• אזהרה: פורום זה מיועד להחלפת דעות בין משקיעים חובבים בנושאים תאורטיים בלבד. חל איסור מוחלט על מתן ייעוץ השקעות פרטי. אין לראות בדיונים בפורום בבחינת יעוץ השקעות או תחליף לייעוץ פיננסי מקצועי המותאם אישית וספציפית למשקיע תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבותיו ומטרותיו. אין להסתמך או לפעול על פי הנאמר בפורום ללא קבלת יעוץ מקצועי אישי מבעל הרישיון המתאים, וכל הנוהג אחרת עושה זאת על אחריותו בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה היא על מחבר/ת ההודעה בלבד.
  • חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

נטילת הלוואות לצרכי השקעה - תלוי סביבת אינפלציה

FIYaacov

מודרטור
הצטרף ב
22/3/15
הודעות
18,767
דירוג
17,421
בעקבות השרשור של @yanosh34
אני רוצה לפתוח לדיון את הציטוט הזה:
אם בעבר החלטתי שהלוואה (לצורך השקעה) בריבית 1% בסביבת אינפלציה 1% מתאימה לי, האם אני אמור לקבל את אותה החלטה כאשר הריבית 5% בסביבת אינפלציה 5% או שאני אמור להתייחס אל המצב הזה באופן שונה?
הגישה שלי תמיד הייתה (וכל עוד סיבולת הסיכון מאפשרת), לקחת מינוף לצרכי השקעה עד 30% מהשווי הנקי (עם חריג בזמן נטילת משכנתא היות ומדובר באירוע סינגולרי).
כאשר העיקרון המנחה שלי היה שהשוק עושה בסביבות 6.8% ריאלי לשנה, ואחרי מס 5.1% לשנה. הוספתי באפר של 10% נוספים כדי לפצות על כך ששוק ההון תנודתי ואילו החזר הלוואות זה כמו לקנות אג"ח בריבית קבועה.
כלומר הלוואות בריבית 4.59% ומעלה אני לא לוקח, ואם יש לי כאלה פתוחות, אני מתחיל להחזיר אותן במקום להוסיף לתיק ההשקעות.
העיקרון שאני מתבסס לפיו הוא שגם אחרי ירידות, תוחלת תשואת ההשקעה בשוק ההון אינו משתנה (אפשר לראות את זה שלכל 20 שנה התשואה הממוצעת במקבץ צפוף ללא קשר אם התחלנו את ה-20 שנה מתחתית או מפיק). אני פחות מתחבר לניתוחי הסתברות מותנית של ERN היות ולרוב מדובר במדגמים ממש קטנים ולהסיק מהם לגבי התנהגות הרבה יותר בעייתית.

הדבר היחיד שאני עדיין מתלבט עליו זה האם באמת אני צריך לשים את הקריטריון לעיל לסגירת הלוואות כריבית ריאלית, במקום הריבית הנומינלית שלפיו אני פועל כרגע. על פניו זה אומר שכמעט בכל סביבת ריבית/אינפלציה כדאי להתמנף (עד גבול קצה הסיבולת שהוגדרה), היות והריבית הריאלית לרוב תנוע סביב 0% (כי זו מדיניות הבנקים המרכזיים).
האם אני סתם ממציא תירוצים כי היו עכשיו ירידות ואני לא רוצה לסגור הלוואות אלא להוסיף כסף לשוק :) ?
 
העיקרון שאני מתבסס לפיו הוא שגם אחרי ירידות, תוחלת תשואת ההשקעה בשוק ההון אינו משתנה (אפשר לראות את זה שלכל 20 שנה התשואה הממוצעת במקבץ צפוף ללא קשר אם התחלנו את ה-20 שנה מתחתית או מפיק).
בסוף מי שיפעל כמו שאתה אומר, זה אומר שעכשיו הוא יסגור את ההלוואות והוא ייקח מחדש ברגע שהריבית הנומינלית תרד, כי הוא מאמין במינוף של 30 אחוז.

