אתם עובדים שעתיים או חודשיים?

[אקראי]

ההבדל בין עובדים חודשיים לשעתיים הוא הרבה יותר מצורת העסקה. זה פער של מעמדות, של סטטוס חברתי. עובד חודשי כנראה יעבוד בעבודה משרדית כלשהי בשכר גבוה, ועובד שעתי יעבוד בעבודה פשוטה יותר וערך שעתו יהיה נמוך (והרבה פעמים מדובר בעבודה פיזית יותר).
אבל שמעתי שזה גם יכול להיות הפוך – שכר חודשי נמוך לעומת ערך שעה גבוה.
אז אשמח לשמוע עליכם. יהיה מעניין לראות מה קורה בהייטק, שהרי במגזר הציבורי כמעט כולם בשכר חודשי (חוץ ממשרות סטודנט לדעתי).
ואיזו צורת העסקה אתם מעדיפים? איזו בעיניכם הגיונית יותר?

 

[SolidusMaximus]

להיכרותי האמצע עובד בדרך כלל חודשי, והקצוות שעתיים. זאת אומרת עובדי קבלן, עובדים שעתיים, ופרילנסרים למיניהם - למטה בסולם, האמצע - חודשי,
אבל בקצה יש גם "יועצים" שגובים סכומים מונפצים על שעת ייעוץ.

שוב, זה לא שאותם יועצים טייקונים ואילון מאסק, וזה לא שכל העובדים השעתיים מגרדים מינימום - אבל סטטיסטית זה כנראה משהו כמו שהגדרתי למעלה.
אני מודה שאני מת על שעתי, אבל בגלל הצרה שהזכרת, הפער, שהוא בעיקר ביחס וביציבות התעסוקתית (שגם ככה רעועה היום) - זה כנראה מגביל לא מעט אנשים מלהתקדם.

חשוב לציין שזה מאוד תלוי בטיב המקצוע. אני לא חושב, למשל, שיש כמעט מתרגמים שאינם על בסיס חוזי או שעתי. גם עורך דין מכובד, והרבה עצמאים לצורך העניין, חוזיים\שעתיים.

 

[אקראי]

להיכרותי האמצע עובד בדרך כלל חודשי, והקצוות שעתיים. זאת אומרת עובדי קבלן, עובדים שעתיים, ופרילנסרים למיניהם - למטה בסולם, האמצע - חודשי,
אבל בקצה יש גם "יועצים" שגובים סכומים מונפצים על שעת ייעוץ.

שוב, זה לא שאותם יועצים טייקונים ואילון מאסק, וזה לא שכל העובדים השעתיים מגרדים מינימום - אבל סטטיסטית זה כנראה משהו כמו שהגדרתי למעלה.
אני מודה שאני מת על שעתי, אבל בגלל הצרה שהזכרת, הפער, שהוא בעיקר ביחס וביציבות התעסוקתית (שגם ככה רעועה היום) - זה כנראה מגביל לא מעט אנשים מלהתקדם.

חשוב לציין שזה מאוד תלוי בטיב המקצוע. אני לא חושב, למשל, שיש כמעט מתרגמים שאינם על בסיס חוזי או שעתי. גם עורך דין מכובד, והרבה עצמאים לצורך העניין, חוזיים\שעתיים.

לדעתי הפתרון הוא עדכון החוק ולהפוך את העובד השעתי לסטנדרט.
בטוח יש לך במשפחה מישהו שעובד בשירות המדינה. תנסה לקרוא את התלוש שלו – אתה לא תוכל.
אפילו עובדים חודשיים מדברים על ״שווי השעה שלהם״.

שוטרים למשל אי אפשר להעסיק לפי שעה, גם אין להם שעות נוספות. זה מקרה שמצדיק שכר חודשי.
אבל למה רופא צריך שכר חודשי? לא ברור לי.
שכר חודשי זו יציבות, אבל אין שום סיבה שזה יהיה ככה. הוא עדיין צריך להחתים כרטיס.
פעם קראתי שעובד שעתי הוא כמו עובד חודשי אבל עם פחות זכויות. זה לא מצב שאמור להיות.

