המהנדל
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 24/1/21
- הודעות
- 509
- דירוג
- 1,167
היי לכולם, נעים מאוד!
לפני כמספר חודשים התחלתי להתעמק בבלוג המדהים. הסולידית לאו דווקא עזרה לי בהקניית כלים, אלא הקנתה לי עולם מושגים שיעזור לי לתאר את המציאות שסובבת אותי.
מאז ומעולם הייתי סולידי: החל מיעילות שיא בניהול ההוצאות ועד להבנת החשיבות של השקעה לעתיד.
החודש (בלי נדר) אשתי ואני נגיע לשווי של מליון ש"ח, או כ14 שנות מחיה, כאשר לפי התחזיות שלי נגיע לחסכון של 30 שנות מחיה תוך 5 שנים.
חשבנו שבדרך לעצמאות כלכלית להתחיל ולתעד את המסע שלנו לעבר עצמאות כלכלית ומה עברנו (ובעיקר עברתי) עד עכשיו.
תגידו לי איזה מקום טוב מזה כדי להתחיל?
מגיל צעיר הייתי יעיל (חסכן, או "קמצן" מפי משפחתי). אני לא זוכר מתי זה התחיל, אבל גם בגילאי בית ספר מצאתי דרכים להרוויח כסף. סבתא שלי אפילו הייתה מתבדחת ואומרת שאם נותנים לי שקל אני אהפוך אותה לשניים. כמו כן, מהיום שקיבלתי רשיון ויכלתי ליסוע לבד ברכב (17-18), ההורים שלי שלחו אותי לעשות את הקניות לבית (וכך נחסכו להם מאוד שקלים בחודש), שם שמתי לב שאנשים מביאים בקבוקים לסופר ומקבלים מזומן בתמורה. בעקבות הגילוי התחלתי לאסוף בקבוקים בחופשות ולהחזיר אותם בקניה השבועית בסופר.
השתחררתי מהצבא עם סכום של כ70K ש"ח ובעצתו של סבי (הבנקאי לשעבר) השקעתי אותו בשוק ההון.
התחלתי לעבוד בעבודה מועדפת במלון יוקרה במרכז העיר ירושלים (ואני אפילו צוחק ששילמו לי כדי לישון שם באחד השלגים, כי היו חייבים שכמה עובדים ישארו). עבודה בשכר מינימום + טיפים + מענק של 10K, תוך כדי שהמשכתי לגור בבית של ההורים. עבדתי שם במשך כשנה עד שהתחלתי תואר בהנדסה.
במהלך עבודתי באותו מלון עשיתי דיאטה (ירדתי ממשקל של 116 ק"ג ל86 ק"ג) מה שדירבן אותי לחזור הביתה ברגל (מרחק של 4-5 ק"מ). בהליכות שמתי לב למספר העצום של בקבוקים שזרוקים ברחוב ונזכרתי שאפשר להביא אותם לסופר ולקבל בעבורם כסף, כך יצרתי את ההכנסה ה"פאסיבית" הראשונה של חיי הבוגרים. בזכות מחזור הבקבוקים הכנסתי כל חודש כ100 ש"ח נוספים.
כמובן שההליכה חזרה הביתה חסכה לי עוד כמה שקלים לכל יום + העובדה שגרתי אצל ההורים והייתי אוכל 2 ולפעמים 3 ארוחות ביום בעבודה. כמובן שבתור "ילד" בן 22 הייתי מבלה עם חברים, אבל הוצאות אלה הסתכמו בלא יותר מ500 ש"ח לחודש (מה שהפתיע מאוד את חברי לעבודה).
כשהתחלתי את התואר ההורים שלי נתנו לי את הרכב הישן של אמא שלי (והיא הגשימה את חלום חייה של לקרוע ניילונים מכיסא רכב). זמן הנסיעה למכללה בה למדתי היה כשעה וחצי בתחבורה ציבורית מבית הורי, מעבר לדירת שותפים באיזור יותר קרוב לא הייתה על הפרק בגלל הפרטיות היחסית גדולה לה זכיתי בבית הורי (חדר חיצוני לבית) ולכן תחזקתי את הרכב במשך כ3 שנים עד שאשתי (שאז הייתה בת הזוג שלי) עברנו לגור ביחד. בהתחשב בעובדה שאני מתנייד היום בתוך העיר בעיקר בכח השריר ואוטובוס, החזקת הרכב הוא משהו שאני מתחרט עליו.