ואם אני צודק, אז אתה גורם בוודאות שכל פעם שהריבית הגבוהה גורמת לבעיות תזרימיות בשוק, וממילא זה גם משפיע משמעותית על מחירי המניות, שזה מוריד את מחירי המניות, ואתה תמיד תקנה בזמן שיש הרבה כסף בשוק וממילא המחיר יותר גבוה, ואם זה נכון אני לא חושב שזה צריך לעניין אותנו ממוצעים של 20 שנה, כי שיטת פעולה כזאת (שהקניות המסיביות יהיו כשהשוק בריבית 0 וממילא שוק המניות יקר יותר) בוודאות לא יעילה.
 
האם אני סתם ממציא תירוצים כי היו עכשיו ירידות ואני לא רוצה לסגור הלוואות אלא להוסיף כסף לשוק :) ?
באותה הדילמה.
אלו לא תירוצים, הריבית היום גבוהה.
 
בסוף מי שיפעל כמו שאתה אומר, זה אומר שעכשיו הוא יסגור את ההלוואות והוא ייקח מחדש ברגע שהריבית הנומינלית תרד, כי הוא מאמין במינוף של 30 אחוז.

ואם אני צודק, אז אתה גורם בוודאות שכל פעם שהריבית הגבוהה גורמת לבעיות תזרימיות בשוק, וממילא זה גם משפיע משמעותית על מחירי המניות, שזה מוריד את מחירי המניות, ואתה תמיד תקנה בזמן שיש הרבה כסף בשוק וממילא המחיר יותר גבוה, ואם זה נכון אני לא חושב שזה צריך לעניין אותנו ממוצעים של 20 שנה, כי שיטת פעולה כזאת (שהקניות המסיביות יהיו כשהשוק בריבית 0 וממילא שוק המניות יקר יותר) בוודאות לא יעילה.
כלומר לשמור על מינוף קבוע בכל סביבת ריבית (בין אם המינוף הוא 0% או 30%).

כי שיטת פעולה כזאת (שהקניות המסיביות יהיו כשהשוק בריבית 0 וממילא שוק המניות יקר יותר) בוודאות לא יעילה.
ב2009 כשהריבית הייתה 0% השוק היה יקר?
 
ב2009 כשהריבית הייתה 0% השוק היה יקר?
ב2009 הריבית ירדה כדי להניע את הכלכלה, כדי שהכלכלה לא תקרוס, ואז באמת השוק היה מאוד זול, ואתה צודק שגם בזמן שהריבית 0 יש מצבים שהשוק זול.

אבל כשאתה מתכנן שכל פעם שהריבית תהיה גבוהה שאז אתה לא תקנה מניות אלא תחזיר את הריבית, וכשהריבית תרד אז אתה תקנה מניות ברור שזה אסטרטגיה שגורמת שהקניות שלך התמקדו יותר לזמן שהשוק יקר, ופחות לזמן שהשוק זול, וזה אסטרטגיה שבעיני לא טובה.

אם אתה מסכים שריבית 0 גורמת לניפוח של המניות, (שהשוק במכפילים גבוהים) אז קשה לי להבין איך אפשר לחשוב אחרת.
כלומר לשמור על מינוף קבוע בכל סביבת ריבית (בין אם המינוף הוא 0% או 30%).
אני לא נכנסתי לזה, כי זה קצת מורכב, כי בתקופות של ריביות גבוהות זה גורם אוטומטית שהחלק של ההלוואה טופס יחסית נתח יותר גדול בהפקדה החודשית. (נניח שיש לך 100 אלף שח הלוואה, ברגע שהריבית עולה ב4 אחוז, זה אומר שבתקופות שהשוק במכפילים נמוכים יותר, חלק יותר גדול מהחסכונות החודשיים שלך ילך להחזיר ריבית, כי ההחזרים יותר גדולים, וממילא פחות תקנה בתקופות שהשוק זול) ולכן לדעתי זה תלוי בגודל ההפקדות בייחס להלוואות הקיימות.
 
