וה... רובוטים.

ב. ההון העצמי הזה משמש גם כ"ביטוח עצמי", כלומר אדם מבטח את עצמו במקום חלק מחברות הביטוח שמתייתרות: ביטוח שיניים, ביטוח לחמש שנים לכיריים אינדוקציה , ביטוח מקיף לרכב לא חדש, ביטוח חיים וכו'

3. שוק ההון בטווחי זמן ארוכים מניב תשואה, הגבוהה מכל אפיק השקעה אחר.

א. למשל המדד 500S&P האמריקאי עשה בממוצע במשך 25 שנה, תשואה של 10% כל שנה ואפילו יותר. במשך 20 שנה, תשואה של 9% כל שנה ואפילו יותר.

ב. הנתונים הנ"ל למשל של ה 25 שנה, נכונים לכל 25 שנה רצופות מ 1970 ועד היום.

ג. למשל ת"א 100 עשה ב 15 השנים האחרונות תשואה ממוצעת של 7.3% כל שנה.

4. הדרך הכי חכמה לרוב האנשים להשקיע בשוק ההון, היא השקעה פסיבית באמצעות קרנות נאמנות מחקות מדדי מניות בינלאומיים וגם בקרנות מחקות אג"ח.

א. ע"י כך שמושקעים באלפי חברות בינלאומיות, סיכון ההשקעה יורד מאוד באופן כללי ובמיוחד ביחס לנדלן.

ב. כשמשקיעים לטווח ארוך, אין צורך וגם לא כדאי לעקוב בתכיפות יתר אחר ביצועי התיק.

ג. כדאי להשקיע באמצעות קרנות נאמנות מחקות ישראליות על מדדי מניות בינלאומיים או ישראליים משתי סיבות: הימנעות ממס ירושה אמריקאי וקבלת הדיבידנדים ישירות לתוך הקרן.

ד. בקרן מחקה ישראלית על מדד ישראלי הדיבידנדים המתקבלים מושקעים חזרה במדד ללא מס וללא מעורבות המשקיע. בקרן מחקה ישראלית על מדד עולמי הדיבידנדים מוכנסים גם כן אוטומטית לקרן אבל לאחר הורדת מס.

5. מסעיף 2 נגזר שתמיד יש לנהל את ההון בראיה ארוכת טווח. כלומר, גם אדם בן 20 וגם אדם בן 100 צריכים להשקיע באותו אופן, בתנאי כמובן שלאיש המבוגר יש הון מהותי (של כמה מיליוני שקלים לפחות) ולא מינורי (נגיד... חצי מיליון שקל).

א. אם לאישה בת 100 יש הון של חצי מיליון שקל בלבד, עליה להשקיע אותו באג"ח מדינה קצר/מק"ם בלבד! ללא מניות! זאת כדי למנוע את אובדן כרית הבטחון (הקטנה מלכתחילה) בטווח הקצר.

ב. אם לאדם אין ידע בשוק ההון עליו לשמוח שממשלת ישראל מכריחה אותו למודל הצ'יליאני, כלומר ישקיע במניות רק "מאה פחות הגיל" אחוזים. לכן, איש בן 100 ישקיע 0% במניות. המודל הצ'יליאני הוא ברירת מחדל, אך המשקיע יכול להחליט לשנות זאת ולהשקיע במה שיחפוץ ליבו, כיאות למדינה דמוקרטית.

 

[בחירה]

