כשהרבה מאוד אנשים עושים את זה, ויש ביניהן רשת ביטחון קהילתית של תמיכה במצבי משבר, זה משתלם כלכלית בממוצע.
יש גם הרבה מאוד משקיעי נדלן בציבור החרדי (העדר השכלה זה חסם כניסה למגוון מקצועות, אבל לנדלן הרבה יותר קל גם עם אפס פיזיקה ואנגלית, רק חשבון בסיסי בלי לפתור משוואות)
נקרעים בשביל להגיע להון עצמי מינימלי, או עם הלוואות גמחים או עזרה משפחתית, או שעבוד הדירה הקיימת,
קונים דירה בפריפריה, עם מינוף מקסימלי, שנים ספורות מחיר הדירה עולה, ההלוואה קצת יורדת, ממנפים שוב לדירה נוספת וחוזר חלילה.
אני מכיר אדם בן 40 שקנה ככה מעל 10 דירות, חברים שלי בני 30+ עם 3-5 דירות בשיטה הזו. משלמים מס רכישה כמו ילדים טובים, משלמים מס על הכנסה משכירות.
ספק גדול אם הנתונים הללו בכלל משתקפים בנתוני תעסוקה והכנסות.
וכל הכלכלה בנויה אחרת לגמרי, בקושי מוציאים על פנאי ובילויים, הסופרים יותר זולים, תקשורת וטלפונים בזיל הזול, מסגרות לילדים ממש זול כי המטפלות מתאימות עצמן לתקציב של הלקחות וגם להם עצמן אין דרישות גבוהות, זה פועל כמין מעגל.