• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

קרקע חלקאית למטרת חקלאות

  • פותח הנושא פותח הנושא Gogo123
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
כשהישראלים ישלמו לחקלאים כמו שהלקוחות בחו"ל משלמים, אז נדבר על הזכות של ישראלים למזון בריא.
חשבתי שהתלונה הצרכנית העיקרית היא שאנחנו משלמים יותר על התוצרת מאשר מה שמשלמים בחו"ל. אתה אומר שאנחנו קונים כאן יותר בזול?
מי יקבע מה הקריטריון לתוצרת מעולה?
יש קריטריונים ידועים ולא צריך להמציא את הגלגל. כשחקלאי מייצא לאירופה הוא יודע בדיוק מה הם דורשים. למה שלא נקבל את אותה איכות?
מה רמת הסבסוד? ומי יקבע אותה?
זה לא הכמה אלא האיך, ואנחנו יכולים לחקות את הנהוג באירופה.
משרד החקלאות אינו מכיר בהידרופוניקה (חקלאות עם מצע מנותק) כחקלאות מזכה לסבסוד מים או במענקים להקמת תשתית חקלאית.
לא ידעתי, חבל מאד. יש להם נימוקים לעניין?
מה כן אפשר לעשות:
מסכימה עם 3 הסעיפים.
 
האם גידול בצורה הידרופונית משנה את עניין הרווחיות בתחום?

יש חסכון עצום במים, ואני מניח שאם מגדלים בחממה סגורה למזיקים יהיה הרבה יותר קשה להגיע לצמחים, אז אולי חלק מהריסוס יחסך. כמו כן, ניתן לגדל כמות גדול יותר של גידולים באותו שטח ביחס לחקלאות מסורתית.

מה דעתכם?
 
חשבתי שהתלונה הצרכנית העיקרית היא שאנחנו משלמים יותר על התוצרת מאשר מה שמשלמים בחו"ל. אתה אומר שאנחנו קונים כאן יותר בזול?
מהיצרן (קרי החקלאי), התשובה היא כן.
יש קריטריונים ידועים ולא צריך להמציא את הגלגל. כשחקלאי מייצא לאירופה הוא יודע בדיוק מה הם דורשים. למה שלא נקבל את אותה איכות?
האירופים קונים בסכומים יותר גדולים את התוצרת החקלאית ישירות מהחקלאי.
הבעיה בחקלאות בישראל היא:
1. הפצת התוצרת החקלאית לשווקים השונים - מפיצים, קירור, שינוע, בתי אריזה, וכדומה....
2. אי חישוב העלויות המשניות שגורמות לסחורה עצמה להיות יקרה - לרוב החישוב של התוצרת החקלאית היא רק בעלויות קבועות (מים, אדמה, ועלויות העסקה), ונוטים להתעלם מחישוב העלויות המשניות (פשיעה חקלאית, בירוקרטיה, וכיוצא בכך.....) ולכן לא ניתן לחשב את העלויות האמיתיות של התוצרת (והחלקאי אינו טיפש, הוא יודע לחשב אותם ולכן הוא מעלה מחירים על מנת לפצות על ההפסד בתחומים המשניים).
זה לא הכמה אלא האיך, ואנחנו יכולים לחקות את הנהוג באירופה.
אהבתי את ניסיון ההטייה הרגשי שלך, קבלי ציון לשבח :)
אבל ברצינות, זה בהחלט הכמה סבסוד ולא האיך. כי "איך" מתייחס לסבסוד רגשי ולא כמותי, אני לא מתייחס לרגש פה אלא רק לעלויות.
לא ידעתי, חבל מאד. יש להם נימוקים לעניין?
כן, מבחינת הגדרת השימוש של קרקע חקלאית או תוצרת חקלאית, גידולים שלא גדלו באדמה אינם מוגדרים כתוצרת חקלאית.
לכן כל מה שאינו מוגדר כתוצרת חקלאית, אינו זכאי לסבסוד ומימון חקלאי.
 
האם גידול בצורה הידרופונית משנה את עניין הרווחיות בתחום?
לטעמי כן.
מדובר בעלויות הקמה יחסית גבוהות (מאוד גבוהות לייצור מסחרי), אבל עלויות התפעול של חממה מסוג זה הופכת לזניחות עד אפסיות (אם בונים את זה נכון).
תחפש בפורום, גם אני וגם @גילגה כתבנו על זה בעבר.

