זאת אומרת שבתרחיש כזה גם אתה מודה שההפסד הוא הפסד, אף על פי שלא מימשת, וגם לא תכננת לממש יותר מאשר אחוז מסוים. בתרחיש כזה אחוז המשיכה הוא מה שמעניין, והוא תלוי בגודל התיק (התיאורטי שאינו ממומש) באותו זמן נתון.
ההשוואה אלי לא משנה.
כמובן, אבל באותה מידה אם מחר שוב יירד 50% ואתה תמכור הכל ואילו אני אשאר ויעלה 200% ואמכור - הרווחתי יותר ממך... כל עוד אתה בפנים הכל פתוח.
נכון. זה לא הופך את ההפסד לחסר משמעות בגל צורה.
ללא ספקנכון. זה לא הופך את ההפסד לחסר משמעות בגל צורה.
בכל מקרה, נראה לי שמיצינו (כבר לפני 5 עמודים)...
טוב. כאן אתה כבר טועה לא בפסיכולוגיה אלא במתמטיקה.
נכון, אבל בעיני זו דוגמה מרתקת של אנשים מאד אינטיליגנטים שממש נלחמים על הרמאות העצמית בדומה לאדם מאמין שמראים לו הוכחות שסותרות את אמונתו.
נראה לי שלא הבנת את המחקר.
לא שזה לא משפיע אלא שזה לא רלוונטי
קודם כל חשוב להסכים שזה משפיע (ולא כולם מסכימים).
אני טוען שזה כמעט ולא משפיע על שום דבר מהותי, ולכן לא באמת רלוונטי
מה לא רלוונטי?
זו בעיה, כי אני לא קורא לעצמי אינטיליגנטי ובוודאי מרמה את עצמי בנושאים שונים.אני או אתה?
סיכויים לא עובדים ככה בעולם האמיתי. אתה לא יכול לעבור מ 99% ל10% תוך שנה. להבין שנפלת ב1% לוקח המון זמן
לא דיברתי על שנה וה-10% היה דוגמה.
הרגע הזה שהוא מתחיל למשוך מהתיק - זה מימוש, גם אם חלקי. עד אז יכל לעלות בחזרה והוא לא היה מושפע מההפסד הזמני.
⌄
⌄
⌄
הבנתי. אז לדעתך אם אני חוסך מגיל 25 במטרה לפרוש בגיל 50, מצפה לצבור 5 מיליון ש"ח ובגלל רצף של ירידות מגבלה בגיל 49 שיש לי רק 2 מליון ש"ח זה לא משפיע בכלום על התוכניות שלי כי ההפסד "זמני" והכל יכול לקרות בשנה הבאה?ועוד יותר משעשע, אתה ממשיך להסתמך על זה שבשנה הבאה יהיה לך סכום של 5 מליון כי זו התוחלת שקיבלת לפיה החלטה לפני 25 שנה?
