איך מפסיקים לחשוב על כסף ?

[TWOSIXNINE]

החשיפה לתכני הבלוג והידע האדיר שקיים כאן הפורום ללא ספק הפכו אותי לאדם טוב יותר.
מודע יותר.
משכיל יותר.
נאמן לעקרונותיו.

הרחבתי אופקים, גיליתי על עצמי והסביבה דברים נפלאים שקשורים לעצמאות, אחריות אישית ו.. כמובן, כסף.

למדתי. הבנתי. הפנמתי. שיניתי הרגלים. דפוסי חשיבה.
ובאמת שעל הדרך נהנתי מהמסע.
אבל עכשיו, כעבור כמה שנים (מעטות) אני קצת מרגיש שהנושא הפיננסי נמצא בכל מקום, כל הזמן.

רוצה להרפות, לשחרר, להפסיק לחשוב על כסף ( אלא רק מבחירה מודעת, כי ללא ספק צריך) אבל לא מצליח.

אם לכם יש תובנות, הערות, חוויות ושיתופים עם מצב דומה יותר מאשמח לדעת.

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

 

[חתול לילה]

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

מוצאים דברים מעניינים יותר לעשות.

 

[TWOSIXNINE]

מוצאים דברים מעניינים יותר לעשות.

יש לא מעט דברים מעניינים שאני עושה כמו להאזין לפודקסטים או ספרים, שגרת טיולים מחוץ לעיר בטבע עם הכלבה, מפגשים חברתיים, קריאה, יצירה.
אחדד, אני רוצה להפטר מהעננה הזו שמרחפת או מהדהדת לה כל הזמן ברקע ״כסף,כסף״.

זה אולי אפילו הפך להיות קצת רפלקסיבי וזה מטריד.

ובהמשך לדברייך, מה מעניין יותר מכסף?

 

[ווטרן-טירון]

לא רואה טעם מיוחד להרוויח הרבה כסף ולהיות עם חשבון בנק מנופח בזמן שאני חולה ומדוכא לשם אותו כסף גדול. זה הזמן לדאוג לבריאות שלי.

לא רואה סיבה להרגיש חיוני ובריא אך עם חיי חברה עניים, ללא האפשרות לחלוק את כל הטוב וההצלחה שלי עם אחרים. זה הזמן לדאוג לחיי החברה שלי.

לא רואה סיבה לצאת עם מכריי לבילויים קבועים ומשעממים, הדורשים וויכוחים מיותרים עם על-מנת להוציא אותם לפועל. זה הזמן להיות קצת לבדי ולדאוג לייצר חיים מלאים עם עולם פנימי עשיר ומגוון.

לא רואה סיבה ללמוד וליישם סטואיזם אך לחיות חיי דלות חומריים וחברתיים, ולהרגיש שבור מהחיים. זה הזמן לדאוג לעבודה מכניסה ולהרוויח הרבה כסף.

i++

if (i === worry ) { break; }

 

[איניגו מונטויה]

עכשיו, כעבור כמה שנים (מעטות) אני קצת מרגיש שהנושא הפיננסי נמצא בכל מקום, כל הזמן.

רוצה להרפות, לשחרר, להפסיק לחשוב על כסף ( אלא רק מבחירה מודעת, כי ללא ספק צריך) אבל לא מצליח.

אם לכם יש תובנות, הערות, חוויות ושיתופים עם מצב דומה יותר מאשמח לדעת.

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

מזדהה לגמרי.

אצלי לפחות, זה התחיל בעיקר מאז שאני בחלק הכותב של הפורום.
ברגע שאתה בתוך קהילה שמתעסקת בכסף -
הנושא עולה אצלך במודעות שוב ושוב באופן טבעי, יותר מאדם שאינו מתעניין בנושא.

אגב, זו תופעה שיכולה לקרות גם בתחומים אחרים בחיים.
למשל אדם שמתעניין בתזונה עלול למצוא את עצמו מתעסק שוב ושוב בנושא, בשעה שאחרים פשוט אוכלים.
כנ"ל לגבי עיסוק בתחום הכושר, יופי/טיפוח, מערכות יחסים ועוד.

בכל אופן, מחשבה מרובה על תחום מסוים לא בהכרח מהווה בעיה.