תזרים זה אכן עדיין שיקול מרכזי שיכול להשפיע על ההחלטה.
אם ההלוואות הן שפיצר, אז התזרים בין עם 1% ריבית בסביבת אינפלציה של 1% לעומת הלוואה ב5% ריבית בסביבת אינפלציה של 5% הוא שונה לחלוטין למרות שיתכן שהכדאיות הכלכלית של ההלוואות זהה.
ואם אי אפשר לעמוד בתזרים, או שהתזרים מכביד יותר מדי, אז אין בכלל שאלה וצריך לסגור לפחות חלק מההלוואות.


אם נשים רגע את התזרים בצד ונחזור לשאלה של הכדאיות הכלכלית, אז אני רוצה להוסיף דוגמה כדי להמחיש את הטענה המקורית.
נניח שאני לוקח הלוואה 100 ש"ח, הריבית על ההלוואה 1% והאינפלציה 2%.
אני קונה עגבניות (מיוחדות כאלה שלא מתקלקלות) בכל הכסף.
אחרי שנה אני מוכר אותן, מקבל 102 ש"ח מהקונה, וסוגר את ההלוואה + הריבית ב101 ש"ח. סה"כ נשארתי עם רווח של 1 ש"ח.

עכשיו שימו את אותו סיפור עם הלוואה בריבית 9% ואינפלציה 10%.
התוצאה בדיוק אותה תוצאה - רווח של 1 ש"ח.
 
וכשהריבית תרד אז אתה תקנה מניות ברור שזה אסטרטגיה שגורמת שהקניות שלך התמקדו יותר לזמן שהשוק יקר, ופחות לזמן שהשוק זול, וזה אסטרטגיה שבעיני לא טובה.
אתה מניח אוטומטית שאם קורה X בכלכלה יקרה Y בשוק המניות. יש מספיק מקרים שזה לא קרה בהם.
ואתה מתייחס לנקודות מאוד ספציפיות בספקטרום, כאשר עבר יותר מעשור בין 2009 ועד היום.
 
היות והריבית הריאלית לרוב תנוע סביב 0% (כי זו מדיניות הבנקים המרכזיים).
גם אם זאת המדיניות שלהם, היסטורית זה לא תמיד מה שקרה
אז אולי צריך לקבל את ההחלטה באמת רק ע"פ הריבית הריאלית, במקום הנומינלית.
למשל להניח תשואה ריאלית של 4% משוק המניות (בכל מצב שוק) ואז להתמנף רק כל עוד הריבית הריאלית לא חוצה משהו שמחליטים עליו מראש.
0% נשמעת כמו נקודה טובה.
 
עכשיו שימו את אותו סיפור עם הלוואה בריבית 9% ואינפלציה 10%.
התוצאה בדיוק אותה תוצאה - רווח של 1 ש"ח.
זה נכון, אבל את האינפלציה אתה יודע רק בדיעבד.
וזה סוג של תזמון שוק (אני מניח שלא ניתן).
בהנחה ואנחנו רוצים להסתכל על נתונים כמה שיותר רחבים, האם יהיה נכון להסתכל על אינפלציה ממוצעת של 3.3%? או אולי על יעד האינפלציה המוצהר של בנק ישראל?
ואז אני צריך להוסיף 3.3% לריבית שציינתי מקודם ולסגור הלוואות רק מריבית של 7.89%
 
למשל להניח תשואה ריאלית של 4% משוק המניות (בכל מצב שוק) ואז להתמנף רק כל עוד הריבית הריאלית לא חוצה משהו שמחליטים עליו מראש.
השאלה היא למה דווקא להניח על השוק מנתונים רחבים ועל האינפלציה רק מהשנה האחרונה?
 
