אופציות בקבלה לסטרטאפ

[Tim_Duncan]

@GlenWalker אין דוגמאות לתאגידים שלא נותנים את ה100 אלף דולר האלה בשנה? נראה מהפורום הזה לפעמים שכולים עובדים בFAGMA, זו לא המציאות. אני בטוח שיש גם דוגמאות ל3-5 שנים שבהן המניות של הרבה חברות לא התפוצצו ואפילו לא עלו יותר מהשוק עצמו.

תכלס, לדעתי לעבוד 5-6 שנים בFAGMA ואז 3-4 שנים בסטארטאפ בגיוס סיד/A (אבל לנסות לנחש אחד שהוא טוב!) ואז לחזור לתאגידים, זו הדרך הכי טובה לגדר ולגוון

 

[GlenWalker]

לתחושתי היום רוב התאגידים, גם לא הגאמפ"א נותנים חבילת מניות יפה (וויקס כדוג'), לא 100 אלף דולר בשנה (גם פה בפורום מי שהגיע למספרים הללו זה בעיקר בזכות העלייה פי 2 של המניות במהלך הקורונה, זו לא הייתה ההענקה המקורית לרוב)

מבחינה כלכלית גרידא, לטעמי דווקא הרעיון שלך יחסית פחות טוב בתוחלת - אם עזבת את הגאמפ"א אחרי 5-6 שנים השארת חלק לא מבוטל מה-RSU שלך על הרצפה (כי הוא VESTED על פני 4 שנים לרוב) ובאם עברת לסטראטאפ בשלב הסיד/A יש סיכוי לא מבוטל שגם אם הוא יצליח זה ייקח יותר מ-3-4 שנים (לא כל חברה זה WIZ) ואז אתה ב"כלוב" - האם לעזוב אחרי 3-4 שנים ולקנות לבד את האופציות או להישאר את "רק עוד מעט זמן" (זמן שלא ברור ולא ידוע לאף אחד בשלב הזה) בשביל ההזדמנות

לרוב, לתחושתי, לאנשים יש נטייה להאדיר את המקום והעשייה של החברה בה הם נמצאים ולכן אלמלא אירועי משבר ברורים או עד אירוע בוטה, הם נוטים להישאר בסביבה הזו יותר זמן מתקווה ל"התעשרות מעבר לפינה" (ואני מעריך שברור לפאונדרים יש אינטרס לשמר את התקווה הזו אצל העובדים עד לרגע האחרון)

שוב, יש הרבה סיבות ללכת לסטארטאפים, אבל בתוחלת הרווח עבור רוב האנשים, להיות שכיר בגאמפ"א לאורך זמן יותר רווחי מלהיות שכיר בסטארטאפ. האם יש אנשים שהמשוואה הזו לא נכונה עבורם - בוודאות כן. האם המשפט הזה נכון לרוב האנשים - לדעתי האישית כן

 

[unrealx]

חבר שעובד בסטארטאפ מצליח, קיבל אופציות בשווי 100K$ (נראה שווה יותר עכשיו). לדעתי זה מאוד תלוי בחברה, לא לשכוח שאופציות ממוסות 25% לעומת מס שולי (לפני הפנסה) על RSU.

 

[GlenWalker]

חבר שעובד בסטארטאפ מצליח, קיבל אופציות בשווי 100K$ (נראה שווה יותר עכשיו). לדעתי זה מאוד תלוי בחברה, לא לשכוח שאופציות ממוסות 25% לעומת מס שולי (לפני הפנסה) על RSU.

קיבל את זה on-hire או רפרשר? המספרים הללו בהחלט קיימים (ויותר) בגאמפ"א כ-on hire, אבל כשזה מתחלק על פני ארבע שנים של וסטינג, בסוף מה שמעניין אותך זה כמה מקבלים פר שנה ולזה התייחסתי קודם

 

[unrealx]

קיבל את זה on-hire או רפרשר? המספרים הללו בהחלט קיימים (ויותר) בגאמפ"א כ-on hire, אבל כשזה מתחלק על פני ארבע שנים של וסטינג, בסוף מה שמעניין אותך זה כמה מקבלים פר שנה ולזה התייחסתי קודם

ON HIRE, אכן
אבל המספר הזה לסטארטאפ מצליח הוכפל פי כמה גם לעובד ה- 400

 

[GlenWalker]

ON HIRE, אכן
אבל המספר הזה לסטארטאפ מצליח הוכפל פי כמה גם לעובד ה- 400

מילת המפתח היא "סטארטאפ מוצלח". לעובד הממוצע אין יכולת לדעת לפני הכניסה לחברה אם דווקא הסטארטאפ שלו יהיה "המוצלח", שכן הצלחת סטארטאפ לא נגזרת רק מהטכנולוגיה, אלא גם מאופי הפאונדרים, המטרות שלהם, השוק באותו זמן, החברות המשקיעות, החברות בשרשרת הערך ומהלכים תחרותיים של חברות אחרות

לכן ציינתי שאני מנתח תוחלת. כדי להקל בשיח בואו ניקח דוגמא מספרית ובכוונה ניקח נתונים "מחמיאים" לסטארטאפ

בואו נניח שלסטארטאפ יש סבירות הצלחה (הנפקה ב-5 מיליארד דולר) של שליש, שימור מצב ומכירה במחיר מקורי של שליש וכשלון של שליש (למיטב הכרתי נתוני ההצלחה של סטארטאפים יותר גרועים מזה)

