בסדר
בכמה זמן עשתה הדירה "הראשונה" את התשואה הנומינלית של ?10.5%
כמה זמן אתם מחזיקים את הדירה השניה (עוד לא מכרת ולכן אתה לא יודע את התשואה ה"אמיתית")?
בוא נוריד מהמחיר תיקונים משמעותיים שאם הבית היה בשכירות, זה היה באחריות בעל הבית?
מה מבנה ההון שהיה לכם ברכישת הדירות?
אני בהחלט לא חושב שהעיסקה שלי מייצגת
זו היתה דוגמא שכל מקרה לגופו
בלי להיכנס להצהרת הון שאני לא חייב לתת כאן
הדירה הראשונה הוחזקה 7 שנים
והשניה מעל 4 (ואין לנו כוונה לעבור)
ההון שלנו היה > מ 60% בדירה הראשונה
בדירה השניה 100% (תמורת הדירה הראשונה ועוד סכום שהיה פחות מרבע התמורה על מחירת הדירה הראשונה)
אז יש רווח בנדלן, הרווח לא מובטח (אנחנו רכבנו על טרנד של עליית מחירים במזל)
הסיבה שלנו לקניית דירה היא נוחות ואייכות חיים משפחתית
נכון שרכיב הנדלן מאוד משמעותי בנכסים שלנו
יותר ממה שהייתי רוצה (אידאלית לדעתי זה צריך להיות 20% אבל אני לא מולטי מליונר)
אבל עובדתית הדירה לא מכבידה על חיינו ולא פוגעת בשרידות הכלכלית. בשלב מסויים בחיינו היינו מואסים בשכירת דירה (גיל 67?)
אז עשינו זאת קודם
מי שמעוניין רק בתוחלת תשואה גבוהה ל20 שנה
יראה בזה ביזבוז. אני רואה בזה חלק במארג החיים המשפחתי עם תשואה לא היסטרית אבל גם תיק ההשקעות שלי אינו רק מנייתי , זה סוג של פיזור סיכונים (מודה שלא מושלם, מיקום גאוגרפי ספציפי "מניה" בודדת אחוז ניכר מתיק ההשקעות)
ועדייו, "מחיקה" של ערך הדירה לא תשנה את חיינו
(לא מחיקת הדירה פיזית רק את ערכה)
כלומר אנחנו לא נצא לחגוג את זה במסעדה

אבל בכל פרמטר פיננסי זה לא ישנה לנו.
מי שמחליט לקנות דירה למגורים לא מבצע טעות כלכלית (בייחוד אם אינו חובב סיכון)
ובלבד שידאג למודל ההחזר שלו ואפילו ישמור הון עצמי לימי גשם כדי שלא יקלע לקשיי נזילות
בייחוד אם מדובר על חוב של 15 ומעלה שנים.