אחת הסיבות שאני לא מאמין לתחזיות דמוגרפיות אודות הרכב דתי של האוכלוסיה היהודית הוא ה"קסם של תל אביב"
בשרשור הזה תל אביב== מרכז תל אביב.
מאיזהשהי סיבה אורח החיים במרכז תל אביב מרתק אנשים ורבים רוצים לעבור לשם (תראו את מחירי הדירות) או לפחות לבלות שם.
צד שני של המטבע הוא רבים שדווקא שונאים את תל אביב והיא דוחה אותם.
הרי יש עוד ערים באיזור שמספיק גדולות כדי למשוך קהל, אין רבים שנמשכים לבני ברק, וגם לא רבים שיש להם רגשות עזים כלפי אשדוד נתניה ופתח תקווה. ערים שלו היו מקסימות את הציבור הישראלי היו הופכים למוקדי תרבות ובילוי.
השערה שלי שהקסם הזה משנה את הדמוגרפיה וכל עוד יש בתל אביב איזור תוסס פעיל יש בהחלט עתיד לחילונים ליברלים.
יש לך כל מיני הנחות סמויות וכשלים בהיסק הלוגי שלך פה.
קודם כל - נניח ויש איזשהו ציבור שנקרא לו "המכייף" - שרואה בת"א משהו חיובי - כזה שאו היה רוצה לגור בה, או לבלות בה, או לעבוד בה, או כל דבר אחר.
אז - בהנחה ו (לא משנה למה, מסיבות היסטוריות או אחרות) קרה ויש כבר סוג של מטרופולין כלשהו (שהוא במקרה תל אביב) - ויתר האנשים ה-"מכייפים" נניח מפוזרים בארץ איכשהו - אז מן הסתם היית רואה ביקוש גבוה למגורים דווקא בתל אביב, אפילו אם הציבור הזה היה מיעוט מזערי מתוך הארץ, ולו מהסיבה הפשוטה ש
בהיעדר יכולת לגור בעיר (בין אם מסיבות כלכליות או אחרות) - הם יבחרו מקום אחר באקראי* (כמובן שלא בהתפלגות אחידה, אלא - ככל שמקום המגורים יהיה קרוב יותר או נוח להגעה למטרופולין, כך יהיה מבוקש יותר - וזאת בהכללה גסה, כמובן שיש גם ישובים מרוחקים בעלות גבוהה אם הם מציעים משהו חלופי פופולארי).
כלומר לא צריך שכל המדינה תרצה לגור בת"א כדי שהמחירים בת"א יהיו גבוהים.
עכשיו,
גם אם זה היה נכון שחלק גדול מהציבור רוצה לגור בה (וזה לא בהכרח המקרה, כפי שהראתי קודם) - עצם זה שאנשים רוצים לבלות בעיר כלשהי לא אומר הרבה בהכרח על העמדות שלהם בנושא דת-ומדינה, ליברליזם, וכו'. לדוגמא, אתמול בדרך חזרה מההפגנה היו כמה ביביסטים שצעקו "רק ביבי!" וקיללו את המפגינים. אני יכול לנחש (אם כי זה כמובן לא ודאי) שהם כנראה לא חסידי מצעד הגאווה, זכויות להט"ב, וכו'. סביר להניח שהם גם לא נוטים לבלות בשבת או לאכול לא-כשר (אם כי כמובן שחלקם בטח כן).
גם אם אנשים לא "נמשכים לבני ברק" - זה לא אומר שהם לא היו תומכים למשל בדברים כמו: חוק חמץ, איסור תחב"צ בשבת, איסור מרכולים בשבת, חופי רחצה נפרדים, הפרדה בשמורות טבע, קמופוסים נפרדים באקדמיה, וכו' וכו'...
לפחות חלק מה-"כייפנים" האלה הם אנשים שהערך העליון עבורם ברמה הרגשית, הפסיכולוגית, האישית - הוא ערך הדת או הלאום.
כלומר, הם ירגישו זעם ותסכול הרבה יותר גבוה נניח מלראות דגל בודד של פלסטין בהפגנה בת 100,000 איש עם דגלי ישראל, מאשר למשל מלראות אדם הומוסקסואל שהופלה לרעה במקום כלשהו.
ערכי ההומאניזם, הליברליזם, השוויון, החירות, הצדק, וכו' - הם לא מה שמניע אותם.
גם בערב הסעודית ובמדינות המפרץ יש לא מעט "בילויים", אפילו שהן לא ליברליות בשום צורה.
אז, לא כל מי שהוא א-ליברל או אנטי-ליברל בהכרח רוצה חיי סגפנות של ישיבה או כולל (למען האמת, אפילו חלק מהחרדים היו שמחים להימלט מאורח החיים הזה).
בקיצור, יצרת פה איזו משוואה שכאילו אומרת שמי שרוצה חיים "נורמליים ומודרניים" כביכול גם יהיה נגד מדינת הלכה. זו טעות.
בדיוק בגלל שהערכים של הליברליזם לא "טבועים" בהם, הם יהיו הרבה יותר נוחים "להשפעה" ע"י דמות סמכותנית (בין שהיא לאומית ובין שהיא דתית ואולי גם וגם) שתכתיב להם מה נכון או מה טוב והם יקבלו את זה כי הם לא יראו לנכון לערער על הסמכות שהם מכירים בה. ב-"מלכודת" הלאומנית דתית, עצם היציאה כנגד מקור הסמכות - הופכת אותך כביכול לשונה מהסביבה שלך ו-"בוגד", ולכן הרוב יתיישרו לעמדת המנהיג.
כך למשל יהיו מוכנים לקבל הפרדה בחופים ("מה, גם לחרדים מגיע לא?!") או הדרה של נשים משלטי חוצות או פרסומות ("יש ציבור שזה פוגע בו - למה לעשות דווקא?!") וכו'.
רוב האנשים לא רואים את התמונה הגדולה (של האומה, של ההיסטוריה, של הפלנטה, של האנושות) אלא את המיקרוקוסמוס הקטן והעלוב של החיים הפאתטיים שלהם.
וגם אם איכשהו הם עצמם כן יהיו דעתניים ויתנגדו -- אז הילדים שלהם "ימרדו" מהם וכן ילכו אחרי הגורואים הדתיים, ויקצינו.
רוצה לראות הוכחה טובה לזה? תראה למשל (להבדיל אלפי הבדלים) מה קורה בעולם המוסלמי, שבו הצעירים הם בד"כ הקיצוניים והקלים להשפעה, והמבוגרים הם בד"כ המתונים יותר שנאלצים להתמודד עם הקיצוניות והריאקציונריות של ילדיהם.