נניח שהפאונדרים מקצים 10% מהחברה לעובדים ונניח שהעובד ה-400 אכן קיבל את המנה האחרונה (משמע המצב האופטימלי לעובד - אין עוד מניות שטרם חולקו לעובדים עתידיים), ונניח שעבור כל 100 עובדים כמות האופציות יורדת בחצי (לרוב היא יורדת ביותר כי בין שלבי סיד, B ו-C לסטארטאפ מצליח יש גדילת ערך שגדולה ממכפלה פשוטה), משמע בעת שהעובד ה-400 קיבל X אופציות יש סה"כ 1800 X אופציות בחברה שמחולקות על פני 10% מה שאומר שהעובד ה-400 קיבל 0.055% מהחברה (מספר יפה מאוד)

מממוצע של חברות שהנפיקו ב-2021, העובד ה-400 הגיע באזור תחילת-אמצע 2019 ולשם הקלת התמונה נניח שבעת ההנפקה הכל וסטד וניתן לפרעון.
עבור העובד שלנו שעובד בסטארטאפ המצליח (5 מיליארד דולר) - שווי האופציות שבידו הינו 275 אלף דולר, עבור העובד בסטארטאפ הצנוע שהנפיק רק במיליארד - יש 55 אלף דולר ועבור העובד שהסטארטאפ נסגר יש ביד אפס דולר מהאופציות שלו. ממוצע הרווח עומד על - 110 אלף דולר

עכשיו ניקח עובד שהגיע לגוגל (גאמפ"א) באותו זמן - קיבל בערך 100 אלף דולר On hire, והיו לו שני רפרשרים - אחד במחצית 2020 ואחד במחצית 2021, שניהם על רק 35 אלף דולר. הסכום הזה שווה עכשיו בערך 390 אלף דולר, אפילו אם נחמיר ונבחר עבור אותו עובד שכל ההענקות שלו היו במועד הגרוע ביותר באותה תקופת זמן, נגיע ל-320 אלף דולר. אפילו אם נבחר צמיחה הרבה יותר סולידית לגוגל (שזה לא סביר כי כנראה אותה צמיחה טכנולוגית שניפחה את גוגל מנפחת את שווי הסטארטאפים המקבילים, אבל נניח) נגיע לאזור ה-270 אלף דולר באותו זמן

משמע, עבור "העובד ה-400", יש תוחלת רווח גבוהה יותר בפי 3 בללכת לגאמפ"א לעומת סטארטאפ וכל זאת תוך נטילת רמת סיכון נמוכה משמעותית

לא ניתחתי גם השפעות נוספות שקיימות בגאמפ"א כמו בונוסים מוגדלים, העלאה עתית, ESPP, סיבוס מוגדל וכו' כי זה יכול להשתנות בין סטארטאפ אחד למשנהו

יש הרבה הגיון מקצועי (פיתוח אישי) ואנושי (עבודה עם חברים ומגע ישיר עם הנהלה בכירה) בללכת לסטארטאפ, אבל כלכלית, אלמלא אתה מהראשונים/פאונדר, סביר שבתוחלת עדיף היה לך להיות בגאמפא

 

[קפיצת הדרך]

אין דוגמאות לתאגידים שלא נותנים את ה100 אלף דולר האלה בשנה? נראה מהפורום הזה לפעמים שכולים עובדים בFAGMA, זו לא המציאות. אני בטוח שיש גם דוגמאות ל3-5 שנים שבהן המניות של הרבה חברות לא התפוצצו ואפילו לא עלו יותר מהשוק עצמו.

אינטל…

 

[Barbur]

העובד ה-400 בסטארטאפ לא באמת עובד בסטארטאפ.

 

[Tim_Duncan]

אם עזבת את הגאמפ"א אחרי 5-6 שנים השארת חלק לא מבוטל מה-RSU שלך על הרצפה (כי הוא VESTED על פני 4 שנים לרוב)

אתה מכיר רבים שנשארים באותה חברה, בטח כזאת, יותר? פרגנתי עם 5-6, גם 4 נראה לי מוגזם.

 

[GlenWalker]

אתה מכיר רבים שנשארים באותה חברה, בטח כזאת, יותר? פרגנתי עם 5-6, גם 4 נראה לי מוגזם.

כן. לא מעט

למה אתה חושב ש-4 שנים זה מוגזם להישאר בחברת גאמפ"א?

 

[Tim_Duncan]

כן. לא מעט

למה אתה חושב ש-4 שנים זה מוגזם להישאר בחברת גאמפ"א?

How long do software engineers stay at a job? | Developer PitStop

As a software developer understanding how too long to stay at one job can make a major difference in your earning. Those who stay at one company for longer than two years end up earning 50% less over the span of their careers. Software engineers are paid a lot but you are leaving money on the...

developerpitstop.com

 

[GlenWalker]

מכיר את הבדיחה המוכרת על שלושת סוגי השקרים?

