יומנו של מדען פחדן

[שם משתמש בעייתי]

משום מה הפעולה עדיין ממתינה לביצוע, למרות שהעברתי את הפקודה עוד ביום שישי. האם עשיתי משהו לא נכון?


ואני צריך לחשוב עוד קצת על ניהול משאבים. זה נכון שחיסכון שלי יכול פגר אחרי היעד (כלומר עליית מחירי הדיור בשנה היא יותר מההכנסה שלי לשנה). אבל להמר על הכל נראה כמו צעד שפסיכולוגית אני לא אדע לעמוד בו. אני צריך לחשוב עוד קצת, לא סגור. אקרא את הפוסט של ביולוג.

 

[yossik]

משום מה הפעולה עדיין ממתינה לביצוע, למרות שהעברתי את הפקודה עוד ביום שישי. האם עשיתי משהו לא נכון?

למה אתה שואל אותנו?
צלצל לשירות לקוחות/חדר מסחר ותברר...

 

[Delver]

@שם משתמש בעייתי
פעולות קניה בקרנות (KRN) מתבצעות בסוף יום המסחר, כמו כן אם אני זוכר נכון - ימי המסחר של הקרן הזו הם שני-חמישי.
בקיצור, חכה כמה שעות ואם לא עובר - תתקשר ותשאל מה הקטע.

 

[שם משתמש בעייתי]

כחודש לאחר הachievement unlocked הראשון שלי – פתיחת תיק השקעות בעצמי בבנק, אני ממשיך במסע.
הכסף "הניסיוני" עלה מעט בערכו במהלך הזמן המדובר, ועל הדרך גילתי עוד מספר דברים מפתיעים. לדוגמה שניירות ערך לא נסחרים כל יום, אלא יש ימים בשבוע בהם נייר כלשהו נמכר. אם רוכשים אותו בחמישי בלילה, אז יקח כמעט שבוע עד שהוא יהפוך לשלך והמחיר שנקוב יהיה שונה מזה שציפית.... כשבאתי לרכוש ניירות ב-10,000, למעשה כרשתי ב-9,800 כלומר ב"מחיר מבצע". כבר כעבור שבועיים זה עלה ל-10,000 מבלי שירד לי מהעו"ש, אז "הרווחתי". ואז אתמול ירד ל-9,850, אז "לא הרווחתי". אבל בהתחשב שמטרת הכסף היא להיות תחליף זול לפנסיה בעוד כ-30-32 שנה, מדובר בתופעה זניחה יחסית, ותכלס אני מתעסק בזוטות. עוד שיעור שלמדתי לחיים: אין מה להסתכל על המספר כל שני וחמישי. גם ככה הוא לא אומר דבר, אם אני לא מתכוון למכור את הניירות בקרוב.

אז ה- achievement העלה לי את הביטחון העצמי מעט והוביל לחיפוש מורחב. הבנתי שבנוסף לניירות ערך המחקים מדדים מוכרים מאוד כמו המדד העולמי, מדד אירופאי, ת"א 35 וכמובן הסנופי - קיימים עוד עשרות ניירות ערך המחקות מדדים שונים. כמו מדד הבנקים, מדד הנדל"ן המניב, גז ונפט, פיננסים ועוד.

חלק מהקרנות המחקות הניבו תשואה מטורפת בשנה החולפת. אבל מכיוון שמניות של מכונות זמן עדיין לא זמינות בתחילת 2022 - אני צריך לוותר על האופציה המפתה לחזור לתחילת 2021 ולרכוש את הקרנות הנ"ל.
מצד שני, יצר החמדנות לא מרשה לי להתעלם מכך ש" אינדקס ת"א Mid Cap " לדגומה השיג לא פחות מ-46% תשואה ב-2021 ומדד הבנקים רשם לזכותו 73.68% בשלוש השנים האחרונות. "הראל מחקה ת"א בנייה" מתהדרת בלא פחות מ80% תשואה! מדובר במספרים גבוהים בסדר גודל שלם מהתשואות שאני רואה בנייר מחקה מדד עולמי.
אז פה אני נמצא בהתלבטות. יתכן וכיוון המחשבה שלי הוא רוח שטות. הרי גדולים וטובים ממני מתעסקים בדברים הללו כמו שאמרו פה – במשרה מלאה. ולא סביר שאני עם חיפוש מהיר בfunder וגלובס פיננסים גיליתי דרך להתעשר, שאותם כרישי הבורסה לא עלו עליה שני עשורים לפני שנולדתי.

אז: לפי התוכנית שלי, אני אמור לעשות החודש "פעימה שניה" (ולא אחרונה) - עוד כ-10,000 ש"ח, שמטרתם היחידה היא פנסיונית. אפשר והגיוני לרכוש בדיוק את אותו הנייר שרכשתי קודם: MSCI World. אבל מצד שני: אולי אני הולך על ביצים וזה הזמן שלי לעשות צעד "נועז" (חה חה חה... אני נועז. מצחיק) ולקנות ניירות מחקות מדד אחר?

