• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

המסע אל המליון השני

המהנדל

משתמש רגיל
הצטרף ב
24/1/21
הודעות
500
דירוג
1,145
היי לכולם, נעים מאוד!

לפני כמספר חודשים התחלתי להתעמק בבלוג המדהים. הסולידית לאו דווקא עזרה לי בהקניית כלים, אלא הקנתה לי עולם מושגים שיעזור לי לתאר את המציאות שסובבת אותי.
מאז ומעולם הייתי סולידי: החל מיעילות שיא בניהול ההוצאות ועד להבנת החשיבות של השקעה לעתיד.

החודש (בלי נדר) אשתי ואני נגיע לשווי של מליון ש"ח, או כ14 שנות מחיה, כאשר לפי התחזיות שלי נגיע לחסכון של 30 שנות מחיה תוך 5 שנים.
חשבנו שבדרך לעצמאות כלכלית להתחיל ולתעד את המסע שלנו לעבר עצמאות כלכלית ומה עברנו (ובעיקר עברתי) עד עכשיו.
תגידו לי איזה מקום טוב מזה כדי להתחיל?

מגיל צעיר הייתי יעיל (חסכן, או "קמצן" מפי משפחתי). אני לא זוכר מתי זה התחיל, אבל גם בגילאי בית ספר מצאתי דרכים להרוויח כסף. סבתא שלי אפילו הייתה מתבדחת ואומרת שאם נותנים לי שקל אני אהפוך אותה לשניים. כמו כן, מהיום שקיבלתי רשיון ויכלתי ליסוע לבד ברכב (17-18), ההורים שלי שלחו אותי לעשות את הקניות לבית (וכך נחסכו להם מאוד שקלים בחודש), שם שמתי לב שאנשים מביאים בקבוקים לסופר ומקבלים מזומן בתמורה. בעקבות הגילוי התחלתי לאסוף בקבוקים בחופשות ולהחזיר אותם בקניה השבועית בסופר.

השתחררתי מהצבא עם סכום של כ70K ש"ח ובעצתו של סבי (הבנקאי לשעבר) השקעתי אותו בשוק ההון.
התחלתי לעבוד בעבודה מועדפת במלון יוקרה במרכז העיר ירושלים (ואני אפילו צוחק ששילמו לי כדי לישון שם באחד השלגים, כי היו חייבים שכמה עובדים ישארו). עבודה בשכר מינימום + טיפים + מענק של 10K, תוך כדי שהמשכתי לגור בבית של ההורים. עבדתי שם במשך כשנה עד שהתחלתי תואר בהנדסה.
במהלך עבודתי באותו מלון עשיתי דיאטה (ירדתי ממשקל של 116 ק"ג ל86 ק"ג) מה שדירבן אותי לחזור הביתה ברגל (מרחק של 4-5 ק"מ). בהליכות שמתי לב למספר העצום של בקבוקים שזרוקים ברחוב ונזכרתי שאפשר להביא אותם לסופר ולקבל בעבורם כסף, כך יצרתי את ההכנסה ה"פאסיבית" הראשונה של חיי הבוגרים. בזכות מחזור הבקבוקים הכנסתי כל חודש כ100 ש"ח נוספים.
כמובן שההליכה חזרה הביתה חסכה לי עוד כמה שקלים לכל יום + העובדה שגרתי אצל ההורים והייתי אוכל 2 ולפעמים 3 ארוחות ביום בעבודה. כמובן שבתור "ילד" בן 22 הייתי מבלה עם חברים, אבל הוצאות אלה הסתכמו בלא יותר מ500 ש"ח לחודש (מה שהפתיע מאוד את חברי לעבודה).

כשהתחלתי את התואר ההורים שלי נתנו לי את הרכב הישן של אמא שלי (והיא הגשימה את חלום חייה של לקרוע ניילונים מכיסא רכב). זמן הנסיעה למכללה בה למדתי היה כשעה וחצי בתחבורה ציבורית מבית הורי, מעבר לדירת שותפים באיזור יותר קרוב לא הייתה על הפרק בגלל הפרטיות היחסית גדולה לה זכיתי בבית הורי (חדר חיצוני לבית) ולכן תחזקתי את הרכב במשך כ3 שנים עד שאשתי (שאז הייתה בת הזוג שלי) עברנו לגור ביחד. בהתחשב בעובדה שאני מתנייד היום בתוך העיר בעיקר בכח השריר ואוטובוס, החזקת הרכב הוא משהו שאני מתחרט עליו.
את התואר התחלתי עם תיק השקעות של כ175K, סכום שנשאר קבוע עד שהתחלתי לעבוד בהייטק (בתחום לימודי).

כשהתחלתי לעבוד בהייטק, נחשפתי לעולם ההשקעות בצורה יותר מקיפה. החלטתי לשנות את תיק ההשקעות שלי מתיק אג"חי לתיק מנייתי 100%. לצערי החלטתי לעשות את זה בינואר 2018, רגע לפני תיקון חריף במדד הs&p500. ברגע שתיק ההשקעות שלי חזר לערכו המקורי מכרתי את ניירות הערך וברחתי מהשוק.
למזלי, במקום להיכנס לשוק ולהתנזר משוק ההון, ניצלתי את ההזדמנות כדי ללמוד את שוק ההון, אך לקח לי כשנה עד שחזרתי להשקיע במניות. בהתחשב בכסף שלא הפסדתי (אבל גם לא הרווחתי), הייתי אומר ששכר הלימד היה מאוד זול.

הייתי רוצה להמשיך ולשתף, אך השנים שבין התחלת העבודה שלי בהייטק לבין שנות הקורונה לא מרגשות במיוחד: היו לי תקופות יותר צרכניות ופחות צרכניות. אני ואשתי עברנו לגור ביחד. לראשונה התחלתי לשלם חשבונות ודמי שכירות. עברנו לנהל משק בית משותף וניצלתי את הנסיון הרב שלי בקניות בסופר כדי להיות ראש משרד ההספקה לבית.