הבעיה העיקרית היא שבאמת עובד שעתי זו לא משרה מלאה. אני למשל עובד 6 שעות בממוצע ליום, אבל זה לא שהייתי מתנגד לעבוד 7 שעות, 6 ימים בשבוע (או לחלופין 8.6 שעות ב־5 ימים בשבוע).
אבל עזוב את זה. אם תקרא את חוקי העבודה, אתה תראה שזה ממש לא מותאם לעובד שעתי אלא לחמורי עבודה. יש חוקים שנחקקו כשעבדנו 48 שעות שבועיות, ולאט לאט זה ירד. 48 שעות זה מלא!
היום עובדים 42 שעות, ואני מאמין שבקרוב זה ירד ל־40.

למשל חוק חופשה שנתית. אתה יודע מה הנוסחה לצבירת חופשה שנתית? מספר ימי עבודה כפול מספר ימי חופשה ברוטו חלקי 240 או 200. (240 אם לא עבדת מתחילת השנה; 200 אם עבדת בין ינואר לדצמבר.) הם מדברים שם בימים של ברוטו! אף אחד היום לא צובר לפי ברוטו.
מה זה ברוטו? ימים קלנדריים, כולל ימים שלא עובדים (שבתות, חגים, סתם יום חופשי).
אז בשנה הראשונה אתה זכאי ל־16 ימים ברוטו. כמה זה בנטו? תספור בכמה ימים אתה לא עובד באופן קבוע.
בשבוע בן 6 ימים, זה יוצא 14 נטו (כי יש לך שתי שבתות). בשבוע בן 5 ימים, זה יוצא 12 (שני סופ״שים).

עזוב שזה זה די מעט, אבל הצבירה הזאת פשוט מטופשת. זו לא נוסחה אינטואיטיבית.
בימי מחלה יש נוסחה טובה יותר – ימי עבודה חלקי ימי התקן (21.67 או 25) כפול 1.5.
אבל בכנות, 1.5 זה מעט מדי לדעתי. תחשוב שאם אתה עובד בחצי משרה, אתה לא תוכל לצאת לשבוע מחלה אחרי חצי שנה.
1.5*3=4.5 ימי מחלה.
(כפול 3 כי בכל חודש עבדת רק חצי. זה לא החישוב המדויק אבל התוצאה זה העניין.)

אגב איך לפי החוק מחשבים תעריף של יום חופשה? שלושת החודשים המלאים ביותר חלקי 90! אבל זה בצבירה ברוטו.
אם צוברים נטו (כמו הרוב), מחלקים בימי התקן או בימי העבודה בפועל (השני הוגן יותר).

הפואנטה היא שהחוק מאוד מיושן.
ושלא נדבר על זה שכולם סובלים מהסכמים קיבוציים שלא ניתן לגשת אליהם. כשזה מעודכן, מפרסמים רק את העדכון. אתה צריך למצוא את המסמך המקורי ואז לקרוא עוד עשרות מסמכים כדי להבין מה הזכויות שמגיעות לך.
ברשת שבה אני עובד למשל יש הסכם קיבוצי מ־1976 או 1982. אין שום סיכוי בעולם שאני אדע מה מגיע לי באמת.

בגרמניה דרך אגב אתה מקבל שלושה שבועות מחלה. אנקדוטה.

 

[בת העמק]

שגובים סכומים מונפצים

זה כי אתה כנראה שכיר שאין לו מושג בתימחור עבודה עצמאית.

 

[בת העמק]

אין שום סיכוי בעולם שאני אדע מה מגיע לי באמת.

