מה אני עושה הלאה(עבודה/קריירה) ?

[יעקב]

@האחד יש לי ילדה קטנה וגם ההנאה שלי (בין היתר) זה לראות אותה נהנית. אתה יודע ממה היא מאוד נהנית? מזה שלאבא שלה יש כח וזמן בשבילה (אני פרשתי נכון לעכשיו). אתה יודע איך פותחים עלינו עיניים בטיול אחרי הצהריים מכיוון שאנחנו 2 הורים שמטיילים עם הילדה (והכלבה)? אתה יודע איך זה לחזור מאוחר מהעבודה ולא לראות את הילדים שלך ימים שלמים? או לעשות מיקור חוץ לתעסוקת וחינוך הילדים? ככה זה יכל להיות אצלי אם הייתי עובד כמו יתר האנשים בתחום שלי (כלכלנים) ועושה נסיעות בפקקים המטורפים שיש כל בוקר וערב.

הסיבה שסיפרתי על השכן שלי וראיית העולם שלו היא כדי להמחיש שלכל אחד יש סטנדרטים אחרים של עזרה לילדים. לי לא עזרו כלל ולחלק מחבריי חסכו כ200-300 אלף שח ועם עוד סכום דומה מהצד השני יכלו לקנות דירה. לעומת זה הבן של השכן שלי יכול לקנות אחלה דירה ב2 מליון שקל, בלי שקל משכנתא. אבל הוא רוצה בית פרטי, אז הוא לא מרוצה בכלל מסכום הכסף שיש לו. אז מה שקורה זה שאני הייתי שמח לעזרה של 200 אלף, מי שקיבל 200 אלף לא מרוצה כי חבר שלו קיבל יותר וגם מי שקיבל 2 מליון לא מרוצה. הרף תמיד עולה לפי כמה כסף יש לך.

אני לא חושב שכדי למצות את הילדות צריך לנסוע ללימודים בחו"ל אבל זו רק דעתי.

לדעתי דווקא חיי העבודה הם השגרה הדיכאונית. אני לא חי כדי לחסוך כל גרוש , אנחנו מוציאים באזור ה17 אלף בחודש, מחזיקים 2 רכבים וגרים במושב באזור מרכזי ומבוקש. יוצאים לחופשות בכל העולם ובאמת שלא חסר לנו כלום. אתה יודע מה מעניין? גם כשהייתי אחרי צבא והרווחתי גרושים, לא היה חסר לי כלום. נקודת הייחוס משתנה והיא צריכה להשתפר עם הזמן (בזכות עצמך).

אני מאוד שמח ומרוצה שאני בניתי את עצמי ולא הנחיתו עליי חיי נוחות מאז שאני ילד...
התוכנית שלי היא לחסוך לכל ילד שיהיה לי סכום של בערך 200-300 אלף אבל זה לא העיקר. העיקר מבחינתי זה להיות מעורב ונוכח בחיים שלהם ולא להיות כל היום בעבודה ואז בבית לענות למיילים, כי כמו שאתה אמרת משפחה זה הכי חשוב וכל השאר זה פיקציה.
דרך אגב אנחנו מתכננים טיול של 3 שבועות באיטליה לאוקטובר. אני לא צריך לבקש את רשותו של אף אדם כדי לצאת לטיול הזה, אני אדם חופשי. דרך אגב בזמן שלא ביזבזתי על ניתוחים כלכליים ודוחות כספיים בעבודה , הספקתי ללמוד איטלקית ברמה סבירה...

 

[האחד]