מטרת הפוסט הוא כמובן לנהל יומן מסע ולהתנסות בקטן בכתיבת בלוג בדרך אל ובמהלך הפרישה המוקדמת.
בפוסט הזה אמשיך לשתף על אורחות חיינו: על הקשיים, הרגעים היפים, יחס המשפחה והסביבה להתנהלות שלנו.

אז נעים להכיר :)
המהנדל (מהנדס שהוא גם מנהל).
 
הצלחה רבה.

תיווכח שהמיליון השני יגיע מהר יותר מהמילון הראשון.
 
היי לכולם, נעים מאוד!

לפני כמספר חודשים התחלתי להתעמק בבלוג המדהים. הסולידית לאו דווקא עזרה לי בהקניית כלים, אלא הקנתה לי עולם מושגים שיעזור לי לתאר את המציאות שסובבת אותי.
מאז ומעולם הייתי סולידי: החל מיעילות שיא בניהול ההוצאות ועד להבנת החשיבות של השקעה לעתיד.

החודש (בלי נדר) אשתי ואני נגיע לשווי של מליון ש"ח, או כ14 שנות מחיה, כאשר לפי התחזיות שלי נגיע לחסכון של 30 שנות מחיה תוך 5 שנים.
חשבנו שבדרך לעצמאות כלכלית להתחיל ולתעד את המסע שלנו לעבר עצמאות כלכלית ומה עברנו (ובעיקר עברתי) עד עכשיו.
תגידו לי איזה מקום טוב מזה כדי להתחיל?

מגיל צעיר הייתי יעיל (חסכן, או "קמצן" מפי משפחתי). אני לא זוכר מתי זה התחיל, אבל גם בגילאי בית ספר מצאתי דרכים להרוויח כסף. סבתא שלי אפילו הייתה מתבדחת ואומרת שאם נותנים לי שקל אני אהפוך אותה לשניים. כמו כן, מהיום שקיבלתי רשיון ויכלתי ליסוע לבד ברכב (17-18), ההורים שלי שלחו אותי לעשות את הקניות לבית (וכך נחסכו להם מאוד שקלים בחודש), שם שמתי לב שאנשים מביאים בקבוקים לסופר ומקבלים מזומן בתמורה. בעקבות הגילוי התחלתי לאסוף בקבוקים בחופשות ולהחזיר אותם בקניה השבועית בסופר.

השתחררתי מהצבא עם סכום של כ70K ש"ח ובעצתו של סבי (הבנקאי לשעבר) השקעתי אותו בשוק ההון.
התחלתי לעבוד בעבודה מועדפת במלון יוקרה במרכז העיר ירושלים (ואני אפילו צוחק ששילמו לי כדי לישון שם באחד השלגים, כי היו חייבים שכמה עובדים ישארו). עבודה בשכר מינימום + טיפים + מענק של 10K, תוך כדי שהמשכתי לגור בבית של ההורים. עבדתי שם במשך כשנה עד שהתחלתי תואר בהנדסה.
במהלך עבודתי באותו מלון עשיתי דיאטה (ירדתי ממשקל של 116 ק"ג ל86 ק"ג) מה שדירבן אותי לחזור הביתה ברגל (מרחק של 4-5 ק"מ). בהליכות שמתי לב למספר העצום של בקבוקים שזרוקים ברחוב ונזכרתי שאפשר להביא אותם לסופר ולקבל בעבורם כסף, כך יצרתי את ההכנסה ה"פאסיבית" הראשונה של חיי הבוגרים. בזכות מחזור הבקבוקים הכנסתי כל חודש כ100 ש"ח נוספים.
כמובן שההליכה חזרה הביתה חסכה לי עוד כמה שקלים לכל יום + העובדה שגרתי אצל ההורים והייתי אוכל 2 ולפעמים 3 ארוחות ביום בעבודה. כמובן שבתור "ילד" בן 22 הייתי מבלה עם חברים, אבל הוצאות אלה הסתכמו בלא יותר מ500 ש"ח לחודש (מה שהפתיע מאוד את חברי לעבודה).

כשהתחלתי את התואר ההורים שלי נתנו לי את הרכב הישן של אמא שלי (והיא הגשימה את חלום חייה של לקרוע ניילונים מכיסא רכב). זמן הנסיעה למכללה בה למדתי היה כשעה וחצי בתחבורה ציבורית מבית הורי, מעבר לדירת שותפים באיזור יותר קרוב לא הייתה על הפרק בגלל הפרטיות היחסית גדולה לה זכיתי בבית הורי (חדר חיצוני לבית) ולכן תחזקתי את הרכב במשך כ3 שנים עד שאשתי (שאז הייתה בת הזוג שלי) עברנו לגור ביחד. בהתחשב בעובדה שאני מתנייד היום בתוך העיר בעיקר בכח השריר ואוטובוס, החזקת הרכב הוא משהו שאני מתחרט עליו.
את התואר התחלתי עם תיק השקעות של כ175K, סכום שנשאר קבוע עד שהתחלתי לעבוד בהייטק (בתחום לימודי).

כשהתחלתי לעבוד בהייטק, נחשפתי לעולם ההשקעות בצורה יותר מקיפה. החלטתי לשנות את תיק ההשקעות שלי מתיק אג"חי לתיק מנייתי 100%. לצערי החלטתי לעשות את זה בינואר 2018, רגע לפני תיקון חריף במדד הs&p500. ברגע שתיק ההשקעות שלי חזר לערכו המקורי מכרתי את ניירות הערך וברחתי מהשוק.
למזלי, במקום להיכנס לשוק ולהתנזר משוק ההון, ניצלתי את ההזדמנות כדי ללמוד את שוק ההון, אך לקח לי כשנה עד שחזרתי להשקיע במניות. בהתחשב בכסף שלא הפסדתי (אבל גם לא הרווחתי), הייתי אומר ששכר הלימד היה מאוד זול.