אין איזו נוסחא כלל עולמית כמה מגיע לך.
יש חוקי מדינות, הסכמים כלליים נוספים בתוך עסקים או סקטורים, וההסכם האישי מולך.
אם אתה רוצה לדבר על ימי מחלה, חופשה ושאר ירקות של שכירים - כן, המדינה מגבילה את בעלי החברות/מוסדות ציבור ביכולת למקסם עבודה ולצמצם למינימום הטבות לעובד.
במדינת ישראל יש בתי משפט נפרדים לעבודה והם מלאים בתביעות כנגד עושק. לפעמים השופט יוצר תקדים בהחלטתו וכל השאר מתיישרים לתקדים - ולכן חוקים ותקדימים והסכמים ישנים וחדשים עם ועדי עובדים הפכו להיות סלט שלם.

תחשוב שאם אתה עובד בחצי משרה, אתה לא תוכל לצאת לשבוע מחלה אחרי חצי שנה.
1.5*3=4.5 ימי מחלה.

לא מכירה את כל הנוסחאות האלו אבל נדמה לי שיש מדרגות לתשלום ימי מחלה ולא משלמים מהיום הראשון והימים הבאים לא שכר מלא (ועדיין יש מעסיקים שמשלמים על כל יום מחלה כי ככה הם רוצים). אתה יכול לצאת למחלה מתי שאתה רוצה, אפילו אחרי שבוע, אבל זה יהיה על חשבונך כנראה. המחוקקים לקחו בחשבון אפשרויות נרחבות של רמאות לגבי מחלות.

 

[unsullied]

נשמע שאתה מתוסכל ממשהו, אבל אתה מפנה את התסכול לירי לכל הכיוונים ואני לא חושב שיש לזה פוטנציאל לתרום לך.
מציע שתזקק מה בעצם אתה רוצה לדעת ולמה? איזה מידע יועיל לך לטובת החלטה או פעולה?

או אם המטרה היא סקרנות, אז גם הייתי מציע לזקק. הרי גם בלי לחכות לתשובות של אחרים אפשר לדמיין שיענו לך עובדי ניקיון בשכר חודשי, עורכי דין בשכר שעתי, ועוד מגוון רחב על כל הספקטרום של חוזה שעתי\חודשי ושכר נמוך\גבוה.
לענות על השאלות שלך - בהייטק הרוב מועסקים חודשי, אבל יש גם שעתי (אם זה לייעוץ, או פר פרוייקט). איזה תשלום יותר הגיוני - זה תלוי בסוג העבודה. יש עבודות שיותר הגיוני לשלם לפי שעה (משמרות ברמן, פסיכולוג) ויש עבודות שיותר הגיוני לשלם לפי חודש (מזכירה, מנהל חנות). ולא ציינת אבל יש עוד מודל העסקה של תשלום עבור עבודה (לדוג' צלם חתונות, עו"ד שעובד עבור דמי הצלחה של תביעה).


מרוב ההתפזרות / עיקר ותפל נראה לי שאתה גם שוגה (מה שאולי מוסיף לעוד תסכול ועוד יותר התפזרות), כמה דוגמאות

הפתרון הוא עדכון החוק ולהפוך את העובד השעתי לסטנדרט.
בטוח יש לך במשפחה מישהו שעובד בשירות המדינה. תנסה לקרוא את התלוש שלו – אתה לא תוכל.

אין קשר בין עובד שעתי/חודשי לאי-קריאות תלוש השכר של עובד שירות מדינה. השכר של עובד כזה מורכב מתלאי-על-תלאי של הסכמי עבר. התלאיים האלו לאו דווקא תלויים בהעסקה לפי שעה או חודש.
אני מסכים איתך שבעיית אי-הקריאות היא בעיה שיש מקום לפתור, אך זה נושא אחר לגמרי מהשרשור, ואולי אף נוגע לפילוסופיה של ועדי עובדים, הסכמים קיבוציים לעומת הסכמים אישיים, קביעות, ועוד.

אין להם שעות נוספות. זה מקרה שמצדיק שכר חודשי.

אין קשר בין שעות נוספות לשעתי\חודשי. יש עובדים חודשיים שמקבלים תשלום על שעות נוספות.