תזרים זה אכן עדיין שיקול מרכזי שיכול להשפיע על ההחלטה.
אם ההלוואות הן שפיצר, אז התזרים בין עם 1% ריבית בסביבת אינפלציה של 1% לעומת הלוואה ב5% ריבית בסביבת אינפלציה של 5% הוא שונה לחלוטין למרות שיתכן שהכדאיות הכלכלית של ההלוואות זהה.
ואם אי אפשר לעמוד בתזרים, או שהתזרים מכביד יותר מדי, אז אין בכלל שאלה וצריך לסגור לפחות חלק מההלוואות.
ברור שברגע שיש בעיות בתזרים אין בכלל נידון.

תחשוב במקרה שיש לך הלוואה של מיליון שקל בהלוואת בלון, ונניח שגם את הריבית אתה לא חייב להחזיר וזה רק מתווסף לתיק, אבל בהנחה שהתיק לא עלה, במשך השנה, אחוז מינוף גודל ולכן חייבים להחזיר, ונניח שהריבית עלתה ב4 אחוז נוספים, זה אומר שאתה צריך להחזיר בשנה עוד 40 אלף שח, שזה אומר שבקלות אתה יכול למצוא את עצמך רק מחזיר חובות בכל פעם שהשוק זול... ולכן לדעתי זה לא אסטרטגיה טובה.
אתה מניח אוטומטית שאם קורה X בכלכלה יקרה Y בשוק המניות. יש מספיק מקרים שזה לא קרה בהם.
ואתה מתייחס לנקודות מאוד ספציפיות בספקטרום, כאשר עבר יותר מעשור בין 2009 ועד היום.
השאלה היא לא האם יש מקרים שזה לא קרה, (כי בזה אני מסכים איתך) השאלה היא האם אתה מסכים שבריבית 0 הסיכוי שהשוק יגיע למכפילים גבוהים, הוא משמעותית יותר גבוה, ואם כן אז לדעתי חייבים לקחת את זה בחשבון.
 
השאלה היא למה דווקא להניח על השוק מנתונים רחבים ועל האינפלציה רק מהשנה האחרונה?
הכוונה שלי היא להניח על האינפלציה לפי הצפי שנה קדימה.
כדאי באמת לבדוק את זה אבל ההשערה שלי היא שהיכולת לצפות אינפלציה שנה קדימה היא לא רעה.
 
השאלה היא למה דווקא להניח על השוק מנתונים רחבים ועל האינפלציה רק מהשנה האחרונה?
כרגע נראה שהעולם לא בכיוון לריבית ריאלית חיוביות, (וגם אם כן, ריבית קרוב ל0) ולכן לדעתי הגיוני להתמנף על בסיס הנחה שהריבית הריאלית היא בדרך כלל 0, אבל ברור שאם אתה חושב אחרת, זה שיקול משמעותי במינוף.
 
אבל ברור שאם אתה חושב אחרת, זה שיקול משמעותי במינוף.
להיפך , הכל התחיל מהמסקנה שלמרות הריבית הנומינלית הגבוהה, הריאלית עדיין נמוכה ולכן שווה להמשיך להתמנף.
 
תאורטית מה שקובע זה הריבית הריאלית (שלדעתי גם עלתה קצת), הנכסים הריאליים והשכר שלך יעלו כמו האינפלציה.
פרקטית אין ודאות שזה בדיוק יקרה, למשל אומרים שמעסיקים משתמשים באינפלציה כדי להוריד את השכר בלי לפגוע בו נומינלית כי זה לא מקובל.
 