הייתי רוצה להמשיך ולשתף, אך השנים שבין התחלת העבודה שלי בהייטק לבין שנות הקורונה לא מרגשות במיוחד: היו לי תקופות יותר צרכניות ופחות צרכניות. אני ואשתי עברנו לגור ביחד. לראשונה התחלתי לשלם חשבונות ודמי שכירות. עברנו לנהל משק בית משותף וניצלתי את הנסיון הרב שלי בקניות בסופר כדי להיות ראש משרד ההספקה לבית.

מטרת הפוסט הוא כמובן לנהל יומן מסע ולהתנסות בקטן בכתיבת בלוג בדרך אל ובמהלך הפרישה המוקדמת.
בפוסט הזה אמשיך לשתף על אורחות חיינו: על הקשיים, הרגעים היפים, יחס המשפחה והסביבה להתנהלות שלנו.

אז נעים להכיר :)
המהנדל (מהנדס שהוא גם מנהל).
כל הכבוד.
אתה חוסך יפה, רק עזוב את המדידה של החסכון בשנות מחיה. ההוצאות שלכם בגיל 40 לא יהיו 6000 שח לחודש (גם היום המחיה שלך כנראה עולה יותר).
 

כל הכבוד.
אתה חוסך יפה, רק עזוב את המדידה של החסכון בשנות מחיה. ההוצאות שלכם בגיל 40 לא יהיו 6000 שח לחודש (גם היום המחיה שלך כנראה עולה יותר).
תודה רבה.
עניין חודשי המחיה הוא מעין צ'קליסט לביצוע ופחות כלל מנחה בשבילנו, מה גם שחודש מחיה מתייחס להוצאה החודשית הממוצעת ב12 החודשים האחרונים.
גם עם עמידה ביעד חיסכון חודשי. אנחנו "מבזבזים" כאוות נפשנו ולא חוסכים מעצמנו דבר. הבעיה היא שגם התיאטראות היו סגורים (מתים על מחזות זמר) מה גם שרב התחביבים שלנו הם תחביבים זולים ואין לנו כמעט הוצאות על תחבורה (100-150 ש"ח בחודש לשנינו).
את 2020 סיימנו עם הוצאות של כ8k בחודש בממוצע (כולל טיול בחו"ל + 3 סדנאות ויסקי ויין + מחשב וטלפון חדשים) ואנחנו מניחים שנתכנס לסכום הזה עם שחרור המשק מהסגרים.
אנחנו גם עובדים על דור ההמשך ומניחים שהם יוסיפו סכום לא מבוטל להוצאות.
 
ברוכים הבאים(:

כשאני הגעתי למיליון דווקא קיבלתי איזו כאפת התעוררות כזו (כאילו זה הכל?!) ובחרתי לעשות איזה שינוי בחיים שיעלה לי הרבה כסף, לא חושב לכיוון המיליון השני כרגע אז כל הכבוד על השאיפה.
אם בא לך לפרט עוד קצת אני אשמח, לאן התקבלת אחרי התואר שהצלחתם ככה לחסוך יפה, איך מצליחים לנהל תקציב של 8000 בחודש עם שכירות זוגיות וכו' (הלוואי עליי)..
 
ברוכים הבאים(:

כשאני הגעתי למיליון דווקא קיבלתי איזו כאפת התעוררות כזו (כאילו זה הכל?!) ובחרתי לעשות איזה שינוי בחיים שיעלה לי הרבה כסף, לא חושב לכיוון המיליון השני כרגע אז כל הכבוד על השאיפה.
אם בא לך לפרט עוד קצת אני אשמח, לאן התקבלת אחרי התואר שהצלחתם ככה לחסוך יפה, איך מצליחים לנהל תקציב של 8000 בחודש עם שכירות זוגיות וכו' (הלוואי עליי)..
תודה :)

אשמח לשמוע מה היה השינוי שעשית (וכמה הוא עלה)?

ארחיב בהמשך על מימון התואר והחיים בזוגיות מופלאה :) צריך מוזה...
בקצרה, התקבלתי לעבודה בחברת הייטק גדולה בשנה השלישית של התואר ולאחר שנה הוצע לי לעבור למשרה מלאה (שכר כפול + קרן השתלמות + בונוסים + מניות חברה - 32% מס אפקטיבי).

מעולם לא התנהלתי עם תקציב. כמובן שלעניין עלות המחיה הייתה השפעה על בחירת מקום המגורים שלנו - מרכז העיר ירושלים. שכר הדירה והארנונה אמנם יקרים להחריד, אבל המיקום המרכזי אומר שאנחנו במרחק של עד 3.5 ק"מ מכל מוקדי העניין (עבודה, שוק, קופ"ח וכו') כך שאנחנו מתניידים בעיקר ברגל (אבל בעיקר משיקולי ספורט) ומוציאים ביחד כ100 ש"ח לחודש על תחבורה (המשפחה של אשתי רחוקים מאוד). המשפחה שלי גרה במרחק 6 ק"מ, וגם אליה אנחנו מתניידים ברגל כשאנחנו הולכים לבקר.

אנחנו מוציאים כל חודש על מה שאנחנו רואים לנכון, אבל אנחנו מאוד מכווני קופונים / מבצעים / אירועים חינמיים וכו'. למשל, היה ליין "חמישי בעשר" של עיריית ירושלים - בירה והצגה / מחזמר / סרט / הופעה ב10 שקלים לראש.

כמו כן, אנחנו רוכשים בסופר עם תווי קניה שמקנים לנו הנחה של 21%.
 
נערך לאחרונה ב:
תודה :)

אשמח לשמוע מה היה השינוי שעשית (וכמה הוא עלה)?

