תיק ניירות הערך שלנו
אני חדש בתחום ההשקעות הפאסיביות (8 חודשים בערך).
בעבר, בעצתו של
סבי, הייתי משקיע באג"ח קונצרני נבחרות. לאחר שהתעמקתי בתחום, הבנתי שיחס התשואה לסיכון נמוך מדי. בנוסף, הצורך להיות עם יד על הדופק ומעורה בעניינים הופך את ההשקעה הנ"ל לאקטיבית, ואין לי כרגע את הרצון להשקיע את הזמן הזה.
לאחר שקיבלתי הבנה טובה יותר של התחום, הבנתי שבהשקעה במניות יש הלימה יותר טובה בין הסיכון והתשואה (בוודאי שבתווך הארוך). ההבנה שמניה היא בעצם חלק מחברה ואתה בעל חלק ברווחים (ובהפסדים) של אותה חברה אם אתה מחזיק אותה הדהימה אותי.
החלטתי לאמץ את ההשקעה בקרנות מחקות מדד בעקבות חשיפה ברשתות החברתיות. כשאני מסביר לאנשים את השיטה, אני מתאר אותה כדייג שהולך לדוג ופורש רשת רחבה על פני המים בתקווה לתפוס משהו ללא מאמץ מיוחד.
אני גם אוהב להסביר שאני בעצם יושב מהצד, רוכב ואוכל חינם מעבודתם של מליוני אנליסטים ומשקיעים.
אנחנו מנהלים את תיק ניירות הערך בחשבון ממוסה + קרנות השתלמות.
קרנות הפנסיה לא נכנסות למשוואה. אני תוהה אם ואיך להתייחס אליהן עקב מנגנון הערבות ההדדית, אי היכולת למשיכה הונית (אלא בעיקר במסגרת קצבה) והעובדה שמדובר בסופו של יום בביטוח ולא קרן השקעה.
אז להרכב תיק:
חלק מנייתי – 80%, המתחלק כך:
אמריקה – 65% (520K).
אירופה – 15% (128K).
שווקים מתעוררים – 20% (170K).
חלק סולידי – 20%, המתחלק כך:
אג"ח צמוד 2-5 – 10%.
מזומן – 10%
בעוד ההשקעה באירופה ושווקים מתעוררים היא פשוטה מאוד דרך הקרנות השקליות של בלאקרוק, והקרן לאג"ח הצמוד היא של קסם (5113329) ההשקעה בשוק האמריקני קצת יותר מתוחכמת ופחות מפוזרת:
50k – קה"ש מחקה s&p500 בהראל (דמי ניהול 0.1818%).
43k – נאסד"ק 100.
54k – RSU+ESPP.
373k – קרן מחקה s&p500 של בלאקרוק.
כרגע אנחנו משקיעים את ההכנסות החודשיות בקרנות של בלאקרוק לפי הסטייה שלהם מההקצאה שקבענו (עד כדי 3k, כדי לא לשלם עמלת מינימום).
במזומן יש לנו קרן חירום בגובה 50 אלף. 10k נמצאים בעו"ש ו40k בפיקדון יומי.
שאר המזומן נשאר מזומן בחשבון המסחר כרגע בעיקר בגלל היעדר פתרון סולידי – הסיכון באג"ח שקלי לא שווה בראייתי את התשואה האפסית.
מחשבות לעתיד
הצמיחה החודשית שלנו מאוד גבוהה, בעיקר בזכות המשכורת שלי. עברנו את נקודת הציון של מליון ש"ח די מהר מאז נחשפנו לקונצפט של עצמאות פיננסית. אנו הרבה יותר ממוקדים מבעבר ולשם שינוי יש לנו מטרה להשקעת כספנו.
בעוד שקיבולת הסיכון שלנו גבוהה, איננו יודעים עדיין מהי סיבולת הסיכון שלנו. במרץ 2020 רוב כספי היה באג"ח קונצרני והתיק נחתך בכ15-20% בשיא. חרקתי שיניים קיבעתי הספד גם כשהיה קשה. כן, היה לי מאוד קשה לראות את התיק נחתך באחוזים גבוהים ותחושה הייתה רעה, אבל גם הסגר לא היה להיט ולדעתי הייתה לו השפעה גדולה יותר. בנוסף, ה20% הללו היו אז שכר של 2-3 חודשי עבודה, בעוד היום הם כמעט משכורת שנתית.
בנוסף לבדיקת סיבולת הסיכון שלנו, החלק הסולידי נמצא שם לאפשרות של רכישת בטון בטווח הקרוב-בינוני.
מאז יצא לי לחוות ימים תנודתיים. ימים של מינוס 11K ופלוס 8K, אבל הם לא גרמו לי להתרגש ורק גרמו לי לרצות עוד. גם הפנמתי שהיות ואנחנו רק במחצית/שליש הדרך, התנודתיות יכולה עכשיו דווקא להיות החברה הכי טובה שלנו.
אני תוהה גם האם לטווח הארוך לא עדיף לי לעבור לקרן msci acwi או להמיר את כספי לקרנות דולריות ולברוקר זר.
בנוסף, אני מודע לכך שאנחנו מחזיקים הרבה מזומן ותוהה מה לעשות איתו.
דעתכם?
