שאלה לבני 65 פלוס..

[koni]

עזבתי את העבודה. הקצבה חודשית מספיקה להחייאה בסיסית בלי כל מני תוספות. לגוון את החיים מאפשר חיסכון.
תיק השקעות היום בנוי 60/40 .
40% קרנות מחקות :
MSCI+MSCI Emerging
S&P 500
STOXX Europe 600
VT
תוך 60%
20% ממשלתי כלל קרנות מחכות
10% IEF
70% מזומן
לפני חצי שנה תיק שלי חייה 50/50 . שוק ההון עולה סיבולת שלי ירדת. הייתי מחזיקה במזומן לא יותר מי 10% .
"הלקח ההיסטורי, אם כן, הוא ששוק המניות צפוי ליפול מעת לעת, ואפילו ליפול חזק." זה הפוסט הסולידית מי יוני.

שאילה שלי איך אותם בני 65+ מעריכים סיבולת סיכון ? איך משנים תיק השקעות שלכם? אם בכלל ?
ברור שאנחנו הולכים לאבד חלק חסכונות. שאילה טובה אם נספיק לחדש ולהמשיך קדימה?

 

[בת העמק]

שאילה שלי איך אותם בני 65+ מעריכים סיבולת סיכון ? איך משנים תיק השקעות שלכם? אם בכלל ?
ברור שאנחנו הולכים לאבד חלק חסכונות. שאילה טובה אם נספיק לחדש ולהמשיך קדימה?

גם בגיל 65 יש לכל אחד סיבולת סיכון שונה ומה שחשוב זה הסיבולת סיכון שלך.
אם הקצבאות והפנסיה מספיקים להוצאות הרגילות של היומיום אז השאלה הבאה היא האם הכסף נועד רק לך או שיש גם רצון להורשה?
ושאלה נוספת- האם הכסף בהשקעות אמור לשמש גם לצורך מימון טיפול במחלות או סיעוד או שיש ביטוח לזה?
כמובן שצריך גם לזהות מה יחס משיכת הכסף החודשית/שנתית לסכום הכסף שנצבר בתיק ומזה להבין לכמה זמן זה יספיק.
אני עדיין לא בת 65 אבל כשטיפלתי בכסף של הוריי, בשלב מסויים פשוט העברתי את הכל לעו"ש כדי שלא לקחת שום סיכון מיותר אבל הם היו כבר בני 80+.

 

[גרהם]

אני עדיין לא בת 65 אבל כשטיפלתי בכסף של הוריי, בשלב מסויים פשוט העברתי את הכל לעו"ש כדי שלא לקחת שום סיכון מיותר אבל הם היו כבר בני 80+.

זה נושא מאד רגיש, ואשמח לתובנות ממך כמי שעברה את זה (אני כנראה אהיה שם בטווח של 5-10 שנים).
אם יש מספיק כסף למחיה, גם אם יעלו ההוצאות (סיעודי למשל), אז למה לא לקחת מעט סיכון למען הדורות הבאים? הרי ממילא אם יפלו השמים והוריי יצטרכו יותר משיש להם, אני אהיה שם. מצד שני, אני מבין שלאדם בן 80+ לאבד הון יכול להיות טראומתי אפילו יותר מבגיל צעיר יותר, גם אם אין תרחיש סביר בו הכסף שהלך לאיבוד יידרש לו בעתיד.

 

[איש(3718)]

שאילה שלי איך אותם בני 65+ מעריכים סיבולת סיכון ? איך משנים תיק השקעות שלכם? אם בכלל ?

עד כמה שזכור לי, תוחלת החיים לנשים שעברו את גיל 65 היא מעל 85 , כמובן שצריך להתאים את זה לידע האישי שלך על מצב בריאותך והידע שלך על תוחלת החיים במשפחתך.
זה אומר שאת יכולה להשקיע לטווח ארוך של 10-15 שנים , כי סביר שתהיי שם כדי להשתמש בכסף.
מצד שני, כמו שכתבו לפני, צריך להסתכל על כל התמונה:
1) מה מטרת הכסף? יורשים? דירה? סיעוד ?
2) האם יש מקורות הכנסה נוספים? פנסיה? בטוח לאומי? ביטוח סיעודי?

