אתה מתכוון שלא סביר שהם גרועים כמו בסין.
וכמובן שגם אם התנאים לא גרועים כמו בסין, מספיק לראות כמה התנאים גרועים בסין כדי להניח כמה סביר שהם יותר גרועים מהתנאים ב-faang בישראל.
אני חושב שרובם לא יודעים בכלל להגדיר "מתכנת טוב" ואם היו מתבקשים לעשות זאת כנראה היו מבינים עד כמה השאלות שהם שואלים לא קרובות אפילו לסווג אדם כמתכנת טוב/לא טוב.
האם היכולת לממש DFS או מיון-שקרכלשהו על לוח הופכת מישהו למתכנת טוב (ולהיפך)? אני לא בטוח.
“I choose a lazy person to do a hard job. Because a lazy person will find an easy way to do it.”
זה ביל גייטס אמר, לא אני.
אם אתה מגייס מישהו כדי שיעשה שיעורי בית במשרד כל היום, המדד שלך טוב. אחרת הוא חסר משמעות.
אני באמת לא רואה שום הגיון בלאתגר אדם עם נסיון בתחום עם שאלות על דברים שלא רלוונטיים בכלל לעבודה שלו (ואיזון עצים ומימוש אלגוריתמי מיון לא רלוונטי לעבודה של 99% מהמתכנתים ב-99% מהזמן, וזה עוד understatement).
לא יודע לגבי רוב אבל נפוטיזם זו בהחלט תופעה שקיימת.
ראה: https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3628466
"לפי נתוני רשות החברות, נמל אשדוד מוביל את החברות הממשלתיות בהעסקת קרובי משפחה. נכון לסוף 2012 הועסקו בנמל כ־1,250 עובדים, כאשר ל־42% מתוכם היה לפחות קרוב משפחה אחד בנמל. בכלל החברות הממשלתיות, שיעור המועסקים שהם בני משפחה היה 19.5% בשנת 2012, לעומת 16.4% בשנת 2006. בפילוח לפי חברות נמצא שבחברת החשמל שיעור העובדים שלהם קרובי משפחה עמד על 24%, בתעשייה האווירית שיעור קרובי המשפחה עמד על 15% ואילו בדואר ישראל כ־14%"
סתם שאלת צד: שמתי לב שבחלק מהתגובות התחשבו ב espp כחלק מה total compensation, אבל לדעתי לא אמורים כי זה סך הכל סכום מסוים שיורד מהנטו ומושקע במניה + הטבה.
לא ככה?
זה economy of scale, כשאתה מגייס אלפי מהנדסים כל שנה אתה יכול לשים רף כלשהו שמספיק שאחוז מסוים של מהנדסים טובים יעבור אותו כדי שבגדול תהיה בסדר. יש אלפי מהנדסים גרועים בגוגל ובאמזון שעברו את הראיונות האלו.