ברור לי שאין לי את האפשרות לחזות שמניות של "שטרואס"/"טסלה"/"טבע"/"דלק" יעלו בערכם בעוד כעשור. אבל כדור הבדולח שלי אומר שסביר להניח שהבנקים בישראל לא הולכים לקרוס בקרוב. ואם כן, אז בכל מקרה כולנו נישאר בלי שקל על התחת. ולכן ה"רעיון האנליסטי הגאוני" שלי הוא לכלהן:
לפי חיפוש בפאנדר, ישנן שתי קרנות נאמנות המחקות מדד בנקים בישראל (אולי יש יותר, אבל לא באתר?). האחת היא 5133616 של הראל והשניה היא 5134168 של פסגות. שתיהן עם דמי ניהול של 0.5%, שזה די הרבה בהתחשב בכך שהן קרנות מחקות אינדקס של 5 חברות בלבד. אבל מצד שני, מדד הבנקים נראה כמניב משמעותית יותר מ-5% לשנה.
אז אני רוצה לרכוש את ניירות הערך הללו בעלות של 10,000 ש"ח, כשהמטרה היא "שגר ושכח". כלומר, אני רוכש עכשיו ולא נוגע (בפקודה!) עד לשנת 2052.

מה המטרה: להגדיל את התשואה ביחס למדד עולמי מפוזר. יתכן וזה נותן משקל יתר לשוק המקומי (בואו לא נשלה את עצמנו, אנחנו לא מעצמת על) ומעלה את הסיכון. אבל אולי גם מעלה את הפוטנציאל לרווח (לתווך הארוך).
האם הרעיון הגאוני החדשני שאיש לא חשב עליו לפני נשמע טוב? או שיתכן ואני חושב על שטות גמורה? אולי אני בסך הכל מתפתה פה לקנות חוזה עתידי לפרח ולא יצא לי מזה כלום? אולי התנופה שאני רואה במדדים שצייתי היא כולו תופעה זמנית חולפת וזאת לא השקעה, אלא הימור סטייל "הרולטה הזאת בדרך כלל נותנת מספר אי-זוגי"?

 

[חתול לילה]

ישנן שתי קרנות נאמנות המחקות מדד בנקים בישראל

התחרות בבנקים הולכת להיות אגרסיבית, עם המעבר החופשי והקמת בנק דיגיטלי.
אתה שוב מנסה להיות חכם יותר מהשוק, יותר גרוע מכך, בדיעבד.

תעשה את הניסוי הבא:
תקרא כותרות עיתונים מלפני שנה. ואז תנסה לנחש בהינתן המידע הזה מי יהיו הסקטורים המובילים. בהצלחה.

 

[סתם_אחד]

תקרא שוב את פירמידת הצרכים של המשקיע.
ותשאל את עצמך כמה אתה מבין בבנקים, בפיקוח עליהם, במה גורם לערך המניות שלהם להשתנות.
אם בכל זאת כדור הבדולח שלך עובד, אז כנראה שעלית על משהו, אבל במקרה שלא אתה מציע כרגע להשקיע מחצית מהכסף שהכנסת לשוק ההון במדד מרוכז, מקומי, נישתי, שאין לך ככה״נ ידע מספיק עליו.
גילוי נאות: אני משקיע בארץ בMSCI world, ובחו״ל בVTI,VXUS.

עריכה נוספת:
לדעתי אתה צריך לעשות שיעורי בית מעמיקים עם עצמך. אם תוך חודש אתה משנה דעה זה אומר שלא עשית עם עצמך חוזה אודיסאוס, לא הגדרת כראוי (או בדקת את הנושא באופן מספק) את הקצאת הנכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלך.
לא שאסור לשנות דעה, אבל אני לא מוצא בפוסט האחרון שלך הגיון שעולה בקנה אחד עם הדברים שכתבת קודם, לי זה נראה כמו הימור מוזר שמנסה להשיא תשואה עודפת בסיכון גדול על סמך תשואת עבר.

אני אצטט לך מהפוסט שקישרתי אליו בתחילת ההודעה שלי:
״הקצאת הנכסים קובעת את פרופיל הסיכון / תשואה של תיק ההשקעות שלכם. ככל שהתיק נוטה יותר לאפיק המנייתי עתיר הסיכון, כך התשואה ממנו (בתוחלת) צפויה להיות גבוהה יותר. תיק שמוטה לנכסים שמרניים, לעומת זאת, יתאפיין בתנודתיות נמוכה יותר (ולכן יקנה לכם שלוות נפש), אבל התשואה ממנו (בתוחלת) צפויה לפגר בהרבה אחרי תיק השקעות מנייתי. אין דרך לבחור את הקצאת הנכסים המושלמת אלא בדיעבד, ולכן חשוב לבחור הקצאה שתאפשר לכם לישון היטב בלילה מבלי למכור בפאניקה בפעם הבאה שבה השוק יקרוס (והוא יקרוס).

