לחץ בהייטק

[monkey22]

לחץ בהיי טק זה מאוד נפוץ לצערי, ותופעות הלוואי השליליות מגיעות ליותר ויותר אנשים.
אני הייתי מחזק כמה מהממלצות שנתנו לך פה בדגש על טיפים לאורח חיים בריא. זה לא סתם טיפים אלו הרגלים שלאורך זמן שווים זהב.
- להקפיד על 8 שעות שינה (אם אין לך ילדים עדיין). גם אם מתעורר ולא יכול להרדם, אז להשאר במיטה, להתרכז בנשימות ובתחושות בגוף.
- לא לאכול יותר מ3 ארוחות ביום (נשנושים זה לא בריא, גם אם הם "בריאים" יחסים).
- ספורט ספורט ספורט. לא משנה איזה. העיקר שתאהב.
- להגדיר חלון זמן של עבודה, ולא לחרוג ממנו.
- לקחת יותר חופשים. גם אם תיכנס למינוס ימי חופש, לא סוף העולם. אם תראה שמרימים גבה, תנסה להסביר בעדינות למנהל שזו תקופה קצת לחוצה עבורך מבחינת עניינים אישיים, ויכול להיות שתצטרך מעט יותר ימי חופש.
- משהו לנפש - יוגה, מדיטציה, צ'י קונג, טאי צ'י ודומיהם.
- אם עידין אתה מרגיש שזה לא מאוד עוזר, תנסה לחשוב על טיפול, או ייעוץ כזה או אחר. זה לא בושה, וזה לרוב מאוד מאוד עוזר.

 

[optimum]

נשנושים זה לא בריא

אבל זה מרגיע

 

[TechPeon]

@monkey22

הכל נכון, ועוד משהו חשוב לדעתי, זה עניין הישיבה במשך היום, שזה פשוט אסון לגוף. למי שמתאפשר, שווה לבקש שולחן מתכוונן במשרד, ולמי שגם עובד מהבית, להזמין אחד הביתה, יש אפילו אחד במחיר לא רע באתר שכולנו מכירים.

 

[מתכנת]

אפשר במטותא להיצמד לנושא השרשור @Benjamin W @AlexNOSAM ?

העברתי את ההודעות לשרשור נפרד שיתאפשר להמשיך שם

 

[Zorg]

אבסס את נקודת הייחוס למונח hack - אם אדם רוצה לעבוד היום כשכיר 4 שעות ביום בהייטק, הוא לא יכול, לא מכיר מקומות שעושים את זה או אנשים שרואים בזה משהו נורמלי, וזאת למרות שאם חושבים על הנושא אנליטית ומסתכלים על חברות שניסו את זה אפשר להגיע למסקנה שזה אכן יכול להיות מועיל לעובד ולחברה.
כיוון שבהייטק משלמים לעובדים שכר גלובאלי בתמורה לתפוקה שלהם (ליכולת שלהם to get things done), ולא לשעות שהם במשרד, זה האק לגיטימי שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים:
- מצד העובד: הוא שומר על איזון בריא יותר בין חיים לעבודה
- מצד המעסיק: הוא מקבל עובד פרודוקטיבי ומרוצה