שכר חודשי זו יציבות, אבל אין שום סיבה שזה יהיה ככה. הוא עדיין צריך להחתים כרטיס.

משרה עם שכר חודשי לאו דווקא צריך להחתים כרטיס. זה תלוי במשרה. לפעמים משרות בשכר חודשי משולמות עבור אחריות, וכמות שעות העבודה לא מעניינות כלל. (אנקדוטה - ההתרשמות שלי שבמצבים כאלו לרוב העבודה יוצאת יותר שעות מאשר התקן)

חוק חופשה שנתית. אתה יודע מה הנוסחה לצבירת חופשה שנתית?

אולי יש לך רעיונות טובים לפישוט החוקים, אך גם זה לא קשור להעסקה לפי שעה או לפי חודש.

תחשוב שאם אתה עובד בחצי משרה, אתה לא תוכל לצאת לשבוע מחלה אחרי חצי שנה.

תוכל לצאת לשבוע מחלה ואף יותר, רק לא תהיה זכאי לתשלום מהמעסיק על הימים מעבר למה שצברת.

 

[YPV]

נראה שיש בלבול בין המטרה לבין האמצעי. מודל העסקה, שעתי או חודשי, הוא בסך הכל כלי טכני לחלוקת סיכונים ותמחור זמן, ולא המדד האמיתי לרווחת העובד, לביטחון התעסוקתי שלו או לאיכות החיים שלו.

גם אי אפשר לנהל דיון כזה בוואקום, כאילו יש רק צד אחד במשוואה. בסוף יש מעסיק שצריך לממן את העלויות האלה, ורוב המשק אינו מורכב מתאגידי ענק עם כיסים חסרי תחתית או מגזר ציבורי עם תקציב מדינה מאחוריו, אלא מעסקים קטנים ובינוניים שחיים על שולי רווח דקים.

אפרופו מדינות שנחשבות למודל של מדינת רווחה, כמו גרמניה שהוזכרה בדיון. דווקא שם מתנהל כיום שיח נוקב על הצורך לקצץ ולרסן תנאים סוציאליים מופלגים (כולל סביב ימי מחלה והיעדרויות), בדיוק בגלל המחיר הכלכלי הכבד. פגיעה קשה בפריון, שחיקת התחרותיות של התעשייה מול שווקים גלובליים ובריחת השקעות.

 

[אקראי]

או אם המטרה היא סקרנות, אז גם הייתי מציע לזקק. הרי גם בלי לחכות לתשובות של אחרים אפשר לדמיין שיענו לך עובדי ניקיון בשכר חודשי, עורכי דין בשכר שעתי, ועוד מגוון רחב על כל הספקטרום של חוזה שעתי\חודשי ושכר נמוך\גבוה.
לענות על השאלות שלך - בהייטק הרוב מועסקים חודשי, אבל יש גם שעתי (אם זה לייעוץ, או פר פרוייקט). איזה תשלום יותר הגיוני - זה תלוי בסוג העבודה. יש עבודות שיותר הגיוני לשלם לפי שעה (משמרות ברמן, פסיכולוג) ויש עבודות שיותר הגיוני לשלם לפי חודש (מזכירה, מנהל חנות). ולא ציינת אבל יש עוד מודל העסקה של תשלום עבור עבודה (לדוג' צלם חתונות, עו"ד שעובד עבור דמי הצלחה של תביעה).

יש יומי, נכון. אני מעולם לא נתקלתי בעבודה שבה התשלום הוא יומי ולכן לא שאלתי עליה.

מרוב ההתפזרות / עיקר ותפל נראה לי שאתה גם שוגה (מה שאולי מוסיף לעוד תסכול ועוד יותר התפזרות), כמה דוגמאות

לא שגיתי בכלום, אבל בוא נראה.

אין קשר בין עובד שעתי/חודשי לאי-קריאות תלוש השכר של עובד שירות מדינה. השכר של עובד כזה מורכב מתלאי-על-תלאי של הסכמי עבר. התלאיים האלו לאו דווקא תלויים בהעסקה לפי שעה או חודש.

ודאי שיש. אם תנסה לקרוא תלוש של עובד מדינה, אתה לא תצליח לקרוא אותו מרוב תוספות וניכויים שונים.
לעובד שעתי אין מה לנכות או להוסיף יותר מדי. יש שעות וזהו.
להרבה עובדים חודשיים יש הסכמים קיבוציים, והם מסבכים יותר את קריאת התלוש.

אין קשר בין שעות נוספות לשעתי\חודשי. יש עובדים חודשיים שמקבלים תשלום על שעות נוספות.

ציטטת חלק אחד מהמשפט. בחלקו הראשון של המשפט דיברתי על שוטרים. לשוטרים בהחלט אין שעות נוספות על פי חוק. יש להם שכר חודשי וזהו, לא משנה כמה הם באמת עבדו.

משרה עם שכר חודשי לאו דווקא צריך להחתים כרטיס.

נכון, למשל שוטרים. זה היוצא דופן.

אולי יש לך רעיונות טובים לפישוט החוקים, אך גם זה לא קשור להעסקה לפי שעה או לפי חודש.

קשור ועוד איך. מצד אחד עובדים חודשיים נהנים מזכויות סוציאליות אבל התלוש שלהם הוא בלתי קריא, ומצד שני עובדים שעתיים נהנים מתלוש קריא אבל לא מאותו זכויות סוציאליות.

תוכל לצאת לשבוע מחלה ואף יותר, רק לא תהיה זכאי לתשלום מהמעסיק על הימים מעבר למה שצברת.

יופי, ההתחכמות הפלצנית הזאת תורמת לדיון.

 

[אקראי]

גם אי אפשר לנהל דיון כזה בוואקום, כאילו יש רק צד אחד במשוואה. בסוף יש מעסיק שצריך לממן את העלויות האלה, ורוב המשק אינו מורכב מתאגידי ענק עם כיסים חסרי תחתית או מגזר ציבורי עם תקציב מדינה מאחוריו, אלא מעסקים קטנים ובינוניים שחיים על שולי רווח דקים.

שמע, אתה זה שבחר לפתוח עסק. זה לא אמור לבוא על חשבון העובדים, לא משנה מה הגודל שלך.

אפרופו מדינות שנחשבות למודל של מדינת רווחה, כמו גרמניה שהוזכרה בדיון. דווקא שם מתנהל כיום שיח נוקב על הצורך לקצץ ולרסן תנאים סוציאליים מופלגים (כולל סביב ימי מחלה והיעדרויות), בדיוק בגלל המחיר הכלכלי הכבד. פגיעה קשה בפריון, שחיקת התחרותיות של התעשייה מול שווקים גלובליים ובריחת השקעות.

אני מכיר את הנושא. אין ״דיון נוקב״ שם אלא יש רעיון של הקנצלר החדש מרץ. דווקא הגרמנים מתנגדים להצעות שלו.
ואפילו קראתי את אותה ביקורת שיש פה: במקום לרשום יום מחלה אחד ולקבל תשלום, הם מתח על ו לרשום על יותר ימים פשוט.

 

[YPV]

שמע, אתה זה שבחר לפתוח עסק. זה לא אמור לבוא על חשבון העובדים, לא משנה מה הגודל שלך.

אף אחד לא טוען שזה צריך לבוא על חשבון העובדים. זכויות בסיסיות, שכר הוגן ותנאי העסקה חוקיים הם נקודת המוצא, לא פריבילגיה.

רק שהסיסמה של "בחרת לפתוח, תסתדר" מתעלמת מהעובדה הכי בסיסית שאם העסק לא שורד, אין עובדים, אין משכורות ואין זכויות. כשמעמיסים על עסקים מודלים נוקשים ודרישות מנותקות מהמציאות, העסק פשוט נסגר, והראשונים שהולכים הביתה לחתום אבטלה הם בדיוק אותם עובדים שחשבת שאתה "מגן" עליהם.