את התואר התחלתי עם תיק השקעות של כ175K, סכום שנשאר קבוע עד שהתחלתי לעבוד בהייטק (בתחום לימודי).
כשהתחלתי לעבוד בהייטק, נחשפתי לעולם ההשקעות בצורה יותר מקיפה. החלטתי לשנות את תיק ההשקעות שלי מתיק אג"חי לתיק מנייתי 100%. לצערי החלטתי לעשות את זה בינואר 2018, רגע לפני תיקון חריף במדד הs&p500. ברגע שתיק ההשקעות שלי חזר לערכו המקורי מכרתי את ניירות הערך וברחתי מהשוק.
למזלי, במקום להיכנס לשוק ולהתנזר משוק ההון, ניצלתי את ההזדמנות כדי ללמוד את שוק ההון, אך לקח לי כשנה עד שחזרתי להשקיע במניות. בהתחשב בכסף שלא הפסדתי (אבל גם לא הרווחתי), הייתי אומר ששכר הלימד היה מאוד זול.
הייתי רוצה להמשיך ולשתף, אך השנים שבין התחלת העבודה שלי בהייטק לבין שנות הקורונה לא מרגשות במיוחד: היו לי תקופות יותר צרכניות ופחות צרכניות. אני ואשתי עברנו לגור ביחד. לראשונה התחלתי לשלם חשבונות ודמי שכירות. עברנו לנהל משק בית משותף וניצלתי את הנסיון הרב שלי בקניות בסופר כדי להיות ראש משרד ההספקה לבית.
מטרת הפוסט הוא כמובן לנהל יומן מסע ולהתנסות בקטן בכתיבת בלוג בדרך אל ובמהלך הפרישה המוקדמת.
בפוסט הזה אמשיך לשתף על אורחות חיינו: על הקשיים, הרגעים היפים, יחס המשפחה והסביבה להתנהלות שלנו.
אז נעים להכיר
המהנדל (מהנדס שהוא גם מנהל).
לפני כמספר חודשים התחלתי להתעמק בבלוג המדהים. הסולידית לאו דווקא עזרה לי בהקניית כלים, אלא הקנתה לי עולם מושגים שיעזור לי לתאר את המציאות שסובבת אותי.
מאז ומעולם הייתי סולידי: החל מיעילות שיא בניהול ההוצאות ועד להבנת החשיבות של השקעה לעתיד.
החודש (בלי נדר) אשתי ואני נגיע לשווי של מליון ש"ח, או כ14 שנות מחיה, כאשר לפי התחזיות שלי נגיע לחסכון של 30 שנות מחיה תוך 5 שנים.
חשבנו שבדרך לעצמאות כלכלית להתחיל ולתעד את המסע שלנו לעבר עצמאות כלכלית ומה עברנו (ובעיקר עברתי) עד עכשיו.
תגידו לי איזה מקום טוב מזה כדי להתחיל?
מגיל צעיר הייתי יעיל (חסכן, או "קמצן" מפי משפחתי). אני לא זוכר מתי זה התחיל, אבל גם בגילאי בית ספר מצאתי דרכים להרוויח כסף. סבתא שלי אפילו הייתה מתבדחת ואומרת שאם נותנים לי שקל אני אהפוך אותה לשניים. כמו כן, מהיום שקיבלתי רשיון ויכלתי ליסוע לבד ברכב (17-18), ההורים שלי שלחו אותי לעשות את הקניות לבית (וכך נחסכו להם מאוד שקלים בחודש), שם שמתי לב שאנשים מביאים בקבוקים לסופר ומקבלים מזומן בתמורה. בעקבות הגילוי התחלתי לאסוף בקבוקים בחופשות ולהחזיר אותם בקניה השבועית בסופר.
השתחררתי מהצבא עם סכום של כ70K ש"ח ובעצתו של סבי (הבנקאי לשעבר) השקעתי אותו בשוק ההון.