בכמה מילים על המחקר המדובר:
1. חברות הטכנולוגיה הן צעירות בהוויתן. מי שהיה מפתח בתחילת הדרך בגוגל כנראה כבר מזמן עשיר ולא עובד כמפתח (ראה דיוויד פרידברג לדעתי כדוג'), מכאן המקס מלכתחילה ברוב החברות (מלבד אולי אפל ומיקרוסופט) עומד על בערך 10 שנים. לדוג' כשנכנסים למספרים המפתח הכי ותיק לטענת הכותבים בטוויטר נמצא בחברה 4.8 שנים ובסיילספורס 4.3 שנים

2. המתודלוגיה של המחקר מבוססת על מעבר על פרופילי הלינקדאין של המפתחים (ורק באזור סאן פרנסיסקו) ולא על ראיונות אישיים - בארה"ב מקובל מאוד לבצע אינטרנשיפ קצרים (לא שנת לימודים כמו בישראל) והרבה מאוד מהאנשים שעושים את זה מגדירים את זה כתפקיד (ומטים את הממוצע מטה)

3. מדידה של "ותק" של אנשים הוא בעייתי - בהגדרה אנשים שפחות מתחברים / פחות טובים יזוזו בקצבים מהירים יותר. ניקח לדוג' צוות של 5 מפתחים. 4 מתוכם נהנים ונשארים חמש שנים בחברה. תקן אחד כל שנה מתחלף ע"י מישהו כי לא התחבר / העדיף ללכת לסטארטאפ/ נשחק. אין ספק שמצב הזה היינו אומרים שמדובר בצוות יחסית יציב עם ארבעה מפתחים מאוד ותיקים, בעוד שלפי הסקר מעלה היו מופיעים נתונים על ארבעה עובדים עם 5 שנות ותק וחמישה עובדים עם שנת ותק אחד - משמע ממוצע של פחות מ-2.5 שנים שנראה נמוך


לשם בדיקה לקחתי שני צוותים שאני עובד איתם בחברה שלי - והממוצע הוא בהחלט קרוב (אך יותר גבוה) ממה שמתואר פה למעלה, אך גם מוטה מאוד מטה מהחברה המאוד צעירים וכנראה שאם הייתי סופר את אלו שעזבו (ונספרים לפי המחקר מעלה), היינו מגיעים לנתון שמוצג

 

[קפיצת הדרך]

אתה מכיר רבים שנשארים באותה חברה, בטח כזאת, יותר? פרגנתי עם 5-6, גם 4 נראה לי מוגזם.

בוודאי.
המעבר התדיר בהייטק נובע בחלקו משיקולים שהם לא כלכליים - להתפתח בעבודה, עניין, אתגר, WLB, מנהלים/חברים לעבודה, רצון להישאר אטרקטיבי בתעשייה, הפחד שאם לא תעבור זה יהיה או יתפרש כקפיאה על השמרים וכו׳. ובחלקו משיקולים כלכליים - הקפיצה המשמעותית במשכורת היא (לרוב) במעבר בין עבודות.
במקום שבו יש מענה לשיקולים הללו אין סיבה לקפוץ בין עבודות.

ספציפית לגבי החברות המדוברות הסיבה למעבר, אם היא כלכלית, היא לרוב בגלל ״קליף״ שאם הוא מגיע הוא לרוב מגיע בתום 4 שנים.
חלק מאותן חברות יודעות יפה מאוד לשמר עובדים וחלק מהחברות הללו משמרות רק עובדים שהחברה חפצה ביקרם.
לכן, אם הגעת ל-״קליף״ זה הזמן לעבור (והשם של החברה בקורות החיים יעזור לך בזה מאוד). אם לא הגעת ל-״קליף״ אתה כנראה תתקשה (מאוד!) לעזוב (כאמור אם השיקול הוא רק כלכלי).

 

[monkey22]

מילת המפתח היא "סטארטאפ מוצלח". לעובד הממוצע אין יכולת לדעת לפני הכניסה לחברה אם דווקא הסטארטאפ שלו יהיה "המוצלח", שכן הצלחת סטארטאפ לא נגזרת רק מהטכנולוגיה, אלא גם מאופי הפאונדרים, המטרות שלהם, השוק באותו זמן, החברות המשקיעות, החברות בשרשרת הערך ומהלכים תחרותיים של חברות אחרות

לכן ציינתי שאני מנתח תוחלת. כדי להקל בשיח בואו ניקח דוגמא מספרית ובכוונה ניקח נתונים "מחמיאים" לסטארטאפ

בואו נניח שלסטארטאפ יש סבירות הצלחה (הנפקה ב-5 מיליארד דולר) של שליש, שימור מצב ומכירה במחיר מקורי של שליש וכשלון של שליש (למיטב הכרתי נתוני ההצלחה של סטארטאפים יותר גרועים מזה)

נניח שהפאונדרים מקצים 10% מהחברה לעובדים ונניח שהעובד ה-400 אכן קיבל את המנה האחרונה (משמע המצב האופטימלי לעובד - אין עוד מניות שטרם חולקו לעובדים עתידיים), ונניח שעבור כל 100 עובדים כמות האופציות יורדת בחצי (לרוב היא יורדת ביותר כי בין שלבי סיד, B ו-C לסטארטאפ מצליח יש גדילת ערך שגדולה ממכפלה פשוטה), משמע בעת שהעובד ה-400 קיבל X אופציות יש סה"כ 1800 X אופציות בחברה שמחולקות על פני 10% מה שאומר שהעובד ה-400 קיבל 0.055% מהחברה (מספר יפה מאוד)

מממוצע של חברות שהנפיקו ב-2021, העובד ה-400 הגיע באזור תחילת-אמצע 2019 ולשם הקלת התמונה נניח שבעת ההנפקה הכל וסטד וניתן לפרעון.
עבור העובד שלנו שעובד בסטארטאפ המצליח (5 מיליארד דולר) - שווי האופציות שבידו הינו 275 אלף דולר, עבור העובד בסטארטאפ הצנוע שהנפיק רק במיליארד - יש 55 אלף דולר ועבור העובד שהסטארטאפ נסגר יש ביד אפס דולר מהאופציות שלו. ממוצע הרווח עומד על - 110 אלף דולר

