זה לא נכון... התהליך היה הדרגתי.
לא. זאת בדיוק הנקודה. באקדמיה הגבוהה (מוסדות מכובדים ומרצים מכובדים) תמיד היו נאורים ומכילים, עד היום בו הנחיתו להם מלמעלה משהו, ואז הם לא יכלו לעשות כלום:
א. כי עניין להם את התחת, נאורות זה צ'ק ללא כיסוי,
ב. כי המשכילים הם לא בעלי הכוח.
בגרמניה עד עליית הנאצים, היטלר היה קוריוז, ואז הוא היה משהו שנלחמים בו (כמו היום בAFD או בלה-פן), ואז כשהוא עלה לשלטון - זה היה בבום, התחילו להעביר חוקים.
בפולין עד פלישת הנאצים, רוחות מלחמה נשבו, אבל לא חשבו שבאמת יקרה משהו, עד שביום אחד בספטמבר זה קרה, וכל מה שקרה בגרמניה הועתק לשם, גרוע יותר.
מי שחכם קורא את המפה ומבין לאן הרוח נושבת, אבל עד שהדבר קורה? טבע האדם להגחיך ולהגיד "חמאס מורתע, לא יהיה כלום".
האם יכול להיות שמה שאנחנו רואים עכשיו בארה״ב זה התחלה של תהליך דומה? אי אפשר להגיד בוודאות שלא.
יתכן, אבל זה פשוט פחות סביר שם. יהודים בארה"ב הם לא קוריוז אבל גם לא איום על הציבוריות, וזו מדינת מהגרים, היא לא של אף מיעוט, מלבד "הלבן".
רק שאותו הגיון אפשר להפעיל על ישראל והתחזית של ליבוביץ נניח... שבינתיים מתגשמת מול עיננו שלב אחרי שלב.
בהחלט, יש סיבות לדאגה, אבל הרבה ממה שלייבוביץ דיבר עליו הוא התפתחות הגיונית וטבעית. אתה לא יכול לגור במזרח התיכון ולהתנהג כאילו אתה באירופה.
יש פה גם איזון טבעי שהוא מאוד נחוץ. ברמה הפרקטית? אם שופטים נלהבים-יתר-על-המידה לא היו מחליטים לקדם מהפכה שיפוטית בשנות ה90, לא היינו בסחרור הזה היום.
אתה יכול לראות את אותו שיח בארה"ב של היום, כשטראמפ מושך את החוט לפעמים יותר מדי, ומנגד יש שיגידו שהבתים משכו יותר מדי. קדנציה שעברה דיברו על הדחה, אבסורד.
יתכן ולא נסכים על איזה משני הריכוזים הגדולים של יהודים היום נמצא בסכנה גדולה יותר. המחשבה שיהודי בטוח יותר בישראל כי הוא הרוב נראית לי רחוקה מלהיות אוטומטית או ברורה מאליה.
בוודאי שלא אוטומטית. אם לרכז את הביצים בקן אחד או לפזר אותם בין קנים שמהם אולי יגרשו אותם, מי יודע מה עדיף. אני פשוט יודע להצביע על בעיות קיימות ואיך לפתור אותן:
א. אני יודע שבכל מקום שיהיה ריכוז של זרים הולך וגדל, בטח אם הוא מוצלח, המקומיים יאשימו אותו בכל החולאים שלהם, עד כדי גירוש והשמדה. אותו כנ"ל לערבים באירופה.
ב. אני יודע שלרכז את כולם במקום אחד זה בעייתי אם יהיה אירוע השמדה, ולכן אסור לאפשר אטום למדינות אויב.
תמיד יש דברים מחוץ לטווח הראייה, ולאף אחד אין את התשובות, אבל אני יודע שאם לפני עשור היו לי פנטזיות על אירופה, עכשיו זה ברור שזו חבית נפץ.
אני יודע לפתור רק מה שאני מכיר, אני לא יכול לפתור הכל, אבל ללכת למקום שבו יש בעיות שברור לי שיתפוצצו, לא עדיף בשום צורה על מקום שבו יש בעיות שאולי יתפוצצו.
אני בארה״ב. לשוטרים יש אקדחים
. ואני מסכים שלאירופה בעיות גדולות יותר. אבל גם שם רואים כבר תנועת נגד חזקה אל מול ההגירה המוסלמית והשינויים הדמוגרפיים. קל זה לא יהיה להם, אבל הציבור שם בפירוש מבין את הבעייתיות במצב הנוכחי והמגמות. נראה מה יילד יום.
אז לדעתי מצבך בסדר, בגלל הסייגים הנ"ל. גם שם, כמו שאמרת, אבל לטעמי הסיכוי קלוש. אתה מוזמן לראות\לקרוא את the plot against america ולהחליט.
מה שכן, מה שתיארת הוא לא "אבל", אלא בדיוק מחזק את הטענה שלי. כל מקום עם מיעוט משתלט, יתקל בהתנגדות. כלל לא קשור ליהודים.
ולכן כשאני רואה ישראלים שמשתקעים ביוון, קפריסין או תאילנד - "הם הרי מתים עלינו שם" - לי ברור שזה יתפוצץ, ויתכן שאפילו יותר גרוע מבאירופה.
זה כלל לא עניין של "אנטישמיות", זה עניין של פסיכולוגיה אוניברסלית - אם יש זר שמשתלט על המשאבים שלך, אתה תלחם. אם אתה מכיר מישהו להאשים, אתה תאשים.
ואותנו מכירים בכל העולם. זה הכל.