התחום הוא יחסית די פשוט, אבל זה דורש:
1. הבנה (בסיסית לכל הפחות) בתחומי הביולוגיה
2. הון עצמי גבוה להקמת חממה מסודרת
3. תכנון מסודר של חממה - אין לך מושג כמה יזמים ראיתי שרצו להיכנס לתחום, נכנסו ונכוו כי הם לא תיכננו את מערכת המיזוג אוויר בחממה\הוצאות חשמל\או שטויות אחרות.
*תלמד מראש מה אתה רוצה להשיג מהחממה.
4. תמצא לקוחות ארגוניים שיקנו ממך את הסחורה לפני שאתה מקים את החממה, אחרת אתה תשאר קירח משני הצדדים.
 
מהיצרן (קרי החקלאי), התשובה היא כן.
זה קצת סותר את המידע האחרון שנמסר לגבי כמה אחוז מהמחיר לצרכן מגיע לחקלאי, לא? דובר על 64% ואני לא באמת יודעת אם זה מדויק או פייק.
הבעיה בחקלאות בישראל היא:
1. הפצת התוצרת החקלאית לשווקים השונים - מפיצים, קירור, שינוע, בתי אריזה, וכדומה....
מה הבעיה בזה? איפה נהוג אחרת?
אי חישוב העלויות המשניות שגורמות לסחורה עצמה להיות יקרה
אני לא חושבת שכאן טמונה הבעיה הגדולה. יותר הגיוני לי כתבה שראיתי לאחרונה שבה מסתבר שכמות הירק והפרי שמגדלים לא צמחה בהתאם לגידול באוכלוסיה ונוצר עודף ביקוש גדול מדי, דבר שמוביל לייקור.
אהבתי את ניסיון ההטייה הרגשי שלך, קבלי ציון לשבח :)
אבל ברצינות, זה בהחלט הכמה סבסוד ולא האיך. כי "איך" מתייחס לסבסוד רגשי ולא כמותי, אני לא מתייחס לרגש פה אלא רק לעלויות.
איך הגעת לרגש בדיוק? רק בגלל שאתה מדבר עם אישה?
יש סיבסוד עקיף (בארץ) ויש סיבסוד ישיר (באירופה). זה ה"איך" שדיברתי עליו. בהחלט מומלץ לחקות את האירופאים בעניין.
 
זה קצת סותר את המידע האחרון שנמסר לגבי כמה אחוז מהמחיר לצרכן מגיע לחקלאי, לא? דובר על 64% ואני לא באמת יודעת אם זה מדויק או פייק.
לא בהכרח, מכיוון שהדו"ח בודק רק את מחירי הסחורות אשר נמכרו והגיעו בפועל לשווקים. הוא לא בודק את עלויות הסחורה אשר גידלו ונזרקה או שבתי האריזה סירבו לקבל אותה.
לעומת זאת האירופאים משלמים עבור משקל הסחורה בפועל, ולכן הרווח של החקלאי הוא גדל בהרבה לעומת שיווק בישראל.
דבר נוסף, שהדו"ח מתייחס רק לגבי הכנסות מהמחיר לצרכן שמגיעות לחקלאי, אבל זה לא משקלל את ההוצאות של החקלאי בפועל.
אני לא חושבת שכאן טמונה הבעיה הגדולה. יותר הגיוני לי כתבה שראיתי לאחרונה שבה מסתבר שכמות הירק והפרי שמגדלים לא צמחה בהתאם לגידול באוכלוסיה ונוצר עודף ביקוש גדול מדי, דבר שמוביל לייקור.
לא נראה לי הגיוני, מכיוון שזה לא נראה סביר שהייתה לנו קפיצה ענקית באוכלוסיה לאחרונה (גם אם משקללים את האוכלוסיה הערבית והחרדית). זה נשמע כמו תירוץ פופוליסטי.
איך הגעת לרגש בדיוק? רק בגלל שאתה מדבר עם אישה?
צחקתי בקול רם :lol:
לא התייחסתי בכלל לכך שאת אישה, אלא מכיוון שאת נשמעת סוציאליסטית (תכנון, סבסוד, ומילים דומות.....), וטיעונים רגשיים הם הלחם והחמאה של הסוציאליסטים.
אני לא מתייחס למגדר בטיעונים שלי, אלא רק ל-"מדדים, ביצועים, ומזומנים" ;)
יש סיבסוד עקיף (בארץ) ויש סיבסוד ישיר (באירופה). זה ה"איך" שדיברתי עליו. בהחלט מומלץ לחקות את האירופאים בעניין.
פה אנחנו חלוקים בדעה, אני נגד סבסוד.
כי אם חקלאי ההייטק של ההידרופוניקה (ושאר שיטות הגידול החדישות) מסוגלים להתחרות בחקלאים המסורתיים ללא סבסוד ממשלתי, אז בואי נהפוך את הקרב הזה להוגן ונבטל את הסבסוד לכל החקלאים המסורתיים ונראה מי ישרוד.
 