מטבע הדברים, הקצאת הנכסים היא החלטה גורלית וחשובה בהרבה מיעילות המס, מעלותו הכוללת של תיק ההשקעות, או מניירות הערך הספציפיים שתבחרו לקנות. כך, לדוגמה, אם בניתם תיק יעיל וזול, אבל בחרתם להקצות רק 10% ממנו לנכסים עתירי-סיכון, התשואה שלכם צפויה להיפגע״

 

[שם משתמש בעייתי]

אם תוך חודש אתה משנה דעה זה אומר שלא עשית עם עצמך חוזה אודיסאוס, לא הגדרת כראוי (או בדקת את הנושא באופן מספק) את הקצאת הנכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלך.

יודע מה? אתה צודק.
אכן, מכיוון שאני לא יודע להעריך נכון את פרופיל הסיכון שלי, אני לא יודע מה אני עושה.
אבל הסיבה הפוכה ממה שאתה חושב. בדקתי את הנושא יותר מדי, נכנסתי למצב של analysis paralysis - כלומר במקום לעשות משהו, קראתי עשרות עמודים של חומר קריאה. וכל עמוד נוסף פתח עוד שאלות לעוד 10 עמודים. ולכן אני לא רואה דרך אחרת מניסוי וטעיה. ככה שעשיתי יותר מדי שיעורי בית, וקיבלתי ים מידע הסותר זה את זה. וקראתי כמובן גם את הפירמידה, וגם את 25 התיקים וכמובן שאת "ההחלטה הגורלית".
המסקנה שלי בסופו של דבר היא שאי אפשר להעריך את פרופיל הסיכון בשום שיטה חוץ מלהסתכן בפועל. אני לא יודע אם אני אצליח לישון בלילה אם 50 אלף יהפכו לי ל25 אלף. מקווה שכן, אבל הדרך לבדוק היא רטרואקטיבית. עוד לא הגעתי ל"חוזה אודיסאוס" מהסיבה שעדיין לא סיימתי לבנות את התיק. הוא בשלבי בנייה ולכן אני שואל כאן אנשים שמבינים יותר ממני (תודה על כך!). אני עדיין לא מוכן "לחתום", מכיוון שעדיין לא יודע על מה. אבל החוזה שלי יהיה חד משמעי: לא למשוך את הכסף במשך 30 שנה: זה כסף "לא לשימוש". זה כסף של אני הזקן.

ותודות לתגובתכם, אני יורד מהעץ הזה של לנסות מדד בנקים. לא בשבילי.
אז, נעשה צעד אחורה.
כרגע התיק שלי הוא במצב "בייבי" וצריך לגדול (אני לא חי בסרט ש-10,000 ש"ח זה באמת תיק השקעות). הגדילה תהיה נכון להיום פי 2 - תוך כדי הגד|לת סיכון. למה ככה? אני רוצה להגיע לתיק שמחציתו בפיזור רחב (עולמי, שוק מפותח) ומחציתו בסיכון גבוהה יחסית (ולכן חשבתי על בנקים). אני רואה שבנקים זאת טעות מכיוון שכדור הבדולח שלי קיבל קצר חשמלי ולא שם לב שאולי דווקא עכשיו נכנסת תחרות לשוק הבנקים וכנראה הרעיון שלי היה מופרך מיסודו. אז אולי קיים מדד "בטוח יותר, אבל קצת מסוכן" שמתאים לצריכים שלי? הנדל"ן עולה פלאים, אבל החשש שלי שזאת בועה. "איילון אקסטרים ת"א 125 פי 3" נשמע מפתה מבחינת התשואות, אבל ה"פי 3" גם אומר שבמצב משבר הכל יקרוס פי 3. זה קצת רולטה רוסית. יש לא מעט קרנות מחקות "מניות Small Cap" אבל דמי הניהול שלהם לרוב גבוהים למדי.

אולי בכלל תיק 50:50 (בין סיכון גובה לבינוני) הוא רעיון רגוע ומתאים לי יותר ללכת על נייר בודד (MSCI WORLD) ולא לנסות "לופט געשעפט" בכאילו? נייר בודד זה ה"קל ביותר" מבחינתי.
תודה רבה על התגובה. גרמתם לי להרבה מחשבה.
נ.ב.: מכיוון שבתחום הזה אני תינוק, אז אני בגישה שאני לא מתבייש לצאת דביל. עדיף שמישהו פה בפורום יכתוב לי שאני עושה טעות מאשר שאגלה זאת לבד רטרואקטיבית.

 

[סתם_אחד]

אם אתה כנה עם עצמך ויודע שלא משנה מה את התיק לא תמכור ב30 השנה הקרובות, אז ירידות בעוד עשור לא אמורות לעניין אותך.

באופן אישי אני אוהב את הנוסחא לחלוקה בין סיכון גבוה (מניות) לסיכון נמוך (מה שפעם היה אגח, היום אולי מזומן או נדלן) של 110 פחות הגיל שלך = אחוז ההשקעה בסיכון גבוה.
כך, בן 30 יקצה 80% למניות, אך כשיהיה בגיל 60 רק 50% יוקצו למניות.
באופן זה, לקראת הפרישה פחות כסף יהיה בסיכון גבוה מה שיגן עליך באופן יחסי מירידות חדות בשוק רגע לפני הפרישה.
אבל עד הפרישה עוד זמן ארוך לפניך, והשקעה במדד מחקה עולמי היא כנראה האופציה המועדפת על רוב הגולשים כאן בפורום.
מדד מחקה עולמי בנייר אחד הוא נוח, פשוט, מבוזר, חוצה סקטורי השקעה וכנראה יכה את רוב ההשקעות המנוהלות ולו בגלל דמי הניהול הזולים שלו.

