כאשר אני עולה על ההגה אני לא חושב על תאונה.
כאשר יש צפירה ברקע X פעמים ביום זה מכניס לחרדות גם את ה"שימשנים" הגדולים בעולם שלא נדבר על ילדים קטנים.
אני אישית לא הייתי רוצה לגור במקום שהילד שלי חשוף לצפירות הולכות וחוזרות... אלא אם כן זה צלילים של מוצארט או בוב מארלי...
ברור לי שזו בחירת אישית שלי ואני לא מטיל דופי בבחירות שלך או של אחרים כאן.
סטטיסטית יש לי סיכוי גבוה יותר לטבוע בבריכה מאשר תאונת דרכים או מטוס.
ברור לי שהתקשורת וכו' מציפים רעשי רקע.
גם אם הסיכוי שפגז יפגע בי נמוכה עד מאד, רעש הצפירות והחרדה שמתווספת לזה, עולים עשרות מונים על החרדה שיש לי מדברים אחרים. זה מפריע לי בצורה ישירה על החיים ויכול להציף דברים אחרים ולגרום לפוסט-טראומה.
לא פסיכולוג או משהו בסגנון אבל נראה לי שכשילד עולה על רכב או על מטוס הוא לא חשוף לזה כמו זה שהוא צריך 15 שניות לתפוס מחסה או שאר דברים הזויים...
נערך לאחרונה ב:
