לא ססמאות בכלל. זאת דעתי ומבחינתי זאת גם עובדה. בטח לא סיסמא, יש סיבה לזה שאני לא שכיר. אני מאמין בדברים האלה, זה לא איזה גימיק דמגוגי.
שכירות זו עבדות מודרנית שהדביקו לה נרטיב אחר, יפה יותר, עם יותר "זכויות" וכו'. כל מיני שטויות. כשמישהו קובע לך מה לעשות, מתי לעשות, מתי להגיע, כשאתה מחויב לו למרבית שעות השבוע שבהן אנשים "מתפקדים", ואוי ואבוי אם איחרת ב-5 דקות, כשהוא יכול להתנהג אליך כמו שהמצב רוח שלו מכתיב לו ועוד ועוד ועוד - מבחינתי זה להיות עבד במהות ובפועל. עצם ההכרח להגיע למקום שקבעו לי למשך כל כך הרבה שעות בשבוע זה הפחתה מהותית (מאוד) מהחופש שלי. כאמור, כיום להיות שכיר זה פשוט סטנדרט, הולך עם זה נרטיב חיובי יחסית, אבל בפועל - עבדות בהרבה מאוד מובנים.
מה שכן נכון בנוסף, זה שכאשר מישהו עצמאי ברמת החוק, לא אומר בהכרח שהוא עצמאי במהות שלו כבנאדם. אפשר להיות עבד גם לעסק שלך ולעצמך, וזה לא מאוד שונה מלהיות עבד לבוס זר. גם כאן, פשוט יש נרטיב של "אני עצמאי, אני עצמאי", אבל הרבה מאוד עצמאיים לא בדיוק חיים בעצמאות. אפשר לומר אפילו שרוב הלא-שכירים לא עצמאיים באמת.