גם אם תעשה טעויות בדרך, תתייחס לזה כ"דמי לימוד", שעדיף לשלם אותם מאשר לשבת על הגדר ולשקוע בanalysis paralysis.
יש לך כבר הרבה יותר ידע מהאדם הממוצע, ויש לך יעד שהצבת לעצמך.
מכאן יש הרבה מאוד דרכים להשיג את היעד שלך

בהצלחה!
אשמח לשמוע עוד עדכונים בהמשך.

עריכה:
אם בן לילה מחקה עולמי בשווי 50 אלף יהפוך ל25 אלף, אני אשמח ממש. זו הזדמנות פז לקנות בהנחה של 50%!
בירידות בקורונה המשכתי לרכוש מניות לפי התוכנית שהגדרתי מראש, וצברתי רווחים נאים כשהמחירים חזרו לעצמם.

 

[שם משתמש בעייתי]

קראתי טיפה על קרנות מחקות אג"ח ואני עדיין בפרק של 25 התיקים.
בגדול, אני דבק באסטרטגיה שקבעתי לעצמי. נכון להיום אני משקיע אך ורק בשביל פנסיה ולכן עניין העו"ש לחוד ולעניין הפנסיה לחוד. העו"ש נכון להיום הוא נזיל וזמין למניפולציות, אבל הפנסיה צריכה להיות "חוזה קשיח": לא נוגעים, אלא אם כן מתגלה טעות של ממש. וב"טעות" אני לא מתכוון ל"אילו הייתי משקיע במניות קקטוס צהוב בע"מ בינואר 2022, אז הייתי עשיר ומאושר " אלא שגיאה של ממש, שבה עשיתי מהלך לא הגיוני. דבר שאני מעדיף למנוע מראש ולכן מתעייץ עם אנשים חכמים ממני. ולכן מעדיף לשאול שאלה מפגרת מדי פעם, מאשר לעשות טעות גורלית.
אז סיכום מה יש לי בפנסיה:
יש לי כ-21 אלף ש"ח בקרן פנסיה רגילה, כ-73 בגמל להשקעה, כ-4.7 בקרן השתלמות (הכל מגדל). כ-9.7 אלף בניירות ערך של MSCI WORLD (בנק). כל השקלים הללו לא נועדו לשימוש עד גיל 60 במינימום, ואמורים להפוך לזמינים עבורי בסביבות גיל 67. אלא אם כן קרה מקרה של חיים ומוות (ואני מתכוון של ממש, ולא דגם חדש של טסלה במבצע ללקוחות שופרסל).

חשוב לי לשמור על הפרדה פיזית בין כסף זמין או/ו מיועד למטרות קרובות לבין כסף שנועד למטרה פנסיונית בלבד והוא "בלתי נגיע". בהתאם למדניות זו שלי, כמות הכסף בעו"ש לא משפיע ישירות על חיסכון פנסיוני. כלומר, מה שאני מפריש עכשיו (וכל שנה בהתאם למדניות) לא אמור להיות תלוי בכמה שוכב בבנק, אלא רק בכמה הרווחתי במהלך השנה.
מחישוב שערכתי, עלי להפריש כ-20.5 אלף שקלים שנתית לטובת הפרישה. במהלך 2021 הפרשתי כ-11.2 לקרן הפנסיה, ורכשתי באופן פרטי וכ-9.8 ניירות ערך. אז מבחינה זו 2021 "סגורה" ואני לא חייב לעצמי כלום. עכשיו אני דואג ל-2022. יופי.

לפי התוכנית ל-2022, אני מתכוון להפקיד כפסים בעיקר בדרך של רכישת ניירות ערך. בנוסף אני אפקיד סכומים קטנים יחסית (200 שקל?) חודשיים לקרן הפנסיה, כשהמטרה היא לא צבירה, אלא שמירה על דמי ניהול (החבר'ה שם אוהבים להעלות את דמי הניהול אם אין הפקדות במשך פרק זמן כלשהו).
נשאר לדעתי רק קצה הקרחון: להחליט איך אני מחלק את ניירות הערך. מכל התיקים המוצעים אני חושב על תיק סטייל "תיק מס’ 8: הירושה של וורן באפט". כלומר כ-90% מניות וכ-10% אג"ח ממשלתי.
המניות של באפט הן שוק אמריקאי. נכון להיום אני מחזיק במחקה מדד עולמי. זה פלוס-מינוס שקול, אבל שלי טיפה יותר מפוזר. תקנו אותי אם אני טועה, יותר מפוזר אומר פחות תשואה בתוחלת. אבל מצד שני, פחות סיכוי להפתעה רעה.
אז יתכן בהחלט שאני רוצה לתת משקל כלשהו לשוק המקומי. כלומר ה-100% שלי יתחלקו לדוגמה כך:
* 80% - מחקה מדד עולמי. נגיד של פסגות
* 10% - מחקה מדד מקומי. לדגומה 5125224 ( PTF אינדקס ת"א Mid Cap (4A) )
* 10% - מחקה מדד אג"ח. מתלבט בין נגיד 5122841 ( מחקה‏ משולבת שקליות ר.קבועה ממשלתיות) או משהו כמו 5113386 (צמודות מדד ממשלתיות).
מטרת החלק האג"חי - למתן מעט את התנודות. הוא לא נועד להיות "סוס דוהר", אלא "חמור רגוע".