התחלתי לעבוד בעבודה מועדפת במלון יוקרה במרכז העיר ירושלים (ואני אפילו צוחק ששילמו לי כדי לישון שם באחד השלגים, כי היו חייבים שכמה עובדים ישארו). עבודה בשכר מינימום + טיפים + מענק של 10K, תוך כדי שהמשכתי לגור בבית של ההורים. עבדתי שם במשך כשנה עד שהתחלתי תואר בהנדסה.
במהלך עבודתי באותו מלון עשיתי דיאטה (ירדתי ממשקל של 116 ק"ג ל86 ק"ג) מה שדירבן אותי לחזור הביתה ברגל (מרחק של 4-5 ק"מ). בהליכות שמתי לב למספר העצום של בקבוקים שזרוקים ברחוב ונזכרתי שאפשר להביא אותם לסופר ולקבל בעבורם כסף, כך יצרתי את ההכנסה ה"פאסיבית" הראשונה של חיי הבוגרים. בזכות מחזור הבקבוקים הכנסתי כל חודש כ100 ש"ח נוספים.
כמובן שההליכה חזרה הביתה חסכה לי עוד כמה שקלים לכל יום + העובדה שגרתי אצל ההורים והייתי אוכל 2 ולפעמים 3 ארוחות ביום בעבודה. כמובן שבתור "ילד" בן 22 הייתי מבלה עם חברים, אבל הוצאות אלה הסתכמו בלא יותר מ500 ש"ח לחודש (מה שהפתיע מאוד את חברי לעבודה).
כשהתחלתי את התואר ההורים שלי נתנו לי את הרכב הישן של אמא שלי (והיא הגשימה את חלום חייה של לקרוע ניילונים מכיסא רכב). זמן הנסיעה למכללה בה למדתי היה כשעה וחצי בתחבורה ציבורית מבית הורי, מעבר לדירת שותפים באיזור יותר קרוב לא הייתה על הפרק בגלל הפרטיות היחסית גדולה לה זכיתי בבית הורי (חדר חיצוני לבית) ולכן תחזקתי את הרכב במשך כ3 שנים עד שאשתי (שאז הייתה בת הזוג שלי) עברנו לגור ביחד. בהתחשב בעובדה שאני מתנייד היום בתוך העיר בעיקר בכח השריר ואוטובוס, החזקת הרכב הוא משהו שאני מתחרט עליו.
את התואר התחלתי עם תיק השקעות של כ175K, סכום שנשאר קבוע עד שהתחלתי לעבוד בהייטק (בתחום לימודי).
כשהתחלתי לעבוד בהייטק, נחשפתי לעולם ההשקעות בצורה יותר מקיפה. החלטתי לשנות את תיק ההשקעות שלי מתיק אג"חי לתיק מנייתי 100%. לצערי החלטתי לעשות את זה בינואר 2018, רגע לפני תיקון חריף במדד הs&p500. ברגע שתיק ההשקעות שלי חזר לערכו המקורי מכרתי את ניירות הערך וברחתי מהשוק.
למזלי, במקום להיכנס לשוק ולהתנזר משוק ההון, ניצלתי את ההזדמנות כדי ללמוד את שוק ההון, אך לקח לי כשנה עד שחזרתי להשקיע במניות. בהתחשב בכסף שלא הפסדתי (אבל גם לא הרווחתי), הייתי אומר ששכר הלימד היה מאוד זול.
הייתי רוצה להמשיך ולשתף, אך השנים שבין התחלת העבודה שלי בהייטק לבין שנות הקורונה לא מרגשות במיוחד: היו לי תקופות יותר צרכניות ופחות צרכניות. אני ואשתי עברנו לגור ביחד. לראשונה התחלתי לשלם חשבונות ודמי שכירות. עברנו לנהל משק בית משותף וניצלתי את הנסיון הרב שלי בקניות בסופר כדי להיות ראש משרד ההספקה לבית.
מטרת הפוסט הוא כמובן לנהל יומן מסע ולהתנסות בקטן בכתיבת בלוג בדרך אל ובמהלך הפרישה המוקדמת.
בפוסט הזה אמשיך לשתף על אורחות חיינו: על הקשיים, הרגעים היפים, יחס המשפחה והסביבה להתנהלות שלנו.
אז נעים להכיר
המהנדל (מהנדס שהוא גם מנהל).