ארחיב בהמשך על מימון התואר והחיים בזוגיות מופלאה :) צריך מוזה...
בקצרה, התקבלתי לעבודה בחברת הייטק גדולה בשנה השלישית של התואר ולאחר שנה הוצע לי לעבור למשרה מלאה (שכר כפול + קרן השתלמות + בונוסים + מניות חברה - 32% מס אפקטיבי).

מעולם לא התנהלתי עם תקציב. כמובן שלעניין עלות המחיה הייתה השפעה על בחירת מקום המגורים שלנו - מרכז העיר ירושלים. שכר הדירה והארנונה אמנם יקרים להחריד, אבל המיקום המרכזי אומר שאנחנו במרחק של עד 3.5 ק"מ מכל מוקדי העניין (עבודה, שוק, קופ"ח וכו') כך שאנחנו מתניידים בעיקר ברגל (אבל בעיקר משיקולי ספורט) ומוציאים ביחד כ100 ש"ח לחודש על תחבורה (המשפחה של אשתי רחוקים מאוד). המשפחה שלי גרה במרחק 6 ק"מ, וגם אליה אנחנו מתניידים ברגל כשאנחנו הולכים לבקר.

אנחנו מוציאים כל חודש על מה שאנחנו רואים לנכון, אבל אנחנו מאוד מכווני קופונים / מבצעים / אירועים חינמיים וכו'. למשל, היה ליין "חמישי בעשר" של עיריית ירושלים - בירה והצגה / מחזמר / סרט / הופעה ב10 שקלים לראש.

כמו כן, אנחנו רוכשים בסופר עם תווי קניה שמקנים לנו הנחה של 21%.
מכרתי את העסק והתחלתי תואר (כנראה משהו דומה למה שאתה למדת). עלות סופית אני יידע רק בסוף התקופה (לא מעוניין אפילו לחשב כמה זה יוצא בהפסדי רווח ממוצע שנתי מהעסק). כל הכבוד, נקודת התורפה שלי תמיד הייתה אחזקת שני רכבים (ועכשיו קנינו רכב חדש כי האוני' רחוקה ממקום מגוריי והרכב שלי כבר לא היה סוחב את זה).
 
מכרתי את העסק והתחלתי תואר (כנראה משהו דומה למה שאתה למדת). עלות סופית אני יידע רק בסוף התקופה (לא מעוניין אפילו לחשב כמה זה יוצא בהפסדי רווח ממוצע שנתי מהעסק). כל הכבוד, נקודת התורפה שלי תמיד הייתה אחזקת שני רכבים (ועכשיו קנינו רכב חדש כי האוני' רחוקה ממקום מגוריי והרכב שלי כבר לא היה סוחב את זה).

מה גרם לך למכור את העסק?

כל המשפחה של אבא שלי עצמאים. ספציפית העסק שהוא מנהל זה העסק המשפחתי (+2 עובדים), שהתחיל את דרכו עוד בימי המנדט על ידי סבא רבא שלי.
מגיל קטן אני זוכר את הדיונים על האם אנחנו נמשיך בעסק או שלא, והחלטתי (בתמיכת כל הצדדים) שלא להיכנס אל העסק לאחר השירות הצבאי.

עם זאת, עקב ניתוח שהוא היה אמור לעבור והגביל אותו לתקופה קצרה, אבא שלי ביקש שאעזור לו לנהל את העסק אחרי המבחנים של שנה א' ועד תחילת שנה ב' כדי שיוכל לעבור אותו בראש שקט.

זה היה מאוד חוויתי, אבל לא משהו שהביא לי סיפוק. זה כן הקנה לי ידע וכלים וכן חיזק את הבחירה שלי שלא להיכנס לעסק המשפחתי, במיוחד בגלל שהוא משפחתי.

מה שכן, עד היום הוא מבקש (ואני נענה) להגיע למילואים בימי שישי.
 
חוסר סיפוק, קמתי בבוקר בלי חשק כי לא אהבתי את מה שעשיתי, כל השבוע הייתי מחכה לסופש ואז הייתי מתבאס שהוא נגמר... זו לא הייתה החלטה קלה אבל בסוף הצלחתי לקבל אותה.
 
חוסר סיפוק, קמתי בבוקר בלי חשק כי לא אהבתי את מה שעשיתי, כל השבוע הייתי מחכה לסופש ואז הייתי מתבאס שהוא נגמר... זו לא הייתה החלטה קלה אבל בסוף הצלחתי לקבל אותה.
אני מבין אותך...
 
ההשקעה הטובה ביותר שביצעתי עד כה - איך מימנתי את התואר הראשון

אתחיל בקדימון.
היום בו הבנתי שהסביבה הקרובה שלי "עניה" היה היום בו הם גילו (וצחקו) על כך שהוספתי לעלות התואר את עלות ההזדמנות.
בדיעבד, התואר הראשון עלה לי בסך הכל כ240K ש"ח. נקרא לסכום הזה "החוב לעצמי".

בחרתי ללמוד תואר בהנדסה במכללה בירושלים (עיר המגורים של הורי). מכללה לא יוקרתית אבל תעודת הבגרות שלי (למרות פסיכומטרי גבוה) לא אפשרה לי להתקבל לאוניברסיטה / טכניון. ההנחה שלי הייתה שהקצאת שנה לשיפר בגרויות היא בזבוז זמן. אמנם אני לא מבסוט על הבחירה (בדיעבד) אבל גם לא מתחרט עליה.

התשלום הכולל למכללה הגיע לכ44K לתואר של 4 שנים + הוצאות על ציוד לימודי שהסתכמו בכ200 ש"ח לכל התקופה.

התגוררתי ב3 שנים הראשונות של התואר אצל ההורים ביחידה נפרדת. בשנה השניה ללימודים הכרתי את מי שתהפוך לאשתי ובשנה השלישית לתואר הלכה למעשה גרתי איתה בחדר ששכרה. בשנה הרביעית עברנו לגור ביחד, ניהלנו משק בית משותף וויתרתי על הרכב. כמו כן הלימודים נהיו חלק פחות משמעותי בחיינו ולכן אתרכז ב3 השנים הראשונות.