אני לא יודע אם אתה מעולם ההיטק או בכמה חברות הייטק יצא לך לעבוד, אבל חברות הייטק היום יוצאות מגדרן לעשות כל מה שאפשר כדי שהעובדים יהיו מרוצים. עובדים טובים שווים את זמנם בזהב, והם נחטפים ונמשכים מהחברה שלך למקומות אחרים על ימין ועל שמאל ואין לך שום דבר שאתה יכול לעשות כדי למנוע את זה. אני אומר לך את זה בתור שכיר ובתור מעסיק. אין לי וגם לא למעסיק עם ראש על הכתפיים בעיה עם עובד שמבלה חצי מהזמן שלו במשרד ב״לא לעבוד״ אם הוא בסופו של יום gets sh*t done. אני עבדתי עם אנשים ששעה (שעה!) של זמן עבודה שלהם יותר ערכית משלושה ימים של עובד ״רגיל״. איך אתה מתגמל עובד כזה? איך אתה שומר עליו מרוצה? שום כמות של פינוקים במשרד לא תשאיר אותו אצלך אם הוא לא רוצה להשאר אצלך. במקרה אחד - הבן אדם היה כזה עילוי שפשוט נתנו לו לעשות מה שבא לו, הוא עבד רק על מה שעניין אותו ברמת הארגון כולו, הוא היה טס ללוקיישנים שונים בעולם של הארגון, יושב עם מי שבא לו ואם מוצא בעיה שמעניינת אותו היה פותר להם אותה (לא עוזר להם איתה, פותר להם אותה). ואחרי שהוא עשה את זה כשנה הוא עדיין עזב לאיזה סטארטאפ. לא יודע אם אתה באמת מבין את חוסר האיזון בין עובד ממוצע לעובד יוצא דופן בהייטק. לכן אני אומר לך בוודאות גמורה - מה שתיארתי קורה הרבה בהייטק וזה לגיטימי. וזה כמובן לא חייב להיות בדיוק כמו שתיארתי, זה מתרחש על ספקטרום מאד רחב, אבל למעסיק (חכם) משנה רק דבר אחד - results.

*כמובן שזה הכל בהנחה שאתה אשכרה משאיר את המנהל שלך מרוצה ונותן תפוקה. אם המנהל שלך לא מרוצה ואתה מרשה לעצמך להתנהל ככה, you will and should get fired.

כמה עובדים יוצאי דופן כאלה יש ? כל השרשור הזה הוא על מישהוא חדש בהייטק, אנשים כאלה חושבים שזו הנורמה, וזה לא. איך אומר המשפט , אין איש שאין לו מחליף. בכל תחום יש עילוייים ויוצאי דופן. הרוב הגדול מה לעשות הוא לא כזה.

מי שנותן לעובד משימות לא כפי יכולתו הוא מנהל גרוע. עובד טוב מקבל יותר משימות משמעותיות לעומת עובד אחר. שניהם עושים כמיטב יכולתם ושניהם מקבלים שכר ופיצוי בהתאם לערך שלהם לחברה. אם אצלנו היה עובד טוב שגומר את המוטל עליו ב 4 שעות הוא היה מנותב למשימות יותר משמעותיות או למסלול קריירה כרצונו, משימות שיעזרו לו להתפתח, משימות יותר רחבות, משימות שיהפכו אותו ליותר משפיע אבל ינצלו את כל שעות העבודה כדי שהעובד והחברה יקבלו את הערך המקסימאלי האפשרי, העובד מלימוד והתקדמות בתחום וכמובן גם פיצוי כספי והחברה מהכישורים המשמעותיים שלו. בידיעה דרך אגב שהוא יעזוב מתישהוא, והתכוננות לאירוע.

עובד מדהים ועילוי שעובד 4 שעות ומבצע עבודה שעובד רגיל עושה ביום ואז בעצם מפסיק לעבוד ? ולא מוכן לעבוד אחרת ? יש סיכוי לא רע שהיה מפוטר ונשכר עובד רגיל במקומו וככל הנראה מקבל שכר נמוך יותר. התפוקה אותה תפוקה אבל ההשפעה על המורל והחברה טובה יותר בלעדיו. ויש סיכוי שתוכל לפתח אותו לעובד מדהים.

הנהלה סבירה ? תמיד תדאג שיהיה מחליף סביר לכל עובד בחברה. אולי פחות טוב אבל יודע להמשיך מהמקום של השני לאחר זמן לימוד סביר. ולעובדים שאין תחליף להם ? תדאג ללמד עובדים אחרים שיוכלו לכתוב במקומם. שלח ללימודים או אפילו תשכור עובד נוסף כגיבוי. מנהל טוב ? דואג לזה שאחד האנשים יהיה מסוגל להחליף גם אותו.

ודרך אגב לא משלמים לעובד לפי תפוקה, משלמים על תפוקה של משרה מלאה. אם אתה רוצה לקבל תשלום לפי תפוקה אפשר תמיד להפוך לפרילנסאר.

 

[adamshalev]

כמה עובדים יוצאי דופן כאלה יש ? כל השרשור הזה הוא על מישהוא חדש בהייטק, אנשים כאלה חושבים שזו הנורמה, וזה לא. איך אומר המשפט , אין איש שאין לו מחליף. בכל תחום יש עילוייים ויוצאי דופן. הרוב הגדול מה לעשות הוא לא כזה.