עכשיו ניקח עובד שהגיע לגוגל (גאמפ"א) באותו זמן - קיבל בערך 100 אלף דולר On hire, והיו לו שני רפרשרים - אחד במחצית 2020 ואחד במחצית 2021, שניהם על רק 35 אלף דולר. הסכום הזה שווה עכשיו בערך 390 אלף דולר, אפילו אם נחמיר ונבחר עבור אותו עובד שכל ההענקות שלו היו במועד הגרוע ביותר באותה תקופת זמן, נגיע ל-320 אלף דולר. אפילו אם נבחר צמיחה הרבה יותר סולידית לגוגל (שזה לא סביר כי כנראה אותה צמיחה טכנולוגית שניפחה את גוגל מנפחת את שווי הסטארטאפים המקבילים, אבל נניח) נגיע לאזור ה-270 אלף דולר באותו זמן

משמע, עבור "העובד ה-400", יש תוחלת רווח גבוהה יותר בפי 3 בללכת לגאמפ"א לעומת סטארטאפ וכל זאת תוך נטילת רמת סיכון נמוכה משמעותית

לא ניתחתי גם השפעות נוספות שקיימות בגאמפ"א כמו בונוסים מוגדלים, העלאה עתית, ESPP, סיבוס מוגדל וכו' כי זה יכול להשתנות בין סטארטאפ אחד למשנהו

יש הרבה הגיון מקצועי (פיתוח אישי) ואנושי (עבודה עם חברים ומגע ישיר עם הנהלה בכירה) בללכת לסטארטאפ, אבל כלכלית, אלמלא אתה מהראשונים/פאונדר, סביר שבתוחלת עדיף היה לך להיות בגאמפא

+1

 

[GlenWalker]

מילת המפתח היא "סטארטאפ מוצלח". לעובד הממוצע אין יכולת לדעת לפני הכניסה לחברה אם דווקא הסטארטאפ שלו יהיה "המוצלח", שכן הצלחת סטארטאפ לא נגזרת רק מהטכנולוגיה, אלא גם מאופי הפאונדרים, המטרות שלהם, השוק באותו זמן, החברות המשקיעות, החברות בשרשרת הערך ומהלכים תחרותיים של חברות אחרות

לכן ציינתי שאני מנתח תוחלת. כדי להקל בשיח בואו ניקח דוגמא מספרית ובכוונה ניקח נתונים "מחמיאים" לסטארטאפ

בואו נניח שלסטארטאפ יש סבירות הצלחה (הנפקה ב-5 מיליארד דולר) של שליש, שימור מצב ומכירה במחיר מקורי של שליש וכשלון של שליש (למיטב הכרתי נתוני ההצלחה של סטארטאפים יותר גרועים מזה)

נניח שהפאונדרים מקצים 10% מהחברה לעובדים ונניח שהעובד ה-400 אכן קיבל את המנה האחרונה (משמע המצב האופטימלי לעובד - אין עוד מניות שטרם חולקו לעובדים עתידיים), ונניח שעבור כל 100 עובדים כמות האופציות יורדת בחצי (לרוב היא יורדת ביותר כי בין שלבי סיד, B ו-C לסטארטאפ מצליח יש גדילת ערך שגדולה ממכפלה פשוטה), משמע בעת שהעובד ה-400 קיבל X אופציות יש סה"כ 1800 X אופציות בחברה שמחולקות על פני 10% מה שאומר שהעובד ה-400 קיבל 0.055% מהחברה (מספר יפה מאוד)

מממוצע של חברות שהנפיקו ב-2021, העובד ה-400 הגיע באזור תחילת-אמצע 2019 ולשם הקלת התמונה נניח שבעת ההנפקה הכל וסטד וניתן לפרעון.
עבור העובד שלנו שעובד בסטארטאפ המצליח (5 מיליארד דולר) - שווי האופציות שבידו הינו 275 אלף דולר, עבור העובד בסטארטאפ הצנוע שהנפיק רק במיליארד - יש 55 אלף דולר ועבור העובד שהסטארטאפ נסגר יש ביד אפס דולר מהאופציות שלו. ממוצע הרווח עומד על - 110 אלף דולר

עכשיו ניקח עובד שהגיע לגוגל (גאמפ"א) באותו זמן - קיבל בערך 100 אלף דולר On hire, והיו לו שני רפרשרים - אחד במחצית 2020 ואחד במחצית 2021, שניהם על רק 35 אלף דולר. הסכום הזה שווה עכשיו בערך 390 אלף דולר, אפילו אם נחמיר ונבחר עבור אותו עובד שכל ההענקות שלו היו במועד הגרוע ביותר באותה תקופת זמן, נגיע ל-320 אלף דולר. אפילו אם נבחר צמיחה הרבה יותר סולידית לגוגל (שזה לא סביר כי כנראה אותה צמיחה טכנולוגית שניפחה את גוגל מנפחת את שווי הסטארטאפים המקבילים, אבל נניח) נגיע לאזור ה-270 אלף דולר באותו זמן