בנוסף לעלות התואר, היו לי הוצאות על תחבורה: אמא שלי החליטה להגשים חלום והקריבה את קרן ההשתלמות שלה בתמורה לזכות לקרוע ניילונים מעל למושב רכב חדש ואני קיבלתי את הרכב הישן שלה. הוצאות התחבורה הסתכמו בכ1.4K בחודש על דלק, כ3.5-4K בשנה על אגרות וביטוחים ועוד סכום סמלי על טיפולים ותיקונים (בזכות קרבה משפחתית למוסכניק).
הוצאתי סכומים לא מטורפים על בילויים, שהסתכמו בכ500-750 ש"ח לחודש.
בימים אלו לא ביצעתי כלל מעקב אחר המאזן שלי, אבל בהערכה שלי הוא היה שלילי פעמים אחדות.

אז איך מימנתי את ההוצאות הללו?

תיק ניירות ערך
כפי שציינתי קודם, התחלתי את התואר עם תיק ניירות ערך של כ175K, שתפח בצורה לא משמעותית בשנתיים וחצי הראשונות של התואר. מימשתי כ15-20K מהתיק במהלך התקופה ואך ורק צורך שני טיולים לחו"ל.

מלגות
אחד הדברים שמשך אותי למכללה הנ"ל בין היתר הייתה העובדה שקיבלת החזר של 10K לפיקדון הצבאי בתום השנה הראשונה (בהנחה ותסיים את התואר תוך 5 שנים) + מלגת הצטיינות של כ5K על הפסיכומטרי.

שנה ראשונה חינם - 10K.
מלגות הצטיינות - 9K.
תוספת לפר"ח (מילואים) - 3.6K.
מלגת משרד החינוך - 16.5K.
סה"כ - 39.1K

עבודה
בשנה השנייה לתואר התחלתי לעבוד בפרויקט נחשון בתור חונך. הכנסתי בשנה הראשונה בפרויקט כ2K לחודש ובשנתיים העוקבות כ500 ש"ח לחודש.

בתחילת השנה השלישית לתואר התקבלתי למשרד סטודנט בחברת הייטק גדולה בתחום הלימודים שלי. השכר היה גבוה בהשוואה למשרות סטודנט והעבודה מספקת. בנוסף, בזכות עבודה זו חזרתי להכניס משכר את אותו הסכום שהכנסתי לפני תחילת התואר (כ7-8K), מה שהגדיל משמעותית את יכולת החזר החוב לעצמי.

אמנם בתחילת השנה הרביעית לתואר עברנו לגור ביחד בשכירות, מה שהגדיל את ההוצאה החודשית שלי בכ3K, אבל באמצע אותה שנה קיבלתי הצעת עבודה למשרה מלאה מה שהכפיל את שכר הבסיס שלי + בונוסים + קרן השתלמות + הטבות שבחישוב כולל שווים לכ20K בחודש נטו.

המעבר למשרה מלאה היה הזרז המשמעותי להחזר החוב לעצמי, אותו פרעתי במשכורת פברואר שעבר, כחצי שנה לאחר המבחן האחרון בתואר ו4 חודשים לאחר הגשת פרויקט הגמר.
מאז השכר שלי עלה וכרגע ההכנסה העודפת מההשקעה שעשיתי (ההפרש בין השכר עכשיו לשכר לו הייתי מוצא עבודה ללא תואר) מוערך אצלי בכ10K לחודש.
 
תודה על השיתוף! כל הכבוד על הדרך
נשמע מדהים ביותר
 
אבל למה בעצם? – הכסף הוא רק האמצעי, הוא לא המטרה

גדלתי באחד האיזורים הפחות טובים של ירושלים. השכונה בה גדלתי ידועה לשמצה בזכות היחסים עם שכיניה (במיוחד בתחילת המילניום). אמנם ביחס לסביבה היינו במצב מצוין (ראש לשועלים) ולא חסר לנו דבר בילדות, אבל לא הייתי מגדיר את הוריי בתור אנשים מבוססים. לכל היותר הייתי ממקם אותם מתחת לחציון או בחלק התחתון של רמה 1 של חסכנות.

אמי עובדת בחברה ממשלתית ואבי עצמאי (עסק משפחתי שראה עליות ומורדות). לתפיסתם, מינוס היה משהו שלכולם יש (גם אם הוא הגיע ל50-100 אלף), חשבון החשמל והמים הם מסים שנפלו עלינו מגזירת שמיים והכי חשוב מה יגידו השכנים / קרובי משפחה. אמנם לא הייתי מעורב בזה בילדותי, אבל נחשפתי להתנהלות הפיננסית שלהם בעקבות המיתון ב2008.

בניגוד להוריי, הסבים והסבתות שלי התנהלו בצורה יותר אחראית וצברו נכסים (נדל"ן בצד אחד, ניירות ערך בצד השני) שבזכותם הם יכולים להתקיים בכבוד (ואף עם רווחים) עד ליום מותם. אציין כי רק לסבתות יש פנסיה והיא לא גבוהה משמעותית מקצבאת הזקנה.

בגיל מאוד צעיר הבנתי גם שאם קיבלתי דמי חנוכה / כסף ליום הולדת והפקדתי אותו בידי ההורים, הוא כנראה הושלך לתהום (המינוס) ולא ראיתי אותו יותר. אני גם זוכר עד היום את הפעם הראשונה ששמתי כסף בקופת חיסכון, זה היה בערך בגיל 5-6.

