זה מגיע ממקום של חשש לכסף לטווח הקצר.. אם אני יכול למנוע מהכסף ההתחלתי להפסיד 10% (ואז אולי ירד גם 20% אחרי שאכנס..) קשה עד לא אפשרי לתפוס את הנקודה האופטימלית.. אבל אם אפשר לתפוס נקודת התחלה כבר יותר טובה אז למה לא? (כל זאת מנקודת ה נראה לי שזה מה שיהיה..)
אני מוכן לזה שהוא יצנח.. אבל רק מנסה שיצנח קצת פחות.. דווקא לטווח רחוק כל שקל שאולי אפשר להציל היום בתשואה ממוצעת של 6% נגיד מהעבר יכול להיות שווה פי 4 או 5 בעתיד..
בכסף שכבר בפנים אני לא מתכוון לגעת כמו שכבר אמרתי בעבר אני שם לטווח אורך.. וכתבתי גם שבזמן עליה אני הוריד מהמניות ואלך לאגח אבל כל זה מתוך איזון ומתוך רצון לסכן פחות את הכסף הקיים.. כל שנה של עליות שעוברת מגדילה את הסיכוי לקריסה (אם נניח שזה סוג של הליך אקראי) וההנחה שלי היא שהשוק העולמי סך הכל עם הזמן עולה אנשים חיים יותר עם הזמן, עובדים יותר קל, פחות שעות וצורכים יותר כשיש יותר זמן פנוי.. (כל זה כשאני מדבר על סך הכל לאורך שנים..)
ולכן בזמן ירידה בשווקים העולמיים זה יהיה זמן טוב לאזן מחדש את התיק ולהוריד מהאגח ולהכניס קצת יותר במניות..
כל זה אני מדבר (כרגע על בין 70-30 ל 100-0) 100,70 למניות ו-10,30 לאגח עוד 15-20 שנים זה יעבור ל- 70-50 לאגח מול 30-50 למניות.. לפי הגיל שלי..
אין לי בעייה בעקרון שזה הכסף שלי יפול.. זה ברור לי שיהיו ימים של נפילה.. אבל אם נראה לי סביר שהשוק האמריקאי ירד לפחות עוד 5% אז למה לי להכניס עכשיו את שאר הכסף? אולי אני טועה ואולי לא.. ככה זה נראה לי וזהו.. היו עליות במשך 10 שנים אז בהנחה שהכל אקראי ויש קריסה של 20%+ כל 10-15 שנים מהעבר אז יש סיכוי סביר שזה יהיה עכשיו ועוד אחרי שכבר ירד 15%
סליחה אם זה לא הכי קשור לנושא ממש ושכתבתי כל כך הרבה אבל רק רוצה להסביר לך את דרך החשיבה שלי..