משמע, עבור "העובד ה-400", יש תוחלת רווח גבוהה יותר בפי 3 בללכת לגאמפ"א לעומת סטארטאפ וכל זאת תוך נטילת רמת סיכון נמוכה משמעותית

לא ניתחתי גם השפעות נוספות שקיימות בגאמפ"א כמו בונוסים מוגדלים, העלאה עתית, ESPP, סיבוס מוגדל וכו' כי זה יכול להשתנות בין סטארטאפ אחד למשנהו

יש הרבה הגיון מקצועי (פיתוח אישי) ואנושי (עבודה עם חברים ומגע ישיר עם הנהלה בכירה) בללכת לסטארטאפ, אבל כלכלית, אלמלא אתה מהראשונים/פאונדר, סביר שבתוחלת עדיף היה לך להיות בגאמפא

מודע לחלוטין לעובדה שיש גם דוגמאות סותרות לקולטורה וריסקיפייד, אבל שתי כתבות מעניינות (ובשונה מבדר"כ אצל כתבים כלכליים, גם מבוססת נתונים) על מקרים שבחוץ נראים מדהימים (סטארטאפ שהולך להנפקה) אבל בפועל עובדים שהצטרפו בשנה\שנתיים לפני ההנפקה (כשהתקשורת מפוצצת בכתבות על היותם יוניקורנים) ולא מכרו את המניות, נשארו עם אופציות שלא שוות את הנייר עליו הם נחתמו -

פער המעמדות בהייטק - האופציות של עובדים צעירים בריסקיפייד שוות אפס; עובדים ותיקים שווים מיליונים

כל הקודם זוכה - עובדים בחברות שהונפקו בשנה האחרונה מתחלקים לשניים, עובדים שנכנסו בשנים האחרונות, ועובדים עם ותק של כמה שנים. אלו עם הוותק שווים באופציות מאות אלפים ואפילו מיליונים, החדשים שווים באופציות אפס - לא בכל החברות, לא בכל מצב, אבל זה התרחיש ברוב המקרים

www.bizportal.co.il

העובדים של קלטורה קיבלו אופציות בשווי נטו של 200 מ' ד'; חמישה חודשים אחרי - זה שווה אפס

קלטורה הישראלית הנפיקה לפי מחיר של 10 דולר, זינקה ל-14 דולר ונחתה ל-3.2 דולר; מחיר המימוש הממוצע קרוב ל-4 דולר, המשמעות - כ-400-500 עובדים היו ברווח ממוצע מוערך של מעל 200 אלף דולר לעובד, עכשיו זה אפס

www.bizportal.co.il

מדובר ברכיב אי ודאות נוסף שהרבה אנשים לא לוקחים בחשבון. מדהים אותי כמה חברים שלי שהם "סולידיים" בהוייתם ולכן לא רוצים ללכת לסטארטאפ בתחילתו, רצים לכל חברות היוניקורנים החדשות מבלי להבין שהסבירות שהחברות יונפקו במחירים המדוברים (וישמרו על השווי הזה בשלב ההפשרה של מניות העובדים) לא גבוהה במיוחד ושאת מרבית הרווח המטורף ייקחו מי שהצטרף ממה בהתחלה ולא בשלב הזה

ד"א, יש ניתוח מעניין למדי של chamath palihapitiya, שהוא דווקא מהמתנגדים כיום לביג-טק, בפודקאסט allin, על כך שנוצר בהייטק היום פער די מדהים בין השוק הציבורי והשוק הפרטי.
חברות טכנולוגיה מצליחות שהונפקו בשנתיים האחרונות חוו צניחה במחיר המנייה (ומכאן ירידה די דרמטית במכפילים) בעוד בשוק הפרטי ממשיכים לגייס במכפילים גבוהים. הטענה שלו שהשנים הקרובות יהיו שנים מסובכות מאוד ליוניקורנים שטרם הונפקו (בשונה מסטארטאפים קטנים שעוד מוערכים במחירים נמוכים) - כי הם במחיר שהיחידים שיכולים לקנות אותם זה הביג-טק (והם לא יעשו את זה כעת בגלל רגולציה בארה"ב) וללכת להנפקה זה מסובך כי המכפילים שלהם לא ריאליים למול המתחרים בשוק החופשי (ומכאן שהם יונפקו במחירים נמוכים ול-VCים יש בחוזה תשואה מובטחת מה שאומר שהעובדים לא יקבלו כלום\מעט מאוד מהאופציות).

הניתוח שלו יותר מעמיק ומשלב רכיבים נוספים בהקשרי תפיסות המימון של החברות - ממליץ לשמוע את הפודקאסט

 

[EyeKey]

חבר שעובד בסטארטאפ מצליח, קיבל אופציות בשווי 100K$ (נראה שווה יותר עכשיו). לדעתי זה מאוד תלוי בחברה, לא לשכוח שאופציות ממוסות 25% לעומת מס שולי (לפני הפנסה) על RSU.

באיזה עלות מימוש?

 

[vigaror]

הרווח מהאופציות שקיבלתי לפני שנתיים (רשמתי הודעה בתחילת הדיון) הוא 0 שקלים.

אנשים, תתרחקו מסטארטאפים!

ברוב המקרים מקבלים 0 אבל זו לא סיבה להתרחק מסטארטאפים כי זה לא אמור להחליף משכורת (או שההשפעה של זה על המשכורת צריכה להיות מאוד מאוד שולית).