בלי המידע הזה אי אפשר לענות, כי התשובה צריכה להסתכל על כל ההכנסות ההוצאות והרכוש הכולל.
בכל מקרה, את צריכה לדאוג שיהיה לך רכיב מובטח (פנסיה, בטוח לאומי, מזומן) של פרנסה למשך השנים הבאות.

אני עדיין לא בת 65 אבל כשטיפלתי בכסף של הוריי, בשלב מסויים פשוט העברתי את הכל לעו"ש כדי שלא לקחת שום סיכון מיותר אבל הם היו כבר בני 80+.

גם אני (הוריי מעל 85) עשיתי כך.
הבדל קטן הוא שאני שמתי את זה בפקדון עם ריבית אפס, רק כדי שלא שלא יהיה בעו"ש סכום גדול שיקרוץ לכל מיני אתי אלון למיניהם.
אגב, אופציה נוספת אלו פקדונות כמו קרמבולה של המזרחי ופקדון בבנק ירושלים שנותנים 1+% לשנה.

זה נושא מאד רגיש, ואשמח לתובנות ממך כמי שעברה את זה (אני כנראה אהיה שם בטווח של 5-10 שנים).
אם יש מספיק כסף למחיה, גם אם יעלו ההוצאות (סיעודי למשל), אז למה לא לקחת מעט סיכון למען הדורות הבאים? הרי ממילא אם יפלו השמים והוריי יצטרכו יותר משיש להם, אני אהיה שם. מצד שני, אני מבין שלאדם בן 80+ לאבד הון יכול להיות טראומתי אפילו יותר מבגיל צעיר יותר, גם אם אין תרחיש סביר בו הכסף שהלך לאיבוד יידרש לו בעתיד.

לדעתי, בגילאים מבוגרים מאד יציבות סביבתית ונפשית היא דבר חשוב . לא הייתי רוצה להגיע למצב בו אצטרך לבשר להם שתיק ההשקעות נפל ב 20% . למרות חוסר החשיבות הכספית של זה, היתה עלולה להיות לזה השפעה נפשית. אני לא מסוגל ולא מעוניין כלל להתמודד עם זה.
מצד שני, בתיק ההשקעות הפרטי שלי, זה איפשר לי לקחת יותר סיכון, תוך ידיעה שיש רכיב מזומן משמעותי אצל הוריי שמהווה כרית בטחון. זה איפשר לי לאכול העוגה ולהשאיר אותה שלמה במקרה הכי גרוע הייתי מבקש מהם עזרה, הם היו עוזרים בשמחה, והיו מרגישים טוב שיכלו לעזור. מבחינת הרגשה שלי, זה עדיף על המצב ההפוך, בו הם מפסידים כסף "בגללי" ואז אני נאלץ לעזור להם . תחשוב על הסיטואציה, לא בריא לכולם, ומערב אנשים נוספים, הרי הכסף הוא לא רק שלך, הוא גם של זוגתך, והיא גם צריכה להסכים (ואז זה פותח פתח לעוד "עזרות"...).

 

[אנון נימוס]

האם הקצבה הבסיסית היא פנסיה ?
האם את מקבלת תוספת מביטוח לאומי ?
האם את בודדת או בזוג ?
יש לך דירה בבעלותך ?
יש לך ביטוח רפואי משלים ? סיעודי ?
האם יש מי שיעזור לך לנהל תיק השקעות בעתיד אם תתקשי ?

 

[בת העמק]

הרי ממילא אם יפלו השמים והוריי יצטרכו יותר משיש להם, אני אהיה שם.

לכן זה עניין סובייקטיבי. אצלנו אף אחד מהילדים שלהם לא יכל לעזור כלכלית (אצל חלק אפילו להיפך, הם עדיין נעזרו פה ושם בהורים) בזמן ההוא.

מצד שני, אני מבין שלאדם בן 80+ לאבד הון יכול להיות טראומתי

בגיל הזה הרבה פעמים הם כבר לא מתעניינים בתיק השקעות או בכסף בכלל אלא רק ביכולת להסתדר ביומיום. אבא שלי, בשנותיו האחרונות, ידע שהקצבאות
מספיקות לו ולכן העביר לי את הטיפול בכסף שנצבר ואת ההחלטות למי לתת ומתי. הוא כבר התייחס לזה ככסף להורשה.
הבעיה הכי גדולה שאני רואה היא צורך בסיעוד אינטנסיבי בבית כי זה דורש השלמת תשלומים לעובד של כמה אלפים כל חודש. אם זה בבית אבות אז אפשר למכור את הבית לצורך כך (אם כי אני לא מאחלת לאף אחד שיעבירו אותו לבית אבות, לא משנה כמה מפואר הוא).

