מעבר מקרן פנסיה לביטוח מנהלים

[דוביגל]

שלום לכולם,
אני בן 35 ויש לי קרן פנסיה עם דמי ניהול נמוכים מאוד. יש לי בעיה עקרונית עם כל המודל של קרן פנסיה, אשר בעיקרו הוא מן סוג של פירמידה לדעתי, אבל דמי הניהול בביטוחי המנהלים גבוהים מדי בשבילי.
חשבתי להמשיך להחזיק בפנסיה עד לגיל 50+, ולנצל את דמי הניהול הנמוכים לצבירת חסכון ותשואות גבוהות.
בגיל 50+ אני מתכנן לנייד את כל הכסף לביטוח מנהלים "ולנעול" אותו שם, ובכך לא להיות חשוף לשינויי תקנון וכל מדי גחמות רגולטוריות שצצות מדי פעם.
נשמע לכם הגיוני?

 

[liranviper]

שקלת קופת גמל? מאוד דומה לביטוח מנהלים (בעיקר היום כשאין מקדם מובטח יותר) אבל דמי ניהול שפויים מאוד

 

[ע.מדי]

תנסה להיכנס לדיונים פעילים
http://www.hasolidit.com/kehila/thr...לם-קצבה-עד-240-תשלומים.3004/page-5#post-64858

http://www.hasolidit.com/kehila/threads/פנסיה-vs-קופת-גמל.737/page-5#post-64795

שווה לך גם להיכנס לבלוג של נדב (פנסיוני) או לקבל את המירב (גגל את זה)
יש לך מספיק זמן עד גיל 50+ להחליט מספר פעמים ואולי אם עדיין לא תדע מה כדאי אז תמצא יועץ פנסיוני אובייקטיבי (לא סוכן/משווק) שיעזור לך להבין מה הצרכים שלך (ו/או משפחתך) והאם ההסתייגויות העקרוניות הן מוצדקות עבורך.

 

[דוביגל]

תודה, אכנס לדיונים.
שקלתי קופ"ג, הבעיה היא שקופת גמל, בדומה לקרן פנסיה פועלת לפי תקנון, אין חוזה בין העמית והחברה המנהלת כמו בביטוח מנהלים.
האם התקנון היום יהיה זהה לזה שבעוד 20 שנה? מי יודע? בכל מקרה כרגע נראה לי שהמטרה שלי צריכה להיות להגיע לגיל היעד (50+) עם מקסימום חסכון, ואז לנסות לנייד אותו לאפיק אחר שנותן לי יותר וודאות על גובה הקצבה (ומוכן לשלם את המחיר הכרוך בכך בצורת מקדם/דמי ניהול).

 

[ע.מדי]

תודה, אכנס לדיונים.
שקלתי קופ"ג, הבעיה היא שקופת גמל, בדומה לקרן פנסיה פועלת לפי תקנון, אין חוזה בין העמית והחברה המנהלת כמו בביטוח מנהלים.
האם התקנון היום יהיה זהה לזה שבעוד 20 שנה? מי יודע? בכל מקרה כרגע נראה לי שהמטרה שלי צריכה להיות להגיע לגיל היעד (50+) עם מקסימום חסכון, ואז לנסות לנייד אותו לאפיק אחר שנותן לי יותר וודאות על גובה הקצבה (ומוכן לשלם את המחיר הכרוך בכך בצורת מקדם/דמי ניהול).

אני אתקן אותך, אין כיום שום ספק שמוכר מקדם מובטח, הפוליסות האלה כבר לא משווקות מ ~ 2008, כל המקדמים נקבעים בעת הפרישה, במובן הזה קופת גמל, ביטוח מנהלים וקרן פנסיה לא שונים זה מזה.