 

[klayhamn]

3. בהנתן מו"מ על ההצעה, עניין השכר כאמור הוא ברור לחלוטין ויש קנה מידה של מהי הצעה נדיבה ומה בערך עובד בסטרטאפ צריך לקבל. אבל מה הכיוון במיקוח על האופציות?
נשמע לי קצת מגוחך להגיד ״אני חושב שאני צריך לקבל עוד Y אופציות או % גבוה יותר משווי החברה״.
4. בהמשך לשאלה 3, האם יש איזו ״נוסחה״ שתיתן כיוון כללי למספר הזה?

כן.
לא אמור לעניין אותך באמת האחוז שלך בחברה, כי אתה לא קרן-הון-סיכון וכו'.
מה שכן מעניין אותך בתור שכיר היא בת'כלס השורה התחתונה של התמורה הכספית שאתה צפוי לקבל.

כדי לקבל סוג של מושג - אתה צריך להבין:
1. מה מחיר המימוש (את זה אתה יודע - זה נמצא בחוזה האופציות, אבל , אם טרם קיבלת אותו לידך - תדרוש לדעת מה יהיה מחיר המימוש).
2. בכמה אופציות מדובר (כנ"ל כמו סעיף [1])
3. באיזה קצב החברה צמחה עד כה ועד כמה היא צפויה לצמוח בהמשך בתרחיש ה-פסימי, ה-"אמצעי" והאופטימי.

בגדול (אם נוציא מהמשוואה דילולים, שהאפקט שלהם בד"כ לא סופר משמעותי) -
הערך של כל אופציה יגדל באותה פרופורציה כמו הערך של החברה כולה.

לכן, אם לדוגמא אתה רואה שעד כה החברה גדלה ב-100% בשנה, וכיום היא גדלה בקצב של 30% בשנה וכך גם הם צופים שזה ימשיך - אתה יכול לעשות חישוב לדוגמא של כמה יהיו שוות האופציות שלך עוד 4 שנים כשהן תבשלנה במלואן.

קח את מחיר המימוש, תבצע 4 הכפלות של 30% (למשל), ותדע מה השווי העתיד הצפוי ברתחיש שבו היא תגדל ב-30% כל שנה.

בוא נניח גדילה של 100% בשנה לצורך קלות החישוב, אז נקבל שאם מחיר המימוש שלך הוא כרגע דולר (וערך האופציה הוא אפס, כי הפער בין מחיר המימוש לערך מניה הוא אפס) אז עוד שנה הערך יגדל להיות 2 דולר, עוד שנתיים יהיה 4 דולר , עוד 3 שנים יהיה 8 דולרים ועוד 4 שנים יהיה 16 דולר. כלומר, שכל אופציה שלך תכפיל את ערכה פי 16 בתום 4 שנים, אם אכן אותו תרחיש ורוד יתממש.

כל הדיבורים על % בעלות מהחברה וכו' סתם יבלבלו אותך ואין בהם שום צורך.

עכשיו, רוב החברות לא צומחות ב-100% בשנה, אז תנסה להבין באיזה קצב כן סביר שהחברה תצמח, ואז תצייר לעצמך תרחיש פסימי, אמצעי ואופטימי כאמור ותנסה לשאוף שהתמורה בתרחיש ה-"אמצעי" למשל תהיה שקולה לתמורה שהיית מקבל בחברה מונפקת (למשל , 250 אלף דולר).

זה כלל האצבע, בגדול. כמובן שתמיד אפשר להתמקח עוד וזה מאוד תלוי בסקטור של החברה, כמה באמת היא צפויה לצמוח, כמה אי-וודאות יש, כמה אתה רוצה לעבוד שם גם בלי קשר לאופציות, וכו'.

האם יש איזשהו קשר בין מחיר המימוש לשווי החברה באותו רגע?

בוודאי, מחיר המימוש של אופציה בעת ההענקה הוא (ע"פ חוק) שווה למחירה של מניה אחת, ע"פ מיטב היכולת של החברה להעריך את "שווי השוק" של כל מניה (או יותר נכוןן של החברה כולה). אם זה לא היה כך, היית צריך לשלם מס פירותי (קרי, 35%-50% מס ) על ההפרש, כאילו זה שכר רגיל.

כלומר, כל אופציה כאשר היא מוענקת "שווה" בדיוק אפס: היא מגלמת את הזכות לקנות מניה ששווה X במחיר X.
הערך של אופציה נובע מהעובדה שעם חלוף הזמן, מחיר המימוש נשאר קבוע אבל שווי המניה עשוי לעלות.
כלומר זה ערך עתידי פוטנציאלי

האם יש דרך כלשהי לדעת האם מספר אופציות (בהתחשב בכמות העובדים הנוכחית, הסבב, גודל הגיוס וכו׳) הוא הגיוני כדי שאוכל פשוט לדעת שלא ״נדפקתי״?

כאמור, תשווה למה שהיית מקבל בחברה מונפקת. תדאג שהתמורה (בתרחיש הפסימי, או בתרחיש האמצעי, או בתרחיש האופטימי) לא תיפול ממה שהיית מקבל בחברה מונפקת שיש לך יכולת אמיתית להתקבל אליה. למעשה, אתה אמור לדרוש פרימיום על הערך הזה, בגלל אלמנט האי-וודאות. אז אם למשל בגוגל או פייסבוק נהוג לקבל חבילת מניות ששווה 250-350 אלף דולר, ראוי שאתה תדרוש כמות של אופציות שבתרחיש ריאלי יכולה להיות שווה כפול מזה (קרי, 500 או 600 אלף דולר, או יותר). אידיאלית , הסכום שאתה צריך לשאוף אליו הוא למעשה כזה שבתוחלת שקול לתגמול של חברה מונפקת, ואת התוחלת תקבל מהכפלת הסיכוי של החברה לבצע אקזיט, כפול התגמול ב-EQUITY. אם נניח אתה מעריך את הסיכוי של החברה לבצע אקזיט מוצלח ב-10% - אתה צריך לדרוש אופציות שבתרחיש הריאלי תענקנה לך פי 10 מחברה מונפקת, למשל 2.5 מליון דולר.