לא שלחנו את הילד לחול, אנחנו גרים בקנדה. שכר הלימוד לסטודנט זר כאן הוא בערך 40000$ לשנה, לא כולל מגורים, ויש המוני סינים עשירים שבאים ללמוד ככה.
ברור שככל שרמת החיים שלך עצמך עולה אז אתה גם מגדיל את הסכום שנראה בעיניך סביר לעזור לילדים.
אנחנו למשל לא פרשנו, אבל אני עובד כקונטרקטור עבור החברה שעבדתי בה כשגרנו בארץ , עבודה מהבית, תמיכה בלקוחות, בתכלס מעט מאד עבודה עם משכורת לא רעה בכלל שלא רחוקה ממה שהרווחתי בארץ. יש לנו עסק, מסעדה של ארוחות בוקר. בשעה 3 בצהריים סוגרים והולכים הביתה. קרענו את התחת שנתיים שלוש ועכשיו אנחנו במצב שאנחנו קמים בבוקר עם הילדים, לוקחים אותם לבית הספר ואז נוסעים למסעדה, וחוזרים אחהצ בערך חצי שעה אחרי שהילדים חוזרים מבית הספר. נראה לי עיסקה לא רעה בכלל. היינו יכולים לחיות עוד יותר בנוח אבל אישתי לא מסוגלת להשאיר את העסק יותר מדי זמן בלי השגחה.
מה שאני לא הבנתי זה איך אתם מוציאים 17 אלף בחודש מבלי לעבוד. מתיק השקעות סולידי לא תקבל תשואה כזאת אלא אם כן יש לך לפחות 10 מליון שקל.
ההורים שלי עזרו לי בלית ברירה (ירושה), אם כי בתקופה הזאת כבר די בניתי את עצמי, אבל אני מגדיר את זה מזל. התחלתי לעבוד בחברה ב2001 בשיא המשבר והאופציות שקיבלתי היו במחיר שפל היסטורי, כך שמכירה שלהן לאורך השנים הכניסה לי סכומים יפים, וזה משהו שאני לא מאמין שיקרה לילדים שלי, כי זה פשוט היה מזל.
הכסף שהתקבל מההורים מאד הוערך על ידי והתייחסתי אליו בחרדת קודש (מה שאי אפשר לומר על אחי שבזבז את הרוב די בקלות, והוא תמיד היה כזה גם כילד), ולכן הכל תלוי באיך גידלת את הילדים לאורך השנים. אני תמיד גדלתי להעריך כסף ואת העבודה הקשה עבורו, בעוד אחי תמיד בזבז כסף בקלות, והיום כמבוגרים אנחנו עדיין כאלה. אני חסכן וזהיר, אחי מבזבז כל גרוש.
הילדים שלי גדלים לחסוך כסף ולא לבזבז, ועם כל מה שיש לנו ואנחנו מרוויחים, חשוב לנו שיבינו שאנחנו עובדים בשביל הכסף והגדולים גם באים לפעמים בסופי שבוע לעזור במסעדה. מצד אחד אנחנו יכולים ללכת לוולמארט לקנות להם בגדים כדי לחסוך 5$ על חולצה, ולא קונים להם מותגים, מצד שני קנינו לאחת מהם עכשיו אוקולוס ריפט עם מחשב מתאים בתור מתנת בת מצווה. אני לא דואג שהם יהפכו לבזבזנים בגלל קניות חד פעמיות כאלה כי את הקניות השוטפות כמו ספרמרקט או בגדים אנחנו כן מקפידים לחסוך והם רואים את זה, ואני גם מסביר להם שאני לא קמצן אלא פשוט מחושב, מצד שני אין לי בעיה לעשות קניות גדולות אם זה משהו שהם מאד רוצים.

 

[יעקב]

@האחד נשמע באמת שיש לך תנאים טובים בעבודה ועכשיו שאני מבין שאתם חיים בקנדה אז זה נראה אחרת, אני גם בעד לממן לימודים גבוהים לילדים.
אני רוצה להבהיר שאני לא נגד עבודה, עבודה שנהנים ממנה היא מבורכת וגם עבודה שאולי לא נהנים ממנה אבל היא לא גוזלת יותר מדי זמן והשכר גבוה. אני נגד חיי העבדות שיש לרוב האנשים בהיי טק ובמקצועות נחשבים אחרים.

לגבי ההוצאות שלנו, אני משכיר כמה דירות ויש תיק ניירות ערך ואשתי עובדת (אוהבת את העבודה).

 

[האחד]

האמת שאני צריך להודות שלא הייתי מסוגל לחזור לעבוד בחברת הייטק. אחרי שעברנו לא עבדתי שנה וזה היה לי מאד נחמד, אבל היינו צריכים הכנסה אז מצאתי עבודה שהייתי בה שנתיים ושנאתי כל רגע. החברה הלכה ודעכה, ובסוף גם הגיעו לפרוייקט שלי שבוטל והייתי שוב ללא עבודה. באותה תקופה אישתי בדיוק פתחה את המסעדה אם כי בהתתחלה היא לא היתה ריווחית, מה שהיה מדאיג, כי בעסק כזה אתה מדבר על הרבה כסף שיכול לרדת לטמיון, ומהר.לכן כשפנו אלי מהחברה שעבדתי בה בארץ שמחתי על ההכנסה, אבל כיום, כשהמסעדה מדפיסה כסף, הסיבה היחידה שאני נשארבעבודה שלי היא שמדובר על הכנסה יפה עם השקעה מינימאלית ועבודה גמישה שלא מחייבת אותי לשבת במשרד. אם הייתי עובד בתפקיד כמו שעבדתי בעבר הייתי מצפה ליותר כסף, אבל בשביל מה שנדרש ממני, אני מבסוט מהשכר עד הגג.
השתעשתי ברעיון של להשקיע בנדלן, אבל זה לא מתאים לאישיות שלי לתת למישהו חזקה בנכס ששייך לי, אני לא אהיה רגוע, במיוחד אחרי שבזמנו ההורים שלי השכירו דירה, והסתבכו עם דייר סרבן עד שהיו צריכים לפנות לבית משפט.

 

[מתכנת]

האמת שאני צריך להודות שלא הייתי מסוגל לחזור לעבוד בחברת הייטק.