קופת הגמל היא מוצר חסכון בלבד ולאור זאת התקנון בה הוא הכי לא מורכב, ובמובן הזה אין הבדל בין קופת גמל לביטוח מנהלים
מבחינה משפטית קופת גמל היא נאמנות ומוגנת קצת יותר טוב מביטוח מנהלים מכל מה שקשור לפשיטת רגל של החברה המנהלת (למרות שגם קופת ביטוח מוגנת מפני עיקול נכסים שלא לדבר שחברות הביטוח מבוטחות בביטוחי משנה ונאלצות להקצות הון כנגד התחייבויותיהן)

וודאות לגבי גובה קצבה - אין בשום מקום, המקדם נקבע על ידי שני פרמטרים תוחלת החיים הקולקטיבית בפרישה והריבית התחשיבית של האוצר (שיערוך הריבית שקרן הפנסיה/ביטוח מנהלים/קופות הגמל יכולות להשיג) המקדמים בניגוד לאמונות הטפלות בפורום YNET ו THEMARKER לא משתנות כל כך מהר פעם אחרונה שהאוצר הוציא נייר עמדה היה ב 2012 והמקדמים לא שונים מהותית כבר במרבית הגופים (מלבד קופות הגמל שעכשיו יצא הגדרה של מקדם בעניינם ועידכון סופי יצא ב 2017, לדעתי אם תציץ המקדמים של קרן פנסיה כללית תוכל ל"נחש" מה יהיו המקדמים בקופות הגמל בהנחה שאין הפתעות (בצורת חיתום אישי)
לרוע המזל המקדם לא מבטיח תשואה והקצבה עולה יורדת ביחד שבין התשואה בפועל לתשואה התחשיבית -כלומר אם בפועל הריבית היא 2% לשנה ולא 4% לשנה ועברו 5 שנים מהפרישה אז הקצבה תשתנה ב 0.98 ** 5 כלומר תקטן בשנה החמישית ב 10% , הגורם היחידי שנותו איזו שהיא ודאות היא קרן הפנסיה המקיפה שתקבל בעתיד 60-70 אחוז אגח מיועדות בריבית צמודת מדד של 4.8% כך שעבור קרן הפנסיה התנודתיות קטנה יותר, מעל זה יש עלויות של איזון אקטוארי שנובע בעלויות/חסכון הביטוח חיים ואובדן כושר עבודה הקולקטיבי שמתחלקות בין העמיתים (ביטוח קבוצתי שהקבוצה ממנת/מרוויחה חבויות/חסכון חוריג ומחלקת אותם לכל עמית לפי גודל התיק שלו)

הנושא האחרון הוא דמי הניהול, בגדול קרנות הפנסיה הם היעילות ביותר מבחינת דמי הניהול, ביטוחי מנהלים הגרועות וקופות הגמל זה פשוט תלוי מו"מ ו גודל התיק.

 

[Yevgeny]

אני אתקן אותך, אין כיום שום ספק שמוכר מקדם מובטח, הפוליסות האלה כבר לא משווקות מ ~ 2008, כל המקדמים נקבעים בעת הפרישה, במובן הזה קופת גמל, ביטוח מנהלים וקרן פנסיה לא שונים זה מזה.

אני חושב שכן מאפשרים ״הבטחת מקדם״ עשר שנים לפני הפרישה (גיל 50+) בביטוח מנהלים.

למרות שגם קופת ביטוח מוגנת מפני עיקול נכסים שלא לדבר שחברות הביטוח מבוטחות בביטוחי משנה ונאלצות להקצות הון כנגד התחייבויותיהן

הנה כתבה חביבה על מגדל שבעיני מראה שקצת בעייתי לסמוך על היציבות ארוכת הטווח של ביטוחי מנהלים:
http://www.themarker.com/markets/1.2930839

מגדל עדיין מדווחת על פי התקנות הישנות ולכן מציגה עודף הון של 2.8 מיליארד שקל. ואולם לפי סולוונסי 2, קיים אצלה חוסר בהון של כ–4 מיליארד שקל. מאחר שמדובר בצורת חישוב שונה לחלוטין, חישובי תוחלת החיים של המבוטחים מקבלים משקל גבוה יותר.