מי שנותן לעובד משימות לא כפי יכולתו הוא מנהל גרוע. עובד טוב מקבל יותר משימות משמעותיות לעומת עובד אחר. שניהם עושים כמיטב יכולתם ושניהם מקבלים שכר ופיצוי בהתאם לערך שלהם לחברה. אם אצלנו היה עובד טוב שגומר את המוטל עליו ב 4 שעות הוא היה מנותב למשימות יותר משמעותיות או למסלול קריירה כרצונו, משימות שיעזרו לו להתפתח, משימות יותר רחבות, משימות שיהפכו אותו ליותר משפיע אבל ינצלו את כל שעות העבודה כדי שהעובד והחברה יקבלו את הערך המקסימאלי האפשרי, העובד מלימוד והתקדמות בתחום וכמובן גם פיצוי כספי והחברה מהכישורים המשמעותיים שלו. בידיעה דרך אגב שהוא יעזוב מתישהוא, והתכוננות לאירוע.

עובד מדהים ועילוי שעובד 4 שעות ומבצע עבודה שעובד רגיל עושה ביום ואז בעצם מפסיק לעבוד ? ולא מוכן לעבוד אחרת ? יש סיכוי לא רע שהיה מפוטר ונשכר עובד רגיל במקומו וככל הנראה מקבל שכר נמוך יותר. התפוקה אותה תפוקה אבל ההשפעה על המורל והחברה טובה יותר בלעדיו. ויש סיכוי שתוכל לפתח אותו לעובד מדהים.

הנהלה סבירה ? תמיד תדאג שיהיה מחליף סביר לכל עובד בחברה. אולי פחות טוב אבל יודע להמשיך מהמקום של השני לאחר זמן לימוד סביר. ולעובדים שאין תחליף להם ? תדאג ללמד עובדים אחרים שיוכלו לכתוב במקומם. שלח ללימודים או אפילו תשכור עובד נוסף כגיבוי. מנהל טוב ? דואג לזה שאחד האנשים יהיה מסוגל להחליף גם אותו.

ודרך אגב לא משלמים לעובד לפי תפוקה, משלמים על תפוקה של משרה מלאה. אם אתה רוצה לקבל תשלום לפי תפוקה אפשר תמיד להפוך לפרילנסאר.

בהחלט לא כל מקומות העבודה יאפשרו את זה. לא כל העובדים יכולים לעשות את זה או ירגישו בנח עם זה (מבחינה מוסרית או תועלתנית). לא כל המנהלים הם טובים, או מוכשרים, או אכפתיים (מנהלים הם סה״כ עוד עובדים). אבל בהחלט יש מקומות ואנשים וזמנים שזה עובד טוב עבורם, וגם עבור המעסיק שלהם.

ציינתי בסוף אבל אולי זה לא היה מספיק ברור - זה שהמנהל שלך יהיה מרוצה ממך, זה תנאי מקדים לכל ״אבטלה סמויה״ מסוג זה. מנהל טוב שמרוצה מהתוצרים של העובדים שלו לא צריך להיות אכפת לו מה הם עושים בכל דקה ושעה במשרד. והסברתי די בפירוט למה (היצע וביקוש לכח אדם איכותי).

 

[optimum]

מי שנותן לעובד משימות לא כפי יכולתו הוא מנהל גרוע. עובד טוב מקבל יותר משימות משמעותיות לעומת עובד אחר. שניהם עושים כמיטב יכולתם ושניהם מקבלים שכר ופיצוי בהתאם לערך שלהם לחברה. אם אצלנו היה עובד טוב שגומר את המוטל עליו ב 4 שעות הוא היה מנותב למשימות יותר משמעותיות או למסלול קריירה כרצונו, משימות שיעזרו לו להתפתח, משימות יותר רחבות, משימות שיהפכו אותו ליותר משפיע אבל ינצלו את כל שעות העבודה כדי שהעובד והחברה יקבלו את הערך המקסימאלי האפשרי, העובד מלימוד והתקדמות בתחום וכמובן גם פיצוי כספי והחברה מהכישורים המשמעותיים שלו. בידיעה דרך אגב שהוא יעזוב מתישהוא, והתכוננות לאירוע.