לדעתי כדאי לנסות לחדד מה בדיוק מפריע לך בזה שאתה חושב על כסף:
- האם זה גורם לך לוותר על הנאות בהווה?
- להיחשף לדאגות שאחרים לא מכירים (אינפלציה, קריסת בנקים ועוד), כך שיש יותר חשש מהעתיד?
- לראות כמה "חסר" עד לעצמאות כלכלית, כך שקיים חוסר סיפוק ממה שיש?
- להשוות את עצמך עם אחרים שהשיגו יותר?

לכל בעיה כזו, יש דרך התמודדות משלה...

 

[optimum]

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

נתחיל מזה שאם אתה בטעות בחובות (כולל משכנתא) אז אין לך את הפריווילגיה הזו. החזר חובותיך ורק אז המשך לקרוא.

עכשיו, בהנחה שאתה עובד שכיר/עצמאי קטן ולא איזה מולטי-מיליונר, "לחשוב על כסף" זה אומר לדאוג לעתיד שלך.
שזה נשמע דבר חשוב ואחראי לעשות - וזה אכן כך - אבל אני רק עונה על השאלה ששאלת, בלי להטיף מוסר: לא לחשוב על כסף פירושו להתרכז בכאן ועכשיו במקום לחשוב על העתיד.

אפשר לומר שמי שחושב יותר מידי על כסף הוא מי שדואג יותר מידי מהעתיד שלו ורואה בעושר שלו כמן סוג של פוליסת ביטוח מפני הלא נודע. וככל שתדע להאמין בעצמך וביכולת שלך פשוט לקבל וללמוד לחיות עם כל מה שהעתיד יזמן לך, אז ההון שלך עם הזמן יהפוך להיות עניין פחות ופחות מרכזי בחייך.

יש מלא פילוסופיות שמלמדות איך להתרכז בהווה ולהפסיק לחשוב על העתיד. באופן כללי זה נחשב כדבר בריא נפשית לעשות.
בודהיזם, סוטאיזם, אבסורדיזם(=המיתוס של סיזיפוס), to name a few. רק תבחר. כל אחד בדרכה יכולה לדעתי לשחרר אותך מהחשיבה על כסף, אם אתה באמת רוצה בכך.

לא רואה סיבה ללמוד וליישם סטואיזם אך לחיות חיי דלות חומריים וחברתיים, ולהרגיש שבור מהחיים.

לא ניראה לי שהבנת את הקונספט.

 

[ווטרן-טירון]

לא ניראה לי שהבנת את הקונספט.

איזה מהם? זה שמאפשר לך לחיות את חייך בתוך חבית ולבוז לקיסרים גדולים או זה שמורה לך להשתמש בשכל החושב ולחיות חיי שגשוג חברתיים?

 

[optimum]

איזה מהם? זה שמאפשר לך לחיות את חייך בתוך חבית ולבוז לקיסרים גדולים או זה שמורה לך להשתמש בשכל החושב ולחיות חיי שגשוג חברתיים?

אני אשמח אם לא תתנסח בצורה של כתב חידה, כי אני לא מבין ממך כלום.

 

[פטל ואוכמניות]

נתחיל מזה שאם אתה בטעות בחובות (כולל משכנתא) אז אין לך את הפריווילגיה הזו. החזר חובותיך ותחזור לכאן.

גם אנשים עם חובות מעל הראש מוזמנים לפורום, ואפילו רצוי

 

[paskar]

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

תדאג שיהיה לך מספיק ממנו כדי שלא תצטרך לדאוג יותר לגביו.

 

[גרהם]

תדאג שיהיה לך מספיק ממנו כדי שלא תצטרך לדאוג יותר לגביו.

אפילו בפורום הסולידית זו משימה מאד מאד קשה.
בעולם הרחב זו אמירה שקרובה למד"ב וגם עשירים מופלגים דואגים מאד לכסף ומשלמים מחירים כבדים כדי לשמור על כספם או להשיג עוד כסף.

 

[optimum]

גם אנשים עם חובות מעל הראש מוזמנים לפורום, ואפילו רצוי

אה, בוודאי!
התכוונתי שמה שרשמתי בתגובה הקודמת מתאפשר רק למי שאינו בחובות.
בכל מקרה ערכתי כדי למנוע בלבול.