מגדל היתה יכולה לקבל "הנחה" אילו היה לה פיזור רחב יותר בין תחומי ביטוח שונים. אלא שהחברה מרוכזת מאוד בתחום בודד — ביטוחי חיים וחיסכון לטווח ארוך, שמייצר לה כשני שלישים מהרווחים. המשמעות היא שמגדל חשופה מאוד לעלייה בתוחלת החיים של האוכלוסייה ומושפעת באופן עמוק מהתהפוכות בשוק ההון, ובמיוחד מהירידה בריבית חסרת הסיכון. במלים אחרות, למגדל אין מספיק פיזור בתחומים שונים כפי שיש לחברות הביטוח האחרות.

 

[ע.מדי]

אני חושב שכן מאפשרים ״הבטחת מקדם״ עשר שנים לפני הפרישה (גיל 50+) בביטוח מנהלים.

נכון, אחת הסיבות הן שרמת אי הוודאות של השיערוך המקדם יורדת לרמה שהאוצר חוזה שלא תשפיע על יציבות חברות הביטוח (לעומת מקדם מובטח בגיל 25)
רצ"ב הניתוח שלך האוצר משנת 2012, זה הבסיס לשינויים
http://mof.gov.il/hon/pension/documents/demograph_pension.pdf

עמ 65 - גיל 50 הגיל המינימלי שחברת הביטוח יכולה להתמודד עם פער במקדם מתוך רווחי דמי הניהול.
עמ 52 - תוחלת חיים מגיל 65

 

[דוביגל]

ע.מדי, Yevgeny
תודה רבה על התגובות

 

[ע.מדי]

@Yevgeny
שים לב שהסיכון הוא על הגוף המבטח ולא על תיק המניות, כמו שנדב כתב עלות ביטוח אריכות היא כ 10-15 אחוז מהתיק אז במקרה הגרוע אם מגדל קורסת מבוטחי ביטוח המנהלים שפרשו יאבדו 10% מתיקם לא נעים אבל לא סוף העולם זה שקול ל 0.4% דמי ניהול (תחת תוחלת חיים של 25 שנה) לא נעים, יותר חמור הם המבוטחים בביטוח חיים בריאות וסיעוד. מי שבנה על הון למשפחה עם מותו ומת ב"תזמון רע" (לא שיש זמן טוב למות ...) ישאיר את משפחתו בבור
בעבר היו קריסות של חברות ביטוח והמפקח התערב כך שהנזק צומצם
אני מקווה שזה לא יקרה למבוטחי הקטסטרופה
(חיים בריאות סיעוד)

 

[פשוט]

@ע.מדי קראת את 104 העמודים של נייר העמדה?
אם כן אשמח לתקציר מנהלים ונקודות מענינות

 

[ע.מדי]

השורה התחתונה מוכרת לכולנו
תוחלת החיים עולה , יש אי בהירות לגבי שינוי גודל האוכלוסיה (מה שישפיע ביחוד על ביטוחים קולקטיבים)
יכולת החיזוי של תוחלת החיים ברמת סמך גבוהה היא לטווחים של 30 שנה
ולכן האוצר
- מעלה את גיל הפרישה
- מבטל מקדמים מובטחים בגילאים פחות מ 50
- האוצר באופן שיטתי בודק את תחזיות התוחלת חיים ויעדכן את המקדמים לפי השגיאה בתחזיות , כרגע העדכון הוא איטי, כפי שרואים בגרפים לטווחים "קצרים" תוחלת החיים בפרישה היא לינארית
בניגוד לרושם התקשורתי האוצר מנהל עבודה מסודרת בנושא, נכון שחלק משיקולי האוצר הוא יציבות חברות הביטוח כי הגדלת חבויות ללא יכולת ודאית לעמוד בהתחייבויות משמעותה קריסה שתקרה בוודאות בעתיד.
התערבות האוצר אינה שרירותית ובמסמך מפורטות כל מני אלטרנטיבות ומה שנבחר מנסה לתת תחזית מיטבית במינימום מהפכים בגלל המודעות של האוצר למורכבות ורגישות ההנחיות

 

[רימון]