 

[אקראי]

אף אחד לא טוען שזה צריך לבוא על חשבון העובדים. זכויות בסיסיות, שכר הוגן ותנאי העסקה חוקיים הם נקודת המוצא, לא פריבילגיה.

רק שהסיסמה של "בחרת לפתוח, תסתדר" מתעלמת מהעובדה הכי בסיסית שאם העסק לא שורד, אין עובדים, אין משכורות ואין זכויות. כשמעמיסים על עסקים מודלים נוקשים ודרישות מנותקות מהמציאות, העסק פשוט נסגר, והראשונים שהולכים הביתה לחתום אבטלה הם בדיוק אותם עובדים שחשבת שאתה "מגן" עליהם.

זו אחת הסיבות שביטלו את המס המקביל בביטוח הבריאות. נכון שהמעסיק משלם עליך לביטוח לאומי? אז פעם שילמו גם מס בריאות על העובדים, אבל הייתה תפיסה שזה ״מס העסקה״.
אני לא מאמין בזה. גם התפיסה שלי של ״מעסיק״ זה דווקא אותם תאגידי ענק וחברות כוח אדם, פחות איזה מסעדן בפריפריה או בעל חנות בוטיק. גם אין במקומות כאלה יותר מדי עובדים.
בעיניי לא הגיוני שהמנכ״ל ירוויח מיליונים והעובד פי כמה פחות, אבל זה כבר נושא קצת אחר.
בעסקים קטנים גם הרבה פעמים מעסיקים בני משפחה, ואז אפשר להתחשבן פה ושם.

אבל מה הדרישה המנותקת מהמציאות? להגדיל את צבירת המילה ליומיים או ליומיים וחצי בחודש ולהפוך צבירת חופשה שנתית לצבירה חודשית כמו ימי מחלה? תלוש קריא זו דרישה תלושה מהמציאות?

 

[SolidusMaximus]

זה כי אתה כנראה שכיר שאין לו מושג בתימחור עבודה עצמאית.

אין לי מושג באיזה איש קש דמיוני את מנסה להתנגח, אני מכיר הרבה סיפורים על אנשים שהיו שכירים ואז יצאו לדרך עצמאית, ואז גבו סכום מונפץ פר כל שעה על אותה עבודה בדיוק.
אלה פשוט חוקי המשחק שמאפשר ואף דורש הקפיטליזם, אין לזה שום קשר ל"תימחור", אלא אם "תימחור" משמעו כמה אני צריך לדרוש ביחס לשאר השוק.

 

[SolidusMaximus]

הבעיה העיקרית היא שבאמת עובד שעתי זו לא משרה מלאה. אני למשל עובד 6 שעות בממוצע ליום, אבל זה לא שהייתי מתנגד לעבוד 7 שעות, 6 ימים בשבוע (או לחלופין 8.6 שעות ב־5 ימים בשבוע).
אבל עזוב את זה. אם תקרא את חוקי העבודה, אתה תראה שזה ממש לא מותאם לעובד שעתי אלא לחמורי עבודה. יש חוקים שנחקקו כשעבדנו 48 שעות שבועיות, ולאט לאט זה ירד. 48 שעות זה מלא!
היום עובדים 42 שעות, ואני מאמין שבקרוב זה ירד ל־40.

אני לא יודע לגבי להפוך את כולם לשעתיים, אבל חוקי העבודה ככלל הם מסגרת חוקית שנבנתה במאה ה-18-19, ועודכנה קצת למאה ה20, היא בקושי בקושי עומדת בקצב.

מודל העסקה, שעתי או חודשי, הוא בסך הכל כלי טכני לחלוקת סיכונים ותמחור זמן, ולא המדד האמיתי לרווחת העובד, לביטחון התעסוקתי שלו או לאיכות החיים שלו.