בנוסף מגיל בית ספר יסודי השתתפתי בתוכניות מצטיינים למיניהן ולמדתי באחד התיכונים ה"נחשבים" בעיר. החשיפה לסביבה שונה מזו בה גדלתי לימדה אותי מגיל צעיר שתמיד יש דג גדול יותר בכל תחום שאבחר (מישהו יותר מוכשר, יותר חכם, בעל ידע ונסיון יותר גדול משלי וכו'). המסקנה שלי מזה הייתה שבעוד שזה נחמד להיות בעל נגיעה בתחומים רבים, עדיף להתמקצע במה שאתה הכי טוב בו. מגיל צעיר גם הייתי טכנולוג ושוחר מדע והחלום שלי היה להיות מדען (כיום מהנדס, או מדען מתוגמל).

כל אלה ועוד כנראה היו עיקר הגורמים שעיצבו את האישיות שלי (וכנגזרת, את ההתנהלות הפיננסית).

מגיל צעיר עצמאות הייתה ערך עליון בשבילי. שנאתי שהתייחסו אלי כמו אל ילד ולא כאל אדם בוגר ובמיוחד שנאתי את העובדה שבקלות רבה ניתן להטיל עלי סנקציות. אמנם הייתי צעיר מדי כדי לממש אותה, אבל השאיפה לעצמאות הביאה איתה את היעילות, החשיבה הביקורתית, היכולת לפתור בעיות בכוחות עצמי בדרכים יצירתיות והיכולת ללמוד לבד נושאים חדשים.

למזלי, גדלתי עם מודלים לחיקוי ומודלים לא לחיקוי. הבנתי שבשביל לממש את השאיפה שלי לעצמאות אצטרך לאמץ את הדרך של הסבים והסבתות ולהימנע מהשיטות של ההורים. הבנתי שאצטרך לצבור ממון, והרבה ממנו.

הבנתי גם שלעת זקנה מישהו יצטרך לדאוג להורים שלי, ולצערי אני לא בטוח שאוכל לסמוך על האחים שלי לעזרה. התחלתי לנסות להטמיע בהורים שלי תהליכי התייעלות. לקחתי על עצמי לבצע בפועל את הקניות של הבית (במימונם כמובן). בקניה והכנת אוכל בכמויות סבירות יותר, ושימוש במותגים פחות "יוקרתיים" הורדתי את ההוצאה השבועית שלהם בסופר מ700 ל500 ש"ח. בהמשך הצטרפו גם שוברי קניה שחסכו להם עוד עשרות שקלים בשבוע.
זה לקח כמה שנים, אבל לבסוף הצלחתי לגמול אותם מהמינוס.

במהלך התיכון עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות בחופשות ובין התיכון לצבא עבדתי במשרה מלאה והתחלתי לחסוך כל חודש כ5000 ש"ח. התגייסתי כשברשותי 35K ונשבעתי לעצמי שאעשה הכל כדי שהסכום הזה רק יגדל.
 
נערך לאחרונה ב:
אתה כותב מאוד יפה.
שיהיה בהצלחה!! נראה שאתם בכיוון הנכון בחיים.
 
סיכום שנת 2020 – סוף העולם או שמא משבר שהוא גם הזדמנות?

הפוסט הבא לא יהיה סיכום "רגיל", אלא בעיקר התובנות והלקחים שהפקנו השנה.
אציין כי התחלנו להתעניין ולהתעמק במודל של עצמאות כלכלית בכלל ובבלוג "הסולידית" בפרט רק במהלך סגרי תשרי.

היות ולא ביצעתי מעקב חודש בחודשו אחר השווי, ההוצאות ו(חלק) מההכנסות שלנו, לא אתעמק בהם. אולי אבצע מקצה שיפורים באקסל ואחזור בפוסט נפרד.
כן אאמ;לק:

  • התחתנו בין הסגרים (ברווח של כ100K).
  • התחלנו את השנה בשווי של 380K וסיימנו בשווי של 870K
    • מדובר בהפרש של 490K, או הכפלה פי 2.3.
  • הכנסה ממוצעת: 27.6K.
    • 25K הכנסה ממשכורת.
      • 18.5K אני.
      • 6.5K בת הזוג.
  • הוצאה ממוצעת: 7.8K.
    • 5.7K "חיונית"
    • 2.1K "מותרות"
  • שיעור חסכון ממוצע: 72%.
ההכנסות וההוצאות המצוינות לא כוללות את החתונה, היות ומדובר באירוע חד פעמי ועם מחזור מאוד גדול שימסך את הנתונים התאכלסיים.

סוף העולם הגיע

עבור חלקנו, שנת 2020 בהחלט היוותה את סוף העולם, בעוד עבור אחרים זו הייתה שנה מעולה.

בעקבות מדיניות הממשלה להתמודדות עם המגיפה, חיינו השתנו ללא הרף. עברנו לעבוד מהבית, פתחנו שני משרדים בתפקוד גבוה על שולחן ברוחב 153 ס"מ, ובמשך 6 שבועות היינו רק אחד עם השנייה 24/7 מה שרק חיזק את הקשר הזוגי

כשאנשים התחילו לצאת לחל"ת על ימין ועל שמאל ושוק ההון ביצע צלילה חופשית, התחלנו לדון באפשרות שנחול"ת או נפוטר בעצמנו. ביצענו הערכה גסה להוצאה הממוצעת שלנו על צרכים חיוניים ושיערכנו כמה מתוך ההוצאה הזו נוכל לחתוך. כמו כן, ביצענו חישוב של מספר החודשים שנוכל לחיות על החסכונות שלנו תוך ביצוע אך ורק הוצאות חיוניות. העובדה שהגענו ל8-10 שנות מחיה מאוד הרגיעה אותנו בפאן הכלכלי.

בעוד שאני רואה כאן ניצני סולידיות (שבדיעבד היו מונחלים אצלי כבר שנים רבות), עדיין היינו צריכים יד מכווינה, אותה קיבלנו בספטמבר הודות לדורין, כאשר התחלתי לנבור בבלוג במקרה בעקבות פוסט ברשת חברתית. על כך אני רוצה להודות לדורין מקרב לב על שעזרה לנו בהקניית מושגים ומתן פוקוס לדברים שחווינו כבר.

