לא נכון.
מיסוי ריאלי זו הטבה אקספוננציאלית עם מקדם קטן ומעריך קטן.
בוא נתחיל מהחישוב הבסיסי של כמה כסף נשאר לך אחרי המס.
נגדיר:
S - סכום כסף מכירה
B - סכום כסף קנייה מתואם.
הכסף שיישאר הוא:
שזה בעצם:
ברור שה0.75S לא מושפע ממיסוי ריאלי או נומינלי (אבל כן מדמי ניהול או יעילות מיסוי דיבידנד או שיקולים אחרים).
ה0.25B במקרה של מיסוי נומינלי יישאר אותו B של הקנייה.
במקרה של מיסוי ריאלי, הוא יהיה גבוה יותר.
נגדיר b כסכום הקנייה לפני תיאום לאינפלציה.
בהנחת אינפלציה של 2% בממוצע לשנה, לתקופה של Y שנים, המשוואה תהיה:
כלומר שהיתרון של מיסוי ריאלי הוא רבע מעליית האינפלציה על סכום הקנייה לאורך שנות ההשקעה.
בגלל שלרוב מניחים תשואה הרבה יותר גבוהה מהאינפלציה, מה שחשוב זו התשואה.
בטווח ארוך מאוד, הפרש קטן במעריך התשואה שמשפיע על S, משפיע הרבה יותר, כי B כולו זניח ביחס לS, למרות שגם ההטבה מB הולכת ועולה עם השנים, פשוט בקצב איטי יותר.
ההבנה של זה חשובה בעיקר בשביל נכסים שבהם התשואה המקווה פחות גבוהה (כמו אג"ח למשל), ואז הפרש קטן בתשואה הקבועה (למשל בגלל דמי ניהול), יכול להיות לא מספיק גדול כדי לעקוף את העדיפות של מיסוי ריאלי, גם לטווח של יותר ממאה או מאתיים שנה.