אתה צודק רק בתיאוריה. מעשית מודל ההעסקה משפיע ישירות על רווחת העובד, בעקיפין על בטחונו התעסוקתי, וכמובן על איכות חייו.

זכויות בסיסיות, שכר הוגן ותנאי העסקה חוקיים הם נקודת המוצא, לא פריבילגיה.

העניין הוא שהחוק מתקשה לסגור את הפער, ודברים שלפעמים נראית "נקודת המוצא" במודל העסקה מיושן אחד, בקושי מוסדרים במודל אחר.

 

[שלומו]

אין לי מושג באיזה איש קש דמיוני את מנסה להתנגח, אני מכיר הרבה סיפורים על אנשים שהיו שכירים ואז יצאו לדרך עצמאית, ואז גבו סכום מונפץ פר כל שעה על אותה עבודה בדיוק.
אלה פשוט חוקי המשחק שמאפשר ואף דורש הקפיטליזם, אין לזה שום קשר ל"תימחור", אלא אם "תימחור" משמעו כמה אני צריך לדרוש ביחס לשאר השוק.

נראה לי שהיא התכוונה שעצמאי צריך לתמחר שעה שלו בהרבה יותר מהשכר הברוטו השעתי של שכיר כדי להגיע לאותה עלות מעסיק חודשית שהשכיר מקבל. בעיקר כי לרוב העצמאים אין עבודה מלאה ורציפה וגם הם צריכים להתעסק עם הרבה היבטים ששכירים לא צריכים.
אבל אני מסכים איתך שעצמאים יותר חשופים לשוק החופשי לטוב ולרע.

נראה לי שהרבה עצמאים פשוט לא רצו להיות שכירים. וחלק מהם גם בפועל מרוויחים פחות משכירים.

 

[SolidusMaximus]

נראה לי שהיא התכוונה שעצמאי צריך לתמחר שעה שלו בהרבה יותר מהשכר הברוטו השעתי של שכיר כדי להגיע לאותה עלות מעסיק חודשית שהשכיר מקבל.

כל ההשוואה רחוקה מאוד כי מה שהשכיר רואה נמוך בעשרות אחוזים, לפחות 30%, וכנראה יותר, ממה שהמעסיק משלם רק עליו,
והשכיר הממוצע כלל לא מתומחר שעתית, אז בגדול צריך לתפור משהו במיוחד. וזה לפני שמדברים על מחיר שוק. אפרופו ההשפעה של מודל ההעסקה -
יש נורמה ואף ציפייה לתמחר שעות באופן אחר, ואם אתה תקנה למשל "מנוי לפסיכולוג" במקום לשלם שעתית, אני יכול לראות שהמחיר יהיה אחר לגמרי.

בעיקר כי לרוב העצמאים אין עבודה מלאה ורציפה

זה למשל, לא תירוץ. אם אני עובד שעתי ואני עובד שלושים שעות בחודש כי ככה בא לי או כי זה העבודה שיש, אני לא מתמחר כמו 180 שעות בחודש.
מקומות שיש עונתיות מובנית, זה מובן, רוב האנשים לא יוצאים לחופש בחורף, אבל להפיל את האי רצף תעסוקתי שלך על המשלם, לרוב לא מחזיק מים.

וגם הם צריכים להתעסק עם הרבה היבטים ששכירים לא צריכים.

ברור.

נראה לי שהרבה עצמאים פשוט לא רצו להיות שכירים. וחלק מהם גם בפועל מרוויחים פחות משכירים.

לעניות דעתי כמו בעבודה שעתית, יש דברים שנראים סקסיים יותר ומושכים יותר, אבל קשה יותר להצליח בהם בצורה שווה.
זאת אומרת, יש סיבה שמודל ההעסקה הגלובלי הוא הנפוץ ביותר - עם כל זמן המבוזבז שבו, חוסר התועלת, זו בסוף הדרך היעילה ביותר לרוב האנשים לפרנס בשפע.