נקח דוגמא.
נניח שקיבלת 5000 אופציות עם מחיר מימוש של 10 סנט.
עכשיו נניח שהחברה כיום שווה בערך 100 מליון דולר, ומספרים לך שהם צופים שתוך כמה שנים היא תהיה שווה 10 מיליארד, כלומר, תגדל פי 100.

אז קח 10 סנט, תכפיל ב-100, ותקבל 10 דולר.
5000 מניות ששוות 10 דולר כל אחת, יעניקו לך 50,000 דולר.
זה לא מגרד בכלל את הסכום שהגיוני שתדרוש - אם אתה למשל מפתח SENIOR עם הרבה שנות נסיון.
אם אתה ג'וניור שהרגע יצא מתואר, זה יכול להיות סביר.
נקודת ההשוואה שלך צריכה להיות התגמול המקביל שהיית מקבל בחברה מונפקת.
זה גם מאוד תלוי באיזה שלב אתה מצטרף: ככל שתצטרף בשלב מוקדם יותר, כך כושר המיקוח שלך יהיה טוב יותר מהבחינה הזו.

ברתחיש שתיארתי, אתה צריך לדרוש משהו שהוא יותר בכיוון של 50,000 אלף אופציות (מה שמגלם תגמול של 500,000 דולר במקרה של אקזיט, אם החברה אכן תהיה שווה 10 מיליארד עוד 4 שנים) - או מעבר - כמובן.

אם תשנה את הפרמטרים (מחיר המימוש, קצב הצמיחה הצפוי, השווי הנוכחי של החברה, וכו') זה מן הסתם ישנה את התמונה. אם אתה מצטרף לחברה שהיא כבר יוניקורן (שווה מעל 1 מיליארד דולר) והיא חוזה שתנפיק לפי 10 מיליארד, האופציות תהינה צפויות לצמוח בתרחיש כזה פי 10 ולא פי 100.

 

[EyeKey]

כדי לקבל סוג של מושג - אתה צריך להבין:
1. מה מחיר המימוש (את זה אתה יודע - זה נמצא בחוזה האופציות, אבל , אם טרם קיבלת אותו לידך - תדרוש לדעת מה יהיה מחיר המימוש).
2. בכמה אופציות מדובר (כנ"ל כמו סעיף [1])
3. באיזה קצב החברה צמחה עד כה ועד כמה היא צפויה לצמוח בהמשך בתרחיש ה-פסימי, ה-"אמצעי" והאופטימי.

כמה נקודות שאני רוצה לציין:
1. ערך החברה בסבב משקלל בתוכו את הצמיחה הצפויה (כמובן בהתאם לסיכון שזה גם לא יתממש). בדיוק כמו כל חברה אחרת שנותנים לה תמחור. זה שההכנסות יגדלו שנה הבאה ב100% ממש לא אומר שגם ערך המניה יגדל כך. זה הכל עניין של ציפיות ויעדים - שזה מידע שאין לך. (וגם אם היית אנליסט שיודע לנתח מצב פיננסי של חברה - המידע הזה לא פומבי בניגוד לחברה ציבורית)
2. דילול זה לא משמעותי לרוב? הצחקת אותי. לא כל חברה מגייסת 100 מיליון דולר על פי שווי של 5 מיליארד. הרבה יותר נפוץ התרחיש של לגייס 30 על פי שווי של 100 וקצת. אחרי כמה סבבי גיוס כאלו, בתקווה בסכומים גדלים כל פעם, פלוס הקצאות נוספות, מספר המניות הכללי כבר בכיף מגיע להיות פי 4 יותר גדול. אז חשבת שיש לך X% מהחברה? אז לא, תחלק ב4. לרוב מספר הקסם הוא דילול של לפחות 25% בכל סבב. (עם אפקט דה-ריבית מן הסתם), אבל זה יכול להיות גבוה יותר או נמוך יותר בהתאם למצב החברה.
3. אתה צודק לגבי החוק של שווי המימוש, אבל חשוב להדגיש שהוא *לא* מחיר המניה ששילמו המשקיעים בסבב גיוס האחרון. שווי החברה שעל פיהו הוא חושב הוא לא השווי שראית בכותרת בעיתון. (בחברה צומחת) הוא לרוב נמוך יותר בכמה עשרות אחוזים. יש נוסחא חשבונאית מורכבת שמחשבת. אי אפשר להגיד בכמה אחוז זה יותר נמוך.
4. לדעתי לדעת כמה אחוז מהחברה יש לך זה הנתון הכי חשוב, כי אם זה ברמה שאי אפשר לדבר על זה, אז כנראה שהמקסימום שתראה מהאופציות כמו שאמרו זה שיפוץ של הבית...