מנסה לעשות לך סדר:
1. קרן פנסיה. באתר funder תעבור על המסלולים "המניייתיים" של הפנסיות השונות, תבחר, בתור התחלה, במסלול שיש לו הקצאה דומה למה שאתה רוצה כלומר 75% 25%. מבין אלה שיש להן את החלוקה שאתה רוצה, תבחר את זו שיש לה הכי פחות דמי ניהול. ותודיע למעסיק שלך על הבחירה שלך. נדמה לי שיש גם פוסט בבלוג שעוסק בכך?
2. קופת גמל. אותו כנ"ל.
3. קרן השתלמות. תבחר את המסלול הכי מנייתי והכי פסיבי שאתה מוצא. כשכיר, כרגע עוד אין לך סכומים לקרן השתלמות בניהול עצמי. גם על זה יש פוסט ייעודי בבלוג, כמדומני. תודיע למעסיק.
4. בסכומים נמוכים אין לך אפשרות לפתוח חשבון בבית השקעות אז תלך לבנק ותבקש "לקנות ניירות ערך". הם יגידו לך בדיוק מה לעשות. ואת זה תעשה. הם ירצו שתבצע קניה התחלתית כדי לפתוח לך את חשבון ניירות הערך, אז תקנה קרן נאמנות מנייתית או קרן נאמנות אג"חית. תבחר אחת מההמלצות מהפורום או מהבלוג. תסתכל על העמלה שהבנק גובה ממך על קניה ועל המינימום שלה. אתה תרצה לחכות עד שיהיה לך סכום להשקעה כך שעמלת הקניה שתשלם תעלה על העמלה המינימלית. בכל פעם שיצטבר לך סכום כזה תקנה אחת מהקרנות שבחרת, פעם אג"חית ושלוש פעמים מנייתית. לסירוגין.
5. לאחר כמה חודשים, כשתרגיש נוח, לך לבנק ותבקש הנחה בעמלות. אתה לא צריך לתת שום סיבה, רק לבקש. בדרך כלל יתנו לך משהו. הבנק מחויב לפי חוק לשלוח פעם בכמה זמן דף שבו כתובות העמלות הממוצעות שהוא גובה מכלל לקוחותיו בפועל לפי סכומי ההשקעה. אין שום סיבה שתשלם יותר מהממוצע של הלקוחות שיש להם סכומים דומים לשלך.
6. כאשר יצטבר לך בחשבון ניירות הערך בבנק סכום שעולה על 20000 עד 50000 ש"ח, תעשה סקר שוק בין בתי השקעות ותחליט לאן לעבור והאם כבר משתלם לך לעבור.
7. כאשר תרגיש שאתה רוצה להשקיע בניירות ערך מחו"ל. תחליט אם להשקיע דרך בית ההשקעות שלך או לפתוח עוד חשבון ייעודי רק לניירות הזרים דרך בית השקעות זר. יש לך זמן עד אז.
8. כאשר יצטבר לך ניסיון, וגם סכום השקעות כולל בכל המסלולים שהוא גדול מספיק, תוכל לבקש להעביר את קרן ההשתלמות שלך למסלול ניהול עצמי.

הערה, אני מורה אז אין לי אפשרות להפקיד בקרן ההשתלמות שלי מעבר למה שהמעסיק מפריש לי לשם במקביל להפרשות שלי. אז אני לא מתמצאת בקטע של הפקדות עצמאיות לקרן ההשתלמות. בטח אחרים יעזרו כאן בזה.

 

[גרהם]

2. ההון העצמי שיש לכל אדם ואדם, משמש לו רשת ביטחון פיסית ומנטלית. ככל שאדם צובר הון רב יותר אזי רשת הביטחון שלו מהותית יותר ומשמשת אותו לימי סגריר או קטסטרופות (פיטורים מעבודה, מחלה פתאומית וכו') ו/או בשימוש שוטף אם כבר פרש. לדעתי, סטטיסטית, ברוב המכריע של המקרים, רוב ההון עובר בירושה.

א. סבא וסבתא יורישו לילדיהם, אלה בתורם (עם חינוך פיננסי הולם) יגדילו את העיזבון כל אחד בתא המשפחתי שלו ובסופו של דבר גם יורישו לילדיהם וכו' וכו' עד קץ כל הימים וה... רובוטים.

כל הכבוד על האופטימיות, ועוד היום.
לדעתי, ההיסטוריה חוזרת וגם בימי חיינו יחיה דור שיעביר לילדיו פחות משקיבל (לפחות בחלק מהמדינות המפותחות).