ptom
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 15/3/21
- הודעות
- 69
- דירוג
- 49
שלום לכולם!
אני נכנס לשלבי סיום של תואר שני במוסד אקדמי נחשב, ומנסה לתכנן את האתגר הבא שלי.
בגדול נשאר לי לכתוב את התזה, תהליך שעשוי להימשך כשלושה / ארבעה חודשים, ובתקווה אסיים בסביבות ספטמבר.
הקטץ' הוא שנגמרת לי המלגה בסוף יוני, והמנחה לא מתכוון להאריך לי אותה (ענייני תקציב).
כמעט כל הכסף שלי נמצא בתיק השקעות שאני מאוד לא רוצה לגעת בו. הייתה לי "כרית ביטחון" בחשבון הבנק למקרי חירום אך רוקנתי את כולה כדי לטפל בבעיה רפואית שצצה בפתאומיות אצל החתולה שלי, שבטיפשותי לא היתה מבוטחת (וטרינרים זה יקר! כדאי מאוד לבטח את החיות שלכם...)
אז יש לי כמה אלטרנטיבות:
1. לקחת הלוואה - מעולם לא לקחתי אחת, אבל למיטב הבנתי personal loans למיניהן הן ללא שיעבוד ולכן הריביות שלהן לרוב גבוהות מאוד.
2. להסכים לעזרה הכלכלית של ההורים - עם כל המחיר הנלווה לזה (הרבה לחץ ומניפולציות רגשיות)
3. להתחיל לחפש עבודה כבר עכשיו
כרגע האופציה הקורצת לי ביותר היא 1, או (בלית ברירה) שילוב של 1 ו-2. הסיבה לזה היא שאני מאוד רוצה לסיים עם מה שאני עושה כרגע לפני שאני מתחיל את השלב הבא.
הקטץ' הנוסף הוא שאני גם אזדקק לחופשה ארוכה כשכל זה ייגמר, ובמקומות עבודה חדשים בדרך כלל לא מקובל לצאת לחל"ט כבר אחרי כמה חודשים אחרי הקבלה לשם.
לקח לי כמעט חמש שנים בתואר להגיע לרגע הזה מכל מיני סיבות. אני לרגע לא מצטער על הדרך, ואני חושב שלמדי המון ואני ממש אוהב את מה שאני מתעסק בו, אבל ירקתי לא מעט דם בתהליך וזה היה by far הדבר הקשה ביותר שאי פעם עשיתי.
אני גם מעולם לא לקחתי חופשה ארוכה באמת. לא יצאתי לטיול "אחרי צבא" או לטיול אחרי תואר ראשון, בגלל כל מיני נסיבות. החופשה הארוכה ביותר שהייתי בה אי פעם היא של שלושה שבועות, וזה היה תוך כדי עבודה בחברה גדולה על חשבון ימי חופש בתקופת החגים. אני מבין היטב שזה דבר מאוד לא נכון כלכלית לעשות - לקחת הלוואה בשביל משהו ש"לא מחזיר את עצמו" כמו חופשה, אבל אני חושב שאני חייב את זה לבריאות הנפשית שלי. אני צריך איזו הפוגה בסגנון מושג ה"מיני-פרישה" של טים פריס, לחודש-חודשיים, אז במקרה כזה אולי זה כן משהו שיחזיר את עצמו... מה גם, שהמשכורות בתחום שלי לא רעות בכלל, אז כנראה לא תהיה בעיה להחזיר את זה אח"כ.
מה הייתם עושים במקומי? האם יש אופציה נוספת שאני מפספס? כמה גרועה הריבית בהלוואות כאלה, וממי הכי עדיף לקחת, אם בכלל?
תודה רבה!
אני נכנס לשלבי סיום של תואר שני במוסד אקדמי נחשב, ומנסה לתכנן את האתגר הבא שלי.
בגדול נשאר לי לכתוב את התזה, תהליך שעשוי להימשך כשלושה / ארבעה חודשים, ובתקווה אסיים בסביבות ספטמבר.
הקטץ' הוא שנגמרת לי המלגה בסוף יוני, והמנחה לא מתכוון להאריך לי אותה (ענייני תקציב).
כמעט כל הכסף שלי נמצא בתיק השקעות שאני מאוד לא רוצה לגעת בו. הייתה לי "כרית ביטחון" בחשבון הבנק למקרי חירום אך רוקנתי את כולה כדי לטפל בבעיה רפואית שצצה בפתאומיות אצל החתולה שלי, שבטיפשותי לא היתה מבוטחת (וטרינרים זה יקר! כדאי מאוד לבטח את החיות שלכם...)
אז יש לי כמה אלטרנטיבות:
1. לקחת הלוואה - מעולם לא לקחתי אחת, אבל למיטב הבנתי personal loans למיניהן הן ללא שיעבוד ולכן הריביות שלהן לרוב גבוהות מאוד.
2. להסכים לעזרה הכלכלית של ההורים - עם כל המחיר הנלווה לזה (הרבה לחץ ומניפולציות רגשיות)
3. להתחיל לחפש עבודה כבר עכשיו
כרגע האופציה הקורצת לי ביותר היא 1, או (בלית ברירה) שילוב של 1 ו-2. הסיבה לזה היא שאני מאוד רוצה לסיים עם מה שאני עושה כרגע לפני שאני מתחיל את השלב הבא.
הקטץ' הנוסף הוא שאני גם אזדקק לחופשה ארוכה כשכל זה ייגמר, ובמקומות עבודה חדשים בדרך כלל לא מקובל לצאת לחל"ט כבר אחרי כמה חודשים אחרי הקבלה לשם.
לקח לי כמעט חמש שנים בתואר להגיע לרגע הזה מכל מיני סיבות. אני לרגע לא מצטער על הדרך, ואני חושב שלמדי המון ואני ממש אוהב את מה שאני מתעסק בו, אבל ירקתי לא מעט דם בתהליך וזה היה by far הדבר הקשה ביותר שאי פעם עשיתי.
אני גם מעולם לא לקחתי חופשה ארוכה באמת. לא יצאתי לטיול "אחרי צבא" או לטיול אחרי תואר ראשון, בגלל כל מיני נסיבות. החופשה הארוכה ביותר שהייתי בה אי פעם היא של שלושה שבועות, וזה היה תוך כדי עבודה בחברה גדולה על חשבון ימי חופש בתקופת החגים. אני מבין היטב שזה דבר מאוד לא נכון כלכלית לעשות - לקחת הלוואה בשביל משהו ש"לא מחזיר את עצמו" כמו חופשה, אבל אני חושב שאני חייב את זה לבריאות הנפשית שלי. אני צריך איזו הפוגה בסגנון מושג ה"מיני-פרישה" של טים פריס, לחודש-חודשיים, אז במקרה כזה אולי זה כן משהו שיחזיר את עצמו... מה גם, שהמשכורות בתחום שלי לא רעות בכלל, אז כנראה לא תהיה בעיה להחזיר את זה אח"כ.
מה הייתם עושים במקומי? האם יש אופציה נוספת שאני מפספס? כמה גרועה הריבית בהלוואות כאלה, וממי הכי עדיף לקחת, אם בכלל?
תודה רבה!