היי פזרן,
א. הייתה לי התלבטות ממושכת אם לחשב את אחוז החיסכון מהנטו או מהברוטו והסיבה שבחרתי להתייחס למיסים הישירים שאני משלם כהוצאה היא שבמידה מסויימת יש לי שליטה עליהם ואני יכול לבחור לצמצם אותם למינימום האפשרי, לפחות בארה"ב.
סיבה נוספת היא שאני לוקח בחשבון את קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות שלי כחלק מהחיסכון. אז אם ההפקדה השנתית לקרן מתווספת לעמודת החיסכון (המונה) אזי היא צריכה להופיע גם בעמודת ההכנסה (מכנה) ואז ההכנסה היא כבר לא נטו היא ברוטו.
ב. עדיין יהיו לי הוצאות מיסוי גם אם מחר אחליט לפרוש כי בסה"כ אחליף הכנסות מיגיעה אישית להכנסות פאסביות שגם עליהם חל מס.
ג. הוצאות מיסוי, בחלקן לפחות, חוזרות אליך חזרה בדמות שירותים ציבוריים.
א. נחמד שיש לך שליטה על המיסים שאתה משלם, אם זה המצב אז תכניס בהוצאה את המיסים שאתה משלם בפועל פחות המיסים המינימאליים שאתה חייב כי רק בחלק הזה אתה יכול לשלוט.
לגבי הפנסיה, אתה יכול לחשב כהכנסות את הנטו שלך + הכספים המצברים בתנאים סוציאליים.
אפשר גם לתמחר לפי כמה הם שווים לך, זה אינדיבידואלי. למשל מבחינתי שקל שנחסך לקרן השתלמות דינו כשקל בבנק. שקל בקרן פנסיה אני סופר כ70אג, אבל שוב זה אינדיבידואלי.
ב. בדרך כלל ההוצאות מכנסה פאסיבית נספרים פה בפורום. אנשים מצפים לחיות מ3-4% מהתיק נטו אחרי מס (אבל שוב גם אלו מספרים אינדיבידואליים תחליט למה אתה יותר מתחבר).
בכל מקרה אני מניח שהמס שתשלם בפרישה היה נמוך בסדר גודל מהמס שאתה משלם עכשיו.
ג. הם יחזרו אליך באותה מידה גם כשתפרוש ותשלם הרבה פחות מס. לצערך אתה לא שולט בכמה ואיך זה יחזור אליך בדמות שירותים.
ד (תוספת), הנזק היחיד שאני יכול לדמיין בלהחשיב את המיסים הישירים כהוצאות הוא שכאשר הם רוב ההוצאה כמו אצלך כל ניסיון לצמצם הוצאות אמיתיות שאליהן אתה יכול לשלוט מחוויר ומרגיש מיותר.
נניח עשית מאמץ יפה וצמצמת את ההוצאות אישיות ב10%, מה שללא ספק מקדים לך הרבה את הגיל שתוכל לפרוש בו. אבל בגלל שגם המיסים מחושבים לך כהוצאה אתה תראה בשורה התחתונה שינוי הרבה פחות משמעותי, של אחוזים בודדים.
באופן כללי בחישובי פרישה צריך לתת את הערכה הכי טובה וקונסרבטיבית שאתה יכול לתת להוצאות אחרי פרישה (אולי תוציא יותר כי תרבה הטיולים אולי פחות כי לא תסע עם אוטו לעבודה...)