 

[TWOSIXNINE]

לדעתי כדאי לנסות לחדד מה בדיוק מפריע לך בזה שאתה חושב על כסף:
- האם זה גורם לך לוותר על הנאות בהווה?
- להיחשף לדאגות שאחרים לא מכירים (אינפלציה, קריסת בנקים ועוד), כך שיש יותר חשש מהעתיד?
- לראות כמה "חסר" עד לעצמאות כלכלית, כך שקיים חוסר סיפוק ממה שיש?
- להשוות את עצמך עם אחרים שהשיגו יותר?

- לא. דווקא להפך. זה גורם לי לבחור ולהשקיע מחשבה יותר. אם זה בגאדט שהחלטתי לרכוש או במסיבה שהחלטתי ללכת אליה. זה מעורר תכונות שאני מעריך כמו דחיית סיפוקים, איפוק, מציאת דרך האמצע. זה הצד הנחמד והטבעי. השד הרע קל לו להסתכל על מה שיש לאחר. אף פעם לא סבלתי ממינונים לא בריאים של ״הדשא של השכן״ אבל התהליך הקוגניטיבי-הפיננסי שעברתי, שבו הכל מאד מדיד (!) (פאק. תג מחיר להכל) מעודד ו/או מציף תחושות של תסכול ממה שיש לאחר ואין לי.
- חד משמעי. זה החלק הארי. החשש לעתיד מאחר ואין לי הכנסה גבוהה רובץ.
- כן. ולא. אני אדם פשוט מטבעי. בדנא שלי אני יודע ואוהב להסתפק במועט אבל ככל שהזמן חולף יותר ויותר קשה להשקיט את הקול שמראה כמה חסר עד לחופש.
-מעולם לא הרגשתי נחות לאחר. אני לא טיפוס תחרותי וגם לא מפריע לי שמשיגים יותר ממני. עם זאת, ההשוואה הזו שאנחנו עושים על בסיס יום יומי, במודע ושלא במודע, קצת מתחילה לפתח נטייה לא בריאה. (=מצריכה התייחסות ואדפטציה).

נתחיל מזה שאם אתה בטעות בחובות (כולל משכנתא) אז אין לך את הפריווילגיה הזו. החזר חובותיך ותחזור לכאן

גאה לומר שאיני חייב לאף אחד.

יש מלא פילוסופיות שמלמדות איך להתרכז בהווה ולהפסיק לחשוב על העתיד. באופן כללי זה נחשב כדבר בריא נפשית לעשות.
בודהיזם, סוטאיזם, אבסורדיזם(=המיתוס של סיזיפוס), to name a few. רק תבחר. כל אחד בדרכה יכולה לדעתי לשחרר אותך מהחשיבה על כסף, אם אתה באמת רוצה בכך

החבר׳ה האלו מספקים לי שעות רבות של הנאה גדולה.
אני מאד נהנה להאזין לאודיבל שלהם, אני קוראמאזין קריאה שנייה ושלישית ומעשיר את עצמי.
מסכים אתך.
גיליתי על עצמי, אפילו מבלי לדעת, כמה גדול המכנה המשותף שבין האדם שאני לבין הפילוסופיות הנ״ל.
אני ללא ספק ממשיך ומעמיק ומנסה ליישם עד כמה שניתן.
And yet…

לא רואה סיבה ללמוד וליישם סטואיזם אך לחיות חיי דלות חומריים וחברתיים, ולהרגיש שבור מהחיים. זה הזמן לדאוג לעבודה מכניסה ולהרוויח הרבה כסף.

אני לא חושב שסטואיזם מנחה אותך לחיי דלות (חומר ונפש). די להפך, הוא בעד לחיות את חיים עשירים ככל הניתן, הכל העיקרי הוא הרוח, המחשבה. החומר הוא משני. הוא בטח לא מטיף לצבירת הון במונחים הקפיטליסטיים של ימנו אם לשם אתה מכוון.
הסתפקות במה שצריך והכרחי הוא עושר גדול. והקושי האמיתי לדעתי.

 

[kongi]

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

כשתבין שיש שפע של כסף ואין מחסור בו אז לא תחשוב עליו.
יש בעיות הרבה יותר חשובות בעולם מדולרים שהבנקים מדפיסים.

 

[TWOSIXNINE]

תדאג שיהיה לך מספיק ממנו כדי שלא תצטרך לדאוג יותר לגביו.

זה הפרדוקס המושלם ידידי.