לטעמי כן.
מדובר בעלויות הקמה יחסית גבוהות (מאוד גבוהות לייצור מסחרי), אבל עלויות התפעול של חממה מסוג זה הופכת לזניחות עד אפסיות (אם בונים את זה נכון).
תחפש בפורום, גם אני וגם @גילגה כתבנו על זה בעבר.

התחום הוא יחסית די פשוט, אבל זה דורש:
1. הבנה (בסיסית לכל הפחות) בתחומי הביולוגיה
2. הון עצמי גבוה להקמת חממה מסודרת
3. תכנון מסודר של חממה - אין לך מושג כמה יזמים ראיתי שרצו להיכנס לתחום, נכנסו ונכוו כי הם לא תיכננו את מערכת המיזוג אוויר בחממה\הוצאות חשמל\או שטויות אחרות.
*תלמד מראש מה אתה רוצה להשיג מהחממה.
4. תמצא לקוחות ארגוניים שיקנו ממך את הסחורה לפני שאתה מקים את החממה, אחרת אתה תשאר קירח משני הצדדים.

קראתי, קיבלתי הרבה תובנות ורעיונות מהפוסט של @גילגה.

תודה על הטיפים, לקחתי לתשומת ליבי.

בהנחה שמדובר בגידול הידרופוני, יש ניואנסים ספציפיים שצריך לקחת בחשבון לגבי הקרקע? (מיקום, צורה השטח, צורך בגידור הקרקע למניעת גניבות וכו).
 
פה אנחנו חלוקים בדעה, אני נגד סבסוד.
כי אם חקלאי ההייטק של ההידרופוניקה (ושאר שיטות הגידול החדישות) מסוגלים להתחרות בחקלאים המסורתיים ללא סבסוד ממשלתי, אז בואי נהפוך את הקרב הזה להוגן ונבטל את הסבסוד לכל החקלאים המסורתיים ונראה מי ישרוד.
אני רוצה לציין עובדה שכל הנוגעים בדבר מתעלמים ממנה:
אם באירופה או בארה"ב מסבסדים חקלאות בכבדות, למה שלא נייבא מהם בלעדית? זה דה-פקטו זה אומר שמשלם המיסים באירופה וארה"ב מסבסדים את אזרחי מדינת ישראל וזה כמובן מעולה לנו.
(מיקום, צורה השטח, צורך בגידור הקרקע למניעת גניבות וכו).
יש פונקציה של מזג אוויר שהוא תלוי מיקום: אור, טמפרטורה, לחות וכו' ותמיד יש את עניין המזיקים, זה לא שונה מגידול רגיל.
 
מכיוון שהדו"ח בודק רק את מחירי הסחורות אשר נמכרו והגיעו בפועל לשווקים.
לעומת זאת האירופאים משלמים עבור משקל הסחורה בפועל,
לא הבנתי את ההבדל.
לא נראה לי הגיוני, מכיוון שזה לא נראה סביר שהייתה לנו קפיצה ענקית באוכלוסיה לאחרונה (גם אם משקללים את האוכלוסיה הערבית והחרדית). זה נשמע כמו תירוץ פופוליסטי.
בכמה גדלנו בעשור האחרון ובכמה גדלה תפוקת הירקות והפירות? לא מצאתי עכשיו את הנתונים לטענה שהבאתי למעלה (אם אמצא, אביא לינק).
מכיוון שאת נשמעת סוציאליסטית (תכנון, סבסוד, ומילים דומות.....), וטיעונים רגשיים הם הלחם והחמאה של הסוציאליסטים.
מעולם לא שמעתי הגדרה כזאת לטיעונים של תכנון או אי תכנון.
אי תכנון וללא סיבסוד = רציונאלי
תכנון וסבסוד = רגשנות
זאת לא צורה להתדיין כך, זאב!
 