בעקבות השרשור של @yanosh34
אני רוצה לפתוח לדיון את הציטוט הזה:

הגישה שלי תמיד הייתה (וכל עוד סיבולת הסיכון מאפשרת), לקחת מינוף לצרכי השקעה עד 30% מהשווי הנקי (עם חריג בזמן נטילת משכנתא היות ומדובר באירוע סינגולרי).
כאשר העיקרון המנחה שלי היה שהשוק עושה בסביבות 6.8% ריאלי לשנה, ואחרי מס 5.1% לשנה. הוספתי באפר של 10% נוספים כדי לפצות על כך ששוק ההון תנודתי ואילו החזר הלוואות זה כמו לקנות אג"ח בריבית קבועה.
כלומר הלוואות בריבית 4.59% ומעלה אני לא לוקח, ואם יש לי כאלה פתוחות, אני מתחיל להחזיר אותן במקום להוסיף לתיק ההשקעות.
העיקרון שאני מתבסס לפיו הוא שגם אחרי ירידות, תוחלת תשואת ההשקעה בשוק ההון אינו משתנה (אפשר לראות את זה שלכל 20 שנה התשואה הממוצעת במקבץ צפוף ללא קשר אם התחלנו את ה-20 שנה מתחתית או מפיק). אני פחות מתחבר לניתוחי הסתברות מותנית של ERN היות ולרוב מדובר במדגמים ממש קטנים ולהסיק מהם לגבי התנהגות הרבה יותר בעייתית.

הדבר היחיד שאני עדיין מתלבט עליו זה האם באמת אני צריך לשים את הקריטריון לעיל לסגירת הלוואות כריבית ריאלית, במקום הריבית הנומינלית שלפיו אני פועל כרגע. על פניו זה אומר שכמעט בכל סביבת ריבית/אינפלציה כדאי להתמנף (עד גבול קצה הסיבולת שהוגדרה), היות והריבית הריאלית לרוב תנוע סביב 0% (כי זו מדיניות הבנקים המרכזיים).
האם אני סתם ממציא תירוצים כי היו עכשיו ירידות ואני לא רוצה לסגור הלוואות אלא להוסיף כסף לשוק :) ?
אתה מתכוון רק להלוואת גרייס.
הלוואת שפיצר תקשה על המשקיע
בסביבת ריבית גבוהה ואינפלצייה גבוהה
ומשכורת שלא צמודה למדד.
הדבר היחיד שאני עדיין מתלבט עליו זה האם באמת אני צריך לשים את הקריטריון לעיל לסגירת הלוואות כריבית ריאלית, במקום הריבית הנומינלית שלפיו אני פועל כרגע. על פניו זה אומר שכמעט בכל סביבת ריבית/אינפלציה כדאי להתמנף (עד גבול קצה הסיבולת שהוגדרה), היות והריבית הריאלית לרוב תנוע סביב 0% (כי זו מדיניות הבנקים המרכזיים).
לא.
בהלוואה אתה מפסיד על המטבע פעמיים גם את הריבית וגם את האינפלציה.
ההשקעה מגדרת לך רק את האינפלציה ולא את הריבית.
במקרה של ריבית 10%
השקעה בשוק ההון לא תגדר את הריבית.
הגישה שלי תמיד הייתה (וכל עוד סיבולת הסיכון מאפשרת), לקחת מינוף לצרכי השקעה עד 30% מהשווי הנקי
30% בקנייה, או עם איזון תקופתי?
כאשר העיקרון המנחה שלי היה שהשוק עושה בסביבות 6.8% ריאלי לשנה, ואחרי מס 5.1% לשנה. הוספתי באפר של 10% נוספים כדי לפצות על כך ששוק ההון תנודתי ואילו החזר הלוואות זה כמו לקנות אג"ח בריבית קבועה.
נראה לי להנמיך ציפיות לאזור 4% ריאלי
אולי אם טווח ההשקעה שלך ממש ארוך, אפשר לחשוב על כיוון של 6.8%.
העיקרון שאני מתבסס לפיו הוא שגם אחרי ירידות, תוחלת תשואת ההשקעה בשוק ההון אינו משתנה (אפשר לראות את זה שלכל 20 שנה התשואה הממוצעת במקבץ צפוף ללא קשר אם התחלנו את ה-20 שנה מתחתית או מפיק). אני פחות מתחבר לניתוחי הסתברות מותנית של ERN היות ולרוב מדובר במדגמים ממש קטנים ולהסיק מהם לגבי התנהגות הרבה יותר בעייתית.
זה לא חשבונאי. דוגמה:
להראל נפתח חיסכון בשווי 100,000 ש"ח. בשנת 2025 וקנה 100 יחידות קרן סל.
ליעקב נפתחה תוכנית דומה בשנת 2026 אז 100 יחידות נמכרו ב50,000 ש"ח.
לכן יעקב קנה ב100 אלף ש"ח 200 יחידות.
לאחר 10 שנים היחידות של הראל נמכרות ב200 אלף ש"ח.
ושל יעקב ב400 אלף ש"ח
הראל נמצא בתשואה 100%
יעקב 400%
וזה רק ההתחלה...
(אפשר לראות את זה שלכל 20 שנה התשואה הממוצעת במקבץ צפוף ללא קשר אם התחלנו את ה-20 שנה מתחתית או מפיק).
זה לא משנה ממה הגיעו תשואות העבר
שהביאו לממוצעים האלו.
אנחנו מסתכלים על העתיד.
וככל שנכנסים בנקודת זמן בגרף נמוכה יותר
כך התשואות יהיו מרשימות יותר.
נקודת הזמן היום במדדי העולם היא טובה יותר מלפני שנה.
(אגב הממוצעים האלו הם לעולם לא מהתחתית של הגרף אלא בודקים שרירותית מתחילת שנה. ובצדק)