מה דעת הקהל על הרעיון?

נ.ב.
בוודאי אפשר לשאול את השאלה הצפויה: ומה עם יתר הכסף שיש לי בעו"ש? לא מגיע לו לעבוד קצת? לא מתחמק מהעניין, כן מגיע לו. אבל מבחינתי מדובר בנושא אחר. קודם אני רוצה לפתור את הבעיה שיש לי עכשיו (חיסכון לעת זקנה) ולאחר שנושא זה יהיה סגור מבחינתי (כלומר אני אבין לחלוטין מה, כמה, איך ומתי אני עושה) - אני אתחיל לחשוב על חיסכון לתווך קצר יותר. אבל קודם לסיים משימה א': לבנות תוכנית פנסיונית בעצמי.

 

[חתול לילה]

יותר מפוזר אומר פחות תשואה בתוחלת

למה אתה חושב כך?

מטרת החלק האג"חי - למתן מעט את התנודות.

10% לא יעשו את העבודה.

ב- "ירושה של וורן באפט" ה- 10% זה לצריכה בזמנים שהשוק נופל. אבל אתה אמרת שאתה לא מתכוון לגעת בכסף.
חוץ מזה, אצל באפט "מספיק" לשמור על 10% גם אם השוק קורס לחלוטין ולא מתאושש אף פעם. אצלך, לא ממש.

 

[שם משתמש בעייתי]

למה אתה חושב כך?

אולי אני טועה בנקודה הזאת. אינטואיטיבית נראה שלהשקיע 100 שקל במניה מצליחה ביותר יתן יותר מלהשקיע שקל אחד בכל אחת מ-100 המניות המצליחות ביותר. האם זה לא נכון? ( אינטואיטיבית נראה לי שהימור יותר צר אמור לתת יותר רווח במקרה של הצלחה. אבל אולי אני מדמיין קזינו פה והשוק לא מתנהג ככה)

אני מרגיש שאני טיפה מפספס את הנקודה של "למה צריך אג"ח בתיק" באופן כללי. להבנתי, מטרתו של החלק האג"חי בכלל היא להוות כרית ביטחון למקרה והמניות בשוק יקרסו. כלומר השקענו 90 שקל במניות ועוד 10 שקל בא"ח. כעבור שנה קרה מקרה והשוק נפל ושבר את הרגל. נשארנו עם 45 שקל במניות, אבל 11 שקל בא"ח. אז הוא סוג של "יציב" ביחס למניות.
אני חש שאני מפספס את הנקודה, כי אתה ציינת שאני לא מתכוון לגעת בכסף (שזאת התוכנית) ואני לא רואה את הקשר. נראה כי חסרה לי חתיכת פזל אחרונה.
התוכנית היא כאמור, להשתמש בכסף הזה רק בעוד 30 שנה ולא לפני (כלומר אף שקל מאלו שנועדו לפנסיה לא הולך להפוך לנזיל). יתכן שאני כן אעשה איזונים בסגנון הסולידית ואז אמכור מניות במטרה לקנות אג"ח (אבל לא אשתמש בכסף, כי הוא פנסיה). האם תוכנית זו נשמעת טוב? כי אם אין אג"ח, אז אין גם מה לאזן בכל מקרה. וזה הכי קל: קנה מדד עולמי היום ולך לישון, תתעורר בעוד 30 שנה עם בוכטה כסף.

 

[FIYaacov]

תקנו אותי אם אני טועה, יותר מפוזר אומר פחות תשואה בתוחלת.

אתה טועה.
פיזור מוביל לאותה תשואה עם סטיית תקן נמוכה יותר (זו בעצם הארוחה חינם שהפיזור נותן).

 

[חתול לילה]

נראה שלהשקיע 100 שקל במניה מצליחה ביותר

אתה יודע לבחור את המניה המצליחה ביותר?

והשוק נפל ושבר את הרגל. נשארנו עם 45 שקל במניות, אבל 11 שקל בא"ח.

עד כאן נכון. היו לך 100 ש"ח ונשארת עם 56. אתה מרוצה?

כדי שאג"ח ייתן לך הגנה אתה צריך משהו כמו 50% או יותר. מצד שני, ככה קשה לצבור הון לפרישה.

וזה הכי קל: קנה מדד עולמי היום ולך לישון, תתעורר בעוד 30 שנה עם בוכטה כסף.

ולפני הפרישה כדאי להעביר חלק לאג"ח, לפני שהשוק נופל ושובר את רגלו.