 

[klayhamn]

ערך החברה בסבב משקלל בתוכו את הצמיחה הצפויה (כמובן בהתאם לסיכון שזה גם לא יתממש). בדיוק כמו כל חברה אחרת שנותנים לה תמחור. זה שההכנסות יגדלו שנה הבאה ב100% ממש לא אומר שגם ערך המניה יגדל כך. זה הכל עניין של ציפיות ויעדים - שזה מידע שאין לך. (וגם אם היית אנליסט שיודע לנתח מצב פיננסי של חברה - המידע הזה לא פומבי בניגוד לחברה ציבורית)

1. לא אמרתי שום דבר על הכנסות. אמרתי ששווי החברה יצמח. למה הוא צמח - זה לא רלוונטי לדיון.

ועובדה שחברות עולות בשווי שלהן עם הזמן - אפילו אם לא קורה שום דבר חריג מלבד התממשות הציפיות שהיו בהתחלה, בין היתר בגלל שאפילו שמי שתימחר את החברה לפני 5 שנים רצה לקחת בחשבון את הצמיחה שתהיה, יש הבדל בין מה ש-"עשוי" לקרות ומה שיקרה בפועל. אני אולי אקנה ממך חנות נעליים כי יש לה פוטנציאל להפוך לרשת, והתמחור יהיה בהתאם, אבל אחרי שאהפוך אותה לרשת מצליחה בת 20 סניפים המחיר שלה יהיה אחר ממה שקניתי אותה ממך.

כסף בהווה תמיד שווה יותר מסיכוי כלשהו לכסף בעתיד.

ככל שיש יותר אי-וודאות לגבי העתיד, כך יש יותר "הנחה" במחיר בהווה.

באופן גס, הגידול בשווי החברה נמצא בקורלציה הדוקה לגודל שלה (הכנסות בפועל בהווה, וצפי הכנסות בעתיד, הוצאות בפועל בהווה, וצפי הוצאות בעתיד, וכו' וכו' וכו').

2. נכון, זה לא משמעותי. מס' אחוזים בכל סבב. בחברה שצומחת מהר זה מתגמד לעומת הגידול בשווי. איך אני יודע? כי אני עובד בחברה כזו שביצעה 3 סבבי גיוס בתוך שנתיים וחצי, והדילולים שקרו הם כאין וכאפס לעומת הצמיחה בשווי.

אז אם בכל סבב אתה מדולל ב-25% אבל החברה גדלה פי 10 בשווי, זה אכן זניח. אז במקום לגדול פי 10 תגדל פי 7.5 בכל סבב.
בפועל אני דוללתי הרבה פחות בכל סבב (יותר בכיוון של 10%) והצמיחה בשווי (על פני שלושת הסבבים) הייתה פי יותר מ-10, יותר בכיוון של פי 50 אחרי שלושתם.

3. לא ברור לי למה אתה מתייחס בדיוק אבל זה לא באמת משנה. אנחנו מדברים פה על חישובים גסים. הוא מנסה לחשב כמה אופציות לדרוש, זה עניין של סדר גודל, הוא לא צריך להגיע לדיוק של 4 מקומות אחרי הנקודה בחיזוי הערך של כל מניה.

4. שיטת החישוב שאני הצעתי מביאה אותך לאותו מקום בלי צורך ל-"חישובים אחוזיים". פשוט תכפיל את כמות האופציות בשווי שאתה חושב שיהיה להן - אפילו בתרחיש הכי הכי אופטימי - ותקבל חסם עליון. אם קיבלת 5000 אופציות במימוש של דולר, אז גם אם כל מניה תהיה שווה 20 דולר (כלומר ערך החברה, אחרי דילולים, יתן לך גידול של פי 20 על ה-EQUITY שלך) , תקבל לכל היותר 100,000 דולר - כחסם עליון. חשוב להבין את החסם העליון כי בדרך כלל מה שתקבל במציאות כנראה יהיה נמוך ממנו.
ואז הדבר העיקרי שאמור לעניין אותך האם גידול של פי 20 (על פני 4 שנים) הוא באמת התרחיש האופטימי. אולי הוא לא ריאלי בעליל, אולי זה בכלל התרחיש הפסימי, וכו'.

אצל 99.9% מהעובדים האחוז מהחברה ימדד בפרומילים. זה לא באמת משנה. בסוף לך כאדם משנה כמה כסף תקח הביתה (כמו שאמרת בעצמך), אתה לא מנסה להשפיע על החלטות של ה-BOARD. אז תעשה איזה חישוב שבא לך כל עוד הוא מגיע לאומדן סביר של הסכום שאתה יכול לצפות לקבל אם ה-"ציפיות הסבירות תתגשמנה" - ותשווה אותו למה שהיית יכול לקבל בחברה מונפקת. אתה רוצה לפחות סכום דומה, ובפועל פי כמה יותר בגלל הפרמיום של אי-הוודאות.
אם ע"פ החישוב יצא שאתה צפוי לקבל מליון דולר, אז השאלה אם זה פרומיל או עשירית פרומיל מהחברה או 1% מהחברה היא חסרת משמעות.
וכנ"ל אם יוצא שאתה צפוי לקבל 100 אלף דולר. יגידו לך שזה 5% מהחברה. נו, אתה מרגיש יותר טוב עכשיו?

המספרים האבסולוטיים הם מה שמעניין פה, לא היחסים.

בדיוק כמו שאת השכר שלך אתה מודד בסכום אבסולוטי ולא כאחוז מס ההוצאות של החברה על מו"פ (או מההכנסות שלה).