מעבר לזה שכבר אין מקדם מובטח, כפי שנכתב לפני ומה שנשאר לביטוח
מנהלים זה רק "שם" מרשים ודמי ניהול גבוהים יותר (אפילו הבעלות של
שני המוצרים זהה), אז גם המקדם המובטח אינו באמת מובטח.
נניח שתוחלת החיים תגיע ל- 100 שנים. לפי חוקים רבים זה בהחלט
ראלי בדור שלנו.
במצב כזה חברות הביטוח יילכו לממשלה ויגידו: או שתחוקקו חוק שיבטל
את המקדם המובטח או שנפשוט רגל ואף אחד לא יקבל כלום.
לצורך העניין ה"מקדם המובטח חוזית" הוא באותה רמת ביטחון של
אג"ח אשר גם הוא מהווה חוזה בין מלווה ללווה. והנה בדיוק זה מה שעשה
תשובה, הבעלים של חברת הביטוח פניקס למי שהלווה לו כסף: או שתקבל 80%
(לא זוכר את האחוז המדויק) או שלא תקבל כלום.

 

[ע.מדי]

מעבר לזה שכבר אין מקדם מובטח, כפי שנכתב לפני ומה שנשאר לביטוח
מנהלים זה רק "שם" מרשים ודמי ניהול גבוהים יותר (אפילו הבעלות של
שני המוצרים זהה), אז גם המקדם המובטח אינו באמת מובטח.
נניח שתוחלת החיים תגיע ל- 100 שנים. לפי חוקים רבים זה בהחלט
ראלי בדור שלנו.
במצב כזה חברות הביטוח יילכו לממשלה ויגידו: או שתחוקקו חוק שיבטל
את המקדם המובטח או שנפשוט רגל ואף אחד לא יקבל כלום.
לצורך העניין ה"מקדם המובטח חוזית" הוא באותה רמת ביטחון של
אג"ח אשר גם הוא מהווה חוזה בין מלווה ללווה. והנה בדיוק זה מה שעשה
תשובה, הבעלים של חברת הביטוח פניקס למי שהלווה לו כסף: או שתקבל 80%
(לא זוכר את האחוז המדויק) או שלא תקבל כלום.

קצת סדר
תוחלת החיים של גברים בגיל 65 שפרשו ב 1985 היא 15~ שנה
תוחלת החיים החיים של גברים שפרשו בגיל 65 בשנת 2010 היא ~ 20 שנה
המסמך של האוצר מתאר שהעליה היא לינארית וזה אומר שב 25 שנה תוחלת החיים לפורשים גדלה ב 5 שנים
בשנת 2008 הפסיק האוצר את שיווק המקדמים המובטחים מגיל צעיר, נניח שהרוכש האחרון היה בממוצע בן 25 ב 2008, יש לו 40 שנים עד לפרישה
היום הוא בן 33 וזה אומר יש לו עוד 34 שנים לפרישה בסה"כ העמית הצעיר ביותר עם המקדם המובטח יחיה 10 שנים יותר ממה שחברת הביטוח תכננה,
כלומר יחיה עד גיל 90, אז המספר 100 שציינת מאוד יפה אבל הוא לא מגובה בשום דבר.
עכשיו נשאל את עצמנו מה גודל הגרעון הנ"ל מאוכלוסיית כלל בעלי הפנסיה המובטחת,
בשנת 2008 לפורשים היו 20 שנים סה"כ טווח השרידות של הפורשים הנל משנת 2008 היא 60 שנים, אבל בכל שנה מתים מבוטחים והבעיה מצטמצמת
יותר מכך האוצר אומר שמקדם שהובטח בגיל 50 הוא יציב מבחינת עמידות חברות הביטוח, מה שאומר הסכנה מבחינת עמידות חברות הביטוח היא לא 60 שנה
משנת 2008 אלא רק ל 25 שיכבות גיל מתוך אותם שזה אומר בעיה שקטנה ב 40% ממה שמתואר, וגם היא מפוזרת על 25 שנים דורות וכל דור שמת מעלים את הסיכון, בגלל זה האוצר עצר את השיווק ועצר את גדילת הבעיה , ההפחדות של כך שחברות הביטוח "ישנו" את החוק מאוד יפות אבל לא מגובות בשום טיעון משפטי והיסטורי תקף. אותם 25 דורות של בעלי מקדם מובטח לא ישפיעו על קריסת חברות הביטוח כי הם מיעוט הולך ויורד בכלל תיקי המבוטחים, עיקר התיק שלהם מובטח כי מדובר בתיק השקעות שאינו ניתן לעיקול, ואם תרחיש ההפחדה שלך יתממש הם יפסידו בערך 10-15 אחוז מהתיק עקב קניית ביטוח אריכות ימים שלא התממש, זה לא בדיוק קטסטרופה וזה לא בדיוק תרחיש בסיכון גבוהה (כמו שאמרתי , כל שנה הבעיה מצטמצמת)
בכל הסדרי התספורת שקיימים לא ראיתי מצב שבו המשקיעים איבדו את כל החוב שהיו חייבים להם