אם באירופה או בארה"ב מסבסדים חקלאות בכבדות, למה שלא נייבא מהם בלעדית? זה דה-פקטו זה אומר שמשלם המיסים באירופה וארה"ב מסבסדים את אזרחי מדינת ישראל וזה כמובן מעולה לנו.
זה רעיון מעולה, אבל הבעיה מתחילה פה משני כיוונים:
1. הסתמכות כמעט בלעדית על מקור מזון יחיד - דבר המוביל במישרין לסיכון לאומי של תזונה במקרה של אי אספקה סדירה של מזון.
*רק לצורך הבהרה: אני לא מתנגד לחקלאות בישראל, אלא רק למודל הריכוזי שמסבסד חקלאות שאיננה אפקטיבית.
2. אנחנו לא בטוחים שאירופה תמשיך לסבסד חקלאות, ואז הבעיה מתחילה בייצוב שרשראות אספקה ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שאנחו משלמים יותר על משלוחי מזון מחו"ל.
 
לא הבנתי את ההבדל.
רוב החקלאים מכינים משלוח לבית האריזה, בבית האריזה בוחרים רק מה שנראה טוב וישלח לסופרים. רק על אלו שנשלחו הם משלמים, וזה מה שהדו"ח בדק.
לעומת זאת האירופאים משלמים עבור כל הקונטיינר שמגיע מהחקלאי, ולא עושים הבדלה בין מה שנראה טוב למה שלא נראה טוב.
לרוב מדובר כ-15% מהתוצרת החקלאית.
מעולם לא שמעתי הגדרה כזאת לטיעונים של תכנון או אי תכנון.
אי תכנון וללא סיבסוד = רציונאלי
תכנון וסבסוד = רגשנות
כאשר אנשים מתרצים תכנון וסבסוד על פי טיעון רגשי של ביטחון תזונתי, אזי הם תורמים באופן ישיר לדחיקה של יזמים (במקרה הזה יזמות חקלאית) מחוץ לשוק החופשי.
בדרך כלל טיעונים של בעד סבסוד ותכנון תמיד מתחילים מ-"אנחנו צריכים לדאוג ל____"
אתם רוצים לדאוג, מצויין. תקימו באופן אישי חברות\עמותות ותדאגו לקהילות שלכם, אבל אל תשתמשו בכספי המיסים של הציבור שלא בהכרח מסכים איתכם (וכן, סבסוד מגיע מכספי משלמי המיסים).

דרך אגב את יכולה לראות דוגמא לטיעונים הללו בכלכלה האוסטרית (לודוויג פון מיזס, ופרידריך האייק למשל).
 
לעומת זאת האירופאים משלמים עבור כל הקונטיינר שמגיע מהחקלאי, ולא עושים הבדלה בין מה שנראה טוב למה שלא נראה טוב.
לא ידעתי, זה נשמע מצויין...עוד משהו לחקות אותם.
כאשר אנשים מתרצים תכנון וסבסוד
כל המדינות המפותחות מסבסדות את החקלאים - הם סוציאליסטים? הם רגשנים? לא, יש להם סיבות טובות כנראה.
 
1. הסתמכות כמעט בלעדית על מקור מזון יחיד - דבר המוביל במישרין לסיכון לאומי של תזונה במקרה של אי אספקה סדירה של מזון.
קודם כל זה לא נכון כי מה לעשות אנשים לא חיים על בננות, במקרה של סיכון לאומי צריך אוכל בסיסי ומזין שזה בעיקר אורז, בטטות וחיטה.
אז בוא נוציא מחוץ לחוק כל דבר שהוא לא אוכל שדרוש לקיום של אדם (ביי ביי אננס, שזיפים, תותים, פירות הדר וכו')
שנית גם אם בכל הארץ תגדל רק חיטה במקרה של סיכו לאומי לא יהיה לך מי שילקט ויקטוף כי התאילנדים יחזרו לחו"ל, הנפט גם הוא מיובא (או שהטענה היא שאוכל לא יהיה ניתן לייבא אבל נפט כן?) וגם הטרקטורים ושאר המיכון גם הוא תוצרת חו"ל אז אין חלקי חילוף.

