גילוי נאות - יש לי עניין אישי בתחום כמנהל קרן בעצמי.
שוחחתי עם אסף ונתנאל באופן אישי וקיבלתי רושם חיובי.
שוחחתי עם אנשים שמכירים אותם באופן אישי ומקצועי וקיבלתי הבעת אמון ביושרה שלהם.
מעבר לכך שוחחתי עם נאמן הקרן ווידאתי שאין להם דרך למעול בכספים (אם כי כפי שכבר נאמר בשרשור, אין גבול ליצירתיות כשרוצים).
אני לא חושב שיש בעיה עם היושרה שלהם או של 99.9% ממנהלי הכספים לצורך העניין. מעילה זה משהו מאוד נדיר שנראה שקורה רק כשכולם נרדמים בשמירה, כולל המשקיעים. קצת עירנות אחת לשנה בקריאת הדו"חות והסיפור הזה אמור להיחשב כסגור. אותו כנ"ל לגבי מנגנונים ונאמנים - כולם מכסים את התחת יפה מאוד ברוב המקרים ואני לא חושב שיש בעיות מבניות חמורות בקרנות גידור.
כמובן שלגנוב תמיד אפשר למי שבאמת רוצה ושום מנגנון לא יעזור. רק שאף אחד לא ממש רוצה, כך נראה, להוציא מקרי קצה מפורסמים ועסיסיים.
מה שאישית מטריד אותי כשאני ניגש לקרן גידור זה לא סיפור היושרה, רמת האיי קיו והכישורים החברתיים של מנהל הקרן או המנגנון הנפלא והגנרי שהוא הקים. אלא השאלות הבאות:
1. רמת דמי הניהול בקרן. כמו כן חשובה השאלה אם יש דמי ניהול ולא רק דמי הצלחה. נשמע מוזר, מאחר והקרן הזו משווקת את עצמה כקרן עם דמי הצלחה (גבוהים) בלבד, ומשתתפים רק ברווחים. זה נשמע מושך אבל צריך להתחשב בפליפ סייד של העובדה שהם לא מקבלים אגורה שחוקה כל עוד הם לא מייצרים תשואה, ולא רק זה אלא גם נושאים בהוצאות כבדות של אחזקת הקרן.
אני אומר את זה כי היו כבר מקרים מעולם של קרנות מצליחות מאוד במבט רב שנתי שלא עברו את קו המים הגבוה שלהן (כלומר לא היו זכאים לדמי הצלחה) במשך כמה שנים. יש קרן מצליחה שלא קיבלה דמי הצלחה שש שנים. ואני מדבר על קרנות מצליחות ששרדו, כלומר מדובר ב-self selection. יכול להיות גם יותר גרוע.
השאלה מה קורה למנהלי קרן שלא מקבלים משכורת שש שנים ונושאים בהוצאות תפעוליות כבדות. האם הם מסוגלים לעמוד בזה, ובאי הודאות של השאלה של כמה זמן זה יימשך. לדעתי צריך בני אדם מסוג מאוד מסויים ונדיר כדי להגיד שכן, אין עם זה בעיה, ואני לא בטוח שהחבורה הזו עשויה מהחומר הזה.
לכן, בקרן שלי יש גם דמי ניהול מינימליים שמבטיחים שלא אגווע ברעב ושלא יעלו לי רעיונות לראש, וגם דמי הצלחה סבירים. לא כי אני לא חושב שאני לא עשוי מברזל אלא כי לא הייתי רוצה לבדוק את זה על הגב של השותפים שלי. מה שנקרא סוף מעשה במחשבה תחילה.
מנגנון של דמי הצלחה בלבד אולי הגיוני אם מדובר באנשים עשירים שכסף בשבילם לא מהווה בעיה, זה לא בדיוק המקרה. באפט הקים את השותפויות שלו בשלב שהיה לו כבר 100K$ בנכסים שזה מליון דולר במונחים של היום, לא היה חשש למצבו הכלכלי ולכן אין לי בעיה עם זה שהוא לקח דמי הצלחה בלבד.
2. האם מנהל הקרן מושקע עם הונו בקרן וכמה אחוזים מהונו האישי מושקע. לצורך העניין אם אני מושקע ב-100K$ אבל יש לי גם דירה ומליון שקל בקרן השתלמות זה לא כל כך רציני.
3. הסברים מפורטים לגבי תהליך בחירת המניות וניתוח רציני קדימה (כולל צ'קליסט ופרה-מורטם) ולאחור של קבלת החלטות.
4. סגנון השקעות שעושה שכל לי באופן אישי, אחרת קל פסיכולוגית לנטוש את הספינה ברגעים מכריעים.
5. עמידה של מנהל הקרן ברגעים קשים במה שקשור להשקעות. לבחור מנהל קרן שהצליח מספר שנים זה לא כל כך בריא, צריך לבחור מישהו שהיו לו גם שנים טובות וגם כמה שנים רעות, עדיף ברצף כדי לקרוא את המכתבים לאור שתי התקופות ולראות שינויים בהתנהגות. כל שינוי בהתנהגות לאור ביצועים של בטווח זמן של עד שלוש שנים הוא סימן אזהרה. ואין דבר כזה מנהל מצליח בלי תקופה ארוכה של חוסר הצלחה בזמן זה או אחר.
זה חשוב - המבחן של כל אדם הוא ברגעים הקשים. תחפשו את הרגעים הקשים הללו, תמצאו אותם, ותגלו את האדם האמיתי.
מעבר לכל זה, אני מסכים עם האבחנה שתיק כזה עשוי גם לרדת ולא רק לעלות במקרים מסויימים.
לגבי תשואות - התיק של ***********, משקיע ערך בעצמו, עשה בשנים האלו יותר מקרן עדן אלפא אחרי דמי ניהול (אולי גם לפני, אבל אין לי ממש נתונים). זה רק תיק למעקב, לא קרן
לגבי ***********, זה בעייתי מאוד לקחת אותו כדוגמא כי תהליך בחירת ההשקעות שלו לא שקוף, וכן חלק מהנתונים באתר שלו פשוט שגויים. ייתכן ושהוא אכן ייצר את התשואות שהוא מפרסם, אני פשוט לא מסוגל לאמת את העניין הזה, וכן אינני מסוגל להעביר ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות שלו כי פשוט אינני יודע איך הוא עובד. המינימום שצריך זה לפרסם ניתוח אחד או שניים של מניה בצורה מסודרת, לא מספיק לשלוח איתות או לכתוב כתבה כללית.