 

[פשוט]

בגיל הזה הרבה פעמים הם כבר לא מתעניינים בתיק השקעות או בכסף בכלל אלא רק ביכולת להסתדר ביומיום.

הכרתי אדם בן מעל 100 שנהיה אובססיבי לגבי החשבונות שהיו לו בבנק.

 

[koni]

להערכתי אני רק 60 + בריאה ומלאה כוח אז לפני 20- 30 שנים.? איש לא יודע דבר. ההכנסה החודשית נטו בערך 5000 .יש דירה ומכונית.
חיסכון מיועד למימוש כל מני הוצאות (טיולים קניות רפואה מתנות......).

השאלה היחידה שמעניינת אותי -מה עושים במצב הנוכחי? יש שתי אפשרויות:
1. לא עושים שום דבר.
2.מגדילים חלק מזומן במקום את הפלח המניתי.
חסרונות ויתרונות ברורות. זה הדילמה. אני חוזרת לקראו פוסט "זמן טוב להעריך את סיבולת הסיכון שלכם" זה עוזר לי.
מה אתם בוחרים?

 

[nicepo1]

מה אתם בוחרים?

1. לא עושים שום דבר.

מה התוכנית המקורית שלך?
אני לעצמי(מבלי להמליץ)הייתי דבק בתוכנית שלי בעיקר בגיל מתקדם,כשכבר יש פחות מקום להרפתקאות ושכר הלימוד יקר.
נניח שהתוכנית שלי היא 100 פחות גיל(מניות)
אני פשוט הייתי מתמיד ומאזן פעם בשנה ולא חושב על התיק יותר מידי(מנסה לפחות)

 

[koni]

נניח שהתוכנית שלי היא 100 פחות גיל(מניות)

מסכימה
זה מה שיש 100-60=40%

 

[אנון נימוס]

@koni
אני מדבר מהנסיון של הורי, עד לפני 5 שנים הם היו בסדר, היום הם צריכים סיוע של עובד זר, והם כבר לא יכולים לנהל את הכספים שלהם בעצמם.

חשוב שתהיה לך תמיכה (משפחה / חברים/ בן זוג) לא לעכשין אלא לשנים קדימה.
חשוב שתדאגי לפחות לביטוח רפואי משלים של קופת חולים וגם לרובד של הביטוח הסיעודי,
ההורים שלי מקבלים סיוע מביטוח לאומי אבל אם לא בייתי ״עובד״ על זה זה לא היה קורה
עובד זר מקבל שכר מינימום של 5300 ש״ח לחודש + הפרשה לפיצויים ותכמולי מעסיק
שהות במוסד סיעוד סביר היא בערך 12 אש״ח עד 20 אש״ח,
אז את כנראה צריכה לשים ״בצד״ (אם אין לך ביטוח סיעוד אוב) במקרה הגרוע של מצב סיעודי מתמשך (10 שנים) הרבה כסף (2 מליון ש״ח)
בגלל זה כדאי לנסות להגדיל את הכיסוי הביטוחי לסיעוד - כי כך אפשר להגיע לסכומים יותר נמוכים)
לא חייבים להשקיע את זה במזומן אבל זה לא צריך להיות כסף שמיועד לנסיעות מתנות ובילויים.
יכול להיות שתרצי בשלב מסויים לעבור לדיור מוגן וגם שם צריך להפקיד סכום ראשוני גבוהה (300 אש״ח) ששישחק תוך 10 שנים, או לחילופין לשם סכום גבוה חודשי 15 אלף במקום 10 אלף)
אם הדירה בבעלותיך אפשר להשתמש בשכירות שלה כדי לממן חלק הדיור או למכור אותה.

כל הנושא מאוד מורכב, את צריכה להתיעץ עם חברים וקרובים שאת סומכת עליהם, כי אי אפשר לתת עצה טובה כשאין פרטים ולא מכירים אותך את ההיסטוריה הבריאותית שלך ושל המשפחה את מצבך החברתי/ משפחתי