חתונת השנה

את מתווה החתונה והספקים סגרנו בסוף 2020. רצינו לקיים חתונה קטנה וצנועה, אך בעקבות לחץ חברתי מצד ההורים שלי ושלה החלטנו לתכנן אירוע רב משתתפים (אך צנוע), כדי (לכאורה) לחסוך ריבים וכאבי ראש. כל האירוע היה במימוננו ואחריותנו.

אצל מרבית הספקים היו לנו קשרים, את השמלה והחליפה קנינו במחיר יחסית זול ומה שרק יכלנו הזמנו באינטרנט. לדוגמא, את החליפה שאני לבשתי קנינו ב200 ש"ח במבצע סוף עונה + קופון הנחה.

מדיניות הממשלה שיבשה לנו את החתונה לטובה, וקיימנו את האירוע בגן האירועים בתאריך המקורי עם 111 אורחים. החתונה הייתה מושלמת, הרבה מהאורחים התאהבו בקונספט של אירוע קטן ואני מקווה שחסכתי להרבה מחבריי אירועים המוניים בעתיד.

אציין כי בזכות האירוע הקטן ומגבלות הממשלה, הרווח הכולל מהחתונה הגיע לכ100K, סכום שלא ציפינו לו בכלל. בנוסף, לפי ההערכות שלנו, שווי המתנות הכולל שהיינו מקבלים באירוע ההמוני לא היה גבוה בהרבה מזה שקיבלנו באירוע המצומצם ואנחנו לא בטוחים שהיינו מצליחים לכסות את האירוע המקורי.

בדיעבד, דיברנו על כמה היינו צעירים ותמימים כשחתמנו על החוזה עם גן האירועים. על כמה היינו טיפשים כשנתנו צ'קים בסכום לא מבוטל בשביל ערב אחד ואיזה מזל היה לנו שנטרפו הקלפים. הלקחים שלקחנו מכאן היו לסרב בנימוס לעצות מהורינו ולהיות יותר אסרטיבים אל מול לחץ חברתי, כי הבנו שלעולם יהיה צד לא מרוצה, אז עדיף שבענייני חיינו (ובמיוחד כספנו) אנחנו נהיה מרוצים ונפעל שלא מתוך אינטרסים של צד שלישי.

המסקנות איתן אנו יוצאים הלאה

למרות שלא נפגענו, ואפילו צמחנו, בעקבות המגיפה אנו כן יכולים להצביע על מספר תובנות שהפקנו מהשנה הזאת:
  • חשיבותם של מקורות הכנסה שונים מהמשכורת.
  • חשיבותה של קרן חירום ושולי ביטחון.
  • גמישות היא בעלת ערך עליון.
    • גם היעילות וההתיעלות.
  • לסמוך על עצמך ובטח שלא על המדינה.
    • אל תחכה שאחרים יחלצו אותך מהבור.
  • עניי עירך קודמים.
 
סיכום רבעון ראשון 2021.


בהמשך לסיכום שנת 2020, אשמח לשתף אתכם גם בהתנהלות השותפת שלנו כזוג בדרך לעצמאות כלכלית.
אבצע סיכום רבעוני (או חודשי אם יהיה משהו מעניין) תובנות והיקשים.

אז מה היה לנו?

בכל חודש ינואר ומרבית חודש פברואר חיינו בסגר. מחורר או לא מחורר, באזורנו יש אכיפה מאסיבית אבל למדנו כבר בין הסגרים איפה לא להסתובב כדי לא להיתקל במשטרה. הפעם הסגרים השפיעו פחות על מצב הרוח שלנו, בעיקר כי מבחינתנו היינו בסגר מתמשך מספטמבר (שנכנסנו למעין דיכאון בעקבותיו).

בתחילת חודש מרץ התחילו לפתוח את המשק: חזרו המסעדות, הפאבים וההופעות. אנחנו לא בליינים, מעדיפים לשתות ויסקי איכותי בבית ויודעים לבשל אז היינו פעם אחת בפאב/מסעדה מאז הפתיחה אבל כמה כיף שחזרו ההופעות! מבחינתנו זה והסרת הכפיה של מסיכות בשטח פתוח היה ההודעה על סוף הסגר הבלתי נגמר.

אמנם בסגרים ההוצאות שלנו היו נמוכות יחסית, אבל גם בפתיחת המשק לא הסרנו כל רסן כדי לפצות על אי אילו חסכים.

בנוסף, מאז החתונה ניסינו להביא ילדים ללא הצלחה. מתחילת השנה אנחנו בליווי (מוצלח :)) של מעבדת פוריות וגררו מספר הוצאות חד פעמיות יחסית גדולות.

סטאטוס פיננסי
סה"כ הכנסות – 102.5k (24k בונוס שנתי).
סה"כ הוצאות – 24.15k.
דיור (כולל ארנונה, וועד) – 16.33k (שילמנו את חשבון הארנונה במכה אחת).
תחבורה – 273 (מתניידים לרוב המקומות ברגל. נסיעה בינעירונית אחת בחודש).
מזון – 3.7k. מתוכם 2.3k בסופר ו1.4k במסעדות / משלוחים.
סה"כ חסכון – 78.35k.

שווי והתפלגות נכסים
קרן חירום – 50k
חשבון מסחר – 822k
קרן השתלמות – 44k
ESPP – 49k.
RSU – הפשרה ראשונה בתחילת מאי (כ12k).
מזומנים ושווי מזומנים – 33k
חסכונות פנסיונים – 300k
שווי כולל נטו ללא חסכונות פנסיונים בסוף הרבעון (1/4) – 989k.

