הבעיה של הפנסיות היא כלל עולמית, באנגליה לפני כשנה הממשלה הרימה ידיים ומאפשרת לכל בעל חסכון פנסיוני למשוך את כספי הפנסיה שצבר, השבוע הנגיד הבריטי בראיון לעיתון הסנדי טיים הצהיר שהשקעה בנכס מניב בטוח עדיפה על חסכון פנסיוני. החוסר וודאות בחסכון הפנסיוני מקשה להסתמך עליו, אף חוסך לא יכול לדעת מה יקבל בדיוק בגיל פרישה, ועם החוסר הבטחון התעסוקתי לא ברור כמה נפריש לפנסיה עד לגיל הפרישה, הגידול בתוחלת יביא להעלאת גיל הפרישה, חיים ארוכים יותר בגיל פרישה דורשים משאבים גדולים יותר, ככול שחיים יותר שנים בגיל פרישה ההכנסה מפנסיה כוחה נשחק אל מול העלייה לאורך זמן בעלויות המחיה, שינוי דמוגרפי של אוכלוסיה הולכת וגדלה בגיל פרישה כתוצאה מגידול בתוחלת החיים נתמכת על ידי אוכלוסייה שהולכת וקטנה של עובדים, אם משום ירידה בילודה במדינות מערביות ואם משום פרישה מתעסוקה בגילאים צעירים יותר עקב הקושי למצוא עבודה בגיל הבוגר, החשיפה של קרנות הפנסיה לשינויים על ידי הממשלה יהיו כמעט תמיד לרעת החוסכים, תקופות ארוכות של תשואות נמוכות במכשירים פיננסיים פוגעים בתשואות, המצב הביטחוני מדיני לא מאפשר לממשלה לממן את הפנסיונרים באמצעות המיסים, ממשלות המתחלפות בקצב אחת לשנתיים אין סיכוי שיתכננו לטווח ארוך, החל מהמיתון האחרון מדינות חזקות ומפתחות לא ממש מתאוששות כלכלית ומראות צמיחה חזקה עם אינפלציה בריאה ועלייה בריבית, במקום זה שומעים יותר על הורדת הריבית, על המונח דיפלציה
וריבית שלילית, טייקונים שחוגגים על קרנות הפנסיה. האם באמת ניתן להסתמך על קרנות הפנסיה?
