לפי מה שאני שמעתי ממנו- הוא לא השקיע בחברת פלדה. בן הדוד שלו מצא חברה עם ניהול כושל אבל עם יתרון תחרותי, השקיע בה, וגרף רווח נאה כשהיא נמכרה לחברה אחרת .
החברה האחרת שילמה מכפיל גבוה, כי כנראה זיהתה פוטנציאל.
עומר מואב כתב על זה,מאוד מעניין, שווה דקה מזמנך, אולי תופתע.
"ראיתי רבים שהסבירו שהסיפור שנתניהו קיבל שוחד מבן דודו בתמורה לקידום מכירת צוללות אינו סביר כלל. לטענתם התוספת לרווח של החברה בבעלות/ניהול הבן דוד ממכירת צוללות נוספות, היא זניחה. זה כנראה נכון, אבל אם רוצים להפריך את טענת השוחד צריך להפריך סיפור אחר.
אני לא טוען כאן שהיה שוחד, אבל מי שרוצה להפריך, זה הסיפור שצריך לבחון, ולנסות להפריך:
1. בן הדוד, מיליקובסקי, משלם לנתניהו בנדיבות על ידי מכירת מניות בהנחה של 95%, ומאפשר לו רווח מולבן של מליוני דולרים. ההנחה במחיר המכירה נועדה להסוות את התשלום. לגבי המרכיב הזה העובדות הן די ברורות, אפילו מעבר לספק סביר. כל מי שניסה לספק הסברים שנתניהו באמת הצליח פשוט לזהות הזדמנות השקעה ועשה מליונים למרות שהוא קנה ומכר במחיר שוק, כשל במשימה.
2. נתניהו מקדם מכירת צוללות. יש מגוון עובדות שמראות שנתניהו דחף לכיוון בצורה מעוררת חשד או לפחות בצורה תמוהה. לא ארחיב על זה כאן, אבל ברור שאפשר לפרש את התנהגותו של נתניהו כפעולה למען מדינת ישראל, למיטב הבנתו, אבל גם כפעולה לא כשרה בתמורה לשוחד.
3. יצרנית הצוללות מסווה תשלום שוחד כרכישה מהחברה הספקית בבעלות הבן דוד. לזה אין לי כל עדות, אבל זה הסיפור של השוחד. ולכן הניסיונות שראיתי עד כה להפריך את השוחד לא משכנעים. הם מתעלמים מהסיפור הזה. אנחנו יודעים שיצרנית הצוללות לא בוחלת (לכאורה) מתשלום שוחד למי שיכול להשפיע על מקדמי ההחלטות בישראל ובעיקר למקורבים לנתניהו. אז קשה לפסול את האפשרות שמילקובסקי גם קיבל שוחד במטרה לסייע אצל בן דודו בקידום המכירות.
שינויי הגרסאות של נתניהו ושקרים נוספים שלו בהחלט תורמים לחשד. שינוי הגרסאות לגבי מועד רכישת המניות, השקר שלו לגבי ההיכרות שלו עם העסקים של מילקובסקי, הסיפור של נתניהו שמנדלבליט עודכן לגבי "הסוד" של מכירת הצוללות למצרים, וההכחשה של מנדלבליט, והמידור של שר הבטחון והרמטכ"ל. בקיצור, יש הרבה עשן, משהו מוזר מתרחש שם, וה"תחקירים" שהוכיחו שלא היה שוחד, לא עשו עבודה טובה. האם היה שוחד? לא יודע, אבל את הדברים כדאי לחקור.