טוב, אז אחרי שהלכתי היום שוב לחנות, הבנתי מה קרה.
לפני שבוע נזכרתי שהיה אמור להיות לנו אורגן בינוני קטן מהילדות שלי. ואם כבר יש אז זו אחלה השלמה לפסנתר.
כשהוצאתי את הקופסא של האורגן להפתעתי היא היתה ריקה וחיפשנו בכל הבית והבוידמים ולא מצאנו. הדחקתי את האכזבה העמוקה שלי ופה בעצם מתחילה הנקודה 'הצרכנית' של לפתור דברים בכסף.
אז זה התחיל ביד 2 במטרה להשקיע עד 300 שקל כפיצוי על האכזבה. אחרי שזה לא נשא פרי, הלכתי לחנות כלי נגינה והאורגן הכי פשוט עלה 600 שקל (בנקודה הזאת כבר שכחתי שהמטרה לפני שהיתה לכסות על האכזבונת, היתה להשתמש במשהו שבכל מקרה קיים) ואז שלא התלהבתי מהאורגן, כלומר לא התלהבתי בלהשקיע 600 שקל על צעצוע מעפן, הסתכלתי ימינה לאורגן משוכלל וממנו לפסנתר חשמלי, ולא הצלחתי להחליט . אז ניסיתי לעשות חושבין מה לעזאזל אני צריכה ומה היה התרחיש האידיאלי ונזכרתי שזה היה לשלוף את האורגן מהבוידם.
אין, אין. אני אנסה טיפה להתחשב ושהשכן יתמודד.
מי יודע, אולי אם לא הייתי מפתחת טיפת מודעות צרכנית הייתי עכשיו נתקעת עם שני פסנתרים בבית
כשהמטרה שלי היתה בסך הכל להשתמש באיזה צעצוע שהיה לנו.
אבל למדתי הרבה מהשרשור בכל מקרה!
