אפשר לקבל חלק עם סיכון נמוך ממניות בקורלציה נמוכה למניות עם תשואה גבוהה מאגח ממשלתי בכל מיני דרכים.
אתה דן בשאלה האיכותית: מתאם גבוה מול מתאם נמוך, ומחטיא את ההערכה הכמותית של המתאם. אג"ח ממשלת ארה"ב הן כנראה הנכס עם המתאם הנמוך ביותר עם מניות ארה"ב. המתאם של מניות ארה"ב עם אג"ח מתפתחות, אמנם נמוך, אבל הוא עדיין רחוק מלהשיג את אותן התוצאות.
ב
קישור זה, השוואתי את המתאם של VTI עם EDV מול המתאם של VTI עם EMB, מלפני משבר 2008. במהלך המשבר המתאם עם EDV היה שלילי מאד (כ50%-) ואח"כ הוא נשאר שלילי מאד (כ40%-) לעומת זאת, המתאם עם EMB היה קרוב לאפס בזמן המשבר, ומיד אחריו הוא עלה לחיובי נמוך (כ25%) ונשאר שם עד היום במשברון האחרון, המתאם של EMB עם VTI היא כ70%.
נקודה שניה היא שכדי להעריך את ההשפעה של גורם מאזן בתיק, לא מספיק לראות את המתאם, אלא יש צורך לראות מהי סטיית התקן. כאשר יש שני רכיבים עם מתאם חיובי, השונות המשותפת תעלה ככל שהתנודתיות של הגורם הנוסף עולה. לעומת זאת, מוסיפים רכיב עם מתאם שלילי, השונות המשותפת
יורדת ככל שהתנודתיות של הגורם הנוסף
עולה, ולכן העובדה שEDV תנודתית (הרבה) יותר מIEI ומVWOB, גורמת לכך שהיא מגדרת מפני נפילות שוק בצורה טובה יותר.
המסקנה שלי היא שבחלוקה של 80% מניות ו20% X, אין אף גורם שמגדר מפני קריסות שוק בצורה טובה יותר מEDV.
אשמח לשמוע אם יש כאן מישהו שחושב אחרת.
כמובן שישנו סיכון עליית ריבית, אליו צריך להתייחס בנפרד.