אם פרנסה בשפע זה לא מספיק לך, ואתה מחפש להתעשר, שם, ברוב המקרים, זה עצמאים, שמתפלגים באופן יותר קיצוני - המון בעלי שכר מועט, מעטים שמתעשרים.
העסקה גלובלית מתפלגת "יותר" נורמלית מכל השאר.

ומפה גם נולדה הנורמה התעסוקתית של לגבות "לפי צבע העיניים" מה שנקרא, ששוב, אני לגמרי מצדיק אותה כחלק ממשחק קפיטליסטי - לא ככיסוי על תקופת חוסר עבודה, למשל.

 

[בת העמק]

אני מכיר הרבה סיפורים על אנשים שהיו שכירים ואז יצאו לדרך עצמאית, ואז גבו סכום מונפץ פר כל שעה על אותה עבודה בדיוק.

זה לא עסק באמת מה שאתה מתאר. זה יותר קרוב לאדם שביקשו ממנו להיות קבלן מבחוץ (היה נפוץ בתעשיות הביטחוניות פעם ולא רק אצלן). אדם כזה שהופך לפרילנסר צריך לתמחר שעת עבודה מול הלקוח שכוללת את כל עלויות המעסיק, עלות רו"ח ואולי גם עלות ביטוח מקצועי. וכל זה בתנאי שהוא לא באמת צריך להשקיע בשיווק ופירסום כי הלקוח מובטח.
לאנשים שמקימים עסק שפונה להרבה לקוחות יש עוד עניינים שעולים כסף כמו פירסום או שירותי מזכירות או עובדים שכירים.

 

[SolidusMaximus]

זה לא עסק באמת מה שאתה מתאר. זה יותר קרוב לאדם שביקשו ממנו להיות קבלן מבחוץ (היה נפוץ בתעשיות הביטחוניות פעם ולא רק אצלן).

כן, בגלל זה כתבתי:

אבל בקצה יש גם "יועצים" שגובים סכומים מונפצים על שעת ייעוץ.

מעצם ההגדרה שהוא בקצה העליון, קשה לומר שהוא עצמאי "סתם". לא שאין עצמאים סתם שמרוויחים ים, אלא שהדברים האלה עובדים טיפה אחרת מעסק לאינסטלציה.

 

[בת העמק]

מעצם ההגדרה שהוא בקצה העליון, קשה לומר שהוא עצמאי "סתם".

אם באמת התכוונת לסוג הראשון, אל תשכח שהוא צריך להגדיל מחיר לשעה בערך ב-50% כדי להשתוות לחבר שלו השכיר שעושה את אותה עבודה באותו מקום עבודה.

 

[צדיק נסתר]

אני כותב כמעסיק
ההפרש בין מה שהעובד מקבל לעלות למעסיק היא בין 30-42 אחוזים!
תתמחרו את עלות החופש
הבראה
ימי מחלה
תנאים פנסיוניים
קרן השתלמות
וזה רק הישיר
מה לגבי עלות מקום העבודה?ארנונה?ביטוח?הנהלת חשבונות?רואה חשבון? חשבון חשמל?
כל מה שקשור לניהול המשרד (ממחשבים ועד נייר טואלט)
רכבים
כלי עבודה
ועוד רשימה שלא נגמרת
וזה בלי לדבר על הלחץ להביא עבודה ולגבות כסף
שלא לדבר על תהאי התשלום המקובלים בארץ משוטף 60 ומעלה
אז אני בעצם בנק שמממן את הלקוחות שלי
בקיצור עדיף להגביה את המבט ולראות את התמונה המלאה

 

[Homer]

אין כזה דבר תלוש לא קריא - יש אנשים שלא מתאמצים להבין.
בעברי הרחוק הייתי שנתיים קצין בקבע, ועוד שנתיים עובד מדינה. אם היה משהו לא ברור בתלוש שאלתי וקיבלתי הסברים. לא מבין מה הבעיה פה.