משמעות ״הקופה לערבות הדדית״ - קראתי כאן הרבה תהיות שמעידות על חוסר הבנה בסיסי וזה משהו שקל לי להסביר אני מקווה.
מתייחס רק ל BTB כמובן כי לא מכיר את האחרים.
כל הרעיון בהלוואות p2p - הוא שהמשקיע שמביא את הכסף שלו ולוקח סיכון, יקבל פרמיה הולמת על כך. ריבית שמשקפת את הסיכון .
בנקים יודעים להעריך הייטב את הסיכון במתן הלוואות לפרטיים/ עסקים קטנים והם מתעשרים בצורה פנומנלית כבר עשרות שנים מלקחת את הסיכון הזה עליהם. שלא תהיה טעות זה מקור רווח עצום לבנקים כי זה מוצר פשוט, עם סטטיסטיקה ומודלים שמבוססים על נסיון של המון שנים, בתקופות טובות ובתקופות של משברים עמוקים. איפה הם מסתבכים ומאבדים את הונם ? בהלוואות ענק לטייקונים או בהסתבכות עם נכסי סיכון מורכבים, מינופים ונגזרים שהם לא מסוגלים להעריך נכונה את הסיכון הגלום בהם.
אבל כאן אנחנו לא עוסקים בזה אלא רק במרווח הפיננסי הפשוט שבין תשואה למשקיע לריבית ללווה.
אם כן - המשקיע מלווה את כספו ומקבל את הריבית שהלווים משלמים, בניכוי עמלות נמוכות (חצי אחוז כרגע) לפלטפורמה.
השירות שהפלטפורמה מספקת הוא בעיקר סינון הלווים וגביית החוב. כאן יבוא לידי ביטוי ההבדל הגדול בין הפלטפורמות השונות, כל השאר קוסמטיקה. ככל שהפלטפורמה תדאג לברור לווים איכותיים יותר, לפיזור עסקי, לפיזור גיאוגרפי, לפיזור סקטוריאלי וכו׳ , לאיכות הבטחונות , לבדיקת הרקע , להחתמת ערבים, לדרוג האשראי ולגביית החוב במקרה של כשל - היא תוכל לייצר למשקיע ערך גבוה יותר בסיכון נמוך יותר לאורך זמן ולשמור על המוניטין שלה גם בתקופות קשות.
עכשיו, בהנחה שבצד החשוב עשית את הכי טוב שאתה יכול- נשאר לך לפזר את הסיכון בצורה הכי רחבה על פני כל המשקיעים.
כדי לסבר את האוזן - אחוז ההלוואות בפיגור/ כשל ב BTB (הרי לא ניתן להימנע מכאלה) עומד בממוצע על 3% מאז תחילת הפעילות והוא במגמת ירידה ( נסיון זה דבר חשוב), כלומר הוא כבר נמוך יותר. זה מספר מדהים בשוק האשראי הצרכני למי שמתמצא .
אז 30 מכל 1000 הלוואות הן בכשל , זה יופי, אבל מי מבטיח שכל השלושים לא יפלו דווקא בתיק של ״ישראל ישראלי״ ?!
נכון שסטטיסטית זה לא יתכן, למרות הפיזור של מקסימום 3% חשיפה ללווה בודד. למטרה הזו ולה בלבד קיימת הקופה לערבות הדדית - היא מורידה מכולם כדי לא לפגוע באלו שנפלו בשוליים של הסטטיסטיקה וקבלו תיק עם אחוז גבוה של כשל.
מתייחס רק ל BTB כמובן כי לא מכיר את האחרים.
כל הרעיון בהלוואות p2p - הוא שהמשקיע שמביא את הכסף שלו ולוקח סיכון, יקבל פרמיה הולמת על כך. ריבית שמשקפת את הסיכון .
בנקים יודעים להעריך הייטב את הסיכון במתן הלוואות לפרטיים/ עסקים קטנים והם מתעשרים בצורה פנומנלית כבר עשרות שנים מלקחת את הסיכון הזה עליהם. שלא תהיה טעות זה מקור רווח עצום לבנקים כי זה מוצר פשוט, עם סטטיסטיקה ומודלים שמבוססים על נסיון של המון שנים, בתקופות טובות ובתקופות של משברים עמוקים. איפה הם מסתבכים ומאבדים את הונם ? בהלוואות ענק לטייקונים או בהסתבכות עם נכסי סיכון מורכבים, מינופים ונגזרים שהם לא מסוגלים להעריך נכונה את הסיכון הגלום בהם.
אבל כאן אנחנו לא עוסקים בזה אלא רק במרווח הפיננסי הפשוט שבין תשואה למשקיע לריבית ללווה.
אם כן - המשקיע מלווה את כספו ומקבל את הריבית שהלווים משלמים, בניכוי עמלות נמוכות (חצי אחוז כרגע) לפלטפורמה.
השירות שהפלטפורמה מספקת הוא בעיקר סינון הלווים וגביית החוב. כאן יבוא לידי ביטוי ההבדל הגדול בין הפלטפורמות השונות, כל השאר קוסמטיקה. ככל שהפלטפורמה תדאג לברור לווים איכותיים יותר, לפיזור עסקי, לפיזור גיאוגרפי, לפיזור סקטוריאלי וכו׳ , לאיכות הבטחונות , לבדיקת הרקע , להחתמת ערבים, לדרוג האשראי ולגביית החוב במקרה של כשל - היא תוכל לייצר למשקיע ערך גבוה יותר בסיכון נמוך יותר לאורך זמן ולשמור על המוניטין שלה גם בתקופות קשות.
עכשיו, בהנחה שבצד החשוב עשית את הכי טוב שאתה יכול- נשאר לך לפזר את הסיכון בצורה הכי רחבה על פני כל המשקיעים.
כדי לסבר את האוזן - אחוז ההלוואות בפיגור/ כשל ב BTB (הרי לא ניתן להימנע מכאלה) עומד בממוצע על 3% מאז תחילת הפעילות והוא במגמת ירידה ( נסיון זה דבר חשוב), כלומר הוא כבר נמוך יותר. זה מספר מדהים בשוק האשראי הצרכני למי שמתמצא .
אז 30 מכל 1000 הלוואות הן בכשל , זה יופי, אבל מי מבטיח שכל השלושים לא יפלו דווקא בתיק של ״ישראל ישראלי״ ?!
נכון שסטטיסטית זה לא יתכן, למרות הפיזור של מקסימום 3% חשיפה ללווה בודד. למטרה הזו ולה בלבד קיימת הקופה לערבות הדדית - היא מורידה מכולם כדי לא לפגוע באלו שנפלו בשוליים של הסטטיסטיקה וקבלו תיק עם אחוז גבוה של כשל.
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