אם בלחץ בהייטק עסקיננו, אז תיארת פה את מה שבעיניי הוא הגורם העיקרי תחשות הלחץ.
הרעיון שתמיד יש משימות לעשות. אם סיימת את המשימה שלך מקודם מהצפוי, לא נורא תקבל אחרת, חבל לבזבז זמן.
הציפיה "שזה יבוא ממני", כלומר שאני אמור לרצות לקבל עוד משימה בלי לעצור לרגע לקחת אוויר מתוך מחשבה שזה יתרום לי באיזושהי צורה להתפתחות האישית שלי, רק מוסיפה עוד שמן למדורה.
לא תמיד בא לי ללמוד ולהתפתח ולהתקדם, ולא תמיד בא לי לקבל בונוס כספי על העבודה המשמעותית שלי. לפעמים פשוט בא לי שיניחו לי לנפשי.
אני לא חושב שאתה מעריך עד כמה שחיקה של עובדים מורידה את הפרודוקטיביות שלהם. האמירה שלך שמנהל טוב אמור להיות מסוגל לתת לעובד משימות כפי יכולתו יוצאת מנקודת הנחה שהיכולת של עובד נשארת קבועה לאורך זמן, וזה לא נכון.

 

[adamshalev]

אני לא חושב שאתה מעריך עד כמה שחיקה של עובדים מורידה את הפרודוקטיביות שלהם

לא כולם חוו על בשרם שחיקה פרופר ויודעים מה זה אומר.
באנגלית זה נקרא burnout וזה מתבטא בעובד שנותן תפוקה מלאה ב-100% (או יותר) ובנקודת שבירה כלשהי מפסיק להיות מסוגל לעבוד ועובר למצב סרק או התפטרות או משבר.

 

[optimum]

לא כולם חוו על בשרם שחיקה פרופר ויודעים מה זה אומר.
באנגלית זה נקרא burnout וזה מתבטא בעובד שנותן תפוקה מלאה ב-100% (או יותר) ובנקודת שבירה כלשהי מפסיק להיות מסוגל לעבוד ועובר למצב סרק או התפטרות או משבר.

מעניין כמה עובדים (ומנהליהם) חוו את שחיקה פרופר לראשונה ב-2020.
אעיד על עצמי שהקורונה נתנה יופי של בוסט ל-burnout שחוויתי (ועדיין חווה) בעבודה.

 

[adamshalev]

מעניין כמה עובדים (ומנהליהם) חוו את שחיקה פרופר לראשונה ב-2020.

אכן, עבודה מהבית מוסיפה הרבה ל-stress, בייחוד כאשר בעבודה לא מקפידים על גבולות הפרדה ברורים בין שעות עבודה ולא, ובייחוד כאשר יש ילדים בבית שחצי מהזמן (אם לא יותר) לא נמצאים במסגרות (סגרים, בידודים, חגים, קיץ, מחלות, מלחמות).

 

[המהנדל]

לא כולם חוו על בשרם שחיקה פרופר ויודעים מה זה אומר.
באנגלית זה נקרא burnout וזה מתבטא בעובד שנותן תפוקה מלאה ב-100% (או יותר) ובנקודת שבירה כלשהי מפסיק להיות מסוגל לעבוד ועובר למצב סרק או התפטרות או משבר.

שני הפרויקטים הקודמים שעבדתי עליהם הביאו אותי לנקודה הזו.

הראשון הגיע לסופו בסגר א' ונתקלנו בהמון בעיות בכלים שלנו. תוסיף את הסגר לעובדה שעבדתי על דיבאג מצאת החמה עד צאת הנשמה ותקבל מתכון לשחיקה.
כשירד הלחץ מהפרויקט הזה, הייתי עסוק בהכנות לחתונה בין הסגרים. גם חוסר ודאות ולחץ לא קטנים...

בפרויקט אחריו היינו מתחילים את היום בreview ב7 לפנות בוקר ומסיימים ב8 בלילה במשך 2-3 ימים בשבוע. כל שבוע ביקשו שנשנה את הdesign או נכניס פיצ'ר חדש (למרות שמראש הודענו שאין לנו כח אדם ומסתמכים על reuse מהפרויקט הראשון)...

