משהו לא מובן לי.
נניח הפעילות של המסחר היומי אכן מהווה סיווג כסוחר.
זה צריך בהכרח להכניס גם את רווחי ההון ממכירת ETF (שנחסכו לטווח ארוך) לחלק מהעסק??
האם זה לא היה אמור להיות מחולק - רווחים מהעסק של המסחר היומי ממוסים כעסק, ורווחי ההון האמיתיים (שאינם קשורים לעסק) ממוסים כרווחי הון…
הלוואי שזה אכן ככה. אני לא רואה חשבון, אבל להערכתי, ולצערי, המצב בפועל הוא אפילו יותר חמור - מס הכנסה יטען שגם הדיבידנדים בניירות ערך שלא ביצעת בהן אף פעולה, ייכללו בהכנסות מעסק. אני מעריך שהרכז במשרד פקיד שומה לא יתעמק מה החזקת ולמשך כמה זמן - מבחינתו במבט חטוף הכל עסק אחד שפועל בשוק ההון.
לא מצאתי עדות מפורשת להפרדה בין הכנסות מניירות ערך כפירותיות או הוניות.
עדויות חלשות שתומכות בסיווג נפרד לכל הכנסה:
1. בחוזר מס הכנסה: סיווג הכנסות ממכירת ניירות ערך ומעסקאות עתידיות הנסחרים בבורסה כהכנסה פירותית או הונית - משפטית - 13/2004, נכתב כך:
יש לסווג את ההכנסה של שמעון מן האופציות והמניות כהכנסה הונית וזאת גם אם שמעון מכר את המניות ורכש תחתן מניות אחרות בעלות אופי ומאפיינים דומים. אין לסווג כהכנסה עסקית את הרווח מפעילותו של שמעון באופציות שהרי כל מטרתה היא גידור סיכון של השקעה הונית.
2. עצם הקטגוריה של עסקת אקראי בעל אופי מסחרי מראה שלא מתייחסים לכל ההכנסות כמקשה אחת. הבעיה היא שאין עדות לקבלת המקרה ההפוך - עסק שמדי פעם יש לו "עסקת אקראי" הונית.
עדויות חלשות שתומכות בכך שאין סיווג נפרד לכל הכנסה:
1. רואה החשבון עמוס כץ כותב כך: מהן אפשרויות הסיווג של יחיד הפועל בשוק ההון? הדין מאפשר לפקיד השומה לסווג כל אחד מאתנו באחת החלופות הבאות: 1. משקיע 2. סוחר 3. מבצע עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי
2. רואה החשבון אמנון בן שושן כותב כך: אם מדובר במשקיע שעיסוקו בתחום ההשקעות הפיננסיות (בנק, חברת ביטוח או כל גוף פיננסי אחר), הנטייה תהיה לסווג את הכנסותיו הפיננסיות כאקטיביות עסקיות
אני מסכים שזו החלוקה ההוגנת, וכנראה שבבית משפט בסוף יקבלו טענה כזו, אבל אני לא חושב שכדאי להשתמש באסטרטגיה שמסתמכת על מאבקים עם מס הכנסה. במקרה שלי, האפשרות הזאת של סיווג נפרד של הכנסות היא הרע מכל העולמות עבור מס הכנסה: גם לשלם מס שולי נמוך עבור ההכנסות העסקיות, וגם מס קבוע על רווחי הון, זאת האפשרות בה המס יוצא הכי נמוך.
יש יועץ מס בקהל?