ביטחון תזונתי זו הפיקציה הגדולה ביותר, זוהי דמגוגיה שקרית המופצת על ידי בעלי עניין בלבד. משתמשים בנימוקים רגשיים של "ביטחון" כדי ללכד אנשים למטרתם, לא יאומן שאנשים עדיין נופלים לשטויות האלה.

והכי חשוב: יש לא מעט גידולים חקלאיים שיש לנו בו יתרון יחסי ולא מסבסדים אותו בחו"ל, אפשר בכיף לגדל אותם ורק אותם.

2. אנחנו לא בטוחים שאירופה תמשיך לסבסד חקלאות, ואז הבעיה מתחילה בייצוב שרשראות אספקה ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שאנחו משלמים יותר על משלוחי מזון מחו"ל.
1. "אירופה" זו לא מקשה אחת, זה הרבה מאד מדינות.
2. מייבאים מזון מעוד הרבה מדינות נוספות.
3. אם לא היו מיסים ומכסים על מזון היו מייבאים מעוד הרבה יותר מדינות נוספות.

פיזור סיכונים, זה א' ב' של ניהול סיכונים (לא רק בהשקעות).
 
האמת שיש לי ידע מאוד בסיסי כתחביב ובנתיים ממש התחברתי לזה. כרגע משתעשע עם הרעיון.
אם אתה רוצה קרקע חקלאית כתחביב, הרבה יותר ממולץ לשכור מאשר לקנות.
מעבר להיתרון שאתה יכול להתנסות לפני שאתה לוקח התחייבות.
הרבה קרקעות חקלאיות פרטיות מאוד יקרות בגלל ציפייה לעשות מכה אי שם בעתיד משינוי ייעוד, לעומת זאת ההשכרה היא בדרך כלל סכום סימלי ולא למטרת רווח כי בעל הקרקע לא באמת רוצה להשתמש בקרקע לחקלאות, מצד שני הוא חייב לתחזק אותה כדי שלא ילאימו לו אותה.
לכן יהיה לך די קל לסגור חוזה שכירות בסכום זניח וסמלי בתנאי שאתה מבטיח לתחזק את הקרקע.
 
לפותח השרשור, אני חקלאי בעברי הלא מאוד רחוק.
מוזמן לשלוח לי הודעה פרטית ואשלח לך את הטלפון שלי להסברים.
בכל מקרה רק בשביל לקבל איזה שהוא מושג, אתה יכול לחפש תחשיבים של משרד החקלאות לגידולים שונים, שוב רק כדי לקבל מושג בסיסי.
 
יש להם סיבות טובות כנראה
אני לא יודע אבל אני מנחש שזה בדיוק כמו כאן בארץ שהחקלאים יש להם הרבה הטבות פשוט בגלל שזה כבר הרבה שנים וכמעט אי אפשר כבר לשנות

החקלאות והוראה זה מקצועות וותיקים וחזקים ומה שהם קיבלו לנצח ימשיכו לקבל
 
אני לא יודע אבל אני מנחש שזה בדיוק כמו כאן בארץ שהחקלאים יש להם הרבה הטבות פשוט בגלל שזה כבר הרבה שנים וכמעט אי אפשר כבר לשנות
אני מנחשת שלא, שהכלכלנים והממשלות בודקים ומטייבים את התמיכות מדי תקופה כדי לכוון למה שחשוב להם.
כאן יש סקירה משווה בין ישראל למדינות אחרות בנושא (מרכז המחקר של הכנסת), והנה ציטוט אחד ממנו
מרבית המדינות המפותחות תומכות בענף החקלאות, תוך ניסיון להגדלת התמיכות התקציביות והפחתת התמיכות באמצעות מחירים. כלי התמיכה העיקרי לתמיכה בחקלאים באיחוד האירופי הוא תשלומי תמיכה ישירה לדונם, ללא קשר לגידול שבוחר החקלאי בשטח הנתמך. כמו כן, ניתנות תמיכות נוספות כגון אמצעי תמיכה כמו תקציבים לפיתוח המרחב הכפרי, תקציבי מחקר ופיתוח, כלי ניהול סיכונים, ביטוחי הכנסה/רווח וגם באמצעות הגנות עקיפות כמו מכס על יבוא ועוד. בישראל, לעומת זאת, מרבית התמיכה בחקלאים נעשית באופן עקיף, באמצעות הגנה על התוצרת המקומית מפני יבוא מתחרה )מכסי יבוא(. היקף מצומצם של התמיכה בחקלאות מתבצע דרך 14 סבסוד תכניות לביטוח חקלאי, השקעה במו"פ ומתן שירותי הדרכה
 