יפה. כל הכבוד על הכנות.
אז נשמע שיש לך אחלה עבודה באחלה שכר.
זה אחרת לגמרי מ-2 בני זוג שמבלים 9 שעות במשרד + X בפקקים מדי יום.
כנראה אתה מגיב גם בבלוג תחת אותו ניק.
כמו שאתה אומר על הסולידית שזה נחמד להיות אלהורי ולהטיף לפרישה מוקדמת, גם מי שבפוזיצה עם עבודה נוחה וכו' לא יכול להטיף לאחרים להישאר עם הפלורוסנטים במשרד

 

[האחד]

אני יכול לומר לך שהייתי נשאר בעבודה אם הייתי צריך. נכון להיום הגענו למצב שהעסק של אישתי מרוויח בערך כפול מהמשכורת שלי כך שהמשכורת שלי היא תוספת מאד נחמדה וגם נותנת סוג של יציבות שאין לעסק (לפחות כל עוד לא מפטרים אותך), ולכן אני יכול להרשות לעצמי להיות קצת יותר בררן, אבל אני מבטיח לך שאם יפטרו אותי בשלב כלשהו אז אני לא אחפש עוד עבודה במקום, ומצד שני אם לא היתה לאישתי הכנסה כזאת אז הייתי ממשיך לעבוד בכל משרה שהיא כי ילדים מעל לכל.

 

[מרק עוגיות]

אני כמובן חושב שצריך לתת לילדים כלים טובים וחינוך טוב וכן לשלם על לימודים גבוהים ואם יש אפשרות לחסוך להם קצת אבל זהו. 70 אלף לשנה לשכר לימוד ובטח אתה גם מממן את המחיה תוך כדי, זה ממש לא משהו שלדעתי הורים (שהם לא מליונרים רציניים) צריכים לממן.

אני מסכימה באופן עקרוני עם הגישה הכללית שילדים גדולים צריכים לבנות את עצמם, להעריך את הכסף ולממן את עצמם. אבל לימודים והשכלה גבוהה כשאתה צריך לממן את עצמך יכולים לפגוע קשות ביכולת ללמוד, כי צריך לעבוד תוך כדי, ואחר כך פוגעים ביכולת להתמקצע, כי רוצים לעשות תואר שני ואין ממה לחיות. אני נמצאת בסיטואציה שבה אני פוגשת הרבה סטודנטים ואני רואה כמה הצורך לממן את עצמם מקשה עליהם ופוגע ביכולת שלהם להצליח. אז בעיני, מותרות לילדים גדולים לא צריך לממן - אבל מינימום שמאפשר להתרכז בלימודים, זו השקעה לטווח ארוך שמי שלא מקבל אותה מההורים פשוט נשאר מאחור יחסית לחבריו. לכן אני מקווה שאוכל לתת את זה לילדי. כל זה לא סותר לחנך אותם להעריך כסף ולחסוך, בינתיים זה עובד יפה. זה מצחיק, כי בעצם אנחנו מוציאים המון על הילדים, אבל הילדים לא מרגישים את זה כי העובדה שהחוג שהם הולכים אליו מאד יקר לא מזיזה להם, הם בכלל לא מודעים לזה. לעומת זאת כשאומרים להם שלא נקנה את החולצה הזאת כי היא סתם יקרה, הם לומדים את היחס שלנו לכסף.

 

[איש(3718)]

כי כשיש לך ילדים הם תמיד יהיו ילדים וזה לא משנהנאם הם בני 5 או בני 30. אני לא רואה בבן שלנוו שהוא בן 17 פחות ילד מהקטנה שהיא בת 8.

לא מסכים. נדרשת מבני 18 רמת אחריות שונה לחלוטין מאשר בני 8 או בני 30 .

אם הורים יכולים לעזור לילדים כמה שרק אפשר, לדעתי זה תמיד יבוא לפני חלומות כמו פרישה מוקדמת.

מעל רמה מסויימת של עזרה, זה מקלקל את הילד.
הילד חייב ללמוד לפתח יכולות ולא להסתמך על אבא ואמא, ביחוד בגילאי 20-30 .

 

[doc29]

האם יש לכם עיצות בשבילי?

מה עם למנף מה שאתה יודע כבר בכיוון קצת אחר?
איזושהי חברת ביוטק? או סטרטאפ מתחום הטכנולוגיה.
במקביל אולי להעשיר את הידע התכנותי בהקשר של ביואינפורמטיקה מה שיעזור גם כן בחברות כאלה. עם קצת מאמץ והתקדמות בתפקידים שם (למשל להיות מנהל של פרוייקט בתוך חברת ביוטק - אפשר לדעתי להגיע לשכר יותר טוב ממה שציינת).

 

[doc29]

אגב, גם ללמוד רפואה זו אופציה - במסלול ה-4 שנתי שהוא לבעלי תואר ראשון שיש לך.
צפויות לך כ-4 שנים ללא שכר אבל אחרי זה יהיה לך שקט מוחלט וגם (לדעתי) עניין.
יש לא מעט תחומים ברפואה שהם שילוב סביר של עבודה מול אנשים לעומת עבודה מול מחשבים/לא אנשים.