לטעמי הכי נכון לקנות קרן ממונפת פי 2
למרות הסיכון שהקרן תשחק ותאבד לגמרי.
(SSO ב 0.89% דמי ניהול.)
במקרה שהריבית תתמתן
אפשר יהיה לשקול להעדיף למכור את הקרן הממונפת
ולשלם מס על פני סיכון מחיקה.
ולמנף בהלוואה.
(אפשר לקנות את הקרנות הממונפות בחשבון IRA, כך שיקול המס לא יכביד)
 
בהלוואה אתה מפסיד על המטבע פעמיים גם את הריבית וגם את האינפלציה.
ההשקעה מגדרת לך רק את האינפלציה ולא את הריבית.
במקרה של ריבית 10%
השקעה בשוק ההון לא תגדר את הריבית.
בהלוואה אתה מרוויח על האינפלציה.
ובמקרה של ריבית 10% נומינלית על ההלוואה, ובהנחה שאתה מחזיק רק הלוואות עם ריבית ריאלית 0% ומטה, אז זאת סביבת שוק שבה אתה מצפה לתשואה של 14% נומינמלי במניות.
 
לא.
כשאתה לוקח הלוואה והכסף יושב בעו"ש בלי להשקיע.
אתה מפסיד פעמיים גם את האינפלציה וגם את הריבית.
אפילו אם אתה עושה משהו מוזר כזה, אתה מפסיד רק את הריבית.
האינפלציה על ההלוואה והאינפלציה על הכסף בעו"ש מקזזים אחד את השני.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
D נטילת משכנתא לבעלי אזרחות אירופאית נדל"ן 0
S נטילת משכנתא לטווח קצר נדל"ן 32
B נטילת הלוואה לשם השקעה צרכנות פיננסית 18
Y השקעה בזמן משבר: לקיחת הלוואות בסכומים גדולים עם ריבית נמוכה צרכנות פיננסית 12
D צרת משרד הביטחון - הלוואות, פנסיה ומינוס בבנק הפועלים פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 21
ו הלוואות למדינה בריבית 6% פוסטים מאיכות נמוכה 9
משה גל האם 'וואן זירו' נותנים באמת הלוואות ב-5% ריבית? צרכנות פיננסית 9
A הלוואות אישיות שוק ההון 0
ע הלוואות בנקאיות בדיגיטל צרכנות פיננסית 3
H שאלה האם כדאי למחזר הלוואות שיש לי עקב עליית הריבית? צרכנות פיננסית 3
ט החזרי הלוואות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 13
ItayG אפליקציית מעקב שווי נכסים/השקעות/הלוואות ונתונים חסכון והוצאות צרכנות פיננסית 18
A כמה סוגיות בנושא הלוואות \ מחזור הלוואות בתקופת פריים עולה נדל"ן 3
C הלוואות צרכנות פיננסית 4
ל הלוואות חברתיות פוסטים מאיכות נמוכה 2
W מינוף ע''י הלוואות פריים בתקופת אינפלציה וריבית עולה אוף טופיק 1
I החזר מס על הלוואות חברתיות השקעות אלטרנטיביות 2