 

[TWOSIXNINE]

כשתבין שיש שפע של כסף ואין מחסור בו אז לא תחשוב עליו.
יש דברים הרבה יותר רציניים בעולם מדולרים שהבנק מדפיס.

אני משער שאם הייתי שוחה בכסף לא הייתי מוטרד מכך שחסר לי כמובן. השאלה שלי מכוונת לאיך להגיע להבנה הזו.
ללא ספק. אבל זה לדיון אחר.

 

[אורי ג.]

איך מפסיקים לחשוב על כסף?

תביא כמה ילדים לעולם, לא יהיה לך זמן.

 

[kongi]

אני משער שאם הייתי שוחה בכסף לא הייתי מוטרד מכך שחסר לי כמובן. השאלה שלי מכוונת לאיך להגיע להבנה הזו.
ללא ספק. אבל זה לדיון אחר.

פשוט תסתכל על הווליום שזז ממקום למקום.. חלק ממנו יכול להגיע אליך אם תביא את הסיבות המתאימות לאנשים הנכונים.
וזה בלי להיכנס לזה שאפשר להדפיס כסף.. אז למה שיהיה חסר? הרי אפשר להדפיס עוד.

 

[איניגו מונטויה]

תדאג שיהיה לך מספיק ממנו כדי שלא תצטרך לדאוג יותר לגביו.

הבעיה היא שלרוב ברגע שיש לך "מספיק" לפי הגדרה של אדם אחד,
פתאום אתה מזיז את הרף לגבי מה שנקרא מספיק.

אני מניח שאנשים שרעבים ללחם במדינות עולם שלישי היו חושבים שכבר עכשיו יש לפות"ש (ולרובנו כאן) די והותר כסף.

 

[איניגו מונטויה]

- לא. דווקא להפך. זה גורם לי לבחור ולהשקיע מחשבה יותר. אם זה בגאדט שהחלטתי לרכוש או במסיבה שהחלטתי ללכת אליה. זה מעורר תכונות שאני מעריך כמו דחיית סיפוקים, איפוק, מציאת דרך האמצע. זה הצד הנחמד והטבעי. השד הרע קל לו להסתכל על מה שיש לאחר. אף פעם לא סבלתי ממינונים לא בריאים של ״הדשא של השכן״ אבל התהליך הקוגניטיבי-הפיננסי שעברתי, שבו הכל מאד מדיד (!) (פאק. תג מחיר להכל) מעודד ו/או מציף תחושות של תסכול ממה שיש לאחר ואין לי.
- חד משמעי. זה החלק הארי. החשש לעתיד מאחר ואין לי הכנסה גבוהה רובץ.
- כן. ולא. אני אדם פשוט מטבעי. בדנא שלי אני יודע ואוהב להסתפק במועט אבל ככל שהזמן חולף יותר ויותר קשה להשקיט את הקול שמראה כמה חסר עד לחופש.
-מעולם לא הרגשתי נחות לאחר. אני לא טיפוס תחרותי וגם לא מפריע לי שמשיגים יותר ממני. עם זאת, ההשוואה הזו שאנחנו עושים על בסיס יום יומי, במודע ושלא במודע, קצת מתחילה לפתח נטייה לא בריאה. (=מצריכה התייחסות ואדפטציה).

אז אם לסכם:
הבעיה המרכזית היא דאגות לעתיד.
בעיות משניות הן תחושת חוסר, והשוואה לאחרים.

לגבי השוואה לאחרים - מוזמן לקרוא עצות טובות בשרשור הזה.

לגבי דאגה לעתיד -
לא פירטת *איך* בדיוק זה מתבטא (זה יכול להתבטא למשל בחרדה, עודף תכנון ועוד ועוד צורות).
ככל שתפרט יותר, כך העצות כאן יהיו מדויקות יותר.

אבל באופן כללי:
דרך אחת להשקיט דאגות כספיות היא להבין שחוסן נפשי ואנטי שבירות כוללים לא רק את הכסף שקיים בחשבון,
אלא גם את היכולת שלנו להסתפק במועט, לפתח מיומנויות, להפחית סיכונים, ואף ליצור רשת ביטחון חברתית.
ראה למשל את הפוסט הזה של הסולידית שמדבר על הנושא.

ברגע שקיימת הבנה שהכסף בחשבון הוא רק אחד מבין מכלול רחב של אמצעים שקיימים ברשותנו,
מידת החשיבות שאני מייחס לו בחיי קטנה יותר.