קרן החירום מספקת את צרכינו במהלך החודש. עם קבלת המשכורות אנחנו מאזנים אותה לסכום היעד של 50k ואת היתרה אנחנו מעבירים (בניקוי הוצאות בכרטיסי אשראי) לחשבון המסחר שלנו.
הסכום של קרן החירום נבחר על ידי אשתי בתור כמות מזומן שתתן לה לישון בשקט בלילה.
 
נערך לאחרונה ב:
בהמשך לסיכום שנת 2020, אשמח לשתף אתכם גם בהתנהלות השותפת שלנו כזוג בדרך לעצמאות כלכלית.
אבצע סיכום רבעוני (או חודשי אם יהיה משהו מעניין) תובנות והיקשים.
תודה על השיתוף והעדכון.
 
חתונת השנה

מדיניות הממשלה שיבשה לנו את החתונה לטובה, וקיימנו את האירוע בגן האירועים בתאריך המקורי עם 111 אורחים. החתונה הייתה מושלמת, הרבה מהאורחים התאהבו בקונספט של אירוע קטן ואני מקווה שחסכתי להרבה מחבריי אירועים המוניים בעתיד.

אציין כי בזכות האירוע הקטן ומגבלות הממשלה, הרווח הכולל מהחתונה הגיע לכ100K, סכום שלא ציפינו לו בכלל. בנוסף, לפי ההערכות שלנו, שווי המתנות הכולל שהיינו מקבלים באירוע ההמוני לא היה גבוה בהרבה מזה שקיבלנו באירוע המצומצם ואנחנו לא בטוחים שהיינו מצליחים לכסות את האירוע המקורי.
המספרים לא מסתדרים לי?
111 אורחים, גם אם החתונה לא עלתה כלום (מה שלא הגיוני) כל אורח היה צריך לתת מתנה בסך 900 ש"ח
 
המספרים לא מסתדרים לי?
111 אורחים, גם אם החתונה לא עלתה כלום (מה שלא הגיוני) כל אורח היה צריך לתת מתנה בסך 900 ש"ח
אמנם 111 איש הגיעו בגלל הנסיבות (קורונה...).
המתנות כוללות גם את הסבים והסבתות / הורים שנתנו מתנות בסדר גודל מעל החציון.

הרבה קרובי משפחה / חברים שלחו מתנות גם ללא נוכחות פיזית.
שידרנו חלק מקבלת הפנים ואת כל החופה לצפייה ישירה והצטרפו אלינו עוד כ300-400 מוזמנים מרחוק.

אציין שהמתנה הממוצעת בלי סבים, סבתות והורים הייתה 400₪.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
עידו ג המסע לנדל"ן נדל"ן 9
C דירה ראשונה להשקעה - תחילת המסע נדל"ן 11
ג המסע אל הלא נודע (22) יומני מסע אישיים 15
ג המסע המתמשך לחיים הטובים יומני מסע אישיים 6
F המסע שלי מתחיל באירופה: 15 אבני דרך להשלמת המטרה יומני מסע אישיים 34
S המסע שלי מתחיל כאן יומני מסע אישיים 2
TheTieMan המסע שלי - מלא למידה, מתחיל עם משהו ומסיים בלא נודע (בן 23) יומני מסע אישיים 17
R המסע שלי :) יומני מסע אישיים 7
wish המסע שלי לחירות ועצמאות יומני מסע אישיים 133
de dud המסע שלי - פרישה מוקדמת מנדלן גלובלי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 50
Y המסע אל האתגר הבא בחיים התפתחות אישית 32
Tsachi01 לא מבין את יומני המסע פה אוף טופיק 163
2 המסע שלי לשקט מתחיל מאפס יומני מסע אישיים 14
S המסע לעצמאות כלכלית (בן 21) יומני מסע אישיים 32
סול יומן המסע של סול יומני מסע אישיים 35
סטארטר יומן המסע של סטארטר יומני מסע אישיים 22
S יומן המסע של Shabi יומני מסע אישיים 17
ג המסע שלי בן 25.5 - יומני מסע אישיים 34
לא חשוב שמות המסע שלי ללימוד Java התפתחות אישית 9
א אבן אחר אבן- המסע שלי יומני מסע אישיים 9
מוריה יומן המסע של מוריה יומני מסע אישיים 93
משה המסע שלי להקטין בכל חודש את ההוצאה השוטפת בעוד 100 שקלים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 26
י מתחיל את המסע יומני מסע אישיים 18
ש רק מתחיל את המסע יומני מסע אישיים 7
P יומן המסע שלי בן 26 יומני מסע אישיים 60
S מתחיל את המסע שלי יומני מסע אישיים 5
ש המסע שלי- משכירה לעצמאית יומני מסע אישיים 11
B צומת דרכים מפתיעה באמצע המסע יומני מסע אישיים 21
M היכרות: תחילת המסע והגדרת יעדים יומני מסע אישיים 8
א המסע של אספרסו יומני מסע אישיים 13
מ המסע האמיתי מתחיל עכשיו יומני מסע אישיים 39
T מתחיל את המסע בגיל 28 יומני מסע אישיים 8
M המסע וההצלחה ב3 שנים האחרנות יומני מסע אישיים 42
S המסע שלי לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 15
ג המסע שלי יומני מסע אישיים 46
ה סיפור המסע של המתמיד יומני מסע אישיים 53
c881 המסע התחיל לפני יומני מסע אישיים 43
adamshalev המסע שלי דרך בלוג "חופש כלכלי" יומני מסע אישיים 66
Ronit1984 המסע של רונית יומני מסע אישיים 27
A תחילת המסע שלי... יומני מסע אישיים 43
G מחפש את האפיק ההשקעה השני שלי לאחר הACWI של BlackRock שוק ההון 13
י תכנון מס כאשר בן זוג אחד מרוויח הרבה והבן זוג השני מעט שוק ההון 2
liranviper כל הגרפים של S&P500 מאז 1870 אחד על גבי השני שוק ההון 5

נושאים דומים

Back
למעלה