ישראלי ממוצע
משתמש סולידי
- הצטרף ב
- 12/3/21
- הודעות
- 22
- דירוג
- 11
שלום לכולם,
זה הולך להיות קצת ארוך אז אני מראש מתנצל על כך.
אני בן 29 וחצי, סיימתי תואר ראשון בכלכלה חד חוגי בפברואר 2023 ועד היום לא מוצא עבודה, בדצמבר 2023 התחלתי תואר שני בכלכלה ופרשתי בתקופת מבחנים (הלך לי בסדר בסופו של דבר אבל לא התחברתי, וגם בגלל שלא מצאתי עבודה עדיין, פרשתי לפני חודש), עברתי לתואר שני במנהל עסקים בפתוחה כך שאני יכול לגור ולעבוד בכל מקום (אני מתכנן לעשות 2 התמחויות שזה מימון וניהול פיננסי + שיווק), לגבי תזה אני לא יודע אם אעשה מכיוון שלא אמשיך לדוקטורט כי אין לי סיבה (גם ככה מחקר זה לא הכיוון שלי).
אני גר בצפון, בפריפריה, ואני כבד שמיעה כך שאני מתקשה לתקשר באמצעות שיחות טלפוניות ויש אצלי גם בלט דיסק צווארי כך שאני לא יכול לעבוד בעבודה פיזית (כי זה עלול להוביל לפריצת דיסק אצלי), לכן קיימות פחות אפשרויות תעסוקה בשבילי.
אני כרגע נמצא במסגרת של תעסוקה שווה שעוזרת לי לחפש עבודה, ועזרו לי כמובן להשתפר בראיונות עבודה (השתפרתי משמעותית בזכותם, למרות שלא התקבלתי לאף מקום עבודה, בסה"כ הייתי ב-3 או 4 ראיונות עבודה עד היום כי בקושי חזרו אליי אחרי ששלחתי קו"ח), והם כמובן עזרו לי לבנות את קו"ח כמו שצריך.
אני גם רוצה לציין שאין לי כמעט ושום ניסיון רלוונטי להשכלה שרכשתי (תואר ראשון בכלכלה) ולהשכלה שאני רוכש היום (תואר שני במנהל עסקים), בעצם יש לי ניסיון אבל רק של כמה חודשים וזהו.
לפני שהתחלתי תואר ראשון בכלכלה, העובדת סוציאלית הזהירה אותי בעבר שיהיה לי קשה למצוא עבודה כי השוק עבודה בתחום מוצף ובנוסף לזה אני כבד שמיעה שרק יקשה עוד יותר (בגלל שהרבה תפקידים דורשים שיחות טלפוניות וכו'), לקחתי את זה בחשבון ועדיין העדפתי לעשות תואר ראשון בכלכלה, מכיוון שהיא הציעה לי תואר ראשון במדעי המחשב או הנדסה (אני ניסיתי עוד לפני ולא התחברתי בכלל, ניסיתי מדעי המחשב והנדסת חשמל, ובתיכון הרחבתי מגמת מכונות) כדי שיהיה לי יותר קל.
הייתה שיחה ביני לעובדת סוציאלית על זה בגלל שהם (ביטוח לאומי) מימנו את הלימודים של תואר ראשון (בגלל שיש לי 48% נכות כך שאני זכאי).
אני לא בן אדם קשה, אני כל הזמן פתוח וגמיש, למשל אם דורשים ממני לענות לטלפונים אז אני לא רק מסביר להם שזה קשה לי אלא גם מציע פתרונות שונים, אני גם פתוח מבחינת התפקידים שפחות קשורים לכלכלה/מנהל עסקים (אבל לא עד כדי כך), העיקר לצבור ניסיון ואז לנסות להתקבל למקום עבודה אחר בעתיד.
שלחתי לכל חברות השמה גם, השתתפתי בהרבה קבוצות שבפייסבוק, אני מתעדכן כל יום באתרים של חיפוש עבודה והרשימה עוד ארוכה, כדי להגדיל את הסיכוי בלמצוא עבודה.
לצערי שום דבר לא הולך לי, לא משנה מה אני עושה, אני אפילו למדתי אקסל ו-VBA באופן עצמאי ואני שולט היום (באקסל במיוחד).
ברור לי שבגלל המלחמה אז עוד יותר קשה למצוא עבודה, אבל... לא יודע, שנה וחודשיים זה המון, לא? אני מתחיל לאבד את הסבלנות ואני די מיואש.
אני חושב אם לעבור למרכז, לא יודע, קשה למצוא עבודה בצפון, אפילו בדרום יש יותר מקומות עבודה בתחום, הבעיה שאני לא יודע אם לא חוזרים אליי ממקומות עבודה בגלל שאני כבד שמיעה או לא, כי אם כן אז גם מרכז ודרום לא רלוונטים, לא? וזה בנוסף לזה שאין לי ניסיון.
ואם כן כדאי לעבור למרכז אז אני לא יודע איך להתחיל, כי צריך גם דירה וגם עבודה, להגיע למרכז מאיפה שאני גר זה שעה בערך עד לחיפה באוטובוס ואז מחיפה למרכז ברכבת שזה יותר משעה אם אני לא טועה, בסה"כ יוצא 3 שעות בערך.
אז מה לעשות? איך לצאת מהמצב הנוכחי? אשמח להצעות/רעיונות בבקשה.