A התייעצות לגבי מסלול תשלום לקבלן - חלק מההון קיים בנכס אחר שהוא ללא משכון \ הלוואות נדל"ן 8
mudale222 האם פחות שווה להחזיר הלוואות ככל שעובר הזמן? צרכנות פיננסית 10
The Stoic הלוואות ללא ריבית - למה לא כולכם עושים את זה כל הזמן? צרכנות פיננסית 44
ישראלית הלוואות בריבית אפסית צרכנות פיננסית 14
ה הלוואות ללא ריבית צרכנות פיננסית 7
י הלוואות מפנסיה/גמל - אפשרות למינוף פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
P הלוואות Margin ב IB - על מה להסתכל כדי להמנע מ margin call ? שוק ההון 5
א ריביות על הלוואות שונות לדיור נדל"ן 1
Wonko הורדת מינוף וסדר סגירת הלוואות צרכנות פיננסית 27
stamEhad הלוואות P2P, כמה גדול הסיכון? השקעות אלטרנטיביות 2
ל הלוואות לא יומיות מהברוקר - יש חיה כזאת? שוק ההון 6
H שאלה לגבי הלוואות בשני חשבונות בבנקים שונים צרכנות פיננסית 8
T למה בנקים לא רוצים לתת הלוואות לדיור? נדל"ן 29
A הלוואות מקרנות פנסיה / השתלמות מנייתיות. צרכנות פיננסית 2
זריקת תבונה מסע יציאה מבור כלכלי - חיסול הלוואות בגובה 90 אש"ח תוך שנה וקצת יומני מסע אישיים 51
א הלוואות מקרן השתלמות\קופות גמל. הקפאה עד להודעה חדשה? צרכנות פיננסית 31
L הלוואות של securities שוק ההון 3
O אחוז החזר הלוואות (מינוף, לא צריכה) מסך ההכנסות שוק ההון 4
I הלוואות זהב BTB שוק ההון 9
מ הלוואות מקרן השתלמות IRA צרכנות פיננסית 4
A מיטב ד״ש - סגירת הלוואות בזמן הקורונה צרכנות פיננסית 6
ב קיזוז הלוואות על חשבון קרן השתלמות צרכנות פיננסית 4
O הלוואות IB שוק ההון 43
O לא %100 מניות, יש הלוואות כדאית? שוק ההון 9
ERE בלי ה E הלוואות לשיפוץ נדל"ן -MPL – Market Place Lending נדל"ן 3
hommie אלטשולר שחם - הלוואות ע"ח קרן השתלמות שוק ההון 61
ImCarryGG הלוואות מבנקים לפי דירוג אשראי צרכנות פיננסית 18
נ כתבה שמסבירה על הלוואות ולא מעודדת לקיחה שלהם מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 6
Y מיצוי הלוואות-משכנתא מול הלוואה על חשבון פנסיה או הלוואה מהבנק נדל"ן 19
E הלוואות P2P צרכנות פיננסית 1
A הלוואות מגופים מוסדיים - שאלת תם שוק ההון 2
סול הלוואות לחברות שוק ההון 10
B שאלות בנושא הלוואות ליזמי נדל"ן בחו"ל נדל"ן 4

נושאים דומים

Back
למעלה