 

[שם משתמש בעייתי]

כדי שאג"ח ייתן לך הגנה אתה צריך משהו כמו 50% או יותר. מצד שני, ככה קשה לצבור הון לפרישה.

ולפני הפרישה כדאי להעביר חלק לאג"ח, לפני שהשוק נופל ושובר את רגלו.

אני מתחיל להבין את העיקרון לדעתי. חלק אג"חי קטן לא עושה את העבודה של הגנה טובה מצד אחד ולא עושה את העבודה של תשואה טובה מצד שני. דבר שמייתר אותו במקרים של חיסכון ארוך טווח. האם ירדתי לסוף דעתך?

מה הדעה לתוכנית דיפרנציאלית, בה אני מגדיל בהדרגה את החלק האג"חי כל עשור, נגיד:
0-10 שנים, - 0% אג"ח
10-20 - 15% אג"ח
20-30 - 25% אג"ח
תום הצבירה - מאזנים ל-50% אג"ח חד פעמי.
ואז בתום תקופת החיסכון, מתחילים בשלב השימוש (כלומר משיכה של כ-3% שנתית).

האם תוכנית כזאת נשמעת יותר סבירה?

 

[חתול לילה]

האם ירדתי לסוף דעתך?

נכון

מה הדעה לתוכנית דיפרנציאלית, בה אני מגדיל בהדרגה את החלק האג"חי כל עשור, נגיד:

נשמע סביר.

כלל אצבע נפוץ הוא שאחוז המניות יהיה 100 פחות גיל.

יש גם מודלים מורכבים יותר בהם השינוי לא לינארי. קרא למשל על מודל ה- U.

 

[FIYaacov]

יש גם מודלים מורכבים יותר בהם השינוי לא לינארי. קרא למשל על מודל ה- U.

בU זה עדיין לינארי (חלק קוראים לזה V), פשוט piece-wise (כלומר יש שיפוע לתקופת הצבירה ויש שיפוע לתקופת המשיכה).

 

[שם משתמש בעייתי]

עבר זמן רב למדי מאז שכתבתי כאן לאחרונה. אז פרק זה יהיה קצת ארוך, אבל מקווה שלא משעמם:
בתקופה זו קרו מספר שינויים קטנים בחיי ה"בוגרים". לדגומה, התקופה שלי באוניברסיטה שלי הולכת להסתיים בסוף השנה, ומקביל התחלתי לעבוד עם האוניברסיטה הפתוחה, תמורת 2000 שקל לחודש (בנוסף. לא במקום). בהמשך, בעזרת השם, החל מ-2023 אני עובר לפתוחה במתכונת מלאה.
אבל פוסט דוק זה פוסט דוק. ככה שהשכר הזה פטור מכל מס, אבל מצד שני לא נותן שום תנאים סוציאליים, לרבות הפקדות לקרן פנסיה וביטוח.
עוד חדשות חשובות הם: נכנעתי לתכתיבי החברה הצרכנית, הוצאתי רישיון נהיגה ורכשתי טרנטה ב-22 אלף שקל, עם ביציעים מושלמים: היא מאיצה כאשר אני חולץ גז ובולמת כאשר אני לוחץ על הבלם. בול הדרישות שלי מרכב. נכון, החזקת רכב משלי זה לא ההחלטה הכלכלית הנבונה בעולם, אבל זה משפר את רמת החיים.

שנת 2022 עד כה היתה מפחידה מבחינה כלכלית, במובן שהניירות שרכשתי בזמנו (MSCI WORLD) בעיקר ירדו. הכסף בעו"ש בעיקר ירד בכוח הקניה שלו. ואני נשארתי באותו המקום פחות או יותר. מצד שני, החדשות הטובות הם שאני לא נבהל מגלים. הכסף ששמתי לפנסיה הוא מצידי פיקדון ל-30 שנה קדימה. אז מה אכפת לי משנת 2022 מול 2021? מה שמעניין אותי זה מה יהיה בשנת 2050.
אז הגעתי לקראת תחילתו של סוף השנה 2022 ואני צריך לדאוג למספר דברים. הראשון הוא קרן הפנסיה שלי. לפי החישוב שלי, בהנחה שאני מפקיד לעת זקנה 18% מכל מה שהרווחתי השנה, יוצא שאני חייב לשים 19,622.52 שקלים לחיסכון הטווח הארוך. מכיוון שאני חושש לשים הכל על ניירות ערך שאני רוכש בעצמי, אני מעדיף פיזור בין מכשירים שונים, שלכל אחד יש יתרונות וחסרונות משלו. אז מחצית מהסכום העברתי ל"גמל להשקעה", שהיתרון המרכזי מבחינתי הוא שזה כלי שנותן פטור ממס על הקצבה. החיסרון הוא כמובן דמי ניהול. החלק השני הוא הפקדה לקרן הפנסיה בהוראת קבע. הצפי שעד סוף השנה אני מעביר 2000 שקל לקרן הפנסיה. היתרון הוא שהכלי נותן ביטוח קצת עלוב במקרה של נכות, שזה עדיף מ-0 שאני אמור לקבל בתור מלגאי. וכמובן שזה פשוט.
כבר רכשתי השנה ני"ע (זהה לקודם, תכלית MSCI WORLD TTF) בסך 5565.67 שקלים. נשאר לפי החישוב עוד 2056.76 שקלים שאני "חייב" לעצמי משנת 2050. יתכן ובסכום לא גבוה שכזה אפשר לנסות ולרכוש קרן נאמנות מחקה אג"ח, עם מטרה לשמור עליו לתווך האורך. או להמשיך בכיוון של ני"ע בודד לאורך כל הדרך. צריך לחשוב.