אני מנחשת שלא, שהכלכלנים והממשלות בודקים ומטייבים את התמיכות מדי תקופה כדי לכוון למה שחשוב להם.
כאן יש סקירה משווה בין ישראל למדינות אחרות בנושא (מרכז המחקר של הכנסת), והנה ציטוט אחד ממנו
אני מסכים איתך שגם באירופה אבל אני עדיין מנחש שזה בדיוק כמו הוראה שאפילו שמעדכנים הטבות במשך השנים עדיין הבסיס נשאר על סמך מה שהיה פעם.
 
יש למישהו ניסיון בנושא? כל פיסת מידע תתקבל בברכה.
מהניסיון שלנו בנושא בשני סיבובים שונים

פעם ראשונה, יש לנו 5 דונם חקלאי כמה דק נסיעה מהבית
נרכש בעבר הרחוק לטובת "אקזיט" משינוי קרקע לבניה
מפה לשם מסתבר שאם לא משתמשים בקרקע לחקלאות צריך לשלם מיסים/ ארנונה גבוהה
אז התחלנו לגדל פירות וירקות לעצמנו ולמשפחה המורחבת
גידלנו גמבות, פלפלים חריפים, מלונים, תותים, מלפפונים, דלעת, קישואים, פירות הדר, זיתים, גפן
זה היה בהחלט כיף, גם היינו מגיעים כל המשפחה המורחבת לימי קטיף
והילדים הקטנים עפו על זה
ועשינו פינת ישיבה ופקניק וכו
אבל בשורה התחתונה זה הרבה עבודה, בעיקר הניקוש עשבים (יש לנו כלים כבדים ועדין...)
ובשורה בכיס בסוף זה לא החליף לנו את הקניה בסופר כי זה מאוד עונתי
ולמשך חודש יש לך יותר קישואים משאתה יכול לאכול ואבל אז נגמר..
ובסוף מגדלים הכל אז כן צריך ללכת לקנות
כרגע השארנו את העצים עצמם ואבל הפסקנו לטפל בחלקה...

פעם שניה, קנינו במושב נחלה וקיבלנו איתה 30 דונם חלקאי
הרוב מושכר למושב לגידולים שלו
הכסף שמקבלים הוא ממש נמוך
זה באזור המאות שקלים לדונם לשנה
בשורה התחתונה זה משלם את הארנונה של השטח ואולי את המיסי אגודה ולא מרווחים מזה
השארנו לנו כמה דונמים שבהם מגדלים חציר לטובת סוסים
זה שוב לא כלכלי אם אין לך בעצמך סוסים
אבל במשפחה יש לנו אז מהחישוב שעשו
יוצא שעולה לגדל בלה של קציר איכותי 600 שקל, ולקנות בלה כזאת (של קציר קצת פחות איכותי אפילו) עולה 900 שקל
בסוף עלויות שינוע, או עלויות של עוד יום טרקטור בחריש שלא תוכננו נכון די מקזז את הרווח
אבל יש משהו נחמד בחקלאות אישית