ואני מדגיש שוב המקדם הוא באמת הבטחה חוזית, אבל תיק ההשקעות הוא קיים ושריר ואותו אי אפשר להפסיד לחברת הביטוח , ולכן בכל מקרה התאור של "לא נשלם" לא רלבנטי, אני בטוח שאתה יודע מה ההבדל בין חברה בע"מ לבין בעלים (יש לך MBA נכון ?) , וחברת הפניקס אינה תשובה, והיא מפוקחת רגולטורית יותר הדוק משמעותית, ולכן אימרת הכנף "הפניקס תעשה למבוטחיה מה שהבעלים שלה עשה עשה לרוכשי האג"ח שלו " היא לא רלבנטית ,
א- דלק נדל"ן עשתה את זה ולא תשובה ,
ב- דלק נדל"ן לא היתה מחוייבת להחזיק עתודות כספיות כנגד האג"ח שפיזרה, בניגוד לחובות חברות הביטוח בהתאם לפיקוח הרגולטורי והחוקי
ג- כמו שכתבתי המקדם המובטח מבטח רק אריכות חיים והוא שווה רק 10-15 אחוז מהתיק,
גם אם ההפחדה המוקצנת שלך תתממש קשה להאמין שבמצב שבו לדוגמא הפניקס קורסת ולאור העתודות בעבור המקדם המובטח הפורשים (לאחר חילוץ תיק ההשקעות שלהם) יאבדו יותר מ 5% מהתיק עקב כשלון חברת הביטוח לספק את הביטוח.

 

[מרק עוגיות]

המסמך של האוצר מתאר שהעליה היא לינארית וזה אומר שב 25 שנה תוחלת החיים לפורשים גדלה ב 5 שנים בשנת 2008 הפסיק האוצר את שיווק המקדמים המובטחים מגיל צעיר, נניח שהרוכש האחרון היה בממוצע בן 25 ב 2008, יש לו 40 שנים עד לפרישה היום הוא בן 33 וזה אומר יש לו עוד 34 שנים לפרישה בסה"כ העמית הצעיר ביותר עם המקדם המובטח יחיה 10 שנים יותר ממה שחברת הביטוח תכננה, כלומר יחיה עד גיל 90, אז המספר 100 שציינת מאוד יפה אבל הוא לא מגובה בשום דבר.

כל העניין הוא שאנחנו לא יודעים אם עליית תוחלת החיים תמשיך כמו שהייתה עד היום. יכול להיות שלא תעלה בכלל, אולי אפילו תרד, אבל יכול להיות גם שתעלה פתאום בהמון. מספיק שיגלו תרופה לאחד מסוגי הסרטן שבראש רשימת גורמי המוות בגיל מבוגר בשביל שזה יקרה. וזה לא מדע בדיוני, כבר קרו דברים מעולם.

 

[ע.מדי]

כל העניין הוא שאנחנו לא יודעים אם עליית תוחלת החיים תמשיך כמו שהייתה עד היום. יכול להיות שלא תעלה בכלל, אולי אפילו תרד, אבל יכול להיות גם שתעלה פתאום בהמון. מספיק שיגלו תרופה לאחד מסוגי הסרטן שבראש רשימת גורמי המוות בגיל מבוגר בשביל שזה יקרה. וזה לא מדע בדיוני, כבר קרו דברים מעולם.