הנושא השני, שמטריד לא פחות הוא העו"ש שלי שבוכה עקב עליית המחירים בכל גזרה אפשרית. אחת המטרות הכלכליות שלי בחיים היא רכישת דירה למגורים, יעד שמתרחק בצורה פסיכית. גם אם אני מרוויח 100,000 לשנה נטו, ללא שום הוצאות - מחירי הדירות עלו בשנה מ1- מיליון ל-1.2 מיליון, כלומר למעשה חסר לי עוד יותר בשביל הרכישה.
אז אני מרגיש שאני צריך דרך להתגונן (לפחות חלקית) מפני אינפלציה. הדרכים שאני רואה הן:
א) פיקדון בבנק הפועלים. נכון להיום, על פיקדון של 100,000 שקלים למשך שנה הבנק מציע 3.1% שנתית. שזה יפה, אבל החיסרון הוא שאין תחנות יציאה. על 50,000 האחוז הוא 3.05%. מזה בנוסף מורידים מס. יתרון מרכזי: שקיפות מלאה עם סיכון אפסי. אין שום צורך בידע טכני, ניתוח גרפים, נחושים, הימורים, קריאה.
ב) רכישת קרן הנאמנות צמודת מדד. לדגומה MTF מחקה‏ תל גוב-צמודות 2-5, מספר 5121686. בנק מציין שהקרן זו פטורה ממס "ברמת הקרן" אבל חייבת במס "ברמת הלקוח". אני מניח שהמשעות היא שאני אצטרך לשלם מס בכל זאת כאשר אני מוכר. חיסרון בולט מאוד באפשרות זו: אני לא יודע אם היא באמת תרוויח במהלך השנה, ואם כן: כמה. הגרף בפאונדר מראה דווקא ירידה במהלך השנה. דבר שאומר שלא מדבור בכלי חסר סיכון. וכמובן שאין הבטחה שזה יניב יותר מ-3%.
ג) רכישת קרן כספית: כדגומת מיטב כספית ניהול נזילות (00), מספר 5135926. גם לגבי קרן זו קיימת הערה לגבי כך שיש פטור ממס ברמת הקרן ולא ברמת הלקוח (אם הבנתי נכון זה אותו ה-25% שהסולידית ציינה, שכנראה "יתכזזו" מול האינפלציה) . פאנדר מראה מגמת עליה מתונה, אבל מאוד מובהקת של כ-5% לשנה. כמובן שתשואות של שנה שעברה הם שלג דאשתקד, אבל זה מראה שבהשוואה למקרה ב', הסיכון נמוך בהרבה. הקרנות הכספיות מקבלות פופולריות רבה בחודשים האחרונים. אחד החששות שלי היא שהעליה בעלותו של נייר הערך משקפת אך ורק ביקוש שעולה. כלומר מדובר בעוד פקעת צבעוני שיום סגריר אחד מישהו יגיד שהיא לא שווה כלום. מצד שני, יש נכסים של ממש שנרכשים על ידי הקרן, אז זה לא סתם לופט גשעפט.
(בנוסף קיימים כלים שפסלתי על הסף. בניהם רכישה ישירה של אג"ח ממשלתי ומק"מ: מסורבל מדי לרמה שלי)
היתרון של שני הכלי האחרונים זו הנזילות. אני יכול למכור הכל כמעט בכל רגע. זהו גם חיסרון כנראה, כי תיתכן גם מכירה בהפסד (בניגוד לכלי א').
נכון להיום, אני חושש לחסום את כל הכסף בעו"ש לתקופה ארוכה (יותר משנה) בעיקר מכיוון שאני נמצא בשלב שבו עוד מספר חודשים הרגלי החיים שלי הולכים להשתנות (אני חושב לעבור למרכז עקב מעבר לאוניברסיטה הפתוחה). אז מה שאני חושב זה להשאיר לעצמי כ-50,000 בעו"ש, ואת יתר הכסף לחלק בין כלי א' לכלי ג'. כנראה שווה בשווה (למרות של כלי א' אני סומך יותר, בכלי ג' כנראה תהיה הגנת אינפלציה בכלס יותר טובה).

בנוסף, למיטב הבנתי בעוד כשבוע, בנק ישראל עומד לעדכן את הריבית. דבר שצפוי להעלות את כדאיות של כלי א' (למרות שהפועלים אוהבים קצת לפגר על עליית הריביות ללקוח). אז יתכן ועדיף להתחיל לזוז רק שבוע הבא.

 

[yossik]

תודה כל העדכון.

