לא מצליחה לחבר את הסכומים לעזרה, בהתחשב בעובדה שגם צריך לגדל 7-10 ילדים במשך כמה עשרות שנים וגם לדאוג לכל אחד מהם לדירה, עם משכורת ממוצעת ומטה. גם אותם הורים שכיום בגילי, לא ברור איך הצליחו לדאוג לדירה מלאה לכל אחד מהילדים.
אני ינסה להביא נתונים שיהיה בזה מענה חלקי.
מקובל במגזר שעלות הצריכה החודשית היא כ- 800-900 ש"ח לנפש. לא כולל שכר לימוד, ולא הוצאות דיור.
ניקח את משפחת כהן, משפחה של 7 ילדים [9 נפשות] מוציאה 8K צריכה שוטפת, + 2K שכר לימוד [נניח ילד אחד מתחת לגיל 3 שזה 1K + שלוש בנים שמשלמים שכר לימוד לתלמוד תורה שאינו מתוקצב מלא, שזה עוד 1K].
למשפחה שכזו אין הוצאות דיור משום שהם התחתנו כשהדירות היו זולות והם קיבלו מחיר מלא מההורים, יוצא שכל שקל שהם מרויחים מעל 10K הולך לחיסכון.
ההכנסות של אותה משפחה:
האב לומד בכולל, המילגה הבסיסית היא 2K אך מי שמתאמץ יכול גם להגיע ל 4K
הכנסות האשה זה הנעלם הגדול, בעבר אשה חרדית הרויחה שכר מינימום ואולי מעט יותר, בסכומים של היום זה אומר עד 8K, כיום נשים חרדיות רבות מרויחות סכומים הרבה יותר גבוהים לפעמים גם יותר מ- 20K.
אין לי נתונים מה המשכורת הממוצעת של אשה חרדית
לאחר שהתבססה בשוק העבודה [נניח, בגיל 25, חמש שנים אחרי שיצאה לשוק העבודה]. אם אשה כזו מרויחה 15K ומצרפים לזה את ההכנסה של הבעל [נניח 3K], יש להם הכנסה פנויה בגובה 8K. בהשקעה טובה הם ירויחו סכום יפה ויכלו לתת לכל ילד סך 500K בסיס לדירה [יש גם צד שני שנותן וגם כיום הילדים לוקחים על עצמם].
לטעמי, הסיפור הגדול של המגזר זה התפתחות פערי רמות חיים בגלל פערי ההכנסות הגבוהים בין אישה לאישה, בעבר כולם הרויחו עד 8K [במונחים של היום], כיום יש נשים שמרויחות רק 6K וכנגדם נשים רבות שמרויחות הרבה יותר [20K וצפונה], אלו המרויחות יפה יוכלו להמשיך במסורת נתינת הדירות לילדים, אצל אלו שלא, זה כנראה יתפוצף בקרוב.