נכון מאוד, אבל השיפורים בתוחלת החיים מייצרים שעליה פרוגרסיבית ולא "זבנג", פיתוח תרופה מצילת חיים זה תהליך של עשרות שנים, ההחדרה שלה לשוק והתמחור שלה גם עניין של 10 שנים.
לפי תחזיות מדובר שמחלות כמו סרטן לדוגמה היא על סף הכחדה בתוך 20 שנה אבל כבר היום זה לא גורם מהותי שאם יעלם תוחלת החיים תקפוץ ב 10 שנים.
המחלות הבסיסיות של השמנה/לחץ דם/סכרת הם (לפחות בעולם המערבי) הגורם מספר אחד, ולמרות העבודה והתרופות עליהן אין שיפור דרמטי בתחום התחלואה והמוות בהן.

בקונספט של אוצר הוא לייצר תחזית אקטוארית נושמת, וזה מתורכם לטבלת מקדמים לפי שנת לידה, ובכל מקרה לא לאפשר "קביעת מקדם" לפני גיל 50 בגלל שמרווח הסמך לא אפשרי כרגע.
האם בעתיד האוצר עלול לתקן מחדש את המקדמים שכבר פורסמו , בהחלט, האם זה מוצדק אקטוארית, תלוי, עד היום האוצר מנהל את השינויים בתחום לפי
העקרון הרפואי של "do no harm" - מינימום אנרגיית שינוי להשגת תוצאה נכונה אקטוארית.
לדוגמא בכל פעם שחברות ביטוח רוצות לשמות מקדמים מובטחים או פוליסות האוצר "משום מה" לא מקבל את דעתו ובמקום עוצר את שיווק הפוליסות אבל לא מסלק אותן !!! ומייצר דור חדש שתואם את התחזית, זה קרה פעמים בעבר

עד 1991 היו פוליסות עם תשואה מובטחת פוליסות חץ (חיים צמוד) האגח היה סדרות אגח ממוחזרות של חברת החשמל, חברת החשמל צעקה "גואעלד" ובצדק
חברות הביטוח רצו לבטל את הפוליסות, האוצר לקח על עצמו את ההנפקה של הגח הנ"ל המשיך פוליסות קיימו אבל אסר לשווק אותם ועבר למקדם מובטח,
הלקוחות של הפוליסות לא הפסידו דבר (יש לי 2 קרובי משפחה שחיים בסבבה בפנסיה בעזרת הפוליסות הנ"ל)

ב ~2008 הופסקו לשיווק הפוליסות עם המקדם הקבוע הישן ~166 לגברים, והחלו להנפיק מקדם מובטח גבוה יותר נדמה לי 200
הפוליסות הישנות לא בוטלו ולכן מי שלא סילק אותן ממשיך להנות ממקדם 166
ב 2012 לאחר בדיקה מחדש האוצר עבר למקדם שנקבע בפרישה (או קצת קודם) וגם כאן הפוליסות הקודמות לא סולקו אלא ממשיכות לחיות אבל לא נמכרות חדשות

זה הטרנד - לא פוגעים במבוטחים ישנים אבל מחזיקים תחזיות שתואמות את המצב האקטוארי ועל פיהם מקבעים תנאים חדשים.
וזה מדיניות עקבית כבר 25 שנה, צריך קטסטרופה ברמת המקרו כדי להפוך את המדיניות, ואין לי דרך לחזות ארוע כזה או להתכונן לו ללא פגיע וודאית ומתמשכת בהווה, הפתרון היחידי הוא לחסוך יותר , ואם ויוצא במודל שצריך X כסף לפרישה אז לנסות לפרוש עם עוד 5-10-15-20 אחוז יותר