 

[Therealdeal]

היי,

קודם כל - תודה על העדכון, נהנתי לקרוא את השרשור שלך. המצב שלי היה דומה לשלך לפני כמה שנים, בפרט הקשר לאקדמיה. כיום אני במקום אחר לגמרי לאור ההשכלה הפיננסית שרכשתי, אבל לא פחות הודות לשיעור חסכון גבוה והכנסות גבוהות שגרמו לי להרגיש רע עם היותי בור.

יש לי שאלה והערה. נתחיל עם ההערה -

לגבי מה שכתבת על קרנות כספיות:

הקרנות הכספיות מקבלות פופולריות רבה בחודשים האחרונים. אחד החששות שלי היא שהעליה בעלותו של נייר הערך משקפת אך ורק ביקוש שעולה. כלומר מדובר בעוד פקעת צבעוני שיום סגריר אחד מישהו יגיד שהיא לא שווה כלום.

כדאי להבין מה הפיזיקה של קרן כספית בהגדרתה בישראל*. שווי הקרן נמדד ע"י מנהל הקרן והיא נסחרת רק בסוף יום המסחר. עליית הערך, אם כן, אינה נובעת מביקוש והיצע אלא משינוי בשווי נכסי הקרן. לדוגמה, אם נכסי הקרן שווים 1000 שח ויש 10 יחידות מונפקות, שווי כל יחידה היא 100. אם תשגר הודעת קנייה ליחידה אחת, היא תתממש בסוף היום - מנהלי הקרן ינפיקו לך יחידה חדשה ושווי נכסי הקרן יגדל ל 1100. שים לב ששווי יחידה הוא עדיין 100 (!).

יש בעיות אחרות עם הזרמה מאסיבית של כסף לקרנות הללו, אבל אני לא חושב ששווה לדון בהם כרגע.

בכל אופן, אתה יכול לחשוב על קרן כזאת בתור מזומן שנמצא במרחק 24 שעות (או יותר בסופ"ש או תקופות של חגים).

* גילוי נאות, מחזיק כמה מאות אלפים בקרן כספית כהשקעה לטווח קצר

ועכשיו לשאלה. האם חשבת לעבוד כעוסק פטור במקביל לדוקטורט/פוסט? למשל, העברת הרצאות בתחום בו אתה מומחה לקהלים שונים, העברת הכשרות בתעשייה (אם רלוונטי), הוראה במוסד אחר. מבלי לנקוב בשמות, יש מוסדות שמשלמים גם 60K על קורס בודד. אני מבין שיש לך נפש חופשייה של מדען. לי יש אופי דומה, אבל פתאום נדלקה לי נורה מעל הראש - אני צריך להיות מסוגל להרוויח כסף היום בשביל שהחיים שלי יהיו טובים יותר בעתיד. לבן אדם הרגיל, זה שמרוויח משכורת נורמלית, נופל האסימון שהוא צריך להשקיע את מה שהוא מרוויח כי בעתיד הוא עשוי להרוויח פחות. לי נפל (ואולי לך יפול בעתיד) האסימון שהשנים עוברות ושאני לא מסוגל להשקיע כי אני לא מכניס מספיק. היות שכך, הבנתי שאני 1. צריך ללמוד כיצד להכניס יותר כסף. זה סקיל, במיוחד לאדם שיש לו מומחיות נישתית. ו2. להשתמש בידע הזה כדי אשכרה להכניס יותר.

אשמח לשמוע איך אתה רואה את האספקט הזה.

 

[שם משתמש בעייתי]

ועכשיו לשאלה. האם חשבת לעבוד כעוסק פטור במקביל לדוקטורט/פוסט? למשל, העברת הרצאות בתחום בו אתה מומחה לקהלים שונים, העברת הכשרות בתעשייה (אם רלוונטי), הוראה במוסד אחר. מבלי לנקוב בשמות, יש מוסדות שמשלמים גם 60K על קורס בודד.

חשבתי, אבל לא ברצינות. אני אמנם אוהב להרצות, אבל לארגן עסק של ממש שבו אני מחפש אולם הרצאות, עושה פרסומות, מחפש קהל, וכד' פשוט לא בא בחשבון. בנוסף, כמות ההרצאות לקהל הרחב שאני יכול להעביר היא יחסית מוגבלת (נגיד 5-6 הרצאות גג לפני שאני מתחיל לחזור על מה שאמרתי). כי סביר להניח שלא הרבה יתעניינו בשאלות טכניות כמו איך מחשבים את יחס הלחץ לצפיפות במים עם 25% מוצקים וטמפרטורה 45 קלווין. או איפה עדיף לעשות את החישוב במטאלב או בC++.
אחד המשאבים שלמוסדות אקדמיים אין מחסור בו כלל זה כוח אדם איכותי: סנדלר לא הולך יחף. מוסדות ההשכלה מכשירים עשרות דוקטורים על בסיס שנתי. מרצים לא חסר.
כרגע אני גם במגעים עם הפתוחה שאולי (ואולי די גדול) יכולים לתת לי איזה קורס קטן לתרגל (הם קוראים לזה "להנחות"). היתרון של זה הוא שזה "בנוסף" ולא "במקום" הפוסט-דוק.