תודה רבה והמשך שבוע מצוין לכולם
זה הולך להיות קצת ארוך אז אני מראש מתנצל על כך.
אני בן 29 וחצי, סיימתי תואר ראשון בכלכלה חד חוגי בפברואר 2023 ועד היום לא מוצא עבודה, בדצמבר 2023 התחלתי תואר שני בכלכלה ופרשתי בתקופת מבחנים (הלך לי בסדר בסופו של דבר אבל לא התחברתי, וגם בגלל שלא מצאתי עבודה עדיין, פרשתי לפני חודש), עברתי לתואר שני במנהל עסקים בפתוחה כך שאני יכול לגור ולעבוד בכל מקום (אני מתכנן לעשות 2 התמחויות שזה מימון וניהול פיננסי + שיווק), לגבי תזה אני לא יודע אם אעשה מכיוון שלא אמשיך לדוקטורט כי אין לי סיבה (גם ככה מחקר זה לא הכיוון שלי).
אני גר בצפון, בפריפריה, ואני כבד שמיעה כך שאני מתקשה לתקשר באמצעות שיחות טלפוניות ויש אצלי גם בלט דיסק צווארי כך שאני לא יכול לעבוד בעבודה פיזית (כי זה עלול להוביל לפריצת דיסק אצלי), לכן קיימות פחות אפשרויות תעסוקה בשבילי.
אני כרגע נמצא במסגרת של תעסוקה שווה שעוזרת לי לחפש עבודה, ועזרו לי כמובן להשתפר בראיונות עבודה (השתפרתי משמעותית בזכותם, למרות שלא התקבלתי לאף מקום עבודה, בסה"כ הייתי ב-3 או 4 ראיונות עבודה עד היום כי בקושי חזרו אליי אחרי ששלחתי קו"ח), והם כמובן עזרו לי לבנות את קו"ח כמו שצריך.
אני גם רוצה לציין שאין לי כמעט ושום ניסיון רלוונטי להשכלה שרכשתי (תואר ראשון בכלכלה) ולהשכלה שאני רוכש היום (תואר שני במנהל עסקים), בעצם יש לי ניסיון אבל רק של כמה חודשים וזהו.
לפני שהתחלתי תואר ראשון בכלכלה, העובדת סוציאלית הזהירה אותי בעבר שיהיה לי קשה למצוא עבודה כי השוק עבודה בתחום מוצף ובנוסף לזה אני כבד שמיעה שרק יקשה עוד יותר (בגלל שהרבה תפקידים דורשים שיחות טלפוניות וכו'), לקחתי את זה בחשבון ועדיין העדפתי לעשות תואר ראשון בכלכלה, מכיוון שהיא הציעה לי תואר ראשון במדעי המחשב או הנדסה (אני ניסיתי עוד לפני ולא התחברתי בכלל, ניסיתי מדעי המחשב והנדסת חשמל, ובתיכון הרחבתי מגמת מכונות) כדי שיהיה לי יותר קל.
הייתה שיחה ביני לעובדת סוציאלית על זה בגלל שהם (ביטוח לאומי) מימנו את הלימודים של תואר ראשון (בגלל שיש לי 48% נכות כך שאני זכאי).
אני לא בן אדם קשה, אני כל הזמן פתוח וגמיש, למשל אם דורשים ממני לענות לטלפונים אז אני לא רק מסביר להם שזה קשה לי אלא גם מציע פתרונות שונים, אני גם פתוח מבחינת התפקידים שפחות קשורים לכלכלה/מנהל עסקים (אבל לא עד כדי כך), העיקר לצבור ניסיון ואז לנסות להתקבל למקום עבודה אחר בעתיד.
שלחתי לכל חברות השמה גם, השתתפתי בהרבה קבוצות שבפייסבוק, אני מתעדכן כל יום באתרים של חיפוש עבודה והרשימה עוד ארוכה, כדי להגדיל את הסיכוי בלמצוא עבודה.
לצערי שום דבר לא הולך לי, לא משנה מה אני עושה, אני אפילו למדתי אקסל ו-VBA באופן עצמאי ואני שולט היום (באקסל במיוחד).
ברור לי שבגלל המלחמה אז עוד יותר קשה למצוא עבודה, אבל... לא יודע, שנה וחודשיים זה המון, לא? אני מתחיל לאבד את הסבלנות ואני די מיואש.
אני חושב אם לעבור למרכז, לא יודע, קשה למצוא עבודה בצפון, אפילו בדרום יש יותר מקומות עבודה בתחום, הבעיה שאני לא יודע אם לא חוזרים אליי ממקומות עבודה בגלל שאני כבד שמיעה או לא, כי אם כן אז גם מרכז ודרום לא רלוונטים, לא? וזה בנוסף לזה שאין לי ניסיון.
ואם כן כדאי לעבור למרכז אז אני לא יודע איך להתחיל, כי צריך גם דירה וגם עבודה, להגיע למרכז מאיפה שאני גר זה שעה בערך עד לחיפה באוטובוס ואז מחיפה למרכז ברכבת שזה יותר משעה אם אני לא טועה, בסה"כ יוצא 3 שעות בערך.
אז מה לעשות? איך לצאת מהמצב הנוכחי? אשמח להצעות/רעיונות בבקשה.
תודה רבה והמשך שבוע מצוין לכולם