בתור משחק מחשבתי:
יכול להיות שבעתיד האוצר יפתור את הבעיה בצורה שונה לגמרה אפשר לדמיין מצב שבו נקבע מקדם קבוע לפי 20 שנות תוחלת חיים בפרישה, אבל 10-20 אחוז יקצו לחסכון לשם רכישת ביטוח חיים, הטריק הוא שאותו סכום הוא חסכון נפרד ולא ביטוח , מועד הרכישה יקרה לא בעת הפרישה אלא X שנים לאחר מכן (כ 10 שנים לפני המוות הממוצע) בצורה כזו ניתן לגדר את הסיכון, ואם המבוטח מת לפני המועד הרי שיורשיו מרווחים את ההון שהוקצה לטובת ביטוח אריכות ימים במידה ולא נוצל. כמובן שיתכן ועקב שינויי תוחלת החיים תיווצר פגיעה במקדם ויתכן שהמבוטח יצטרך להוסיף כסף כדי לשמר את המקדם הקודם, וזה עניין פרסונלי.
ההנחה (כפי שרואים מהניתוח של האוצר) שיש יכולת חיזוי סטטיסטית לשיערוך חציון תוחלת החיים בטווחים קרובים, כיום האוצר יודע שזה עובד מגיל 65, אם בעתיד זה יהיה אפשרי מגיל 75 אז רק בגיל מאוחר יותר יהיה טעם לרכוש את הביטוח.

 

[TunaGolem]

מספיק שיגלו תרופה לאחד מסוגי הסרטן שבראש רשימת גורמי המוות בגיל מבוגר בשביל שזה יקרה.

ג"נ: בביצוע.

פיתוח תרופה מצילת חיים זה תהליך של עשרות שנים, ההחדרה שלה לשוק והתמחור שלה גם עניין של 10 שנים.

1+

המחלות הבסיסיות של השמנה/לחץ דם/סכרת הם (לפחות בעולם המערבי) הגורם מספר אחד

לא מתים מהשמנה או מלחץ דם.
המחלות הממיתות ביותר בעולם המערבי הן: הפרעות קצב בלב, סרטן וסוכרת.

אין שיפור דרמטי בתחום התחלואה והמוות בהן.

יש, אבל אני מסכים שגם שם לא צפויה קפיצה משמעותית בתוחלת החיים.
לדעתי, חוסכים בגיל ארבעים לא צריכים לחשוש משינוי משמעותי בתוחלת החיים עד לגיל שבעים. יותר מזה קשה לי לחזות.
ג"נ: מתעסק גם בשאר.

 

[נדב]

קצת חידודים.
פוליסות עם מקדמים "טובים" הפסיקו לשווק ביוני 2001. בעבור אותם פוליסות חברות הביטוח צריכות לרתק הון. האם ההון הזה מספיק, ימים יגידו. בעבר הייתה הנחה שמרבית החוסכים ירצו לקבל את הכסף כסכום חד פעמי. ההנחה הזאת לאט לאט נעלמת.
פוליסות שנמכרו עד לשנת 2012 הבטיחו מקדם מובטח במסלול פרישה מוגדר, מסלול שמבטיח קצבאות לפורש והשלמה עד 240 קצבאות (בדרך כלל) לבת הזוג. בעצם הסיכון של חברת הביטוח מגודר. בהנחה שתוחלת החיים המחושבת היא 87. עומד לרשותה מרווח ביטחון של כמה שנים עד לגידול המשמעותי בתוחלת החיים.
החל מינואר 2013. רק חוסכים מגיל 60 יכולים לרכוש מקדם מובטח. בהתחלה דיברו על גיל 50, אבל לבסוף הוחלט לשווק רק מגיל 60. מתוך הבנה שתוחלת החיים שנמכרת במקדם לא עשויה להשתנות באמת עד ליציאה לפנסיה.
כיום ניתן (לפחות לפי האוצר) לנייד פוליסות עם מקדם מובטח, רק חברת הכשרה העבירה לאוצר פוליסה לאישור וגם זו עדיין לא אושרה. אחת מהתניות של האוצר לאפשרות לניוד כספים היא העמדה של הון בעבור אותן פוליסות עם מקדם מובטח.