בעוד, מספר חודשים אני מציין 30 שנות נישואין, כל אחד מאיתנו התפתח באופן שונה במהלך החיים, אישתי מחפשת את השקט והשלווה, אני חייב אקשן, פעולה, אני חיי ברמת מתח גבוהה (הרגל של שנים, לכן חזרתי לפעול לאחר פרישה והגעה לעצמאות כלכלית).
קשה לי לראות את שתינו מבלים 24 שעות ביחד לאורך זמן (למרות שאנחנו מסתדרים מצויין, חברים טובים), בעיקר בגללי, אני חייב לפעול, סדר היום שלי מלא פעילות, אקשן וניהול משברים, לכן עדיף שלכל אחד מאיתנו תהיה התעסוקה משלו במשך רוב שעות היום.
כאשר נישאנו היינו בתחילת שנות העשרים לחיינו, כל אחד התפתח והשתנה במהלך השנים אחרת בהשפעת החוויות שעבר, בנוסף נוצרת שחיקה במשך הזמן, אך מצד שני לאחר ששורדים את רכבת ההרים של החיים, נוצרת סוג של חברות לחיים, שותפות גורל, וזה פשוט נהדר, הרגשה נפלאה.