אם התוכנית באוצר היא להגדיל את כמות המשקיעים בנדל"ן למגורים (ובכך להגדיל את כמות שוכרי הדירות), היה מן הראוי לדאוג להסדרת נושא השכירות בארץ.
אסתכן בתגובה שתהיה לא פופולרית,
ואגיד שאת האוצר והממשלה/מדינה ממש לא מעניינים שוכרי הדירות.
כמו שכתבת קודם, אכן המצב והצעדים שנעשים מיטיבים עם העשירים וה"עניים" נהיים עניים יותר.
השלטון דואג (כרגיל) לטייקונים ולתאגידים הגדולים מהפחד שאם יקרסו הכל יקרוס. הון-שלטון. זה נכון בהרבה מקומות בעולם לא רק אצלנו.
לדעתי,
נראה שיהיה "מאבק" בין מצב הכלכלה (והאבטלה) בפועל לבין נסיונות הממשלה להחזיק את בועת הנדל"ן כמה שיותר מנופחת כדי שלא תקרוס.
כלכלת ישראל נשענת בחלקים גדולים על בועת הנדל"ן הזו שהתפתחה כאן בעשורים האחרונים ואם היא תתפוצץ המצב יהיה ממש רע ולכן המדינה תעשה ככל שביכולתה כדי להימנע מזה - גם על חשבון ה"אזרח הקטן" וגם על חשבון הצעירים והדורות הבאים.
אי אפשר לקחת את הריזיקה שבאפקט הדומינו: נדל"ן - בנקים - ביטוח וכן הלאה.
אז בעיני בעצם זו שאלה בין "כמה המצב יהיה גרוע בפועל" (אבטלה, מיתון וכו') לבין כמה המדינה תעשה כדי לנפח את הנדל"ן.
באופן מסוים זה קצת כמו שאנחנו רואים לאחרונה עם הבנקים המרכזיים והשלטונות שבעצם שולטים ומווסתים את מה שקורה בבורסות בעולם.
כמו שכרגע הבנקים המרכזיים "מריצים" את השווקים ע"י הדפסת כספים, תוכניות רכישה, הורדת ריביות, QE ועוד (בתמורה לשחיקת ערך מטבעות הפיאט שבעצם הציבור סופג, הסתכנות באינפלציה ועוד השלכות נוספות...) כך יכול להיות גם בשוק הנדל"ן.
המדינה שולטת במובן מסוים בשוק הנדל"ן ויכולה "להריץ" אותו לפי רצונה ע"י (חוסר) שיווק/הפשרת קרקעות, הורדת מיסים (כמו שאנחנו רואים שמתכננים), רגולציות, תוכניות ממשלתיות וחוקים כאלו ואחרים. אולי פחות בקלות מאשר האופן בו המדינה יכולה להשפיע על שווקי ני"ע ואולי יותר באיטיות ובסירבול, אבל כן שולטת בסופו של דבר.
לכן קשה לדעת לאן הדברים יתפתחו בנק' זו ובכלל האם המצב ימשיך להישאר תחת שליטתם של השלטונות והבנקים המרכזיים או שהדבר ייכנס לסחרור בשלב כזה או אחר וייצא גם משליטתם.
לדעתי האישית,
כן תהיה נתחיל לראות ירידה בטווח של החצי שנה - שנה הקרובות, אבל לא מאוד משמעותית ובטח לא "קריסה" כי הממשלה פשוט לא תאפשר לזה לקרות.