רופאה, אחרי 7 שנות לימוד ו-5-7 שנות התמחות, מסוגלת לבסס את החלטותיה על ראיות מדעיות. דת דורשת ממני להאמין ללא ראיות.
כן, עוד לא ענית מי בדיוק נכלל/ת בקטגוריית ה"אחים יקרים".
אוקי, אני בזאת מתחייבת שאם יהיה לך הסבר הגיוני (לא "אלוהים אמר") לסיבה בשלה יש איסור על שעטנז בימינו אלו אשמור שבת.
א. פשוט לא נכון, הדת מבוססת על הוכחות חותכות, את מבינה שכאן לא הבמה להסביר, אני מוכן לשבת ולהסביר לך בנחת עד שלא תשאר שאלה אחת.
ב. מלבד כל זאת, עצם המערכת של הדת, המצוות החוקים וכד' מבוססים על הגיון עמוק, אני וחברי יושבים ולומדים יהדות עשרות שנים, כי כמות בלתי נתפסת של חומר וידע על כל פרט וכל תחום.
ג. אחים יקרים, זה כל יהודי ויהודיה שהם בני אברהם יצחק ויעקב עם נשמה גבוהה חלק אלו-ה ממעל.
ד. לגבי שעטנז, אז הנה תשובה על קצה המזלג (מויקיפדיה, כמובן שיש עוד המון טעמים קבליים)
"יש שציינו את טעם האיסור באופן הפוך; על פי ההלכה הקובעת שבגדי כהונה צריכים להיות בדווקא משעטנז, ולכך אין ראוי להמון ללבוש בגד הדומה לבגדי הכהנים בעת עבודתם במקדש
הרב קוק ניסה למצוא רעיון וסיבה למצווה, בסדרת מאמרים בשם "טללי אורות" שפרסם בירחון "הפלס", ואשר לאחר מכן נאסף חלקם בידי תלמידו הרב הנזיר, שם הוא מסביר שאין זה מוסרי להתייחס לצמר שנגזל מן החיה והותיר אותה עירומה, באותו אופן כמו לפשתן שנלקח מן הצומח אותו גידל האדם במו ידיו. האילוץ להשתמש בצמר שתהליך הכשרתו לשימוש כרוך בפגיעה בבעל חיים הוא גנאי לאדם, ואילו השימוש בפשתן הוא שימוש לגיטימי במשאבי הטבע. כדי להבחין בין לבישת הצמר שיש בה בחינה של חוסר מוסריות, לבין הפשתן - אסרה התורה ללובשם ביחד.
בספר הזוהר כותב שלבישת שעטנז גורמת לכך שרוח רעה תסתתר אצל האדם הלובש את הבגד ולכן יש לאסור את הכלאת שני הסוגים. הסבר אחר גורס שלכל חומר יש את הכוח הרוחני שלו, ועירבוב החומרים הורס את כוחות אלו."
במאמר מוסגר עצם השאלה נובעת מהנחת יסוד שגויה שעבודת השם חייבית להיות בנויה על מערכת חוקים שמובנת בשכל האנושי. כל לומד מתחיל יודע שאחרי שהאמונה מתבררת, ניתן גם להבין שיש חוקים שהם מעבר לרמת התפיסה האנושית. במילה אחת, מערכת היהדות בנויה על שלש סוגי מצוות: "חוקים" "מצוות" ו"משפטים". "חוקים" - חק בלי טעם שכך גזרה חכמתו העליונה ואין לזה תפיסה אנושית בהכרח. "מצוות" - דברים שבתפיסה ראשונית אין בהם טעם, אך המתבונן ימצא בהם טעם. "משפטים" - מצוות אנושיות פשוטות כמו האיסור לרצוח או לגזול.
הדברים ארוכים ולא ניתנים ללמידה על רגל אחת אך קחי למשל דברי רש"י על התורה פרשת חקת:
(ב) זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה.
כלומר עצם המצוה היא בלי טעם. אך וודאי יש טעם לקיים אותה למי שמשכיל ומבין את נחיצות חובת עבודת ה'
עד כאן הדברים בתמצות בסיסי ממש.