הפרויקט הנוכחי רגוע משמעותית, אבל אם לא היה כנראה שלא הייתי מצליח לתפקד בכלל.

 

[בת העמק]

הרעיון שתמיד יש משימות לעשות. אם סיימת את המשימה שלך מקודם מהצפוי, לא נורא תקבל אחרת, חבל לבזבז זמן.

זה באמת איום ונורא, וקורה לא רק בהייטק.
גם בגלל זה לדעתי צריך לעבור ליום עבודה מקוצר - לעבוד בלחץ 4-6 שעות ולדעת שאחר-כך אתה עובר לשעות הפנאי שלך. בהנחה שגם ככה זאת העבודה נטו, עדיף שהברוטו יתקרב אליו וככה גם מקום העבודה לא יפסיד. להערכתי זה זמן הריכוז המקסימלי שאדם יכול לשאוף אליו (עם 2 הפסקות קצרות ובלי ארוחת צהריים באמצע). אגב, זה מה שהרבה אימהות התרגלו לעשות לאורך עשרות שנים.

 

[optimum]

גם בגלל זה לדעתי צריך לעבור ליום עבודה מקוצר

עוברים.
השוק הפרטי עובר לאט לאט, גם אם זה לא מעוגן עדיין בחקיקה.

 

[adamshalev]

עוברים.
השוק הפרטי עובר לאט לאט, גם אם זה לא מעוגן עדיין בחקיקה.

איפה ראית את זה?

 

[optimum]

איפה ראית את זה?

כל עוד הנורמה של מה נחשב ״יום עבודה״ לא משתנה, זה hack לגיטימי לתרבות העבודה, להיות נוכח 8-9 שעות אבל ״לעבוד״ 4 שעות. כשהייתי עובד במשרד זה היה גם נפוץ מאד שסידורים אישיים נעשים בזמן שעות העבודה (כלומר זמן שהוא ״אישי״ ובכל מקרה היית עושה אותו), וכמובן יש גם את הזמן שאנשים מעבירים ברשתות החברתיות על חשבון זמן העבודה

 

[adamshalev]

@optimum יופי

 

[איליה]

לגבי הburnout: התמזל מזלי ובעברי עבדתי בסטארטאפ שנרכש, ברמה כספית - פגז, אבל יש vesting. היו לי שנתיים אחרכך של scaleout מטורף שגמר אותי ואז שנתיים של rest and vest סמוי. הייטק לפעמים זה כמו אימון פרטלק. צריך לדעת מתי לדפוק ספרינט ומתי להוריד את הדופק.

 

[optimum]

meanwhile, in a parallel universe

חשיפה | הממשלה מקדמת: עבודה בשבת לענף הייטק - סרוגים

טיוטת חוק ההסדרים שהגיע לידי סרוגים חושפת כי הממשלה מקדמת אפשרות לתת היתר העסקה בשבת לעובדי הייטק, זאת במטרה להגדיל את פעילות הענף בישראל..

www.srugim.co.il

 

[Tzuriel]

לגבי הburnout: התמזל מזלי ובעברי עבדתי בסטארטאפ שנרכש, ברמה כספית - פגז, אבל יש vesting. היו לי שנתיים אחרכך של scaleout מטורף שגמר אותי ואז שנתיים של rest and vest סמוי. הייטק לפעמים זה כמו אימון פרטלק. צריך לדעת מתי לדפוק ספרינט ומתי להוריד את הדופק.

@איליה , אחרי שהסטארטפ נרכש היו לך עוד ארבע שנים של vesting? יום אחרי שהצטרפת הוא נרכש?

 

[paskar]

לא הבנתי איך אפשר להנות מעבודה ככה

אנשים שונים חווים דברים אחרת. גם לא תמיד יש/אפשר חפיפה בין עבודה והנאה.

חשוב להשמע בישיבות ולהופיע בסיכומי ישבות אבל עם כמה שפחות ARים.

AR?

אני אומר לך את זה בתור שכיר ובתור מעסיק.

במקביל?

לוו דווקה קשור

לאו.