מאותה סיבה שאני מעדיף להחזיק באג"ח מדינה ולא קונצרני, וזה לא רק החלק הקונצרני, כמעט כל הקרנות מחזיקות גם מניות. אני לא מחפש משחקים, מעוניין במוצר שמקבל בקירוב את ריבית בנק ישראל - עד עכשיו החזקתי מק"מ ועכשיו שהוא נפדה החלטתי לעבור לקרן כספית כדי שיהיה מתואם עם השינוי בריבית (לטוב ולרע)
מבחינת השפעה על התשואה אני מניח שמנהלי קרנות מנסים לקבל תשואה עודפת על פני ריבית בנק ישראל אבל זה כל כך זניח שלדעתי זה לא שווה את זה. אם תסתכל ברשימת קרנות בפאנדר תראה שלכולם השתשואה כמעט זהה - אז פשוט למה ?
מבחינת דמי ניהול(אני מנחש כאן), לא חושב שיש קשר ישיר אבל ככל שהקרן מגוונת יותר המנהלי קרנות ככל הנראה יצטרכו לבצע יותר פעולות זה יגרור יותר עלויות
תבדוק אחרי מה הקרנות עוקבות, מיעוטן לא עוקבות אלא משקיעות בפקדון בריבית פריים פחות 1.6%, שזה בהורדת דמי הניהול בערך רבע אחוז פחות מריבית בנק ישראל.
ורובן מנסות לעקוב אחרי מדד תל גוב-מק"מ, שכבר לפני הודעת הריבית האחרונה צפה ירידה של רבע אחוז, והוא מתמיד בצפיה הזו.
ההבדל בתשואה מתחילת השנה בין הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר עומד על 0.08% . אם נוסיף לזה את העניין ש(לדעתי) אין ממש יכולת לנבא איזו קרן תשיג יותר או פחות, אז (שוב לדעתי) אם החלטת לשים את הכסף בקרן כספית, פשוט תבחר אחת, וזהו. ההגיון שלי אומר - עדיפות לבעלת ד"נ הנמוכים ביותר שאינה מוגבלת.
ג"נ מחזיק מיטב שקלית כשרה ד"נ 0.09%
אם כי שם זה תקנות לגבי קופות גמל, אז לא רלוונטי בהקשר כללי.
חוק ניירות ערך מאוד מינימליסטי לגבי זה. רק שורת הגדרה, הזמן לפרסום תשקיף, ושהמושג "תעודות התחייבות" לא כולל נע"מ.
יש גם התייחסות כלשהי בתקנות "הגשת הזמנות", ובתקנות פורמט תשקיפים.
ציפיתי ליותר. אם זה כל מה שיש ואין לפחות איזה "חוזרים".
אגב, יש התייחסות במסמכי הבורסה (מדריך לחברות - רישום ניירות ערך למסחר, החלק השני לתקנון; ומדריך המסחר בבורסה - הנחיות על פי החלק השלישי לתקנון), אבל זה לא רמת חוק.