אני מכל זה לוקח לי לגדל בגינה עצמה עצי פרי, מעבר לזה שדה חלקאי זה מחייב לרוב מיכון כבד שמוריד את שורת הרווח משמעותית
אולי שאפרוש מהעבודה נחזור לזה כתחביב...
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
ובשורה בכיס בסוף זה לא החליף לנו את הקניה בסופר כי זה מאוד עונתי
ולמשך חודש יש לך יותר קישואים משאתה יכול לאכול ואבל אז נגמר..
אני מסכימה עם זה.
אילו הייתי חרוצה יותר, הייתי משמרת ירקות ופירות כמו שעושים בכפרים במזרח אירופה (לא ריבות או כבושים בהכרח אלא שימור הטעם הטרי פחות או יותר).
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ח יחידת קרקע ליד הקריות נדל"ן 3
B קרקע למילואימניקים בהנחה נדל"ן 3
ה אפשרויות מימון לרכישת קרקע נדל"ן 3
מ האם יש אפשרות להתקין על קרקע חקלאית, פנאלים סולארים בשטח של יותר מדונם התפתחות אישית 2
וולפסון מישהו כאן פעם רכש קרקע להשקעה ובאמת הרוויח מזה דירה בזול? נדל"ן 29
S אתגרי מימון לרכישת בית קרקע למשפרי דיור - האם היעד ריאלי? נדל"ן 10
וולפסון קרקע בהוד השרון בפרויקט נוף ירקון או שביל התפוזים נדל"ן 10
N ביטוח קרקע לדירה נדל"ן 0
N קרקע מול תיק נדל"ן 3
H התלבטות לגבי מכירת דירה לטובת רכישת צמוד קרקע נדל"ן 1
I רכישת קרקע באיזורי עדיפות לאומית בהנחה לחייל מילואים נדל"ן 1
P מס רכישה דירה יחידה בהינתן קרקע לבניה מיסים 2
M רכישת קרקע חקלאית מאח - החיסכון משתלם? נדל"ן 5
JBUZZ [ת"א, שדה דב] מכירת קרקע ל 7000 יחידות נוספות נדל"ן 0
R אפשרויות לניצול זכאויות דיור מקבילות ושאלות על בעלות קרקע נדל"ן 5
M רכישת קרקע עם זכויות בנייה בתל אביב נדל"ן 22
משה האם קניית קרקע בהנחה של 90% לחיילי מילואים באזור עדיפות לאומית היא דיל טוב? נדל"ן 22
T האם יש בכלל רווח יזמי בבנייה של צמוד קרקע? או שלמעשה יש הפסד יזמי? נדל"ן 6
MaorRocky סכנות של קניית קרקע לפני אישורים נדל"ן 17
P עסקאות קניית קרקע נדל"ן 13
נ בניית קוטג על קרקע נדל"ן 4
C כמה שאלות לגבי מכרז קרקע ברמ"י נדל"ן 4
B קרקע שנרכשה לפני קום המדינה נדל"ן 5
A בירור בעלות על קרקע בבעלות קק"ל נדל"ן 0
C רכישת בית קרקע לעומת שכירות ושימור תיק השקעות נדל"ן 12
נ קניית קרקע והפיכתה לדירה במסגרת תמא 38 - 2 הריסה ובינוי נדל"ן 0
B ביטוח ערך קרקע כנגד רעידות אדמה נדל"ן 5
יוזר דירה על קרקע בחכירה נדל"ן 15
R רכישת קרקע או סגירת המשכנתא נדל"ן 20
P פינוי-בינוי בשכונות צמודי-קרקע / אופן מגורים מועדף? אוף טופיק 2
N בעל הבית מכר קרקע הצמודה לבית שאני שוכר ממנו - איך אפשר לדעת מתי תתחיל הבניה? אוף טופיק 4
M מימון לרכישת קרקע - משכנתא חדשה או מחזור? נדל"ן 5
C רכישת קרקע מאושרת למגורים בחדרה נדל"ן 11
P מס רכישה על חלק קרקע קטן? נדל"ן 10
י התלבטות במינוף לבית קרקע של 5M נדל"ן 15
ט מגורים בשכנות: רכישת קרקע ובניית בניין מגורים/ רכישת מס' דירות בפרוייקט קבלני/ ליקוט דירות שכנות נדל"ן 16
T קניית קרקע חקלאית נדל"ן 1
מ מכרזי קרקע נדל"ן 1
M למה הכוונה כשמשווקים היום בחוף התכלת ושדה דב קרקע עם זכות ל-100 מטר דירה? נדל"ן 12
unrealx דירת מגורים בבניין שנבנה על קרקע של דיור מוגן נדל"ן 5
ח איך קוראים מפת יעוד קרקע? נדל"ן 2
Shiva רכישת קרקע כנכס שני נדל"ן 4
V כמה עולה לבנות בית (קרקע) על מגרש קיים? נדל"ן 26
I קרקע חקלאית בכפר תבור להשקעה נדל"ן 16
B בנייה על קרקע כאשר הקבלן מקבל חלק מהזכויות שוק ההון 3
A קניית קרקע "בתהליכי הפשרה" נדל"ן 24
A בניית בית קרקע ומכירתו- האם כדאי? שוק ההון 26
A הפקדת כספים לקופת גמל לפי סעיף 190 למטרת הורשה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
E התפשרות דיורית למטרת חיסכון אגרסיבי מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 20
א מועד נכון למכירת דירה (למטרת השקעה בשוק ההון) נדל"ן 18

נושאים דומים

Back
למעלה